העברית חוגגת את עצמה

6 ivrit
 
שבוע העברית ייחגג בשבוע הבא, ובמסגרתו יוצגו לקהל המבקרים בקניונים שלטי הסבר קליטים, משחקי מילים ומשימות שידגדגו לכם את הלשון * הגיע זמן לשון

נדב גדליה

'יאללה ביי' הוא אחד הצירופים הישראליים האהובים והנפוצים בעברית, אף שהוא כולל מילים בערבית ובאנגלית. וכך, תחת השפעתה של התרבות האמריקאית הקלילה מצד אחד והערבית המצלצלת מהעבר השני של גדר ההפרדה, אנו מוצאים את עצמנו נסחפים להתבוללות השפה העברית. לא בטוח שאנחנו אשמים; בכל זאת, טרם נמצא תחליף ראוי ל'יאללה'. ואם תנסו להשתמש ב'טוב, קדימה!' במקום לזרז את הנוכחים, תישמעו קרוב יותר לסבתא טרחנית המעכבת את העגלה. אפילו 'להתראות' ו'שלום' נשמעים כבדים מדי בעידן ה'היי' וה'ביי'.

ובכל זאת, בדומה לשבוע הספר העברי המגיח אלינו פעם בשנה בפנים נחושות שמזכירות לנו שצריך לקרוא קצת יותר ספרים, וגורם לנו להעמיס ארבעה ספרים במשקל מאה שקלים - מזל שיש מי שמרים את כפפת העברית ומארגן שבוע חגיגות ללשון הקודש.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) וקבוצת 'קניוני עופר' משתפים פעולה זו השנה השנייה ברציפות כדי לרומם את קרנה של השפה העברית ולחזק את הקשר של צעירים ומבוגרים עם המילים העבריות. במסגרת חגיגות שבוע העברית שיחול בשבוע הבא (החל מכ' בטבת) יוצפו קניוני עופר במודעות ענק ובהן מגוון סיסמאות מקוריות ומשעשעות שיפתו אותנו לגלגל על לשוננו מילים עבריות במגוון משחקים מרעננים. כי ככה אנחנו אוהבים שמחנכים אותנו – פחות תיקוני לשון בפנים חמורות ויותר כיף ושעשועי מילים.

ירעם נתניהו: "כשאומרים לאנשים 'לשון' או 'עברית' הם מיד חושבים על כללים נוקשים ועל הבגרות בלשון – כיוונים שאינם נתפסים חיוביים בעיני רוב האנשים. בחרנו לצאת מהכללים היבשים ולהציג משהו קורץ, כיפי".

לדוגמה: שלטים מאירי עיניים יבקשו מכם לנסות להגיד מילים ארוכות בעברית כמו וְלִכְשֶׁלְּתַרְנְגוֹלוֹתֵיהֶן, וּכְשֶׁבִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם, וְלִכְשֶׁתִּתְפַּרְסֵמְנָה. כן יופיע אוסף מילים שהצליל שלהן מחקה את המשמעות שלהן כגון זמזום, צלצול, ליקוק, או צירופים בעלי משמעות קרובה לצליליהם, כגון שתיקת הקטרים (נסו לומר זאת כמה פעמים ברציפות), שיגרמו לכם לחשוב קצת על המילים. תיתקלו גם בחידות על תופעות מעניינות בשפה העברית, כמו ביטויים שהיו למטבעות לשון – דוגמת תם ונשלם, בראש ובראשונה, מוכן ומזומן, מבטן ומלידה – שלכאורה מציגים כפל לשון מיותר (או שלא? תחשבו על זה).

ואיך אפשר בלי להיזכר במשחק הוותיק "תגיד נחש נשך נחש" או "שׂרה שׁרה שׁיר שׂמח", רק בגרסה עדכנית של שלטים שיעודדו אתכם לשחק בלב הקניונים ולנסות לומר ברצף משפטים כמו 'כבשה כיבסה כביסה', 'בקבוק בלי פקק' הישן והטוב, ואיך לא – 'ששי וסשה שמו שום בסושי'.

דרך השלטים שיוצבו בקניונים תגלו את הסיפור החבוי מאחורי המילים שבהן אנו משתמשים כל כך הרבה בלי לחשוב. לפתע תרגישו את הקשר בין הצליל של המילה למשמעותה.

העברית הזאת שלנו

חרף מלמלות החגיגה חשדנו שהקניון שוב מנסה למכור לנו משהו בגלימה חינוכית, וניגשנו לירעם נתניהו, יוזם שיתוף הפעולה וכותב התכנים במיזם, כדי לברר את סוגיית מסחור השפה לפני שאנו זועקים געוואלד ביידיש תקנית."המיזם נעשה בהתנדבות הן על ידי מט"ח והן על ידי קניוני עופר", מרגיע נתניהו. "שני הגופים השקיעו ממרצם ומכספם לטובת העברית ולמענה. הסיבה שבחרנו בקניונים היא שאנשים רבים מכל הגילים, הסוגים והמינים מבקרים בהם. זאת ועוד, בקניון אנשים פחות לחוצים ולכן המסר של העברית כדבר משעשע, קורץ ומיוחד יכול לחלחל ביתר קלות".

עד כמה לדעתך הנושא של קידום העברית יישאר בפועל אחרי סיום המיזם?

"המטרה של המיזם הזה היא להציג את הצדדים הקלילים, המשעשעים והחביבים של העברית. כשאומרים לאנשים 'לשון' או 'עברית' הם מיד חושבים על כללים נוקשים ועל הבגרות בלשון – כיוונים שאינם נתפסים חיוביים בעיני רוב האנשים. בחרנו לצאת מהכללים היבשים ולהציג משהו קורץ, כיפי. יש למיזם הזה השפעה, אבל ברי לי שלא די בו ושצריך להמשיך לחזק את העברית כתרבות, וזה מה שאני כל הזמן מנסה לעשות".

באקדמיה ללשון העברית לא שוקטים על השמרים לעולם, ואם חשקה נפשכם להתעברת (לרענן את מלתחת העברית שלכם – חידוש שטרם נכנס לחידושי האקדמיה), תוכלו להתעדכן בחידושי השפה באתר המרשתת של האקדמיה. בחודש האחרון השיקה האקדמיה מגוון חידושים, ובהם: 'כמוסות' במקום קפסולות קפה, קקאו ווניל, 'חֵמֶת' במקום שלוקר וכן דַּר רְחוֹב מחליף את הכינוי הנפוץ 'הומלס'. אבל בינינו, החידושים של האקדמיה גורמים לנו לעתים לחיוך ולא יותר. אז לשם מה הטרחה?

"לא תמיד זה מצליח", מודה ד"ר גבריאל בירנבאום, חוקר עברית באקדמיה ללשון, "אבל הרבה פעמים כן. קח למשל את 'קסטה' ששונתה למילה 'קלטת', והנה, זה תפס. או 'דיסקים' שהוחלפו ב'תקליטורים', גם זה נקלט בצורה יפה. אז אי אפשר להגיד שזה לא עובד. עם זאת, לדעתי באמת לא נכון לחדש יותר מדי".

אז מתי כן ראוי לחדש? מה כן ישאירו לנו?

"זאת שאלה טובה. האקדמיה מיום היווסדה בשנת 1953 עמדה על השאלה הזאת, מתי כדאי לחדש מילים ומתי לא. יש מילים שלא מגיירים, כמו 'טלפון' או 'אלקטרוניקה', 'קטלוג', 'דמוקרטיה' ו'אוניברסיטה'. הכלל הוא שאם זו מילה בינלאומית משאירים אותה אם היא מושרשת בציבור. ועדיין, יש חילוקי דעות מה נכנס בכלל הזה ומה לא".

מה אפשר לעשות בפועל כדי לשמר את השפה העברית?

"להשתמש פחות במילות סלנג. אני לא בעד תיקון העולם אלא שכל אחד יתקן לעצמו. 'כרמי שלי לא נטרתי'. עברית היא השפה שלנו, אז למה להגיד 'ביי' ו'היי'? לפעמים אפשר להשתמש בסלנג, כן, אבל להשתדל להגיד שלום ולהתראות עד כמה שאפשר, זה הכול".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק.

 

 

atarMbaolam

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חוק יסוד: בית המקדש

  עו"ד יאיר פייגלין רוצה...

הבורגני שמכר את האושר

  אבינועם הרש במדריך מקוצר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם