תשוקת תורה על המסך

m 5 seret
כשתשוקה לתורה מצליחה לעבור מסך
נדב גדליה חזר נפעם מהקרנת הבכורה של הסרט החדש 'אנו רצים' שזכה במקום הראשון בתחרות סרטי הגמר של בית הספר לקולנוע 'תורת החיים' * השחקנים שהתקשו לראות איך צולחים את האתגר, איש הסאונד החילוני שקיבל הלם תרבות, ובמאי צעיר אחד שהולך עם האמת שלו עד הסוף * בפעם הראשונה, עלילת קולנוע שמניחה את חדוות לימוד התורה על השולחן ומצלמת אותה בקלוז-אפ חתרני

נדב גדליה

קוראים יקרים, היום נלמד כיצד עושים סרט מיינסטרים שידבר אל הקהל הרחב. המצרכים: רגשות ויצרים שמדברים אל כל אדם באשר הוא בשר ודם ושוכן עלי אדמות. נושא הסרט שלכם יעסוק בכמיהה לאהבה, בתאוות ממון, בתשוקה להצלחה חברתית וברצון להשיג נקמה או כבוד בתחום כלשהו. אלו החומרים שמהם עשויים כמעט כל הסרטים והסדרות שתראו אי פעם. הגיבור מעוניין להשיג משהו שרוב הצופים רוצים להשיג, הם מזדהים אתו, הוא נכנס למערבולת צרות ויוצא מהן בסוף הוליוודי מתוק וקלאסי, או שוקע אל הסוף המר בסרטים חתרניים. לא משנה איך ייגמר הסרט, הוא יאחז בכל נימי נפשכם כי רצון הגיבור מדבר אליכם. זה כל הסיפור של תעשיית הסרטים, על רגל אחת.

הרבה יותר קשה לעשות סרט שמעביר ערך לא אוניברסלי. כזה שמדבר מראש אל קבוצת אוכלוסייה מסוימת. כמו 'אנו רצים', סרטו הקצר והחדש של הבמאי והתסריטאי אלעד מוקדס. 'אנו רצים' נכנס לעומק סוגיית לימוד התורה ולתהייה איך נראית הכמיהה אליה. הסיכון שבעשיית סרט שכזה גדול שבעתיים מכל סרט אחר המנסה ליצור תחושת הזדהות אצל צופיו בעזרת נושא מוכר. לימוד התורה, למרבה הצער, לא מוכר לכל יהודי, ומוקדס, כמו אמן אמתי שאינו סופר את הקהל ומציג את אשר על לבו, הצליח ליצור יצירה נדירה באופייה.

הייתי צריך את 'אנו רצים' לצדי בלילות הקרים מול הסטנדר בישיבה. לבטח הייתי לומד טוב יותר. חוששני כי הייתי נשאר עוד קצת בין כותלי בית המדרש

מוקדס (27) מתגורר בישיבה ב'מצפה יריחו' ומלמד אמונה בישיבה תיכונית. התשוקה התורנית בוערת בעצמותיו, וכשהוא התבקש לעשות את סרט הגמר שלו ב'תורת החיים', הוא שפך את דם לבו על המרקע, ללא שיקולי רייטינג. ההפתעה הגדולה היא שבעזרת שפה קולנועית ייחודית הוא הצליח לבנות סיפור שאף מי שלא טעם דף גמרא מימיו, יתחבר אליו. זהו סוד קסמו של הקולנוע.

זה מזכיר מעט את יוסף סידר ב'הערת שוליים', שנגע בנושא שולי הנוגע למלחמות פרופסורים לקבלת פרס ישראל. לכאורה, נושא שלרוב הציבור אין בו עניין, אך חרף זאת הצליח סידר להעביר את גיבורי הסיפור מסע שכל צופה התחבר אליו. בעיניי, מוקדס אף התעלה על סידר שאמנם העמיס על כתפיו של הסרט נושא אזוטרי, אך כזה שחבוי בתוכו רצון אוניברסלי-אנושי – כבוד. ומי מאתנו אינו חפץ בכזית רענן של כבוד? ב'אנו רצים' של מוקדס התשוקה היא ללימוד תורה טהור, אין בו שמץ של תאוות יצרים אנושית.

במהלך הסרט אנו פוגשים את יהודה, בן ישיבה צעיר שלבו נוטה ליצירת קולנוע, אך הוא בכל זאת מנסה לשקוע בלימוד תורה בישיבה שבה הוא לומד.

הוא נקרע בין עולם האמוראים למצלמה שלו, ובוחר בסופו של דבר להדס, לכאורה, בשני העולמות גם יחד וליצור סרט תיעודי על הישיבה שלו. בזמן שחבריו יונקים דפי גמרא, יהודה מנסה למצוא גיבור תלמוד שיסכים להצטלם לסרט, אך אינו מוצא. הייאוש מעשיית הסרט מובילה אותו אל שערי התלמוד שאליהם הוא מנסה להיכנס בכל כוח כוונתו.

'אנו רצים' הוא ללא ספק הרבה מעבר ליצירה קולנועית. הוא טומן ב-36 דקותיו את חדוות הלימוד הלא ברור הזה שצעירים רבים מתמסרים אליו, בזמן שלבני גילם כל המסירות הזו נראית תמוהה וחסרת פרקטיות.

קשה להעביר רגש ישיבתי במילים. לך תסביר לאדם שלא אכל בלינצ'ס מהו טעמו. בשביל זה יש קולנוע. דיוק תחושות שכזה לא חוויתי במאות הסרטים שראיתי במהלך חיי. חבל. הייתי צריך את 'אנו רצים' לצדי בלילות הקרים מול הסטנדר בישיבה. לבטח הייתי לומד טוב יותר. חוששני כי הייתי נשאר עוד קצת בין כותלי בית המדרש. אין קושיה בכלל, הרבה לפני הקהל הרחב, 'אנו רצים' הוא סרט חובה לכל בן ישיבה ולמי שלימוד תורה חשוב לו (או שברצונו שיהיה חשוב לו).

בערב הקרנת הבכורה במעלה אדומים התקיימו כחלק מובנה מהאירוע סיומי מסכתות בידי היושבים בקהל הרב שגדש את האולם. 49 (!) 'סיומים' התרוצצו על הבמה אחרי שכתוביות הסרט נמוגו בעלטה.

לרגע קצרצר המציאות התערבבה עם סיומי המסכתות שצולמו בסרט, המכיל קטעים תיעודיים, אמתיים לחלוטין. דמעות קטנות ירדו על זיפי העומר שלי. נזכרתי בברית המילה של בני עדן, עת סיימתי את התלמוד הירושלמי ולא הצלחתי לשרוד את ה'הדרן' ולהגות היטב את כל עשרת בני רב פפא ולהיוותר יבש. שפשפתי את עיניי. האין זה חלום? הייתכן שכך נראה קולנוע יהודי? הבלבול נכרך סביבי כעבותות. בזמן שקולנוענים דתיים מהלכים אימים על 'גבולות ההלכה', מגיע בחור אחד והופך את הקערה על פיה. אין לו כלל צורך לעסוק ב'גבולות ההלכה', הוא מביא את התורה עצמה ועושה ממנה סרט. אוי, כמה ענוג הוא, כמה מתוק. מתפוררת האימה.

קרנות הקולנוע לא התחברו לסרט הרוחני

"צריך לשאול את אלוקים איך עלה הרעיון ליצור סרט כזה שמשלב אהבה לתורה וקולנוע", צוחק אלעד מוקדס, יוצר הסרט. "מגיל עשר אני מסתובב עם מצלמה ומכיתה ט' אני לומד ב'מצפה יריחו' ומוקף באהבה ללימוד ש"ס. אחר כך, כשלמדתי ב'תורת החיים', הבנתי מכל לימודי הקולנוע שאם אני רוצה לעשות סרט טוב - צריך 'להתאבד' על זה. אמרתי לעצמי, אם אני כבר הולך על זה ועושה סרט גמר, אני חייב לבחור נושא שאני מוכן להישרף בשבילו. היה גם רעיון בהתחלה לעשות סרט על השבת אבֵדה, אבל בסוף בחרתי בתורה.

שפשפתי את עיניי. האין זה חלום? הייתכן שכך נראה קולנוע יהודי? הבלבול נכרך סביבי כעבותות. בזמן שקולנוענים דתיים מהלכים אימים על 'גבולות ההלכה', מגיע בחור אחד והופך את הקערה על פיה. אין לו כלל צורך לעסוק ב'גבולות ההלכה', הוא מביא את התורה עצמה ועושה ממנה סרט

 

"ההשקעה בסרט גמר גדולה מאוד והחלטתי לשתף בחוויות האישיות הכי חזקות שלי, עד הסוף. קלטתי שלא כל העולם חווה את התורה כמו שאני חווה, אם חווה בכלל. ו... אין, פשוט אין אנשים שמשתפים את החוויות הרוחניות שלהם מהעולם הדתי למרות העצמות הגדולות שלו. בסופו של דבר סרטים דתיים לא בהכרח מתעסקים בדברים של ההווי הדתי. מתעסקים בדייטים, בכסף, בדברים כאלה. אין לי שום דבר נגד זה, אבל ההווי הדתי לא נמצא בהם".

אף ש'אנו רצים' עוסק בחיי רוח, מוקדס מגלה שההפקה שילבה גם אנשי מקצוע שאינם דתיים.

"בהפקה היה סאונדמן שעבד פעם ראשונה עם דתיים", מספר מוקדס. "הבחור עלה מרוסיה, עשה ברית בגיל שש. גר בעמק חפר. מנותק. והיה לו אתנו חיבור מאוד חזק בצוות. הוא עושה הרבה דברים בתעשייה ולא הגיע להקרנות של סרטים שהוא עשה להם סאונד, אבל אצלנו, בזכות החיבור הטוב לצוות, הוא החליט להגיע. בהקרנה הוא התרגש מאוד, וטען שהסרט מיועד לחילונים בכלל. אמר שרק דרך הסרט הוא הצליח להבין סוף סוף את ההווי והתוכן של העולם שלנו".

מה ההסבר לזה? בכל זאת, מדובר בחוויית לימוד שהוא לא חווה מעולם.

"אני חושב שיש משהו מעורר השראה באנשים שמאוהבים, דלוקים, עושים משהו 'לשמה'. מתמסרים למטרה רוחנית. הסאונדמן לא ידע להגדיר בדיוק מה דיבר אליו אבל התרגש מאוד מנפש שמתחברת לממד של קדושה. הוא קרא לזה 'וייב רוחני'. והוא לא היחיד. היו עוד חילונים שמצאו עניין בסרט, למרות שאין להם קשר תורני. האמת שלא הופתעתי. אני מאמין שזה מעניין. מצד שני, אני בהחלט יכול להבין מישהו שיש לו דעות קדומות ולא יתחבר".

עד כמה חשוב לך שחילונים יתחברו לסרט?

"בכנות, לא פחות חשובות לי התגובות של הקהל הדתי. אישה שראתה את הסרט אמרה לי אחרי ההקרנה שעכשיו היא 'תשחרר' את בעלה יותר ותאפשר לו ללכת ללמוד. אחת אחרת אמרה ששנים יש להם כעסים בבית ובזכות הסרט היא הבינה את ההתמסרות של בעלה לתורה. חוץ מהחבר'ה עם התגובה הספונטנית שאני מקבל מאנשים שאומרים: עשית לי חשק ללמוד ש"ס. בעיניי יותר קשה לפצח את האדם הדתי מאשר את החילוני. לגרום לחבר'ה מישיבה תיכונית, שיודעים מה זו תורה, שפתאום יקרה להם משהו חיובי ביחס לגמרא - זה לא פחות חזק מחילונים. הייתי צריך לראות מה הלך אצלנו היום בסדר בוקר בישיבה ב'מצפה'", מחייך מוקדס.

איך הגיבו שחקנים שהראית להם את התסריט?

"כשחיפשנו שחקנים, מצאתי שחקן מקצועי וסיכמנו שהוא יהיה הגיבור. אחרי שקבענו זמן לאודישן הוא קרא את התסריט המלא, התקשר אליי והיה מאוד עצבני. הוא אמר שהוא לא מוכן לעשות סרט כזה. למרות שהוא דתי, בעיניו היה מלחיץ מאוד המרדף בסרט לסיים את ש"ס. לא ידעתי מה אני עושה עכשיו בלי שחקן ראשי. באותו יום העליתי טרמפיסט חרדי ושאלתי אותו מה עושה לו 'סיום ש"ס', ומתוך השיחה אתו הבנתי יותר את החשיבות של 'סיום ש"ס'. נושא גדול וחשוב שלא מספיק מדברים עליו ושאנשים רואים בו משהו בלתי אפשרי כמעט, למרות שהוא כן.

"היו גם ביקורות שליליות על התסריט לפני שצילמנו. אנשים שמבינים בקולנוע אמרו שחייבים שאבא של הגיבור צריך להיות המתנגד שלו, ואני אמרתי: בסדר, יכול להיות שאתם צודקים, אבל אני לא רוצה לספר את הסיפור הזה. לא רוצה בלגן. רוצה לספר סיפור שמח. אגב, בדיוק כשהתחלנו לצלם באופן עצמאי, קיבלתי מכתב תשובה מאחת מקרנות הקולנוע שהסבירה לי במכתב מפורט למה הסרט לא יובן ומדוע הוא לא יעבוד ולכן הם לא ייתנו כסף לתקציב ההפקה".

כמה עולה לעשות סרט?

"סרט כזה עולה 200 אלף שקל. אספנו כסף מאברכים ותלמידים והשגנו בסביבות 17 וחצי אלף פלוס סיוע ענק של כל החבר'ה מ'מצפה'. ככה ששחקנים שלמדו משחק, מהישיבה, לא רק שלא קיבלו כסף – אלא תרמו כסף להפקה. חבר'ה אחרים עזרו להפקה בציוד, באוכל, והישיבה תרמה את הלוקיישנים. במקום תקציב, הפכנו את העשייה של הסרט למשהו זול בזכות כוח אדם שהורכב מהרבה אנשים. כל אחד תרם משהו. להערכתי כ-400 אנשים בסך הכול השתתפו בהפקה הזו. כל אחד נתן משהו. סחב ציוד, תרם כסף, שיחק או סייע בדרך אחרת".

אתה מתכננים סרטים נוספים שיעסקו בהווי התורה?

"אני מתכנן להישאר על הציר של ההתלבטות, כמו הגיבור בסרט ששוקל אם לעשות סרט או לסיים ש"ס".

מה נראה לך שינצח?

"כמו בסרט, ככה בחיים, גם וגם. מה שכן, כעת אני עובד על סרט תיעודי חדש. הגיבור יהיה ראש ישיבת מצפה יריחו, הרב שבתי סבתו - 'הרב ש"ס' - וזה ממש לא רק ראשי תיבות".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם