גם ב12 מותר לצאת

m 12 12
ארבעה ימים של חול המועד, ואנחנו כאן רק כדי לתת עוד קצת פוש קטן החוצה: המניעות הפסיכולוגיות, רשימות ציוד, אוכל שטח מפנק, ואפילו איך משתחנ"שים בכיף בין הורים וילדים
תיק השפצור האולטימטיבי

אבישג קליין, מדריכת טיולים

בהנחה שלא צריך להגיד לכם להצטייד בכמות מתאימה של מים לפי אורך המסלול ומספר המטיילים הנה ערכה קטנה שכדאי להצטייד בה לפני שיוצאים לטיול עם ילדים:

סוללה מלאה לטלפון – לכל מקרה שלא יקרה. אם אין קליטה, כדאי שאחד ההורים יעלה למקום גבוה והאחר יישאר עם שאר בני המשפחה.

יוד – טוב לחיטוי פצעים ושימושי גם לטיהור מים.

שרוכים ספייר – חוץ מייעודם העיקרי, שרוכי נעליים הם חזקים ושימושיים לשפצורים ולאלתורים רבים.

חוט ומחט – שימושיים מאוד להמון תקריות, מבגד שנקרע עד לפיצוץ שלפוחיות בעור.

סיכות ביטחון – לא תופס מקום ויעיל להחל מרוכסן קרוע ועד מצבים מורכבים יותר.

איזולירבנד איכותי מלופף על מקל קטן – יכול לשמש פלסטר, ויש לו עוד שימושים רבים.

שקית זבל גדולה, שקופה וחזקה – חוץ מלאסוף בה אשפה היא טובה לבניית מחסה, לשמש מעיל גשם מאולתר, לכסות ציוד ולהפיק מים.

אלכוג'ל – יותר הגייני ממגבונים ומתאים לחיטוי הידיים בשטח.

גפרורים או מצית – שרפו את נייר הטואלט שלכם אחרי השימוש.

משרוקיות – קנו לילדיכם משרוקיות פשוטות כדי שיענדו אותן בחוט לצוואר. הנחו אותם שאם הם הולכים לאיבוד שישבו במקום וישרקו במשרוקית. הצליל יישמע למרחקים ויעזור לכם לאתר אותם.

מצפן קטן וטוב – למציאת כיוון כללי כשאין דרך אחרת.

4 קל"בניקים - מסלולים קצרים ומרעננים לא רחוקים מהבית
תושבי חיפה, חדרה ועפולה

עודד פורת, מדרשת הגולן

ריאה ירוקה בלב העיר - פארק נשר בכרמל

הפארק שוכן בשוליים הדרומיים של שכונת רמות יצחק שבעיר, ומבטא את התפיסה שריאות עירוניות ירוקות אמורות לאפשר לתושבים טבע קרוב ונעים. העיר נשר יושבת למרגלות הכרמל, "ההר הירוק כל ימות השנה", וגם הפארק העירוני יושב בסמוך לאחד מנחלי הכרמל, ואדי קטיע.

לרווחת המבקרים שתלה קק"ל בנחל את כל מרכולתה: מצפורי נוף מסודרים, מסלולי טיול קצרים המשולטים היטב, מתקני כושר וספורט ושולחנות פיקניק המשלימים את חוויית הבילוי בטבע, אך גולת הכותרת של הפארק בלי צל של ספק היא גשר כבלים תלוי שאורכו 70 מטר. הגשר תלוי מעל לוואדי קטיע ומספק חוויה רוויית אדרנלין אך בטוחה לחלוטין עת צועדים בין שמים לארץ על הגשר היפה והארוך הזה.

איך מגיעים? לבאים מנשר יש לפנות לשכונת רמות יצחק,לנסוע ברחוב החרוב ולפנות שמאלה על פי השילוט. ראשיתו של הפארק ברחבת הכניסה שנבנתהבצמוד לרחוב החרוב. כאן הוקמה פרגולה ממתכת ירוקה, וממנה יש ירידה לפארק ולנחלקטיע. יש לחנות במגרש החנייה.

המסלול: לאחר שחניתם במגרש החנייה, רדו במדרגות בעקבות השילוט. חלפו על פניחניון פיקניקובו שולחנות ומתקני משחק ייחודיים החביבים במיוחד עלילדים: מתקני ספורט, טיפוס וגלישה. השביל מוביל אלחורשת אורניםשנטעו ילדי העיר חיפה לזכר ראש העיר המיתולוגי אבא חושי. מכאן תרדו אל אפיק נחל קטיע.

חצו את ערוץ הנחל על גביגשר אבן שהוא למעשה סלע גדול. פנו ימינה בשביל המסומן בירוק במקביל לערוץ הנחל. מכאן אפשר לסטות לביקור מפתיע במערה קטנה שלצדה עץ חרוב, ולשם כך יש לעקוב אחרי הסימון הכחול. לאחר שתגיעו למערה, סובו על עקביכם אל המשך המסלול ואל גשר הכבלים.

צעדו בשביל כ-300 מטרים ותגיעו לצומת שבילים נוסף, הפעם בצבעי ירוק–שחור. השביל הירוקפונה שמאלה ועוזב את אפיק הנחל, ואילו השחור ממשיך לאורכו מערבה (לכאן נחזור במסלולהמעגלי). בחרו בשביל המסומן בירוק והעפילו אלמרפסת התצפית. שבו תחתפרגולה מוצלת וצפו בנוף החורש הים תיכוני הכרמלי, המשלב חורש טבעי עם נטיעות קק"ל. כאן יככבו האורן הקנרי, האלון המצוי, כליל החורש, הקטלב אדום הגזע והלִבנה.

המשיכו בשביל מערבה עוד כמה מאות מטרים ותגיעו אלגשר הכבלים המובטח. אין ברירה, כל מי שאתכם חייב לחצות כדי להשלים את המסלול או שייאלץ לסוב על עקביו וללכת את כל הדרך בחזרה... לאחר חציית הגשר והסדרת הנשימה לכו בדרך עפר הפונה ימינה, והיא תוביל אתכם בחזרה אלהכניסה שממנה הגעתם.

תושבי טבריה, צפת ומעלות

שילוב מנצח של אתר מורשת ומעיין בגולן – דיר עזיז

בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד, השוכן בדרום הגולן, בסמוך למושב כנף. בית הכנסת נחפר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת וגילה בית כנסת מסוג אחר מהמוכר בגולן, הדומה יותר לבתי הכנסת מדרום הר חברון. כמו כן נמצאו בבית הכנסת גרם מדרגות המוביל לקומה שנייה, שאינה קיימת היום, ומטמון מטבעות זהב שמצית את הדמיון.

לדעת הארכאולוגים, לבית הכנסת הזה מעלה נוספת, הקשורה לשרידותה קהילה היהודית במקום. בשנת 749 לספירה התרחשה רעידת אדמה חזקה ביותר, והיא החריבה את מרבית יישובי צפון הארץ. בעקבות רעידת האדמה ננטשו כל בתי הכנסת העתיקים בגולן, למעט בית הכנסת הזה.

בעת האחרונה עברו עתיקות בית הכנסת 'מתיחת פנים' במסגרת מיזם שיקום אתרי מורשת הפועל ברחבי הארץ: נחפרה מבואת הכניסה, הותקן גג חלקי מעץ והוסדר שביל מטיילים, המוביל את המטיילים מרחבת החנייה אל בית הכנסת, הנמצא כמה עשרות מטרים ממנו.

ההגעה אל בית הכנסת דרך אזור התעשייה של מושב כנף (יש שלט גדול). בסמוך לבית הכנסת נמצא גם מעיין כנף, המעיין ששתו ממנו לא רק תושבי הכפר העתיק אלא גם תושבי המושב החדש. במעיין המשופץ, הנקרא על שמו של אשי נוביק, חבר המושב שנפל במלחמת לבנון השנייה, יש כמה בריכות שכשוך לרווחת המטיילים.

מחפשים עוד רעיונות לטיולים? אפשר לעקוב אחרינו בפייסבוק – מדרשת הגולן, חספין

תושבי ירושלים, גוש עציון, בית שמש וקריית גת

נדב פרנקל, בית ספר שדה כפר עציון

קפיצה למעיין בשבילי ההסיטוריה – עין סג'מה (עין יצחק)

לא נגלה כאן את אמריקה; זהו המעיין ה'מאסט' בגוש. עין סג'מה נובע באפיקו של נחל משואות, היורד מקו פרשת המים של הר חברון בדרכו אל נחל האלה ואל הים התיכון. הוא סמוך לאתר ההיסטורי של היישוב משואות יצחק, שקם בשנת תש"ה, נקרא על שם הרב הראשי הרב יצחק הרצוג וחרב במלחמת העצמאות.

כאשר התכוננו תושבי משואות יצחק לעלות לקרקע הטרשית והקשה של הר חברון, הם תכננו להשתמש בימי המעיינות שסביב הנקודה המתוכננת, עין סג'מה ועין חובילה, אולם כאשר עלו למקום גילו ששפיעת המעיינות זעומה ואינה מאפשרת חקלאות אינטנסיבית. תושבי משואות בכל זאת קראו לוואדי 'ואדי גן עדן', ועצי הפרי, שפעת המים והנוף לא ישאירו גם אתכם אדישים למקום. החיסרון היחיד הוא שהמקום עמוס לעייפה בימי שישי ובחופשים. גובה המים בבריכה המרכזית כ-2 מטרים, והילדים יכולים לשכשך באזור נביעת המעיין.

את הבריכה בנה במקום דוב (דובק) וינשטוק, פקח הקרקעות המיתולוגי של גוש עציון. דובק אסף סביבו נערים שלא מצאו את מקומם במסגרות החינוך, ויחד הם שיפצו את המעיין ובנו את הבריכה לזכר בנו של דובק, יצחק, שנהרג ממפגעים בדרכו ללימודיו במכינה קדם-צבאית. לאחר מותו של דובק, לפני כעשור, בנו נערי דובק בריכה נוספת בתחתית הוואדי – עין דובק.

מעיין (כמעט) נקי ממטיילים - עין לבנה

אוהדי המעיינות נשבעים שזהו המעיין השווה ביותר בגוש. יש מצב שהם צודקים, אבל כמו כל דבר משובח בחיים צריך להשקיע כדי להגיע לכאן. בעין לבנה, בניגוד לעין סג'מה או לאמת הביאר, לא תמצאו קבוצות ענק של מטיילים, תלמידים או ילדים, מקסימום זוג שבא להתבודד או קבוצת חברים טובים שמצאו כמה שעות פנויות בחיים. מה שנקרא מעיין בוטיק: מים עמוקים, צל נפלא, הטבע במיטבו.

תושבי מרכז הארץ והסביבה

חרות לוביץ', בית ספר שדה עפרה

במרחבי ארץ התנ"ך

בלב ארץ בנימין שוכן לו ג'בל ע'ורטיס, או 'אתר חלום יעקב', ובו מסלול קצר וחביב שיש בו הכול: פרחי אביב, עצי פרי, מעיינות, ארכאולוגיה וכמובן תנ"ך.

איך מגיעים? נוסעים ליישוב בית אל, ובתוכו מנווטים לפי השילוט ל'אתר חלום יעקב' עד לחניית מצפור 'שא נא עיניך' – תצפית נפלאה מראש בריכת המים. מהתצפית אפשר לראות את הים התיכון, את הרי מואב, את הר בעל חצור ולפעמים אפילו את החרמון!

שמו של המצפור הוענק לו לזכר הבטחת הארץ שניתנה לאברהם ממש במרחב הזה, "בין בית אל ובין העי". שנים אחרי ההבטחה ההיא עבר יעקב בדרך האבות הסמוכה בדרכו מבאר שבע לחרן, ועצר ליד בית אל ללינת לילה. את המקום שלן בו ובו חלם את חלומו המפורסם יש המזהים כאן, ויש המזהים בבורג' ביתין הסמוך לביתין, היא בית אל הקדומה.

מהמצפור רדו בדרך העפר למקאם שייח' עבדאללה, המבנה הישן בעל הכיפה, ושוטטו על ההר בין מערות הקבורה, עצי האלון הזקנים, בית הבד והשרידים העתיקים.

מה בסביבה? פינת החי חוות אפרים – פינת חי נחמדה וכיפית לילדים בתוך היישוב; עין תות – בריכה קטנה לרגלי עץ תות גדול, סמוך לצומת גבעת אסף. חפשו בווייז.

שרידי חורש עתיק במערב בנימין מעידים על תקופות קדומות

בהרי גופנה בין הגאיות העמוקים שוכנים מעיינות, פינות חמד ושרידי חורש ים תיכוני עתיק ששרד למרות פגעי הזמן ומספר לנו איך נראו הרים אלו בתקופות רחוקות.

לאן נוסעים? סעו ליישוב נווה צוף (חלמיש), ומהכיכר הסמוכה לו רדו לשכונת נווה אח"י, שנוסדה לזכר הרוגי הפיגוע בנווה צוף לפני כחצי שנה. רדו דרך השכונה לבוסתן ארז. בבוסתן תצפית מקסימה מערבה, שולחנות, פרגולה והרבה ירוק. מי שרוצה אתגר יכול לחפש בין שיחי אלת המסטיק כתובת מיוחדת שנחרתה באבן בידי חייל בריטי לפני מאה שנה, בסוף מלחמת העולם הראשונה.

ביישוב תמצאו אתר ארכאולוגי מעניין, גבעת החובלתא, ובו יקבים עתיקים שייצרו בהם יין מיוחד בתקופת בית שני ומתקנים חקלאיים נוספים מהתקופה.

אל המעיין: מעיין מאיר סמוך לנווה צוף, ובו שתי בריכות קטנות ונחמדות, מעט מלוכלכות לפעמים. המעיין שוכן מעט אחרי הכניסה לנווה צוף לכיוון מודיעין, חפשו 'מעיין מאיר' בווייז.

מעיין עטרת שוכן בסמוך ליישוב עטרת, ובו שתי בריכות גדולות – רדודה לקטנים ועמוקה לגדולים – צל ושולחנות קק"ל. המעיין שופץ לזכר אלישיב לוביץ', בוגר ישיבת 'כינור דוד', בידי חבריו. חפשו 'מעיין עטרת' בווייז.

רוצים עוד טיולי תנ"ך וטבע?

בית ספר שדה עפרה בחגיגת טיולי פסח למשפחות ולמיטיבי לכת!

פרטים באתר החברה להגנת הטבע, בפייסבוק ובטל': 02-9975516

מבשלים מהשטח

יוצאים לטייל ולא רוצים לחיות רק על מצות, שימורים וממרח שוקולד? קבלו כמה רעיונות מעוררי תיאבון

איילת ונציה מישר, "התבלינים של איילת" – חנות אינטרנטית לתערובות תבלינים ייחודיות

הרעיון במתכוני שטח הוא שהם צריכים להיות קלים, פשוטים ולא דורשים יותר מדי שלבים או הכנות, כאלה שאפשר להכין בכל מקום באמצעים פשוטים.

  1. אחד הפתרונות שלי לארוחת בוקר שיכולה להיות גם אחלה נשנוש להמשך היום היא פנקייק בננה: מועכים 2 בננות, טורפים 4 ביצים, אפשר להוסיף גם 2 כפות קמח שקדים (שקדים טחונים) ומערבבים היטב.
  2. מחממים במחבת מעט שמן קוקוס או חמאה, ועורמים תלוליות כמו פנקייק קטנים. מטגנים על אש בינונית עד שהחביתיות מזהיבות מצד אחד, הופכים ומזהיבים מהצד שני.
  3. אני באופן אישי אוהבת להכין קציצות בכל קמפינג או טיול. אני מביאה את מסת הבשר מתובלת ומוכנה, ובכלי נפרד אני מביאה רוטב עגבניות שהכנתי מראש, ובשטח אני פשוט מחממת את הרוטב במחבת עמוקה, מכדרת קציצות ומבשלת אותן. כל זה כמובן בתנאי שאתם אוהבים כמוני להרגיש גם בשטח כמו בבית...
  4. הפתרון האולטימטיבי לכל ארוחה הוא תמיד חביתות, ואם רוצים להיות יצירתיים אפשר פשוט להכין חביתה מעט עבה, לפרוס ירקות ואבוקדו, ואפשר אפילו למרוח על החביתה גבינה לבנה ולגלגל ממש כמו לאפה.

מה צריך?2 ביצים, 2 כפות ציפוי שקדים לשניצל (גם קמח שקדים מתובל יעבוד כאן, פשוט לציפוי כבר יש טעם מובחן), כפות תערובת תבלינים (ממליצה על 'גניש' שלנו)


ומה עושים עם זה?

-          טורפים הכול היטב, ממיסים שומן במחבת (חמאה, גהי או שמן זית) ומעבירים את הבלילה למחבת; פורסים אותה בזהירות בכף ונותנים לה להיטגן על אש בינונית (לא גבוהה!) עד שהחביתה משחימה, ואז הופכים אותה בזהירות (שלא תיקרע) לצד השני, ונותנים גם לו להיטגן כמה דקות.

-          מעבירים את החביתה לצלחת וממלאים בכל מה שיש בבית: אבוקדו, מלפפון ועוף מוקפץ שנשאר מיום קודם, גבינות קשות, טונה, גבינות רכות (למי שלא רגיש ומביא בחשבון שלא מדובר בחלבון אלא בעיקר בשומן), סביח של ביצה קשה, חציל מטוגן וטחינה.
בקיצור... כיד הדמיון.

מניסיון העבר: אל תתפתו למלא מדי כי החביתה תיקרע. מניחים את החביתה על נייר אפייה או על נייר סנדוויץ', ובעזרת הנייר מגלגלים אותה בזהירות. בקצה אחד של החביתה המגולגלת (שיהיה החלק התחתון) מגלגלים את שארית הנייר כמו עטיפת סוכרייה, ואם רוצים מגלגלים את שני הצדדים, ואז אפשר לחתוך באמצע ולקבל שני כריכים.

http://www.paleotavlinim.co.il/

הולך להיות ממש כיף

החלטתם לצאת לדרך? כך נוריד את לחץ ההתארגנות ונגייס את שאר בני הבית להתארגנות נכונה

  1. האם ביערנו את החמ"ץ באמת? האם הצלחנו להפחית את מחשבות ה"חייב/מוכרח/צריך"? אנחנו הרי לא חייבים לעשות מסלול מפרך ואתגרי, לא צריכים לצאת לטייל כל יום, לא מוכרחים לעמוד שעות בפקקים. המטרה שלנו היא להיות יחד וליהנות. לכן ננסה להחליף את מחשבות החמ"ץ במחשבות הער"ך – עדיף/רוצה/כדאי – אנו רוצים לבלות יחד ולכן כדאי שנתאם מראש זמן משותף משפחתי של כמה שעות, שיכול להיות גם בקרבת הבית. שינוי המילים יביא לשינוי מחשבתי ויפחית רגשות שלילים.
  2. כולנו שותפים! המטרה שלנו היא לייצר לכל אחד מבני המשפחה תחושת שייכות. מדובר בתחושה סובייקטיבית שמשמעותה 'אני שייך, יש לי מקום במשפחה, יש לי מה לתרום ובלעדיי הפאזל חסר'. מגיל צעיר ילדים קטנים רוצים להרגיש שייכים למשפחה, הם פונים להורים ומבקשים לסייע בהכנת עוגה, בניקיון ועוד. כדי להגביר את תחושת השייכות כדאי לתת לכל אחד מבני הבית תחושה שהבילוי המשפחתי לא יהיה שלם בלעדיו.

כיצד נעשה זאת?

נחלק לכולם משימות בהתאם לגיל, לעניין ולרצון. אדם שמרגיש שייך מגלה מעורבות, ולהפך: יצירת מעורבות מגדילה את תחושת השייכות. ולכן נשתדל להעביר לילד מסר שאנו זקוקים לו. נפחית מהביקורת ונבין שגם אם הדברים לא יבוצעו בדיוק כפי שרצינו, הרי שזה עדיף ממצב שבו אנו נעשה הכול בעבורם. לכן נשתף את הילדים בתכנון, נבקש מהם רעיונות לבילוי משותף ונציע אפשרויות בחירה.

  1. הדשא של השכן ירוק יותר – האומנם? לחלקנו נטייה להשוות לאחרים: הילדים שלהם מחונכים יותר, יוצאים בכל יום לטיול רציני, מציעים עזרה ועוד. לרוב ההשוואות האלה אינן מדויקות וגורמות תסכול ואכזבה. נסו להשקות את הדשא שלכם ולראות את היופי שבו.
  2. תיאום ציפיות – מומלץ לתאם ציפיות ביניכם, ההורים, טרם היציאה לטיול (התקציב המתוכנן לבזבוזים, שעת יציאה וחזרה). במיוחד במצבים מאתגרים חשוב לשדר לילדים כי יש ביניכם הסכמה עקרונית.
  3. יצירת אווירה חיובית – התחילו את הטיול בשיר אהוב. מוזיקה עושה מצב רוח טוב! צרו אווירת תחרות חיובית, קנו פרסים קטנים... מתברר שגם ילדים גדולים אוהבים אותם!
  4. להתמקד ביש – להשתחרר מטעות החשיבה של הכול או לא כלום. זכרו שהאושר מורכב מרגעים, וגם אם יהיו מצבים מתסכלים (ויהיו), לאלבום התמונות המשפחתי נכניס את הרגעים הנעימים.
  5. ליהנות מהרגע – נסו להיות כאן ועכשיו; לא להתעסק במה שהיה אתמול או במה שמצפה לנו בהמשך החג. החירות האמתית היא ההבנה שבידינו הבחירה באופן שבו נתבונן על המצב ונתמודד עמו גם אם אין באפשרותנו לשלוט בו שליטה מלאה. את הפקק בדרך לא נצליח לשנות, אך בידינו הבחירה אם לקטר, להתעצבן ולהתבאס או לשיר, לשחק ולנסות להעביר את הזמן בטוב.
  6. חופשה מהנה וחג שמח!

נעמה מוזס – מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מרצה ומנחת סדנאות –This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

את פתח לו

אבינועם הרש

הדרכות, טיפים ועצות מעשיות איך להזמין את הילדים שלכם לשיחת עומק

איך לנצל את אתגר הזמן הפנוי שסוף סוף עומד לרשותנו לדיבור ישיר, כן, אינטימי ופתוח עם הילדים שלנו – אלו שברוב הזמן מעדיפים לענות לנו על השאלות שלנו "איך היה היום בבית הספר" ו"איך אתם מרגישים" בתשובות המלבבות "בסדר", "אחלה", "כיף" ו"אחר כך אמא, אני עייף"?

העצות והטיפים הבאים נלקחו מניסיונם של יועצים חינוכיים ובעיקר הורים שגילו שהדרך לאופי התשובות של הילדים תלוי בעיקר – כמה מפתיע – באופי של ההורים ובצורת השאלות שלהם.

על ארבעה דברים עומד עולם השיחה המזמינה עם הילדים והנוער:

1. מצב הרוח הנוכחי שלכם ושל הילדים

2. שפת הגוף

3. הפעלת השכל הישר והאינטואיציות

4. בניית השאלות

  1. מצב הרוח הנוכחי שלכם ושל הילדים: עיתוי.

כולנו יודעים שגם אם תהיו האנשים המעניינים ביותר בעולם, אם תגיעו לילדים שלכם כשהם עסוקים במשהו חשוב מאוד מבחינתם (חצי גמר הצ'מפיונס ליג למשל), או שהם עסוקים במשהו שתופס את תשומת לבם – הסיכוי שהם יתפנו אליכם נמוך מאוד.

אם אתם עייפים, רעבים, לחוצים, לא ביישוב הדעת או אם אתם מזהים שילדכם במצב רוח זהה, פשוט תוותרו. שיחה עם הילדים היא לא מטלה שיש לסמן עליה וי – עושים באהבה או לא עושים בכלל. המודעות לבחירת הרגע המתאים היא חצי דרך להצלחת השיחה.

  1. שפת גוף: על ההבדל בין שמיעה להקשבה

אין דבר יותר מעליב מהורה שאומר לילד שלו: "נו דבר, אני מקשיב, אז איך עבר עליך היום?" והעיניים שלו מתמקדות בטלוויזיה או בסמארטפון שלו. נערים מריחים שפת גוף יותר טוב משכרישים מריחים דם.

רוצים לשדר לילדים שלכם שאתם זמינים בשבילם? תשתדלו קודם כול לנטרל את כל רעשי הרקע שמסביב, שבו קרוב לילדים, השתדלו להסתכל להם בעיניים בצורה כזו שהם לא רק יבינו שאתם עכשיו מקשיבים להם אלא גם ירגישו את זה.

הקשבה מחייבת תשומת לב. אל תשמעו את הילדים שלכם, תקשיבו להם.

  1. הפעלת השכל הישר והאינטואיציות: כיבוי הנהג האוטומטי וחישוב מסלול מחדש.

כל הטיפים והכללים בעולם לא יוכלו להשתוות לתחושת בטן בריאה בנוגע להתפתחות השיחה. ילדים ובטח מתבגרים משדרים כל הזמן דרך שפת הגוף שלהם היכן הם עומדים ביחס לשיחה. אם אתם רואים שהם עדיין מגלים אדישות ולא בעניין, כדאי לחשב מסלול מחדש: אם בבחירת מועד אחר לשיחה ואם בהעברת נושא.

  1. בניית השאלות: על הרגע שבו הפסקתם ללעוס ולחפור קלישאות מלהב 433 והתחלתם לדבר עם הילדים שלכם.

שאלות שצבועות כמו חקירה משטרתית: "איפה הייתם" ו"מה עשיתם", מעבר להיותן כוללניות ולא כל כך מעניינות עלולות גם לשדר כלפי הילדים שלכם ביקורת סמויה וגלויה.

רוצים לדעת מה הולך עם הילדים שלכם? דברו תכלס וכמה שיותר מדויק. במקום: "איך עבר היום שלך" לכו על: "קרה לך היום בסניף משהו מיוחד ויוצא דופן? "או למשל: "מה אהבת במיוחד במסע?"

ישנם מגוון נושאים 'חמים' שמעסיקים מאוד את בני הנוער, וכמעט תמיד יש להם מה להגיד בעניין: שמירת נגיעה, קוד לבוש, החיבור שלהם למצוות, ועוד. הנה כמה שאלות שיכולות להתניע שיחה. הפנייה נכתבה בלשון זכר אבל היא כמובן פונה לשני המינים:

"ראיתי שבחופש יותר קשה לך לקום לתפילה, יכול להיות שאתה לא כל כך מתחבר/ת לכל העניין?"

"יש מצב שלפעמים אתה מסתכל על נערים חילונים בגיל שלך ואומר לעצמך: וואלה, הלוואי שהייתי כמוהו ולא היו לי כל ההגבלות האלו של הדת?"

"אתמול חלמתי שאראלה ממפעל הפיס מתקשרת אליי ואומרת לי שאני זוכה במיליון דולר. התחלתי לחשוב מה הייתי עושה עם כל הכסף, והאמת היא שקצת נתקעתי. מה אתה היית עושה עם היית זוכה במיליון דולר?"

בקיצור:

חשבו על השאלות והעניין, תשומת הלב והמשאבים שהייתם משקיעים אילו הייתם הולכים לקנות דירה. עכשיו נסו להגיע באותה רמת עניין וריכוז גם בנוגע לדיבור עם הילדים שלכם.

כי בסופו של דבר, איך שלא נהפוך את זה, התשובות שלהם הן מראָה לאיכות השאלות שלנו.

"לדעת להקשיב זו אמנות", אמר אפיקטטוס. ואמנות, כמו שכולנו יודעים, חייבת להגיע קודם כול מהלב.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם