אימרו לא לקמפיין הציני

4 plitim
 
"גויסו לקמפיין המסתננים אנשים שלא מכירים את העובדות כפי שהן; אין ספק שזה קמפיין ציני"
האם מדינת ישראל עושה מעשה אלטרואיסטי כשהיא דואגת לעתידם של המסתננים ושולחת אותם למדינות בטוחות עם כסף ביד, או מעשה אגואיסטי של עצימת עיניים ושליחת אנשים אל מותם? יונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית מביא את הנתונים האמתיים על היקף ההגירה הרחב שמדינת ישראל נאלצת להתמודד אתו, על האחוז הנמוך של מסתננים שביקשו להיחשב פליטים, על המדינות שאליהן הם עתידים להישלח ולמה כל הקמפיין הזה הוא 'פייק ניוז' אחד גדול

אילת כהנא

קמפיין אגרסיבי משתולל נגד גירוש המסתננים, ובין המעשים הפרובוקטיביים עולה טענה מוסרית בשם ההומניזם. האם יש אמת בטענה שאנו שולחים את המסתננים אל זרועות המוות? יונתן יעקובוביץ', ראש תחום הסברה במרכז למדיניות הגירה ישראלית, מרחיב בשיחה אתנו ומנסה להסביר.

"ראשית, המינוח הנכון שיש להשתמש בו הוא מסתננים ולא מהגרים", הוא מותח ביקורת על הטרמינולוגיה. "בישראל יש כמעט 200 אלף מהגרי עבודה ובין 100 ל-120 אלף מהגרי עבודה לא חוקיים שהגיעו מכל מדינות העולם, כולל מאפריקה, כאלו שנכנסו כחוק בין כתיירים, בין כעובדים זרים ולא יצאו.

"נוסף לאלו, בעשור האחרון נכנסו 65 אלף מסתננים שלא כחוק ולא דרך מעבר גבול, ועד כה יצאו מהמדינה כ-20 אלף. כלומר, מלבד מהגרי העבודה, המונים מאות אלפים, יש בישראל עוד כ-40 אלף מסתננים, ומספר זה לא כולל את ילדיהם שנולדו בישראל ולא כולל מסתננים לא רשומים שלפי הערכות מונים כמה אלפים נוספים.

"נתון חשוב נוסף הוא שמתוך 65 אלף המסתננים שמגיעים מסודן ואריתריאה, כ-14 אלף הגישו בקשות מקלט. לפני שנכנסים בכלל לדיון המוסרי, יש לזכור שכמעט 80 אחוז מעולם לא הגישו בקשת מקלט. מתוך אותם 14 אלף, רובם נדחו וכ-6,000 מחכים לתשובה. זאת מכיוון שמסתננים אלו לא הגיעו מאזורי מלחמה ולא נסו על נפשם".

"לעומתם, 1,100 מסתננים שהגיעו מדרפור קיבלו לאחרונה מעמד הומניטרי של פליטים גם בלי פרקטיקת הגשת הבקשה לכך. הדבר ניתן להם באופן גורף כקבוצה".

יעקובוביץ' זועם על הקמפיין השקרי שמתנהל, ומגדיר אותו "פייק ניוז". "אנו רואים קמפיין זדוני ושקרי, מכחיש שואה בחלקו, שאומר שבעצם הגירוש אנשים נשלחים למותם. האמת לא כך – אוגנדה ורואנדה, שתי המדינות שאתן נחתמו ההסכמים לקליטת המסתננים, הן מדינות בטוחות שנציבות האו"ם לפליטים בעצמה הכריזה עליהן כמדינות מקלט טובות.

"יש טענה שלפיה המסתננים לא יקבלו שום מעמד באותן מדינות ולכן ייאלצו להמשיך למדינות אחרות ולסכן את חייהם. מכאן מדביקים כותרות כאילו הם 'נשלחים למותם'. גם הטענה הזו לא נכונה, לפחות לפי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון שקבעו כי המדינות הללו בטוחות ושהראיות שהציגו העותרים בחלקן לא אמינות ואין להן בסיס עובדתי. ומדובר באותו בית משפט שכבר ביטל את החוק למניעת הסתננות שלוש פעמים.

"עכשיו, יש לנו שתי עמדות: מצד אחד הסכם שמעורבים בו המטה לביטחון לאומי, משרד החוץ, המשרד לביטחון פנים, משלחות שונות ובית המשפט העליון, ומן הצד השני יש ארגונים רדיקליים שמשתמשים בתצהירים של בין עשרה לעשרים מסתננים, כשגם עליהם בית המשפט המחוזי קבע שמדובר בראיות לא אמינות בחלקן. לכן כל הקמפיין הזה נע בין הכחשת שואה לשקרים ודמגוגיה. אני בטוח שניצולי השואה שגויסו לקמפיין לא מכירים את העובדות כפי שהן, ויש פה חשש לניצול. אין ספק שזה קמפיין ציני".

"מצד אחד יש לנו הסכם שמעורבים בו המטה לביטחון לאומי, משרד החוץ, המשרד לביטחון פנים, משלחות שונות ובית המשפט העליון, ומן הצד השני יש ארגונים רדיקליים שמשתמשים בתצהירים של בין עשרה לעשרים מסתננים, כשגם עליהם ביהמ"ש המחוזי קבע שמדובר בראיות לא אמינות בחלקן. לכן כל הקמפיין הזה נע בין הכחשת שואה לשקרים ודמגוגיה"
תחנת מעבר

על פניו, נראה היה שבית המשפט העליון מיישר לראשונה קו עם דעת הקהל הציבורית בישראל ועם ממשלת הימין בפסיקתו, אך לפני שמתעמקים בפסק הדין ובהשלכותיו, חשוב לציין כי בבית המשפט העליון נערך דיון ראייתי עובדתי. זאת, בניגוד לדיון החוקתי שנערך בבג"ץ ופסל שלוש פעמים את החוק למניעת הסתננות שהגישה הממשלה.

"בית המשפט אמנם פסל בפסק דינו את נוהל ההרחקה; הוא קבע שאפשר לגרש למדינה שלישית רק אם הדבר נעשה בהסכמה ולא בכפייה", מזכיר יעקובוביץ'. "יחד עם זאת, הוא בדק את הראיות וקבע שהמדינות השלישיות בטוחות ןשאפשר יהיה להוציא לפועל את נוהל ההרחקה אם יתקנו את ההסכמים.

"בפרק העובדתי קבע בית המשפט באופן נחרץ שהעותרים לא הוכיחו את מה שניסו לומר, כאילו מדובר בגזרת שמד על עשרות אלפי אנשים. אין שום ספק שביהמ"ש לא נכנע ללחץ הציבורי. בשורה התחתונה, הוא ספג אש הן מצד תומכי המסתננים והן מצד הממשלה".

מלבד היחסים הדיפלומטיים החיוביים של השנים האחרונות, מה האינטרס של רואנדה ואוגנדה לקלוט את המסתננים?

"קודם כול, ההערכה היא שחלק ניכר מהמסתננים יחזור למדינות שלהם, כך שלא תהיה קליטה מסיבית של מסתננים במדינות השלישיות. אני לא יכול להגיד מה האינטרסים הכלכליים או הדיפלומטיים של מדינות אלו, אך לפי פרסומים, ישראל תשלם 5,000 דולר על כל אדם שייכנס לאותן מדינות. וכאמור, הם לא חייבים להישאר שם, כך שלא מדובר בקליטה אלא בתחנת מעבר".

נשמע שהוצאת המסתננים תעלה לישראל לא מעט כסף.

"נכון, אך לא מדובר בנזק כלכלי אלא בעלות. צריך להבין שקליטה של אלה תעלה למדינה הרבה הרבה יותר. קליטה מסיבית תייצר כוח משיכה שעלול לגרום להגעה של מאות אלפים נוספים. 84 אחוזים מהם הם גברים צעירים בגילאי 20-40 שהגיעו הנה בלי אישה ובלי ילדים. אם נקלוט אותם כפי שמציעים העותרים, הם אוטומטית ירצו להביא הנה את המשפחות שלהם ואנחנו נראה איך האוכלוסייה הזו תשלש את עצמה תוך זמן קצר.

"פה גם חשוב להוסיף שהנוהל לא כולל משפחות עם ילדים, שמונות כ-14 אלף איש, ולא כולל את אותם 6,000 מבקשי מקלט שמחכים לתשובה. כלומר, נכון לעכשיו יישארו להערכתי בישראל לפחות 20 אלף מסתננים".

גדר חיה

יעקובוביץ' מנסה לעשות בעבורנו סדר בתהליך שעבר מפסיקת בית המשפט להחלטות הממשלה בעקבותיה. "בית המשפט פסק שהמדינות השלישיות בטוחות ושההסכמים עומדים בדרישות של החוק הישראלי והבינלאומי. אבל ההסכמים עם אותן מדינות קובעים שהגירוש חייב להיות בהסכמה. על כן, ראש הממשלה בשיח עם אותן מדינות שינה את ההסכמים, לאחר שאלו הסכימו שזה לאו דווקא יהיה בהסכמה. דבר שבית המשפט העליון אפשר בפסיקתו כשקבע כי אם המדינות יסכימו לכך שלא תהיה דרישה להסכמה אזי לא תהיה בעיה לכפות על מסתנן הסכמה לצאת, ונוהל ההרחקה ייושם.

"מאותו רגע, המדינה חוזרת ליישם את הנוהל שרצתה ליישם עוד לפני שנתיים, שבעצם אומר שנותנים למסתננים זמן לצאת עד אפריל, ומי שלא יצא אפשר יהיה להעביר אותו למשמורת ללא הגבלת זמן עד שיסכים לצאת. כלומר, לא נראה אנשים עולים על מטוסים בכפייה, אבל המדינה תגרום להם לרצות ולעזוב".

אתה חושב שהממשלה פעלה נכון בסוגיית המסתננים?

"לממשלה לקח הרבה מאוד זמן להגיב ולפעול והיא הייתה יכולה לעשות יותר. גם עכשיו אני מאמין שאפשר לעשות יותר וזה באחריותה. מצד שני, במבט השוואתי, מדינת ישראל היא המדינה היחידה שהצליחה לבלום את הכניסה הבלתי חוקית לגבולותיה, כשישראל הייתה היעד מספר אחת להגירה מאפריקה. לכן ברמות השוואתיות מדובר בהצלחה.

"צריך לשבח את הממשלה ואת העומד בראשה על הצעדים שהביאו להצלחה הזו – בניית הגדר בגבול מצרים, הגשת החוקים למניעת הסתננות, קידום חוק הפיקדון שיזמנו במרכז למדיניות הגירה ישראלית ועוד. יחד עם זאת, אני ממשיך לדרוש מהממשלה לטפל בתופעה הזו ולא להיכנע ללחץ שמפעילים עליה. עם כל הכבוד לגדר, אין גדר בעולם שהוכיחה את עצמה יעילה נגד הגירה, גם ב-2015 טיפסו מעל הגדר הישראלית 200 איש, ורוב ההגירה היום מגיעה דרך הים. ישראל לא יכולה לנוח על זרי הדפנה ולומר שההגירה נעצרה".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם