חינוך בערפל סמיך

m 8 moish

 

בעידן שבו רפורמות לימודיות צצות כל יומיים ודורות מתחלפים בקצב הקליקבייט, ניגשנו לשוחח עם ד"ר משה וינשטוק, יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, כדי לקבל תמונת מצב עדכנית * ההתמודדות עם הסמארטפונים שנעה בין הרחקה לאימוץ, המורים והתלמידים נכון לשנת תשע"ח, הבאת המהנדסים מהודו שנבלמה והחינוך החרדי שמשנה את פניו * וינשטוק שולט בכל הסוגיות באופן מעורר הערכה, אך נזהר בלשונו כשנשאל על חינוך למשפחה מסורתית או על לימודי יהדות בבתי ספר חילוניים – ספק אם מפחד הלהט"בים או מהסיבה שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין * קבלו תובנות ממה שנאמר בו וממה שלא נאמר

ארנון סגל

ד"ר משה וינשטוק (45) היה מעדיף להמשיך להיכנס לכיתה וללמד, ובהחלט מתכנן לחזור אליה רגע אחרי סיום תפקידו הנוכחי, שלעתים נדמה שנכפה עליו. כיושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, התפקיד השלישי בחשיבותו במשרד (אחרי השר והמנכ"ל), ממונה וינשטוק על עיצוב דמותו של החינוך בישראל בעת הזאת, אבל הוא מעדיף דווקא את העבודה המעשית בשטח.

עד לכניסתו למשרה הזאת אכן שימש וינשטוק בכמה במות חינוכיות. הוא לימד בישיבת חברותא בכפר בתיה, בישיבת מקור חיים ובבית מורשה והיה מרצה מן המניין במכללת הרצוג. הוא גם שימש במִנהל החמ"ד בתפקיד בכיר. חלק גדול ממחקריו האקדמיים עוסקים בלמידה משמעותית.

לפני שלוש שנים וחצי השתתף וינשטוק בהובלת החיפושים אחר שלושת הנערים החטופים. את הידע והנגיעה לעניין שאב, סביר להניח, מאביו דב ז"ל (דובק), דמות מיתולוגית במחוזות גוש עציון. דובק, שנפטר לפני יותר מעשור, היה סייר שדות בגוש, מקים יחידות לאיתור נעדרים במדבר יהודה וממציא שיטה לאיתור נעדרים. הוא חילץ במדבר עשרות אנשים חיים, ולהבדיל – גם גופות. באחד המקרים חילץ וינשטוק בעזרת הבדואים אדם ששרד שמונה ימים בתוך מערה במדבר. בעקבות הצוות הזה הוקמו יחידות איתור נוספות בישראל ושיטת האיתור שפיתח נלמדת בהשתלמויות ארציות בנושא.

מאביו רכש מוישי וינשטוק מן הסתם גם את סודות החינוך הבלתי פורמלי. דובק הקים מערכת כזו שנועדה לטיפול בנערים שנפלטו מהמסגרות החינוכיות, ובין השאר העסיק אותם בשיפוץ מעיינות ואתרים היסטוריים בגוש. מוישי הוא הבן הבכור. אחיו הצעיר יותר, יצחק, נרצח בפיגוע ירי סמוך לרמאללה לפני 24 שנים. הוא היה אז בן 19, ויום למחרת עמד להתגייס לחטיבת גולני בעקבות מוישי אחיו הגדול. אחד משני ילדיו של מוישי קרוי על שם האח שאיננו, יצחק, ובניגוד לדודו – יצחק הבן זכה להגיע לגולני והוא משרת כיום בתפקיד החובש הפלוגתי בסיירת של החטיבה.

פרט נוסף ומפתיע מעט על מוישי וינשטוק, שגדל בלב ההוויה הדתית-לאומית הממוסדת של אלון שבות, הוא העובדה שבעקבות נסיעה אישית לאומן ערך מחקר מקיף על סוד הקסם של המקום בעיני יהודים ישראלים רבים כל כך, מחקר שהפך לספר בהוצאת ידיעות ספרים: "אומן, המסע הישראלי לקברו של רבי נחמן מברסלב".

"עלייה גדולה על הרצף האוטיסטי"

איך מחנכים דור שגדל מגיל אפס עם מכשירים סלולריים חכמים ביד, דור שלפי המחקרים מבלה בין ארבע לשש שעות ביממה מול המסכים?

"זו שאלה טובה. למכשירים הסלולריים ולמהפכה הדיגיטלית יש הרבה יתרונות ולצדם הרבה מחירים. צריך להודות שאנחנו עדיין לא יודעים מספיק מהם היתרונות, וגם לא מהם המחירים. את חלק מהמחירים אנחנו אמנם חשים היטב, למשל בנפילת ההיררכיות; במובן הזה אנחנו חיים כמהגרים: אם אני צריך לשאול את הבן שלי איך עושים משהו בפייסבוק, זה כמו במשפחת מהגרים שבה ההיררכיה מתהפכת והילדים יודעים יותר מהמבוגרים כיצד הדברים עובדים. גם נושא התקשורת הבין-אישית משתנה מאוד וכן אופן רכישת המידע. הרבה מאוד דברים משתנים בסדרה שלמה של מדדים. דבר אחד ודאי, והוא שהשינוי הזה יימשך ואפילו בקצב מוגבר. אנחנו חיים ומחנכים בעולם משתנה שרב בו הנסתר על הנגלה.

"מחיר נוסף במציאות הנוכחית הוא שילדים נחשפים בגיל מוקדם מאוד ליחסי אישות או לאלימות. יש במציאות האנושית-סלולרית הנוכחית גם רווחים שאנחנו כבר מכירים, אבל לגבי חלק גדול מההיבטים לכאן או לכאן אנחנו עדיין בשלב הלמידה. איך מחנכים בעולם כזה? קודם כול, יש דברים שחשובים בכל מקרה: להיות אדם טוב שמאמין בערכיו, לרכוש ידע ולדעת גם לסנן אותו, לאמץ תפיסת עולם וזהות אישית, אנושית, מוסרית ויהודית. אלו דברים שלא משתנים. איך עושים את זה? בהרבה הקשבה, ומצד שני בעמידה איתנה על מה שאנחנו חושבים שחשוב".

ברמה הכי טכנית, יש ניסיון להגביל את השימוש בסלולרי בבתי הספר ולומר שהמכשירים הללו צריכים להישאר מחוץ למוסד החינוכי?

"קיים כיום חוזר מנכ"ל שמגביל את השימוש בסלולרי במיוחד בגילאים מסוימים, אבל צריך לומר את האמת ולהודות שזה לא מטעמים חינוכיים אלא בעיקר מחשש לקרינה. מתקיימים על כך דיונים ומצד שני אנחנו גם מנסים לרתום את המכשירים הללו לצורך הלמידה. הנחת היסוד היא שאם ילד מבלה ממילא ארבע שעות בשימוש במכשיר הסלולרי או במחשב, ופחות או יותר זה הממוצע בגילאים צעירים, עדיף שהוא גם ילמד תוך כדי כך, שיקרא משהו שיעשיר אותו או יעסוק בנושא שמעורר חשיבה וסקרנות, שיש בו עזרה לזולת וכדומה.

"אנחנו עורכים היום בחינות בגרות מקוונות. בגיאוגרפיה, למשל, תלמיד עשוי לקבל מפה של איראן במחשב ובמהלך הבחינה הוא יתבקש לתחום חבל ארץ ולחקור אותו. יותר מ-300 בתי ספר נבחנים היום בבגרות במחשב. קיימים גם קורסים מסוימים שנלמדים באופן שוטף באופן מקוון.

"בכל אופן, ממש כפי שלגיטימי שמורה יאמר לתלמיד לסגור את הספר ולא לקרוא בו באמצע השיעור, מורה או מנהל רשאי לומר לתלמיד לסגור את המכשיר הסלולרי או להשאיר אותו מחוץ לכיתה. זה לא רק לגיטימי, אני חושב שבשיעורים רבים טוב שכך יקרה. כדי להחזיר את השיח בין בני אדם, צריך ליצור שעות איכות בין בני אדם בלי מסכים. כמדיניות רשמית מטעם המשרד, הנושא עדיין בלמידה".

מדברים הרבה על בעיות של דור הרשתות החברתיות ביכולת התקשורת הבין-אישית. אתם מבחינים בתופעה כזו?

"בשפ"י, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, קיימים מחקרים נרחבים על כך, אבל הבעיה היא שאנחנו לא יודעים לנפות את השפעת הרשת החברתית מהשימוש בכלל במכשיר הסלולרי ובאינטרנט. קיימים המון משפיעים על התופעה הזו, שמתעצמת גם כתוצאה מצפייה בסרטים באינטרנט ולאו דווקא מהרשת החברתית.

"בין כך ובין כך אנחנו רואים עלייה גדולה מאוד של תופעות על הרצף האוטיסטי, אבל עדיין לא יודעים לפענח מה זה אומר. ההתלבטות היא האם אנחנו פשוט מאבחנים היום יותר מאשר פעם או שאכן קיימת עלייה גדולה בהתפתחות תופעות כאלו. אין לנו עדיין פתרון לשאלה הזו. גם בעולם הגדול, אגב, קיימת תופעה כזו. אנחנו בעולם של ערפל שהשינויים בו רבים מאוד.

"הגישה של משרד החינוך היא לפעול עם הציבור החרדי במשותף ולא להיכנס למלחמות כפי שהיה בעבר, כי ראינו שמלחמות משיגות רק את ההפך מהרצוי. מי שמעוניין ללמוד לימודי ליבה אנחנו מסייעים לו מאוד, גם בספרי לימוד, גם בתכנים וגם במפקחים שמובילים זאת, ומי שלא – אנחנו לא כופים זאת"

"לדוגמה, עבודת הפוסט-דוקטורט שהתחלתי לכתוב עד שנכנסתי לתפקיד לפני קרוב לשנתיים, עסקה בלמידה מקוונת. היא התבססה על מחקרים שנערכו לכל המאוחר בשנת 2009. הם התפרסמו ב-2012, וב-2014 נחשבו החדשים ביותר בתחום, אבל כשהם נערכו פייסבוק עוד בקושי היה על המפה ועוד לא היה וואטסאפ. אנחנו בעולם דינמי מאוד. מכל מקום, התחושה החזקה מצד רבים היא שמתרחשים שינויים בקשרים הבין-אישיים של התלמידים ושינויים דרמטיים בחשיפה של ילדים לתכנים. הדור הזה קורא הרבה פחות, למשל, ולכן אנחנו עובדים עכשיו על תכנית משמעותית להגברת הקריאה העבה".

כלומר ספרים?

"אפילו מאמרים".

כלומר, גם קריאת מאמרים לא מובנת מאליה בדור התלמידים הנוכחי?

"נכון. כולנו מרגישים את זה. אנחנו בעיצומם של מחקרים בעניין, ועוד אין לנו ממצאים ברורים. אנחנו מחנכים בעולם משתנה. רק כדי להמחיש את התמורות, התלמידים של ימינו כבר כמעט לא משתמשים בדוא"ל, וגם לא בפייסבוק. רק בסנפצ'ט ובטוויטר".

ההיי-טק יוכיח

יכול להיות שהעלייה באבחון ההפרעות של קשב וריכוז נובעת מכך שמה שפעם היה מוגדר כעצלנות מוגדר כיום כבעיה אובייקטיבית שמחייבת טיפול?

"פעם כל מי שהיה קשה לו נחשב עצלן או מופרע. היום אנחנו יודעים שלעתים ריטלין או קונסרטה יכולים לעזור מאוד לילדים האלו. נכון שבאופן כללי מחויבות, השקעה והתמדה פחות באפנה היום, ואנחנו עובדים קשה כדי להשיב אותן. האם העולם המקוון תורם את שלו להגברת התופעה? האינטואיציה אומרת שכן אבל אנחנו עוד לא יודעים מספיק כדי להשיב על כך באופן חד-משמעי".

האם הצבת גבולות כחלק מהתהליך החינוכי נותרה במעמדה כמו בעבר? זה עדיין לגיטימי?

"הגבולות בכלל השתנו – יחד עם ההיררכיות שהשתנו מאוד וגם החברה שהרבה פחות נוקשה מאשר פעם. ועדיין, אין כמדומני מישהו שחושב שגבולות אינם דבר חשוב שעוזר ומסייע, אבל יהיה מי שיגיד שהיום הם אלסטיים יותר. אנחנו נעים כל הזמן על הציר שבין קיום חברה מכילה ופתוחה מאוד לבין ההכרח בהצבת גבולות".

קיימת תחושה שסמכות המורים נשחקת. אמנם משרד החינוך העלה את שכר המורים ומעביר חוק שיאפשר להעניש בחומרה תוקפי מורים, אבל עדיין התחושה היא שמעמד המורה בשפל, בתחתית מנעד המקצועות בישראל.

וינשטוק איננו מתרשם כך: "אני חש שמעמד המורה מצוי דווקא בעלייה. היום קיים שיח נרחב בהרבה על המורה - יום המורה, למשל, או תחרויות המורה הטוב. נכון, החברה אלימה יותר וממילא כפי שצריך להגן על האחיות והרופאים יש להגן גם על המורים. לצד זאת, אני פוגש בשנים האחרונות המון מורים צעירים שבאו למקצוע הזה מתוך תחושת שליחות. בשנים האחרונות ישנה התעוררות גדולה להוראה ואלפי אנשי הייטק עוברים הסבה להוראה. אלפים".

למה הם עושים את זה?

"כי הם רוצים משמעות וזה מעניין אותם. זו תופעה חזקה מאוד בשנים האחרונות במיוחד בתחומי מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה. ואלו עומדים לצד הרבה מאוד מורים צעירים מעולים שיכלו לעבוד בתחומים אחרים ובכל זאת באו לחינוך".

טוענים שביחס לעולם, בישראל לומדים יותר אבל משיגים ציונים פחות טובים.

"אני לא חושב שזה נכון. בסופו של דבר המבחן הגדול הוא מבחן התוצאה, וההייטק הישראלי יוכיח – הוא צומח ופורח. אפשר להגיד הרבה דברים על מערכת החינוך בישראל, ויש מה להגיד, אבל בסופו של דבר לאורך זמן צומחים פה אנשים יצירתיים ומשקיעים שמוכנים ללמוד, וגם, חשוב מכול, הרוב המוחלט כאן הם אנשים טובים".

להוריד את דור ה-Y מהגדר

איפה התלמיד של היום בהשוואה לזה שגדל כאן לפני חמישים שנה?

"לפני חמישים שנה רוב תלמידי ישראל לא סיימו 12 שנות לימוד. היום הרוב המכריע מסיים, ומשיג גם תעודת בגרות. בשנות ה-60 רוב המדינה לא ידעה מהו מבחן בגרות. הנהי והבכי קיימים תמיד, אבל אני לא יודע עד כמה הם אחוזים במציאות".

האם רמת ההישגים הנמוכה בחינוך עלולה לפגוע בעתידנו כמעצמת ידע?

"בסיפור של מתמטיקה ואנגלית הייתה באמת בעיה, ואנחנו מטפלים ונטפל בה. אכן הייתה ירידה גדולה בלימודי מתמטיקה בחמש יחידות, וייאמר לזכות השר בנט שבתוך שנתיים המגמה התהפכה ויותר מכך – אחוז הניגשים והעוברים עלה בהרבה לעומת העבר".

למה חשוב כל כך ללמוד חמש יחידות במתמטיקה? זה באמת צו השעה?

"מכוני כלכלה רציניים במדינת ישראל הזהירו אותנו בעבר מהירידה החדה שהתרחשה בלימודי מתמטיקה, ואילו כיום, לאחר שינוי המגמה, הטכניון ושאר האוניברסיטאות המרכזיות מברכים בכל פה על ההצלחה. צריך להבין שהיינו על סף ייבוא מהנדסים מהודו. מספר גדול של ניגשים לחמש יחידות במתמטיקה פותר צורך קיומי של מדינת ישראל, אבל זה לא סותר השקעה בתחומים אחרים שאנחנו עובדים עליהם באינטנסיביות מרובה. חינוך לערכים ולמשמעות, למשל.

"הכנסנו לאחרונה לכל בחינות הבגרות שאלות על משמעות, וזה דרמטי כי כתוצאה מכך גם בשיעורים מתחילים לדבר על משמעות, מתקיים דיון על ערכים והדברים נעשים רלוונטיים לחיי התלמידים. השיח הערכי והמשמעותי נכנס לכל בתי הספר, ולכך יש להוסיף את תכנית הלימודים שעוסקת בתרבות יהודית-ישראלית, תכנית מדהימה המועברת בבתי הספר הממלכתיים. זה רנסנס אדיר ואנחנו משקיעים בזה לא פחות מאשר במתמטיקה.

"העולם הפוסט-מודרני, ובעיקר דור ה-Y, נהנה לשבת על הגדר. ממילא חלק מהבקשות שלנו בבחינות הבגרות הוא שהתלמיד יכריע מה דעתו בנושא הנדון וגם ינמק את זה. אם עד היום ביקשו בבגרות במדעי הסביבה, לדוגמה, לציין שלושה נימוקים בעד הוצאת כלובי הדגים מאילת ושלושה נגד, היום אנחנו שואלים את התלמיד לדעתו בעניין ומבקשים ממנו לציין נימוקים שתומכים בדעתו"

"תרבות יהודית-ישראלית היא המקבילה של מחשבת ישראל ותושב"ע בבתי הספר הדתיים. לא מדובר בלימודי הלכה אלא בידע בסיסי ביהדות, כמו גם שירי רחל וכתבי אחד העם. המטרה היא שכל ילד בבית הספר הממלכתי ידע מהו סידור, מי היה הרמב"ם ומהן יציאת מצרים וקריעת ים סוף. אנחנו לא מתביישים בזה. להערכתי רוב מכריע של החינוך הממלכתי תומך בזה, רוב מוחלט של הציבור בישראל".

השאלות שמחייבות הבעת עמדה בשאלוני הבגרות נולדו מתוך הבנה שקיים חוסר בחשיבה ערכית בארץ?

"העולם הפוסט-מודרני, ובעיקר דור ה-Y, נהנה לשבת על הגדר. ממילא חלק מהבקשות שלנו בבחינות הבגרות הוא שהתלמיד יכריע מה דעתו בנושא הנדון וגם ינמק את זה. אם עד היום ביקשו בבגרות במדעי הסביבה, לדוגמה, לציין שלושה נימוקים בעד הוצאת כלובי הדגים מאילת ושלושה נגד, היום אנחנו שואלים את התלמיד לדעתו בעניין ומבקשים ממנו לציין נימוקים שתומכים בדעתו. אנחנו בפירוש מחנכים לנקוט עמדה ולעמוד מאחוריה".

בנושא תכנית הלימודים החדשה בתנ"ך לבתי הספר הממלכתיים קשה להוציא מווינשטוק פרטים. לדבריו, היא מצויה עדיין בדיונים בוועדות המקצוע והמשרד משקיע בה משאבים רבים. בהיעדר פרטים אפשר להעריך שהיא תיראה פחות או יותר כפי שהתווה השר בנט בראיונות בעבר – היא תנסה להקנות לתלמידים בעיקר בקיאות בסיפורי המקרא, בקיאות שחסרה מאוד כיום לתלמיד הישראלי-יהודי הממוצע.

למה בכלל דרושה תכנית חדשה בתנ"ך?

"התכנית החדשה נובעת מכך שראינו שתלמידים רבים בבתי הספר הממלכתיים לא אוהבים תנ"ך, ומקצוע התנ"ך מצוי בתחתית רשימת המקצועות שתלמידים חושבים שצריך ללמוד. אני מאמין שהתכנית החדשה תהיה טובה ומעניינת מאוד, ובסופו של דבר תביא לאהבת התנ"ך ולהבנה שהוא עמוק ומעניין".

כפייה תשיג תוצאה הפוכה

יש לכם מעורבות גם בחינוך העצמאי?

"יש לנו אחריות לגביו. בין המוסדות החרדיים יש שנחשבים 'מוכר שאינו רשמי' וחלקם עצמאיים לגמרי. חלק מהחינוך העצמאי לומד לימודי ליבה, כדוגמת מוסדות 'אל המעיין'. הגישה של משרד החינוך היא לפעול עם הציבור הזה במשותף ולא להיכנס למלחמות כפי שהיה בעבר, כי ראינו שמלחמות משיגות רק את ההפך מהרצוי. מי שמעוניין ללמוד לימודי ליבה אנחנו מסייעים לו מאוד, גם בספרי לימוד, גם בתכנים וגם במפקחים שמובילים זאת, ומי שלא – אנחנו לא כופים עליו".

אתה מזהה שם רצון ללמוד לימודי ליבה?

"קיימת היפתחות בנושא הזה. היא לא עצומה, אבל ככל שפחות כופים כך קיימת יותר היפתחות".

באתר השמאל 'שיחה מקומית' האשימו אותך במעילה בשליחותך החינוכית בשל תמיכתך בהמשך קיום בחינות הבגרות וטענתך שהן תורמות לצמצום הפערים בחברה.

"צר לי, אבל אני עדיין מאמין שידע הוא דבר חשוב. גם הערכות אחרות כדוגמת עבודות או הערכה יצירתית חשובות מאוד, אבל בהחלט גם הבחינה היא חלק מהאפשרויות להעריך למידה. תקפו אותי על כך שטענתי שבחינות הבגרות הן המפתח לילדי הפריפריה להתקבל לאקדמיה. בסופו של דבר, בחינות הבגרות מכתיבות את אופי הלמידה. ברגע ששואלים בבגרות שאלות חשיבה, למשל, השאלות הללו עולות גם בשיעורים. זה עיקרון חשוב כי ההערכה משפיעה על הלמידה ומי שרוצה לפרק לגמרי את ההערכה יאבד חלק מהמכנה המשותף של החברה הישראלית – שאני באופן אישי מאמין בו. אני חושב שחשוב שילד ילמד על השואה, ידע מהן זכויות הפרט ומה כתוב בתנ"ך".

בשנים האחרונות מתאפשרת כניסה של גורמי חוץ לבתי הספר ובעצם מתבצעת הפרטה מסוימת של החינוך. חלק מהשיעורים מועברים בידי עמותות. חלקן, אגב, בעייתיות מאוד כמו עמותת חוש"ן שחותרת להכנסת להט"בים למערכת החינוך החל מהגנים.

"בתחום האחריות שלי אני עוסק רק במה שמורים מלמדים בבתי הספר, אבל נכון שיש לעמותות יכולת להיכנס לבתי ספר. יותר מ-3,000 ארגונים מורשים להיכנס לבתי הספר ומורה יכול להזמין אותם לכיתתו".

האם למשרד החינוך יש עמדה בכל הנוגע למבנה המשפחה הרצוי – גבר ואישה בלבד או גם הרכבים אחרים?

וינשטוק נאנח. בלתי אפשרי לצאת טוב מהעניין הזה: "משרד החינוך מחויב לחוק החינוך הממלכתי", הוא משיב לבסוף, "שעל פיו המורה מחויב לחנך את התלמיד לכבד את הוריו ואת משפחתו, ועל כך אנחנו מסתמכים. מעבר לכך אני לא מכיר התייחסות של חוזר מנכ"ל לכאן או לכאן בעניין הזה".

לא התקפלתם מהר מדי בהסרת ההשוואה בין רצח רבין לאלטלנה בספר האזרחות החדש?

"ספר האזרחות החדש הוא ספר מצוין, רציני וטוב. היו בו כמה טעויות – לשני הכיוונים, אגב. חלקן תוקנו וחלקן יתוקנו. את המשפט המסוים הזה אני לא זוכר. זה ספר שכתיבתו ארכה הרבה שנים, ומה שטוב בו הוא שבקצווי הקצוות משני הצדדים לא מרוצים ממנו. זה אומר שבסך הכול הוא בסדר, ומה שיותר חשוב הוא שרוב מכריע של תלמידי ישראל רכש אותו. קיימים עוד שני ספרים חלופיים, ובכל זאת הרוב מעדיף דווקא אותו".

מה עם חינוך לאורח חיים בריא? המזון רווי הסוכרים והשומן שהוגש לתלמידים בבתי הספר לא בדיוק הולך בכיוון הבריא.

"זה לא בתחום העיסוק שלי במשרד, ובכל זאת ידוע לי שבשנה האחרונה שינו את תפריט הארוחות המוגשות בבתי הספר מקצה לקצה, והן היום בריאות יותר. יש לזה התייחסות עמוקה, ולחינוך לאורח חיים בריא בכלל. נעשית גם היוועצות במומחים לחינוך גופני".

קיימים מחקרים, לאו דווקא מהכיוון הדתי ולאו דווקא בישראל, שטוענים שבלי קשר לצניעות הפרדה בין בנים לבנות בבתי הספר מביאה להישגים טובים יותר בלימודים.

"אני לא מכיר מחקרים מוחלטים בדבר הזה בכלל. קיימות טענות בעניין לכאן ולכאן. כל אחד יכול לבחון בעצמו את התוצאות המצויות לכל דורש באתר האינטרנט של המיצ"ב, המדרג את בתי הספר מהמגזרים השונים לפי הישגיהם, ואני לא בטוח שזה מסתדר עם התיאוריה שהצגת".

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם