שירות לאומי לכולן

8 sherut leumi

 

ההערכה מדברת על אלפי בנות חילוניות שמעוניינות לשרת את המדינה בשירות הלאומי ולא בצבא מדי שנה, אבל החוק לא מאפשר להן לעשות זאת. מאות מתוכן נאלצות לשקר בהצהרות דת ונכנסות לשירות הלאומי בדלת האחורית * חלקן חוששות מההיררכיה הצבאית הגברית, חלקן מאמינות שהשירות הלאומי יאפשר להן לשרת בתפקיד נשי יותר שיתאים לתפיסת עולמן, וישנן כאלה שסתם רוצות להשתמט  * האם דווקא מפלגת מרצ ו'נשים למען צה"ל' יצליחו לקדם שירות לאומי לכל מי שרוצה שירות נשי אמתי?

אילת כהנא

כ-2,500 בנות דתיות התגייסו בשנת 2017 לצה"ל. מדובר על כשלושים אחוז מכלל בוגרות החמ"ד. מצד אחד הצבא מפרסם בגאווה את העלייה באחוז הבנות הדתיות המתגייסות, אך ישנם גם מספרים הפוכים: כ-21 אחוזים מכלל הבנות המועמדות לגיוס הצהירו על היותן דתיות על מנת לקבל פטור מצה"ל. על פי נתונים שהתפרסמו בעבר, אחת מכל שמונה מהן היא חילונית (12%). הנתון הזה לא חדש, לא לצבא ולא לכל מי ששירתה בשירות לאומי וכירה לא מעט בנות שאינן בהכרח דתיות. אך בעוד רבים טוענים כי חלקן הלא מבוטל של לא דתיות ש"מצהירות דת" עושות זאת על מנת להשתמט מגיוס חובה, ברשות השירות הלאומי מדווחים על כעשרת אלפים בנות שהתנדבו לשירות הלאומי בשנה החולפת. ואם מכלילים את בנות המגזר החרדי במספר מצהירות הדת, ניכר שרובן המכריע של הבנות שמקבלות פטור מצה"ל, גם אם לא הכול נעשה בניקיון כפיים, כן מבקשות לתרום למדינת ישראל ופונות להתנדב בשירות הלאומי.

שירות משמעותי

השאלה שמרחפת מעל כל הנושא הזה היא זו: מדוע כל כך הרבה בנות בישראל, ובתוכן אלפי בנות שאינן דתיות, בוחרות להצהיר ובסופו של דבר ללכת להתנדב בשירות הלאומי?

יש להן טענה טובה: מדובר באפליה מגזרית מכיוון שרק בנות דתיות או ערביות יכולות להשתמש בפרקטיקה הזו, בעוד כל שאר בנות ה-18 בישראל מחויבות בשירות צה"לי שלא בהכרח מתאים לאישיותן, לנשיותן או לכישורי החיים שלהן.

עדן, בת שירות לאומי זו השנה השנייה, מבקשת להשתמש בשם בדוי משום שהיא פוחדת שהצבא יבטל את הפטור שקיבלה. כמוה ביקשו גם שאר המרואיינות.

עדן באה מבית שומר מסורת, אך לא בהכרח שומרת שבת או מקיימת אורח חיים דתי. היא בחרה להשתמש בהצהרת דת כדי לקבל פטור מהצבא: "הצהרתי שאני דתייה מכיוון שחשבתי שאוכל לתרום יותר דרך השירות הלאומי", היא אומרת בכנות ובגב זקוף. "רציתי לעשות שירות משמעותי, וידוע שצה"ל יכול 'לתקוע' אותך באיזה תפקיד משמים או להבטיח לך אל"ף ולתת לך בי"ת".

היא למדה בתיכון דתי, ורוב הכיתה שלה התגייסה. בחירתה בשירות הלאומי לא הגיעה באופן אוטומטי, אלא בסופו של דבר כבחירה מושכלת: "תמיד רציתי להיות בצה"ל כי כיוונתי לדברים משמעותיים בחיים. ואז בבית הספר התחילו לדבר אתנו גם על אפשרות של שירות לאומי, ובסופו של דבר חלחלה אצלי ההבנה שעדיף לי ללכת לשירות הלאומי".

ח"כ מיכל רוזין, מרצ: "מדינה דמוקרטית צריכה לאפשר למי שאינו יכול לשרת בצבא למצוא אלטרנטיבה. לצערי הרב, האפשרות הזו פתוחה רק לקבוצות מסוימות. אם יהיה מצב שיאפשר לכולם את הבחירה, אני חושבת שבסופו של דבר זה ייטיב עם המדינה. אם בנות רוצות לעשות שירות לאומי, האפשרות הזו צריכה להיות פתוחה לכלל הבנות בישראל"

בשלב הראשון היא המשיכה בתהליכי המיון הצהליים. "בכיתה י"א התחלתי ללכת לימי מיון בצבא אבל לא כל כך מצאתי את עצמי בהם. יש המון תפקידים בצבא ולא כולם יודעים על כל התפקידים או על האופן המעשי שלהם, כך שלא היה תפקיד מסוים שכיוונתי אליו. לעומתם, בסיירות של השירות הלאומי מסבירים ומפרטים הרבה יותר על כל תפקיד, ואם הבנת בסופה של סיירת שהתפקיד לא מתאים לך את יכולה לעבור לסיירת הבאה ולבחון תפקיד אחר. בצבא, אם את קמה והולכת מיום מיון מסוים, זה מיד יירשם ויפגע בך", היא מסבירה.

"התחושה היא שאת רכוש של הצבא ברגע שאת מתחיילת והצבא יציב אותך היכן שיראה לנכון - יכולים להציב אותי כמדריכת סימולטור ובסוף להגיד לי: 'מצטערים, חסרה פקידת שלישות'. לא רציתי להגיע למצב הזה". היא מכירה היטב את הטענות על כך שזה חלק מעניין של שירות צבאי, אבל מסבירה שלהערכתה, במיוחד בעבור נערה, התרומה היא הגורם המשמעותי ולא ההתבטלות כלפי המערכת שמתאימה יותר לבנים. לתפיסתה, "השירות הלאומי מלא באופציות לתרום, ואם לא טוב לך במקום שירות מסוים את יכולה לחפש מקום שירות אחר".

מוחקת תמונות מהאינסטוש

לאחר שהצהירה זומנה עדן ל"ראיון דת". "הייתי צריכה להוכיח שאני דתייה", היא משחזרת, "אבל הצהרתי שאני חוזרת בתשובה כך שגם אם הם ביקשו לעמת אותי עם תמונות או פרטים על אורח החיים שלי, זה הסתדר עם היותי חוזרת בתשובה כביכול. בכל מקרה, המליצו לי למחוק תמונות מהאינסטגרם כי הצבא עושה בדיקה".

עדן משרתת כבר שנה שנייה בעמותה שדואגת לנוער בסיכון. "כשהגעתי לסיירת ונפגשתי עם מנהלת העמותה, הבנתי בדיוק מה כוללת העבודה עם נוער כזה – והבנתי שזה ממש אני. אנחנו כמעט הכול בשביל הנערים האלו: עוזרים להם בחומר לימודי, נותנים להם אוכל חם כשהם באים מבית ספר, אנחנו אוזן קשבת בשבילם ופותרים להם בעיות לא פשוטות בחיים".

היו לך מחשבות של פספוס שלא התגייסת בסוף?

"מלא", היא מודה. "תמיד הייתה לי כמיהה להיות חיילת. לא בגלל המדים אלא באמת בגלל הרצון לשרת את המדינה בצורה שהיא לא רגילה".

ובכל זאת בחרת בשירות הלאומי. מדוע?

"כי בסופו של דבר אני יודעת שהוא תורם למדינה. הבעיה היא שקשה להרגיש את זה כי אנשים מזלזלים מאוד בבנות השירות הלאומי", היא מעלה טענה כואבת. "משווים אותנו כל הזמן לחיילים ומשמיעים טענות שכביכול התנאים שלנו הרבה יותר טובים – אבל זה לא באמת ככה. אולי יש לי אפשרות לקום וללכת כשלא טוב לי או לצאת אחרי שנה, אבל מורות חיילות לדוגמה מקבלות משכורת הרבה יותר גבוהה משלי. העבודה שלי מטורפת, היא יכול להיות גם 11 שעות ביום.

"חושבים שאת מעבירה את השירות בסבבה - את לא במדים. אבל אני כבת שירות - נקרעת, גם מבחינה נפשית. המשכורת שלי מסתכמת ב-850 שקלים, כשחברה שלי שהיא מורה חיילת מקבלת כפול ממני".

מדהים לגלות שבעוד משכורות החיילים עלו בשנים האחרונות, משכורתה של בת שירות לאומי עומד על אותו סכום כבר יותר מעשור.

רכוש צה"ל

לינה מהצפון, כיום בת 32, לא הייתה דתייה לפני 14 שנים. "היה לי גם ברור מאוד למה אני לא דתייה", היא מחדדת. "הייתה לי ממש משנה מסודרת. השקעתי בזה הרבה מחשבה".

היא למדה אז באולפנית בטבריה. "הייתי ציונית מאוד וכל הזמן דיברתי על צה"ל. כשהתחילו לדבר אתנו תכל'ס לקראת הצו ראשון, הייתי צריכה להחליט - מיונים או להצהיר דת. רוב החברות שלי הצהירו ואני התלבטתי מאוד. מצד אחד רציתי מאוד להיות חלק מהצבא. מצד שני ידעתי שאחוז הסיכויים שאגיע למקום שבאמת אבחר בו, שאעשה בו דברים משמעותיים שמתאימים ליכולות שלי, הוא לא גבוה".

ולמרות הביקורת שלה על מערך השירות הלאומי, לינה מספרת מדוע הכריעה בסופו של דבר לטובתו. "אמרתי לעצמי, כאן אני יכולה לבחור ולהתאים את עצמי עם היכולות שלי. בסופו של דבר אני זו שמחליטה לאן אני פונה. היה לי קשה מאוד עם זה שחיילים הם רכוש של צה"ל. הייתה קשה לי המחשבה שאני רכוש של מישהו".

בשירות הלאומי בחרה לינה להתנדב בעבודות אינטנסיביות שהיו משמעותיות מאוד בעיניה. "שנה אחרי כן, אחותי שהייתה דתייה התגייסה, והיו לנו הרבה שיחות על הבחירה שלה. היא הייתה בתרבות תורנית ועשינו עבודה ממש ממש דומה. אבל הדברים שהיא התעסקה בהם מעבר לכך היו בעיניי לא הגיוניים. בשביל זה התחיילת? היא גם עומדת מול גורם ענק וגדול שלא רואה מה היא צריכה ושוכח שאת בן אדם וגם בסך הכול בת 18.

"כל התקופה הזו הייתי שלמה עם הבחירה שלי", היא מסכמת. "בעיקר משום שהייתה לי אפשרות הבחירה - אם הייתי מתגייסת לא הייתי יודעת לאן אני אפול; ידעתי שיש לי יכולות ושאני מעוניינת שהשנתיים האלה יהיו משמעותיות בעבורי".

הרגשת טוב עם זה שהצהרת דת למרות הכול?

"תכל'ס, כן. ידעתי שאין לי בררה אחרת".

ריאיון או חקירה

עד לפני כמה שנים, סוגיית הפטור מטעמי דת ומצפון לא עלתה כמעט לכותרות, מכיוון שהצבא לא התחקה אחר אורח חייה של מצהירה שהגיעה מבית ספר דתי או מיישוב דתי. אך בשנים האחרונות צצה תופעה חדשה בשם "זימון לראיון דת".

מלבד מצהירות דת הלומדות בבתי ספר חילוניים, גם תלמידת אולפנה או תיכון דתי שהצהירה מזומנת לראיון דת. יותר נכון, לחקירה: הנערה יושבת מול חייל או חיילת ונשאלת שאלות בסיסיות על קיום המצוות של בני המשפחה, כיסוי הראש של ההורים ומקומות הלימוד של האחים. כמו כן נשאלת הנערה מדוע אינה רוצה לשרת בצה"ל ומדוע היא חושבת שכדתייה יש לה בעיה לשרת.

במקרים הטורדניים יותר הנערה עוברת חקירה ובה היא נשאלת שאלות כגון: האם היא שומרת נגיעה, האם יש לה חבר, שאלות על תפילות, שאלות הלכתיות שונות, פרשת השבוע ועוד.

לשון החוק בנושא פשוטה:

"מיועדת לשירות ביטחון שהצהירה בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, תשל"א-1971, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:

(1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;

(2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;

(3) היא אינה נוסעת בשבת –

תהא פטורה מחובת שירות ביטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך".

בלשון החוק לא מופיע כלל אזכור של משהו שדומה ל"זימון לראיון דת". בדבר החוקיות של חקירה זו, ניגע בהמשך.

לצה"ל, מתברר, יש מנגנון משומן שחב תודה גדולה להתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות ולרשתות החברתיות. חיילות וחיילים של יחידת 'מיטב' מתחקים אחר המועמדת לביטול פטור הדת ברשת החברתית ומנסים לתפוס אותה בשקר. לדוגמה: בחקירות שונות מציגים לבנות שהצהירו דת תמונות לא צנועות או כאלה שהועלו לרשת בשבת.

אחת מהבנות האלו היא מועמדת לשירות ביטחון בשם מאי כליפה, חילונית שהצהירה דת ובחקירתה עימתו אותה עם תמונות לא צנועות שהעלתה בשבת לפייסבוק. כליפה עתרה לבג"ץ בטענה כי בלשון החוק לא כתוב שאסור להיות בים בבגד ים, אלא שעליה להצהיר על שלושת הסעיפים. בפסק הדין קבע בג"ץ כי ללשכת הגיוס יש בכל מקרה שיקול דעת, ולכן היא יכולה לא להעניק פטור אוטומטי למי ששלחה תצהיר ולהתחקות אחר אורח חייה במידת הצורך.

לא מספיק דתייה

ארגון "חותם" מלווה בשנה האחרונה מספר מקרים לא מבוטל של תלמידות אולפנה ותיכונים דתיים שזומנו לראיון דת - לטענתם בניגוד לחוק. הוא אף הוציא חוברת הדרכה המיועדת לבת הדתייה המוזמנת לראיון דת.

כך הוא המקרה של נטלי (שם בדוי), תלמידת כיתה י"ב באולפנה המגיעה ממשפחה דתית, שבסופו של ראיון הדת שאליו זומנה הודיעו לה שהיא איננה זכאית לפטור:

"שתי האחיות הבכורות שלי עשו שירות לאומי ומבחינתי המסלול האוטומטי שלי היה גם כן לשירות הלאומי. לא היה לי בכלל שיקול ללכת לצבא", היא משחזרת. "גם מטעמים דתיים לא רציתי להתגייס אבל יותר בגלל העובדה שידעתי שבשירות הלאומי אני יכולה לעשות משהו משמעותי יותר מאשר איזה תפקיד פקידותי שייתכן וישובץ לי בצבא. אני בחורה מאוד שאפתנית. פחדתי שאם אלך לצבא ואפול לתפקיד שרירותי ומשעמם, לא יהיה לי איך לצאת משם והשנתיים שלי פשוט יבוזבזו".

נטלי הצהירה כשאר חברותיה לכיתה, אך למרבה ההפתעה כעבור כמה שבועות זומנה לראיון דת. "בריאיון ישב מולי חייל חילוני שאמר לי 'את לא מספיק דתייה. גם אני מגדיר את עצמי כדתי'. אני זוכרת שהוא ממש זלזל בזה שאני אומרת לו שאני דתייה. הוא המשיך וביקש ממני לספר על כל אחד מהאחים שלי. על ההורים, על סדר היום שלי. שאל אם אמא חובשת כיסוי ראש, אם אבא חובש כיפה ואז הוא שאל אותי אם יש לי חבר".

משענתה נטלי בחיוב לשאלת החבר, החל ה"חוקר" לשאול שאלות טורדניות יותר: "הוא שאל אותי לאן אני יוצאת אתו. 'את יושבת אתו בברים?' אמרתי לו שלא. בשלב הזה הוא הציג לי תמונה שלי ושל החבר שלי יושבים יחד בבר. בדיעבד נזכרתי שישבנו שם רבע שעה והלכנו והעליתי את התמונה לאינסטגרם. הוא פשוט הראה לי תמונות שלי מהאינסטגרם! הייתי בשוק. בשלב הבא הוא שאל אותי אם אני מבלה בים. אמרתי לו שכן, אבל שבשנה האחרונה לא זכור לי שיצא לי ללכת בגלל הלימודים. ואז, בדיוק כמו קודם, הוא הראה לי תמונה שהעליתי מלפני חצי שנה בים. כשהוא הראה לי אותה נזכרתי שקיבלנו חופש מהלימודים וקפצתי עם כמה חברות לים.

"הוא ישב אתי על קטנות, כביכול תפס אותי בשקר. זו השיטה לערער לך את כל הביטחון העצמי", היא כועסת. "בסוף, כשהוא אמר 'אני לא מאשר לך פטור' שאלתי למי אני יכולה לפנות. הוא ענה 'אין לך למי לפנות. את מתגייסת'. הייתי בהלם. הצבא פשוט מחליט מי דתייה מספיק ומי דתייה פחות שיכולה לדעתו לשרת בצבא".

מה גרם לך לחשוב שתתרמי יותר בשירות הלאומי?

"קודם כול, מפני שגדלתי על זה. חוץ מזה, תמיד אומרים שבת שהולכת לצבא מגישה קפה, ובשירות הלאומי בסופו של דבר אם לא טוב לך או שאת מרגישה שאת לא תורמת, את יכולה לעבור מקום. יש לך יותר אפשרות בחירה והתאמה. בצבא את נמצאת איפה ששמים אותך, וזהו".

בצבא טוענים כי מי שמזומנת בדרך כלל לראיון דת היא תלמידת בית ספר חילוני שהצהירה, שמדרך הטבע יש יותר מקום לחשוד בהצהרתה. לדבריהם, אם קורה שתלמידת בית ספר דתי מזומנת לריאיון, זה מפני שמקבץ הנתונים שלה לא עלה במלואו - או שהיא רשומה כתלמידת 'משרד החינוך - כללי' ולא מוזכר בית הספר הדתי שלה, או שבית הספר הדתי שלה אינו מוכר לצבא כבית ספר דתי.

הטענות הללו לא מסתדרות עם הסיפור של נטלי הלומדת באולפנה ידועה. מתברר שהיא איננה היחידה מבית הספר שלה שקיבלה זימון לראיון דת. בצבא מתעקשים שלמרות מספר המקרים הלא מבוטל שלמדנו על זימונים כאלו לתלמידות אולפנה, הם נוטים להקל ולא להחמיר עם מצהירות הדת. לטענתם, מספר הבנות הדתיות המזומנות לריאיון הוא מזערי, והבדיקות שנעשות עליהן הן שטחיות.

"ראיונות 'מצהירות דת' שנהיו פרקטיקה מקובלת, הם בלתי חוקיים ונערכים ללא כל סמכות", אומרים בארגון חותם. "רשויות הצבא ניכסו לעצמן הפעלת סמכויות נרחבות של הפעלת שיקול דעת בנוגע למתן הפטורים בניגוד לקבוע בחוק, תוך מתן פרשנות שגויה ומרחיקת לכת לפעמים ללשון החוק ותוך שהם מפרשים בצורה רחבה מאוד ובלתי סבירה פסק של בג"ץ. החוק לא מקנה לרשויות הגיוס סמכות לחקור נערה שהצהירה בבית הדין, ולא מקנה כל שיקול דעת במתן הפטור.

"חמור מכך" טוענים עוד בחותם, "הראיונות בלשכות הגיוס מתנהלים כחקירה פלילית לכל דבר ועניין, ולנערות הנחקרות אין כל זכויות, כמו הודעה מראש על מהות הריאיון, תיעודו ואפשרות ערעור על ההחלטות המתקבלות בעקבותיו".

בניגוד לעמדה שצה"ל מציג, ארגון חותם טוען שבידיו רשימת מקרים של בנות מאולפנות מוכרות למדי, כמו למשל אולפנת רעות בפתח תקווה, אולפנות ישורון, אולפנת אבן שמואל ועוד.

נראה שצה"ל מנסה לעצור את ריבוי הצהרות הדת, אולם נדמה שזהו ריבוי בלתי נמנע. המציאות כיום לא מותירה בררה לבנות רבות. לפי גורמים בצה"ל, גם בחורה מסורתית שאינה בהכרח שומרת שבת ומבקשת מטעמי דת ומצפון שלא להתגייס – תגויס בסופו של דבר משום שהחוק קובע כי שלושת הקריטריונים חייבים להתקיים במלואם. כלומר, כל בחורה שאינה דתייה ומחליטה שהצבא הוא איננה המסגרת בעבורה - הן מבחינת היכולות שלה הן מעצם היותה אישה - ניצבת בין שתי אפשרויות: או להתגייס או להצהיר שהיא דתייה וללכת לשירות הלאומי.

נשים ואימהות למען צה"ל

עם זאת, יש מי שקוראות להציב אפשרות שלישית.

נעמה זרביב, תושבת כרמי קטיף, מנהלת עמותה ופעילה בפורום "נשים ואימהות למען צה"ל", הפעיל בחודשים האחרונים נגד עידוד גיוס נשים לקרבי ונגד פקודת השירות המשותף. הפורום מורכב מנשים מתחומים מגוונים, דתיות ולא דתיות, שמבקשות להשמיע את הקול המגדרי האומר במפורש - נשים הן נשים וגברים הם גברים; קול שאינו נשמע היום בוועדות הכנסת השונות ולא נלחש על אוזנו של הרמטכ"ל.

"בימים אלו מתגבשת תנועה שחושבת אחרת", מספרת נעמה על המהלך הבא. "אנחנו עוד לא יודעות להגדיר אותה, אנו רק יודעות שאנו רוצות להחזיר למרכז השיח הציבורי את השיח על נשיות, אימהות ומשפחה, ולצאת נגד הטשטוש המגדרי.

"השיח במדינת ישראל היום מקדם שוויון לנשים בתעסוקה, בשכר ובהזדמנויות, ואנו תומכות בכך. אך בצבא קורה משהו אחר", היא מחדדת. "המערכת הצבאית היא גברית מאוד". זרביב מציינת את העובדה הזו באופן חיובי, בניגוד לנימת הגנאי שאנחנו רגילים לשמוע בשיח הפמיניסטי. "מי שנושא היום את דגל שוויון ההזדמנויות לנשים בצבא מעוניין למעשה בטשטוש מגדרי. חסר בשיח הישראלי היום הקול הנשי שאומר שנשים לא צריכות לחקות גברים. יש להן מספיק עצְמוֹת והן לא בהכרח מתאימות לכל התפקידים בצבא. העובדה שמחייבים את כולן להתגייס לשירות צבאי ובשם זכויות השוויון מדרבנים אותן לתפוס תפקידים גבריים בצבא, פוגעת בסופו של דבר גם בצה"ל וגם בבנות. צריכה להיות אפשרות שלישית לכלל הבנות בישראל, שתהיה פתרון לחוק גיוס חובה. למשל, לאפשר להן להתגייס לשירות הלאומי בלי להשתמש בפרקטיקת הצהרת הדת".

"מי שמקדמות את ערכי השוויון בצבא הן קבוצת פמיניסטיות רדיקליות, שמייצגות אולי 10 אחוזים מכלל הנשים בארץ. ל-90% הנותרים אין שום ייצוג בכנסת ולא מול שום גורם צבאי", מוסיפה רונית דרור, חברת פורום נשים ואימהות למען צה"ל. רונית היא עובדת סוציאלית במקצועה ויו"ר עמותת 'לצדכם' למען הגברים בישראל. "מעיסוקי בתחום האלימות במשפחה, אני מכירה את הנתונים השקריים שהפמיניזם הרדיקלי הפיץ לנו. הלובי הנשי והיוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים) בתוכו - מעוותים, משנים ומסלפים נתונים", היא מאשימה.

נעמה זרביב, "נשים ואימהות למען צה"ל": "האינטרס של הלובי הנשי והיוהל"ן הוא מצד אחד שנשים תגענה לעמדות כוח ולעמדות מפתח בכירות במדינה, ולכן הן רוצות נשים בשירות הקרבי המשותף. הן מוכנות לשבור להרבה נשים את הגב על מנת שאחת מהן תגיע לקצונה בכירה, ומשם לתפקיד בכיר בכנסת כך שימשיכו לשמר את מעמדם בלובי הנשי של שדולת הנשים, ומצד שני לשמר את האמירה שנשים הן קרבנות ומוחלשות בחברה – כדי לשמר את כוחן"

"האינטרס שלהן מבלבל מאוד: מצד אחד הן רוצות שנשים תגענה לעמדות כוח ולעמדות מפתח בכירות במדינה, ולכן הן רוצות נשים בשירות הקרבי המשותף. הן מוכנות לשבור להרבה נשים את הגב על מנת שאחת או שתיים מהן יגיעו לקצונה בכירה ומשם לתפקיד בכיר בכנסת, כך שימשיכו לשמר את מעמדם בלובי הנשי של שדולת הנשים.

"מצד שני, בתחומים אחרים נורא חשוב להם להתבכיין עד כמה נשים מוחלשות בחברה שלנו וכמה אנו חיים בחברה פטריארכלית. הצורך שלהן לשמר את האמירה שנשים הן קרבנות ומוחלשות בחברה הוא בשביל להמשיך לשמר את כוחן. זה כמו שלדרעי חשוב שימשיכו להיות שקופים בחברה וכמו שלראש הממשלה ממש חשוב שנמשיך לפחד מאיראן.

"ההסתה הזו כבר עולה על גדותיה", אומרת דרור בנחרצות. "אי אפשר לתאר את החד-צדדיות של השיח הזה. וזה מכיוון שהן שולטות בתקשורת ומאחר שרק להן יש אפשרות שיח מול היוהל"ן".

לפני שבועיים נכחה זרביב בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה על פקודת השירות המשותף. לדבריה, בדיון היה ביטוי חריף מאוד לשיח החד-צדדי הזה: "התחושות הן שאנחנו לא שם. בעוד את הקול הפמיניסטי ייצגו חברות הכנסת מרב מיכאלי ועליזה לביא וכן שדולת הנשים של הכנסת, ארגוני 'קולך', 'אלומה', 'ויצו' ו'נעמת', לא היה שום ייצוג לקול הנשי וגם לא לקול הדתי. במשך כמה שנים נבנו פה תפיסות עולם שאף אחד לא התנגד להן, והן נכנסו לצבא כך שנבנתה חומה בצורה נגד תפיסות עולם אחרות. מצד שני, אני חייבת לציין שבוועדה הזו היה שיח והייתה הקשבה. לו רק הייתי מגיעה עם מצגת וחומרים היו שומעים אותי.

"הבנות הדתיות הן הרי סוּפּר אידיאליסטיות וברור שהן ילכו לצבא. אבל אם הן היו יודעות שעושים על גבן תעמולה תקשורתית, שהתרומה שלהן לתפקידים הקרביים היא נזק לצבא, הן בעצמן היו עוצרות את הגיוס".

***

הרעיון שלפיו השירות הלאומי יהיה פתוח לכל בנות ישראל יכול ליצור קואליציה מעניינת בין גורמים שבדרך כלל מתכתשים. דוגמה לכך היא מיכל רוזין, חברת הכנסת ממרצ. לדבריה, זה אפילו במצע של מפלגתה: "על פי מצע מרצ, כל מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) יוכל לבחור בין שירות אזרחי לשירות צבאי", היא אומרת. "הצבא הופך היום ליותר ויותר מקצועי ונדרשים לו איכויות וכישורים מסוימים.  אנחנו רוצים לאפשר לכאלה שהשירות הצבאי לא מתאים להם, בין אם הם דתיים, בין אם על פי מצפון מוסרי אחר, לתרום למדינת ישראל בדרך אחרת".

רוזין מאמינה כי הדבר לא יפגע בצבא, בניגוד לדעות הגורסות אחרת: "רוב בני הנוער רוצים ללכת לצבא. המוטיבציה לא נפגעה, ויש גם עלייה בשירות קרבי, בעיקר במג"ב", היא מלמדת. "מדינה דמוקרטית צריכה לאפשר למי שאינו יכול לשרת בצבא למצוא אלטרנטיבה. לצערי הרב, האפשרות הזו פתוחה רק לקבוצות מסוימות. אך אם יהיה מצב שיאפשר לכולם את הבחירה, אני חושבת שבסופו של דבר זה ייטיב עם המדינה. הרי אנו לא רוצים שבנות ישקרו ויצהירו דת, מה שיוביל אותנו לחוקק חוקים כדי לתפוס אותן ולהעמידן לדין. זה לא נכון. אם אותן בנות רוצות לעשות שירות לאומי, האפשרות צריכה להיות פתוחה לפניהן, לפני כלל הבנות בישראל. אני אלחם בשביל בנות שרוצות לשרת אבל אלחם גם בעבור בנות דתיות ולמען בנות ובנים שאינם מסוגלים מטעמים אישיים לשרת בצבא, שלא ייאלצו לעשות זאת בכפייה".

מצד שני, רוזין מצביעה על המורכבות שבאפשרות הזאת: "ברגע ששירות אזרחי לאומי ייכלל בחוק גיוס חובה, הדבר ייצר מצב בעייתי במשק הכלכלי. מדובר על אלפי מתגייסים שיחליפו עובדים במשק שעובדים בשכר מלא. יש עם זה בעייתיות, אבל המדינה יכולה לאפשר קבלת פטור מטעמי מצפון ולאו דווקא מטעמי דת".

האלמנט המרכזי שהפריע לבנות שעמן שוחחנו הוא חוסר האפשרות לבחור את השירות שמתאים להן וליכולותיהן.

"אני יכולה להבין את המתנגדים שאומרים הצבא הוא לא תכנית כבקשתך. לשיטתי, אם השירות הלאומי לא יהיה התנדבות אלא חובה למי שלא מתגייס, אז יהיה בדיוק להפך: אפשרויות הבחירה בשירות הלאומי יצומצמו. בת שירות לאומי זו אפליה שלא מקובלת עליי. אני לא חושבת שזה נכון שבת שירות יכולה לבחור היכן לשרת או להפסיק מתי שתרצה וללכת הביתה. הצבא הוא לא מקום דמוקרטי. בסופו של דבר אתה צריך לעשות מה שאומרים לך. וזה קשה ולא מתאים לכל אחד".

ומה בדבר האופי הגברי של המסגרת הצבאית שלא בהכרח מתאים לנשים?

"הצבא הוא אזור גברי, פטריארכלי, ואנו צריכות במידה רבה יותר שירות נשים לא כפקידות. באמת יש ירידה משמעותית בפקידות ועלייה של בנות בתפקידים משמעותיים שמעניקים כלים וקפיצה לחיים. ככל שאנחנו פותחים יותר תפקידים לנשים בצבא, לאו דווקא לחימה, ככה הטיעונים של 'הצבא לא נוח לי כי לא מתאים לי להיות פקידה' הולכים ויורדים. אבל עדיין הסביבה מאוד גברית, אין ספק.

"בשורה התחתונה יש לבטל את האפליה הקיימת היום לטובת המגזר הדתי והערבי ולפתוח את אופציית השירות הלאומי לכולם. אך שוב, יש לעשות זאת מתוך הבנת המורכבות".

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם