קול חתן

10 hatan torah
חתן התנ"ך הטרי עזריאל שילת עוד לא יצא ממחנה התנ"ך אבל כבר מתרגל לתואר שזכה בו אחרי חצי שנה של ניתוק מכל מה שאיננו ספר הספרים * עזריאל מספר מה הניע אותו לוותר על בגרויות בשביל החידון, על המפגש עם יהודי הגולה, שלא כיוונו גבוה יותר מהמקום השלישי, ועל יחסם של החברים וההנהלה למיזם שהשקיע בו את כל זמנו

יוסף ארנפלד

'שאלת הזהב' היא שהכריעה את הקרב צמוד בין עזריאל שילת, תושב חצור הגלילית ותלמיד ישיבת שומריה, לבין אוריה כהן מאולפנת בני עקיבא סגולה בקריית מוצקין. אל השלב האחרון של חידון התנ"ך הגיעו השניים לאחר שענו על 12 שאלות נכונות כל אחד. בשאלת הזהב שנשאלו ענתה אוריה תשובה לא נכונה ועזריאל השיב אחריה תשובה נכונה, וזה מה שזיכה אותו במקום הראשון ובתואר חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי לשנת תשע"ח.

חידון התנ"ך העולמי המסורתי לנוער יהודי התקיים השנה בסימן 70 שנה לישראל, "ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיהו כט, ג). שלב הגמר הדרמטי כמעט שחזר את אירועי החודש שעבר, שבו זכו שילת וכהן בחידון התנ"ך הארצי לבתי ספר ממלכתיים-דתיים. במקום השלישי בחידון העולמי זכה אופק אברהם מתיכון אורט טבריה ישראל, ובמקום הרביעי זכה עירד הרמן מתיכון יחד מודיעין ישראל.

לגמר עלו שלושה מתמודדים מארצות הברית, שלושה ממקסיקו, שניים מאוסטרליה, אחד מפנמה, אחת מארגנטינה ועוד שני מתמודדים מדרום אפריקה – אח ואחות – יוסף דב ורוחמה כץ. כל אותם מתמודדים ועוד עשרות אחרים השתתפו במחנה תנ"ך מיוחד של שבועיים שמתקיים בישראל, ובו הם מטיילים במקומות חשובים והיסטוריים המוזכרים בתנ"ך, לומדים על ארץ ישראל בעבר ובהווה ונהנים מנופי הארץ ומטוב לבם של אנשיה. המחנה מתחיל כשבוע וחצי לפני החידון ומסתיים כמה ימים לאחריו, כך שאנחנו תופסים את עזריאל שילה לריאיון תוך כדי ימי הסיום של המחנה.

אחד הדברים שהוא לא מפסיק להתפעל מהם הוא ההיכרות עם נערים חובבי תנ"ך מכל רחבי העולם. "זה מדהים", הוא מספר. "יש פה נערים מ-41 מדינות, ומצאתי הרבה חברים חדשים מכל מיני מדינות, ברזיל, ארצות הברית ועוד". אף שגדלו בחוץ לארץ, עזריאל מספר שחלק גדול מהם דוברי עברית רהוטה, וגם השפה האנגלית סייעה לגשר על הפערים.

מה משך אותם להתמודד בחידון התנ"ך ולהגיע ארצה?

"כולם יהודים, זה פחות או יותר המכנה המשותף. מעבר לזה, כנראה הרוב פה כי התנ"ך פשוט מושך אותם והם אוהבים את החידון. אבל יש גם כמה חבר'ה שהגיעו רק בשביל המחנה", הוא מחייך. "בבית הספר המקומי שאלו מי רוצה לגשת לחידון, הם התלהבו והתחילו ללמוד. זה לא מסובך מדי.

"הישראלים הרבה יותר טובים בתנ"ך מהחוצניקים, וכמו שרואים, בכל שנה הישראלים זוכים", הוא מתלהב. "גם השנה בארבעת המקומות הראשונים זכו הישראלים. אין בחו"ל כאלה שממש מקדישים את זמנם ללימוד לחידון ולומדים באותם זמן והשקעה כמו הישראלים. הם באים בראש של 'אני מקווה להגיע למקום השלישי או הרביעי'. אני לא חושב שיש כאלה מחו"ל שבאמת חשבו שיש להם סיכוי טוב לזכות במקום הראשון. אצל הישראלים החידון הוא העיקר לעומת המחנה, אצל החוצניקים המחנה הוא ה-דבר, והחידון קצת פחות. גם קשה להם יותר בגלל פערי השפה. הישראלים בכמה רמות מעל השאר".

בעבר נשמעו טענות על אופי המחנה של משתתפי החידון, ולפיהן הוא מתאים פחות לנוער הדתי. "אין בעיה למישהו דתי להגיע למחנה", הוא מפריך את השמועות, "אמנם יש קצת דברים שהייתי מוותר עליהם, יש נערים חילונים מחוץ לארץ שקצת פחות מתלבשים, אבל בגדול זה בסדר. השינה נפרדת, האוכל כשר וכמובן מקפידים על שמירת נגיעה".

נכנס לי הג'וק בראש

הופתעת שזכית?

"ברור. ממש הופתעתי. ידעתי שיש לי סיכויים טובים אבל שיש גם הרבה חבר'ה טובים כמוני שלמדו הרבה. בכל שלב במחוזי ובארצי שמחתי וקיוויתי להמשיך גם הלאה", מתאר עזריאל.

המוטיבציה שלו ללמוד תנ"ך הגיעה בנסיבות משפחתיות. "אבא שלי ממש אוהב תנ"ך ולומד בקביעות מגיל צעיר. כבר בשנה שעברה הוא המליץ לי לגשת לחידון, אבל בזמנו לא התלהבתי. בתחילת השנה הנוכחית ראיתי במקרה קצת חידונים ונכנס לי הג'וק לראש. התלהבתי ואמרתי לעצמי שאני מסוגל לעשות את זה, והחלטתי ללכת על זה עד הסוף. פשוט התחלתי ללמוד רק תנ"ך. ברוך ה' זה עבד והצלחתי למרות שהתכוננתי רק מעט זמן. יש כאלה שמשקיעים בזה שנים רבות".

"בהתחלה למדתי קצת ולא השקעתי את כל כולי כי זה היה רק בשביל החידון, ולאט לאט התאהבתי בלימוד התנ"ך ונשאבתי כולי לתוך ההכנה לחידון. ברור שיש קשיים: אתה לומד אותו דבר בין עשר ל-15 שעות ביום. לפעמים כבר נמאס ומתחשק ללכת לישון ליומיים, אבל בגדול נהניתי מזה, ומדי פעם הייתי צריך קצת הפסקות"

המעבר מהחלטה לביצוע לא היה קל, והיו גם רגעי משבר. "בהתחלה למדתי קצת ולא השקעתי את כל כולי כי זה היה רק בשביל החידון, ולאט לאט התאהבתי בלימוד התנ"ך ונשאבתי כולי לתוך ההכנה לחידון. ברור שיש קשיים: אתה לומד אותו דבר בין עשר ל-15 שעות ביום", הוא משתף. "לפעמים כבר נמאס ומתחשק ללכת לישון ליומיים, אבל בגדול נהניתי מזה, ומדי פעם הייתי צריך קצת הפסקות".

איך מצליחים בתוך זמן קצר?

"פשוט למדתי רק תנ"ך כל היום. לא עשיתי בגרויות, ויתרתי על שעות הפנאי, לא יצאתי לטיולים. פשוט השקעתי את כל זמני רק בחידון בכל חצי השנה האחרונה. רוב החברים ממש פרגנו לי וגם ראש הישיבה הרב נתנאל. ממש עזרו לי בכל מה שהייתי צריך, ארגנו מקום ללמוד, וידאו שלא יפריעו לי. היו קצת חבר'ה שהתעצבנו שאני לא מגיע למפגשים הכיתתיים, אבל בסופו של דבר כולם ממש פרגנו והיו אתי".

עזריאל מתאר איך הדרך החינוכית המיוחדת של הישיבה בשומריה עזרה לו לצלוח את המשימה הכבדה. הוא מתגורר עם משפחתו בחצור הגלילית וצריך לגמוע מרחק של 220 קילומטר כדי להגיע לישיבה שנמצאת בחבל לכיש. "שומריה היא ישיבה כל כך מעולה ששווה לנסוע בשבילה גם מחוץ לארץ", הוא מפרגן. על מקום הלימודים הקודם הוא מעדיף שלא להרחיב.

"יש הרבה ישיבות שמכריחים בהן לקום לתפילה ולהגיע לשיעורים, ומי שלא מגיע – מעיפים אותו. בשומריה הרעיון הוא שאין סיבה שבחור יקום לתפילה אם הוא לא באמת רוצה להתפלל. הם רוצים שכל מה שעושים יבוא מתוך רצון. מי שלומד, לומד כי הוא רוצה ללמוד. באתי לראש הישיבה וסיפרתי לו שאני רוצה להשקיע בחידון התנ"ך ולא לעשות בגרויות השנה או כל דבר אחר, והוא ממש שמח מזה, כי זה אומר ללמוד תורה כל השנה".

"מספירת העומר למדנו שלא רק התוצאה חשובה אלא גם הדרך. כל יום וההתקדמות שלו", מוסיף הרב ראובן נתנאל, ראש ישיבת שומריה. "כך ראינו אצל עזריאל יקירנו, כל יום והעמל שלו, הצעד הקטן שלו, ולבסוף הוא הגיע.

"מבחינתנו, החלטנו ללכת עם רצונו של עזריאל אף על פי שלא היה ברור לנו שזו הדרך הנכונה, להתנתק לגמרי מסדרי הישיבה לחצי שנה. ראיתי שזה רצונו, והלכתי אתו בדרך שלו. אני שמח שעשיתי זאת. בחשבון כולל, כשאתה נותן אמון בנער והולך אתו יד ביד אתה מרוויח דבר חשוב מאוד, את הקשר, את החיבור. לא מתנתקים זה מזה, יש הערכה הדדית, וזה קלף מנצח לכל העתיד של הנער.

"אני מברך אותו שלא יקבל סחרחורת גבהים, שישמור על החיוך המתוק והביישני שלו, שיחזור עם כל הכוחות לישיבה ולחברים ובעיקר ישוב לבנות את עולמו הפנימי, שזו באמת המשימה החשובה בגיל הנעורים, ולשם כך אנחנו אתו".

עזריאל, איך תשלים את הפערים?

"בשנה הבאה" הוא צוחק. "השנה אשלים כמה בגרויות קלות, ואת כל הכבדות יותר נדחה לשנה הבאה, ונעבוד קצת יותר. מעבר לזה ברור שאמשיך ללמוד תנ"ך. אני רוצה לשמר את רמת הידע שלי".

נראה אותך בעוד כמה שנים מתמודד בחידון התנ"ך למבוגרים?

"בעזרת ה'. יש לי עוד שבע שנים להתכונן".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם