קומנדו צחוק

10 ezer
 
אחרי 11 שנים של עבודה במחתרת, סיירת המצחיקנים הסודית של הסלבס נחשפת * זוהי קבוצה של אמנים ישראלים שבאים לגיחות קצרות לבתי חולים כדי לשמח את המטופלים, הרחק מאור הזרקורים * עמי אנידג'ר, מקים הקבוצה, מספר איך הכול התחיל, וגיא זו-ארץ ואבי גרייניק משתפים בחוויות * כיף שיש לנו אמנים כאלה

נדב גדליה

העובדה שאמנים רבים תורמים לחברה מכישרונם ומשמחים חולים בבתי חולים אינה חדשה, אך בשנים האחרונות, עם התפתחות הרשתות החברתיות, היטשטש הגבול בין פרסום עצמי ויחסי ציבור לבין תרומה לבבית ושמחה לקהילה. תמונות של ידוענים בבתי חולים לצד כותרת שמספרת שהרגע הם משמחים חולים וחולות במרכז רפואי מסוים, מצליחות לסחוט יבול לייקים נאה לצד לשונות ארסיות הטוענות לפרסום ציני על חשבונם של חלשים. גם אמנים שבאמת באים עם כל הנשמה והלב זוכים לא פעם לקיתונות של בוז כשתמונתם מצולמת על ידי אחרים ועולה לרשת.

מתבקש היה שבעולם שבו קצוות כמו חסד טהור ויחסי ציבור ציניים אזוקים זה בזה, יהיה מי שיעשה סדר - ישיב את המעשים הטובים למקומם הצנוע וירחיקם ככל האפשר מאור הזרקורים. הכירו את עמי אנידג'ר (42), חלק מהצמד הקומי 'עמי ואלי' הזכור לטוב ובעל עסק לסדנאות צחוק. עמי הקים קבוצה סודית בשם 'קומנדו צחוקים' וחבריה האמנים מארגנים מפעם לפעם גיחות 'קומנדו' ספונטניות לבתי חולים, בלי פרסום בתקשורת וללא אינטרסים של חיזוק תדמית חיובית.

אולי האמנים לא ישמחו שנפרסם את שמם, אך אי אפשר שלא לפרגן להם ולבקש את סליחתם תוך כדי פרגון. בקבוצה נמצאים מיטב הקומיקאים והאמנים של ישראל. ביניהם עמוס תמם, דובדבני וקובץ', ליאת הר לב, ארז כהנא, שלישיית מה קשור, עדי אשכנזי, אבי גרייניק, אודי ואביעד, גיא זו-ארץ, אורי חזקיה, יוסי גבני, ניקי גולדשטיין, יובל סמו ועוד רבים נוספים.

"הקומנדו התחיל לפני 11 שנים", מגלה עמי. "זה לא פורסם כמעט בשום מקום. העיקרון היה להגיע לבתי חולים ולשמח באמת מהלב. לעשות סדנאות צחוק, משחק, אימפרוביזציה ופעילויות לילדים. אז עוד לא הייתי נשוי עם ילדים, היה לי הרבה זמן פנוי והחלטתי לעשות משהו טוב. גם לפני כן הייתי מתנדב בבתי חולים, אבל התחשק לי לקחת על עצמי פרויקט אישי.

"פניתי ל'עזר מציון' והצעתי שאארגן להם את 'גוש הומור' – שאבוא כל שבוע, אעשה סדנת צחוק ואביא גם חברים שהכרתי מעבודתי כסטנדאפיסט, שיבואו גם הם לשמח. לאט לאט זה עבר בין האמנים והגיע לעשרות אמנים, ועם הזמן מפעילות שנועדה בעיקר לשמח ילדים – עברנו גם למבוגרים. בואו נודה, זה נשמע פחות מושך מלשמח ילדים, גם הרבה יותר קשה לשמח מבוגרים מאשר ילדים שמטבעם פחות מודאגים ופחות חושבים על העתיד.

"היום זה מאוד פשוט בזכות הוואטסאפ; כל אחד שבא לו להשתתף בהתנדבות בזמן שמתאים לו – מתעדכן בקבוצה וזורם לבית חולים לתת את מה שהוא יכול בזמנו החופשי. בלי תיווכים של סוכן, בלי אינטרס, נקי. וגם האמן יודע שהכול מתואם עם בתי החולים בזכות 'עזר מציון'".

 

אבי גרייניק: "התפקיד של המשמחים הוא לא להציל נפשות אלא לשפר את איכות ההווה של החולה. אנחנו לא אלוקים, אין מה לעשות, רק משתדלים לעשות מה שאפשר"
 
גיא זו-ארץ: "זה מכניס את החיים שלי לפרופורציה. אני אומר לעצמי אחרי מפגשים כאלה:באיזו זכות אני אומר ווי, ההצגה הזאת לא הייתה מוצלחת ואני מבואס? גיא, תחבק את המציאות שלך ותגיד תודה רבה על כל הטוב שיש לך"
 
עמי אנידג'ר: "בזכות הוואטסאפ, כל אחד שבא לו להשתתף בהתנדבות בזמן שמתאים לו – מתעדכן בקבוצה וזורם לבית חולים לתת את מה שהוא יכול בזמנו החופשי. בלי תיווכים של סוכן, בלי אינטרס, נקי"

 

להרגיש את החולה

"כשאתה עושה צחוקים לחולים זה שונה לגמרי ממופע", אומר הזמר והקומיקאי אבי גרייניק החבר בקבוצת קומנדו המשמחים. "פה אנחנו אמורים להיות מכוונים אישית לאדם ולמצב שלו. צריך להרגיש את הבנאדם. לבוא ממש בעדינות. לא 'לתקוף' בהומור בווליום גבוה או בהומור מהיר מדי כמו שמקובל במופעים לפעמים. ועדיין, גם כשאתה מנסה להרגיש את החולה, חייבים לקוות שאתה באמת מרגיש את הדבר הנכון".

מה החולים מבקשים ממך לעשות?

"הרבה פעמים אני מגיע לנגן, מבקש כיסא גלגלים וממישהו שיוביל אותי, שם את האורגן על הברכיים ומסתובב בין החדרים. לא חושב שיש משהו ספציפית שמבקשים. אם זה בחגים אז הולכים על שירי חגים, זה הולך די הרבה".

זוכר תגובה מיוחדת שחיממה לך את הלב?

"פעם שרתי והצחקתי מישהי ובאמצע השיר אמא שלה שואלת אותה 'רגע, אבל מי זה?', בקול רם. לא הכירה אותי... נו, קוריוז. ברור שזה לא העליב אותי, מה פתאום, אני בא להיעלב שם? זו זכות שיש חולים שמסכימים בכלל שניכנס אליהם. יש כאלה שהכניסה שלנו לחדר לא מתאימה להם. אז מחייכים, אומרים שלום והולכים, אין לנו עניין של אגו ובעיה שדוחים אותנו. לא מתאים – אז לא מתאים.

"למדתי בעקבות הפעילות בבתי החולים שלא צריך לחשוב 'מי אני ומה אני', ולהאמין שאתה מסוגל לשמח אותם. יש כאלה שה'מי אני ומה אני' תוקף אותם מכיוון השחצנות ויש כאלה שאצלם זה מכיוון הצניעות, וחבל, כי שני הטיפוסים יכולים לתרום. בואו לא נתיימר לחשוב שהעובדה שאנחנו משמחים אותם משנה להם את החיים. לא. התפקיד של המשמחים הוא לא להציל נפשות אלא לשפר את איכות ההווה של החולה. אנחנו לא אלוקים, אין מה לעשות, רק משתדלים לעשות מה שאפשר".

פרפרים באוטו

גיא זו-ארץ הוא אחד השחקנים ומנחי הטלוויזיה הוותיקים בישראל. אך כשהוא מגיע במסגרת קומנדו המשמחים לבתי חולים, הוא מתרגש לא פחות מגמר של תכנית ריאליטי. "יש לי ממש פרפרים בבטן, לחץ", מספר גיא. "נכון שאתה בא עם רצון לרומם אותם, אבל מהמקום שלי אני רוצה לראות שאני לא מפריע להם; מפחד שלא אשים לב שעם כל הכבוד לצחוק – לא מתאים להם שאנחנו באים. תמיד אני מתבדה ורואה שהחולים שמחים שאנחנו באים, אבל הפרפרים חוזרים כל פעם מחדש באוטו, לפני שאני נכנס לבית חולים".

איך אתה מצליח לשמח חולים? מה אתה עושה כשאתה ניגש אליהם?

"קודם כול אני מסתכל להם בעיניים, מחבק, לוחץ יד, מביא את עצמי כאדם שמתעניין בהם. אחר כך גם שרים וצוחקים. בעיניי, הכי חשוב ליצור מפגש אמתי בין בני אדם, בלי קשר ל'ההוא מהטלוויזיה'.

"אני לא בא לשם כאמן אלא בתור גיא. אתה מנסה לגעת באנשים ולעשות להם מעט טוב על הנשמה. אני יכול לשיר פיוטים של יום כיפור או של ראש השנה; הייתה מישהי שאהבה את יהורם גאון ושרתי את 'יש מקום'. אבל לא משנה מה תעשה, חשוב שאתה בא. הנוכחות שלך וההרגשה שאתה נותן לבנאדם – שבאת במיוחד בשבילו – זה העניין. אחר כך אם תצחק, תרקוד או תשיר - זה כבר לא משנה.

"הייתה ילדה אחת בשניידר בבידוד מוחלט. היא הייתה במצב רוח לא טוב, ולא רציתי להידחף אז אמרתי לאמא שלה שתשאל אותה בעדינות אם אני יכול להיכנס. הרופא יצא ואמר שהיא מוכנה. הלבישו אותי בחלוק הבידוד וכל מה שצריך וזה היה מפגש מדהים.

"אתה מתחיל לדבר ונשמע לעצמך פאתטי כי אין לך מילים בסיטואציה כזאת, אז פשוט אמרתי לה שאני אשמח שנדבר קצת ואספר לה על עצמי ושהיא תספר על עצמה. היא מאוד אהבה את 'השיר שלנו' ששיחקתי שם טיפוס רשע, והיא אמרה שמאוד הפחדתי אותה בזמנו, ודיברנו גם על 'הישרדות'. עשר דקות הייתי שם ואני חושב שקצת הוקל לה. הרגשתי שהצלחנו לעשות לה שינוי קטן לפחות להיום".

התנדבות במקומות כואבים כל כך לא פוגעת בשמחת החיים שלך?

גיא צוחק. "זה מכניס את החיים שלי לפרופורציה. אני אומר לעצמי אחרי מפגשים כאלה עם חולים:באיזה זכות אני אומר - ווי, ההצגה הזאת לא הייתה מוצלחת ואני מבואס? גיא, תחבק את המציאות שלך ותגיד תודה רבה על כל הטוב שיש לך".

כולם יוצאים מנצחים

עמי, יוזם הקבוצה, מרגיש מעט אחרת מגיא."האמת היא שדי קשה להגיע לבית חולים ולשמח אם אתה שומע את הסיפורים שם ומתעמק בהם. זה כואב מאוד ונדרשת מיומנות גדולה להצחיק חולים. ברוך ה' יש סייעתא דשמיא, אבל עדיין... לכן החלטתי שפשוט נבוא, נשמח ונלך. עוברים ממיטה למיטה בלי להיכנס לפרטים של המחלה. נכנסים למקומות הכי קשים - אונקולוגית, כימותרפיה, חולי סרטן. לפעמים כדי שתעשה את העבודה שלך ותשמח אותם לצטרך לבוא שוב עוד הרבה פעמים – צריך להתמקד בזה: לתת גיחה, לשמח ולעבור הלאה. לשמור כוח לפעם הבאה".

האם אמן צריך להיות סלב כדי להיכנס לקבוצה?

"ממש ממש לא", אומר עמי. "כל אחד מוזמן לשלוח את הפרטים שלו ולהיות חלק מזה. השיא של הקומנדו מבחינתי הוא יום העצמאות. מגיעים אמנים שמסתובבים באותו ערב בכל הארץ ונותנים את הקטע שלהם. אין תכנית מוכנה מראש, אני אפילו לא יודע מה הולך לקרות. מבחינתי זו עסקה של 'win-win':החולים שמחים, בית החולים בעד עידוד החולים, וגם אנחנו האמנים מרוויחים מכל זה, מרגישים שעשינו טוב. זו הרגשה הכי נפלאה בעולם ואני מרגיש שהקדוש ברוך הוא אתנו".

אמנים הרוצים להצטרף לקבוצת הוואטסאפ ולשמח חולים, נא לשלוח הודעה לעמי: 052-3904310. אפשר לתרום לעמותת "עזר מציון" במסגרת מבצע "פרס מציל חיים" וגם לזכות בפרסים – חפשו בגוגל "פרס מציל חיים"

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם