כמעט קטסטרופה סביבתית

6 asdot
100 קילומטרים שמפרידים בין חגיגת אנרגיה לקטסטרופה סביבתית
לא רק פעילי איכות סביבה אדוקים צריכים להיות מוטרדים מההתעקשות למקם אסדת גז קרוב לחוף: מתברר שהליך ההפקה של 'גז טבעי' כרוך בהמון מילים מפחידות, כמו "קונדנסט" המכיל חומר שנחשב כמסרטן ודאי, ו"מי תוצר" המכילים כמויות ענק של מתכות כבדות ותרכובות רעילות * אבל הסיפור הכי מטריד הוא שלכל אלו יש לכאורה פתרון – מיקום האסדות במרחק המקובל היום בכל העולם – 120 קילומטרים מהחוף * המשרד לאיכות הסביבה: "מדובר בגוזמה בחששות", אולם אנשי הארגון האזרחי 'שומרי הבית' מתריעים שתקלה אחת עלולה לגרום בכייה לדורות

אילת כהנא

בשנת 2010 שמחה מדינת ישראל וצהלה: כ-120 קילומטרים ממערב לחוף דור התגלה שדה גז טבעי, נוסף על שדה תמר שהתגלה בשנה הקודמת, בגבולות המים הכלכליים של ישראל. המשאב הטבעי שהתגלה בישר לא רק את הפחתת הצורך בנפט גולמי מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה סביבתית: תהליך ההפקה של אנרגיית חשמל מגז נחשבת מזהמת הרבה פחות.

על מתווה הגז שנחתם בין המדינה לחברת נובל אנרג'י ולחברת דלק, שהחזיקו ברוב הזכויות על ארבעת שדות הגז שנמצאו, רעש השמאל וגעש, ולאחר התערבות בג"ץ נחתם מתווה שהוסכם על כולם.

אך מתברר שלא המתווה הרגולטורי על הגז היה צריך להדאיג את הציבור; לדברי פעילי איכות הסביבה העוקבים מקרוב אחר פעילות הגז הטבעי, אסון סביבתי עומד לפתחנו בעקבות העבודות על הקמת אסדת הטיפול בגז המופק בשדה לווייתן.

הדרך לזקק את הגז הטבעי כרוכה בהפרדתו מחומרים רעילים במיוחד. עם הגז הרטוב שיוצא מפי הבאר יוצאים חומרים רעילים כמו קונדנסט ומי תוצר. הקונדנסט, המורכב בין היתר מבנזן – חומר שעל פי דו"ח משרד הבריאות נחשב מסרטן ודאי – מוכר לאוזניים מסוימות גם מפעילות בתי הזיקוק.

לא מזמן אישרה הממשלה תכנית לבניית אסדת גז לווייתן כעשרה קילומטרים מחוף דור. את הגז ששואבים בשדה השוכן כ-120 קילומטרים מהחוף יעבירו באמצעות צינור אל אסדת הטיפול בגז, ושם יזקקו אותו מהחומרים הרעילים.

פעילי איכות הסביבה מארגון 'שומרי הבית' מבקשים לציין כמה סכנות סביבתיות בבניית האסדה קרוב כל כך לחוף: כשצנרת ארוכה יוצאת מראש הבאר אל אסדת הטיפול, מוסיפים לגז הגולמי חומרים נוגדי הקפאה, כי בשל ירידת הלחץ הניכרת הגז עלול לקפוא ולסדוק את הצנרת. אם נוגדי ההקפאה לא יעבדו הצינור ייסדק, והגז עם החומרים הרעילים שבו ידלוף אל הים.

הבעיה בדליפת קונדנסט אל הים כרוכה בתכונות ההתפרקות שלו: חלק ממנו מתנדף באוויר, ואם הדבר נעשה קרוב כל כך לחופי הארץ, האוויר שאנו נושמים עלול להזדהם מקונדנסט. חלק אחר של החומר נמהל במים, כלומר אין אפשרות לאסוף אותו, ומזיק לביולוגיה הימית, לדגה וככל הנראה גם למי השתייה של ישראל: האסדה הנבנית שוכנת כ-15 קילומטרים ממתקני ההתפלה בחדרה.

יוני ספיר, מפעילי ארגון 'שומרי הבית': "הדבר הכי קטלני מבחינת התכונות של הקונדקסט הוא שכשהוא נשפך לים הוא נמהל במים. יש אמולסיה עם המים, והוא נכנס לעמודת מים עד לעומק של 15 מטר. הדבר הזה קוטל את הביולוגיה הימית. כך שלא משנה אילו תכניות חירום נבחנות, בשורה התחתונה לא יהיה אפשר לטפל בשפך מסוג זה"

 

על החשש מדליפת הקונדנסט נוסף החשש הוודאי משפיכת מי התוצר אל הים קרוב כל כך לחוף: מי התוצר הם המים הנותרים לאחר תהליך ההפרדה מהגז והקונדנסט, והם מכילים כמויות גדולות של מתכות כבדות ותרכובות רעילות נוספות. אלו נשפכים לים לאחר תהליך ההפרדה, ואם הם יישפכו קרוב כל כך לחוף, יזדהמו המים.

כעת נלחמים פעילי איכות הסביבה וארגון 'שומרי הבית' בתכנית הבנייה ומבקשים מהמדינה לאמץ את פתרון האסדה הצפה: אסדה שתמוקם מעל המאגר, במרחק של 120 קילומטר מהחוף.

"לשפך קונדנסט יש השלכות קטסטרופליות"

"הרעיון שאסדת ההפקה תוקם מעל הבארות, יש בו היגיון רב ויש בו גם יתרונות סביבתיים", אומר רני עמיר, מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה ועד לא מזמן מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית. "אך האם הקמת האסדה קרוב לחוף אכן מהווה סכנה? האם זה דבר שהמדינה לא מסוגלת להתמודד אתו? התשובה היא חד-משמעית לא".

לטענתו, פעילי איכות הסביבה מוציאים קצת את העניין מפרופורציה: "הקונדנסט הוא דלק, ומובן שיש בעיה עם סינון הדלק בים, אבל הפוטנציאל שלו לסיכון הסביבה הימית והציבור קטן. אם מביאים בחשבון שמה שיוזרם לחוף מהאסדה במקרה של שפך הוא בנפח שבין 1,000–1,500 מטרים מעוקבים, הדבר בטל בשישים לעומת פוטנציאל השפך היום, כשאל נמלי הדלק של ישראל מגיעים בכל שנה 10–13 מיליון טונות של נפט גולמי ומוצריו. וצינורות הדלק התת-ימיים המעבירים את הדלק אל החוף שוכנים לא עשרה כי אם שלושה קילומטרים מהחוף ופחות מכך. זה מצב בעייתי פי כמה וכמה, והוא מתקיים כבר 70 שנות מדינה.

רני עמיר:"אני לא אומר שאין בעיה, אבל לצערי שומרי החוף קצת מטעים את הציבור. הפרופורציה בין פוטנציאל הסכנה של שפך קונדנסט לבין פוטנציאל תקלה של הנפט הגולמי שמגיע לישראל אינה תואמת את זעקת פעילי איכות הסביבה"

"אני לא אומר שאין בעיה, אבל לצערי שומרי החוף קצת מטעים את הציבור", הוא מבקש להדגיש. "הפרופורציה בין פוטנציאל הסכנה של שפך קונדנסט לבין פוטנציאל תקלה של הנפט הגולמי שמגיע לישראל אינה תואמת את זעקת פעילי איכות הסביבה, לא מבחינת הכמויות הצפויות, לא מבחינת סוג הדלק ולא מבחינת הקרבה לחוף".".

עמיר מבקש להוסיף עוד נתון: "רוב הקונדנסט מתנדף לאוויר במרחק של קילומטרים מהחוף. מדובר בנפח אוויר אדיר, ואם תהיה תקלה כזו, להערכתנו התושבים לא ירגישו בה כלל". כמו כן, לדבריו המשרד להגנת הסביבה ערוך לתרחיש של שפך דלק לים: "אנחנו דורשים מחברת נובל אנרג'י תכנית חירום לטיפול באירוע שפיכת קונדנסט לים, והם אכן מוכנים. לדרישתנו הם הגישו תכנית חירום, ואנו בוחנים אותה. גם ל-12 מיליוני טונות נפט גולמי מדינת ישראל ערוכה במסגרת תכנית לאומית למוכנות ותגובה (תלמ"ת). בכלל, אנחנו יודעים להתמודד עם שפכי שמן בים, ונדע להתמודד גם עם תוספת כזו קטנה.

"החשש אולי מוצדק בעיני האזרח, אבל כשמסבירים לו את הפרופורציות הנכונות הוא אמור להירגע. פרט לנוף שישתקף מהחלון של תושבי חוף הכרמל, שלא כולם אוהבים לראות אסדה במרחק עשרה קילומטרים, לא אמור להיות חשש".

יוני ספיר, מפעילי ארגון 'שומרי הבית', שולל מכול וכול טענות אלו בדבר יציאה מפרופורציה: "ראשית, דינו של נפט אינו כדין קונדנסט. הקונדנסט פי 20 יותר נדיף ושיעור הבנזין בו גבוה יותר משיעורו בנפט גולמי, אבל הדבר הכי קטלני מבחינת התכונות שלו הוא שכשהוא נשפך לים הוא נמהל במים. יש אמולסיה עם המים, והוא נכנס לעמודת מים עד לעומק של 15 מטר. הדבר הזה קוטל את הביולוגיה הימית. נפט אפשר לאסוף, לבודד בתוך הים. את הקונדנסט אי אפשר להפריד מהמים, כך שלא משנה אילו תכניות חירום נבחנות, בשורה התחתונה לא יהיה אפשר לטפל בשפך מסוג זה", הוא קובע.

"שפך כזה יביא סכנת הרעלה של מי השתייה של ישראל ושל דגים שמגיעים אלינו לצלחת. הסימולציות שעשו במשרד מתייחסות לקונדנסט כמו אל נפט, כך שהסימולציה הזאת שגויה מהשורש. כאשר הקונדנסט נמהל במים הוא נע אל החוף בתוך 12–24 שעות, וברגע שהוא נשבר בחוף עם המים, רק אז חלק הארי שלו מתנדף באוויר.

"המשרד, עם כל הכבוד שאנו רוחשים לו, לא מתעדכן במה שקורה היום בעולם עם הקונדנסט. בים סין בינואר השנה התנגשה באנייה מכלית מלאה קונדנסט, והתלקחה. היא בערה בלב הים חמישה ימים, וכל אנשי הצוות נעדרים. התוצאה של התנגשות זו הייתה שהקונדנסט נמהל במים, הרס את הביולוגיה הימית בים סין והוא חלק מהים עכשיו. לשפך קונדנסט יש השלכות קטסטרופליות", ספיר חוזר ומדגיש.

לא רק דבר מהילתו במים מדאיג את פעילי איכות הסביבה אלא גם תהליך התפרקותו של החומר הרעיל. לדבריהם, לפירוק קונדנסט נדרשות מאות שנים. "אם הוא יגיע לחופים זה אומר שסוגרים את החופים בישראל למשך דורות קדימה. זה בלתי נתפס".

אם מזהמים לא שותים

טענה נוספת של 'שומרי הבית' היא שאמנם האניות שמביאות נפט משנעות כמויות גדולות פי כמה מאות, אך הן מגיעות לחשיפה זמנית. "במקרה הזה מדובר על אסדה קבועה, והסכנה היא בחשיפה הקבועה".

"אין לנו ניסיון בארץ בהתמודדות עם שפך מסוג זה, ויש ניסיון מועט מאוד בעולם", מלמד ספיר. "יותר מזה, האסדה נמצאת מרחק 15 קילומטר ממתקן ההתפלה בחדרה. במקרה של שפך סוגרים את מתקן ההתפלה לזמן בלתי ידוע, והיום ישראל מסתמכת על מתקנים אלו להפקת 70 אחוזים ממי השתייה שלה. אם שפך סוגר את מתקני ההתפלה, אין לנו מה לשתות".

כאמור, ההצעה של פעילי 'שומרי הבית' היא להמיר את האסדה הקבועה באסדה צפה שתמוקם מעל שדה הגז. "ככה עושים בכל העולם, 97 אחוזים מהמאגרים במים עמוקים מאז 2010 מטופלים באמצעות אסדה צפה", מלמד ספיר. "זו טכנולוגיה מודרנית וחדשה יותר. יתרה מזו, אפילו חברת נובל אנרג'י בעצמה דיברה על שיעור אמינות של 99 אחוזים באסדות הצפות. גם בכיר במשרד להגנת הסביבה אמר לנו בכנסת שאסדה צפה היא הטכנולוגיה הטובה ביותר שקיימת היום".

רני, מדוע אין מקום לשקול את ההצעה שלהם בחיוב?

"ראשית, לצערנו מיקום האסדה היא עובדה קיימת שעברה את כל מוסדות התכנון המאשרים במדינה. יש גורמים מוסמכים לפנות אליהם, כמו משרד האנרגיה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה או משרד האנרגיה. אבל לצורך העניין, אם נזרום עם הרעיון יש להרחקת האסדה יתרונות אבל יש לה גם חסרונות. אסדה כזו, אם יקרה אסון, נמצאת בטווח רחוק מהחוף. המשמעות תהיה פגיעה ימית רחוקה מחופי הארץ, אבל לא נצליח להגיע לטפל בכאלה כמויות במרחק כזה מהחוף".

"לא צריך להתמיד בשגיאה בגלל שכך הוחלט", קובל ספיר על טענתו של עמיר, לפיה מדובר בעובדה קיימת שהציבה המדינה באמצעות משרד האנרגיה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה. "צריך לתקן את השגיאה אם היא פוגעת בבריאות התושבים, חד וחלק".

משרד האנרגיה בחר שלא להגיב לפנייתנו.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  הרב איל ורד במאמר...

משפט יהודי

  הרב ברוך אפרתי במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם