צעד קטן לאנושות

6 space

 

צעד קטן לאנושות - צעד גדול לישראל
שלושה יזמים צעירים לקחו לפני שבע שנים את ה'עתידות' מבזוקה כמה צעדים קדימה והחליטו להגיע לירח * עמותת spaceILפועלת להנחתת חללית ישראלית ראשונה על הירח. היא נרשמה אחרונה לתחרות העולמית וכעת נמצאת בין המובילות, לצד המעצמות הגדולות. היעד קרוב הרבה יותר משחשבתם

אדם פז

עמותת spaceIL (ספייס איי-אל) היא הקבוצה הישראלית היחידה המשתתפת במרוץ הבינלאומי המודרני לירח של גוגל, Google Lunar XPrize, הנחשבת התחרות הקשה והמאתגרת ביותר בתולדות האנושות. גוגל הכריזה עליה בשנת 2007, ועד כה שום קבוצה לא הצליחה לעמוד במטרה - להטיס חללית לא מאוישת לחלל, להנחית אותה על הירח, להזיז אותה מרחק של 500 מטרים ולשדר מידע וצילומים מאתר הנחיתה. החבר'ה שלנוהיו האחרונים שנרשמו לתחרות, אבל כרגע הם מדורגים באחד המקומות הראשונים מבחינת סיכויי ההצלחה. העמותה הקטנה שהתחילה משלושה חברים כוללת כיום יותר מ-200 אנשי צוות ומתנדבים בכל תחום אפשרי ומכל רחבי הארץ, ביניהם מהנדסים ומדעני חלל מנוסים.

"יש מדענים כמו סטיבן הוקינג, שאומרים שתוך 70 שנה האנושות תהיה חייבת למצוא דרך להתרחבות לכוכבים אחרים. הוא מנמק את זה בכל מיני סיבות – צפיפות או הישרדות, לדוגמה. מספיק שמטורף אחד יפעיל פצצה גרעינית כדי שכל המין האנושי יהיה מועמד לכליה"

"ההתארגנות הזאת התחילה מסטארט-אפ בגראז' של שלושה יזמים צעירים", מספר מנכ"ל החברה, ד"ר ערן פריבמן. "היום מדובר בעמותה שמנסה להביא את החללית הישראלית הראשונה לירח. אמנם אנחנו חברה פרטית ולא גוף ממשלתי – אבל נראה שכל המדינה נרתמת לעזור במסגרת מה שמותר בתחרות: מתקציבים, דרך סיוע בפיתוח, אישורים, פרסום, וכל מה שאפשר. זאת הפכה להיות משימת ייצוג לאומית. התקציב הכולל שלנו הוא 80 מיליון דולר. זה נשמע עצום אבל זה תקציב זעום לעומת מה שבאמת נדרש. סין נחתה בירח לראשונה רק לפני שלוש שנים, בתקציב של מיליארדי דולרים. אנחנו מנסים לעשות את זה בתקציב שהוא קטן בשני סדרי גודל".

ד"ר פריבמן, 64, מנכ"ל העמותה זה ארבע שנים וחצי. הוא נכנס לתפקיד כשהסטארט-אפ הפך להיות ממוסד יותר. לפני כן שירת 20 שנה בחיל האוויר – חציין בקוקפיט של פאנטום, חלקן בפיתוח מערכות בחיל האוויר. לאחר מכן שימש בתפקידי מפתח באמדוקס ובפרטנר, ובהמשך פרש מעבודה מלאה ועשה דוקטורט במדעי המחשב ובחקר המוח, ובמקביל הפך לשותף ומשקיע בסטארט-אפים. "בסוף הדוקטורט פנתה אליי מישהי שקשורה לפרויקט וסיפרה לי שמחפשים להרים את הרעיון הזה לכדי חברה, ומחפשים מנכ"ל. הסכמתי מיד. אי אפשר לשמוע על חזון כזה בלי לראות את העתיד מול עיניך".

מה המניע להתעסק בפיתוח כזה? זה נשמע ששורפים על זה חיים שלמים.

"האמת היא שהטריגר למיזם היה חיצוני – לפני עשר שנים הוכרזה תחרות במימון של גוגל בין חברות פרטיות לא ממשלתיות, מי תהיה הראשונה שתנחית חללית על הירח. הפרס שהם הציעו הוא 20 מיליון דולר לקבוצה הזוכה, אף על פי שכולם ידעו שהעלות גדולה הרבה יותר.

"אז מה האינטרס? כל התחרויות האלה שגוגל עושה ונקראות צ'אלנג'ס (אתגרים) נותנות תמריץ כספי מסוים, אבל המטרה היא שהחברות יגייסו את הכספים בעצמן, יחפשו מודל עסקי ויעשו את זה לא בשביל הפרס. הנחיתה על הירח מצד עצמה, כל אחד נותן לה את ההצדקה שלו – ביזנס-קייס שבהמשך יכסה את העלויות, או כמו במקרה שלנו, לשים את מדינת ישראל כתף אל כתף עם שלוש המעצמות על הירח (ארה"ב, רוסיה, וסין. א"פ). זאת גאווה גדולה לעם ישראל ולעם היהודי בכלל, וכמובן נותן מסר חזק מאוד על הטכנולוגיה הישראלית וטכנולוגיית החלל בפרט.

"חוץ מהאידיאל הגדול, יש בזה הרבה היבטים אסטרטגיים – למדינה שיש לה לוויין על הירח יש יכולות. עצם השיגור לירח נותן לך פוֹר אסטרטגי על מדינות אחרות".

מעניין שאתה מדבר עכשיו על אידיאליים לאומיים, כשבמקור היזמה התחילה כמשהו פרטי מאוד שמעוניין לזכות בתחרות.

"תשמע, אי אפשר לברוח מזה. כשאתה עושה דברים גדולים אתה מייצג גם ערכים גדולים. המדינה תומכת בהחלט, אבל במסגרת המגבלות של התחרות. מותר עד עשרה אחוזים של מימון ממשלתי. המטרה של גוגל בסופו של דבר היא לפתח יזמות פרטיות לירח או לפלנטות אחרות, אבל זה בוודאי יקדם את האנושות כולה".

יזמות פרטיות? מה, כל אחד יכול פשוט להרכיב חללית ולטוס?

"אם כל אחד יוציא את האישורים, יצליח לגייס משאבי אנוש, לתכנן, לפתח, לגייס את הסכומים שאמרנו, לזכות בתמיכה ממשלתית – ברור, כל אחד יכול...

"ועכשיו ברצינות, הקושי הגדול הוא התכנון – חללית היא לא סתם כלי רכב, מדובר בדבר מורכב מאוד – מנוע אחר, מכלי דלק מיוחדים שיודעים להחזיק דלק בחוסר כבידה ולהכניס למנוע. הרבה דיסציפלינות, חוזק חומרים, תכנון מסלולים, בקרה תֶרמית, מחשוב מתוחכם, חיישנים לנחיתה, קנה נחיתה ועוד ועוד. החלקים, אגב, צריכים להיות במשקלים נמוכים מאוד.

"השלב הלא פחות קשה הוא מציאת מקורות המימון. אנחנו מסתמכים בעיקר על משקיעים שירצו לקבל החזר – ההנחה בעולם המדע היא שטיסה לירח היא דבר שצריך לקרות בעשר השנים הקרובות בצורה מאסיבית, בכיוון של בניית בסיס כלשהו על הירח. תחום החלל יקר מאוד, וגוגל מבקשים את הפתרונות הזולים, שהם גם אלו שיצעידו את התחום הזה קדימה. לחפש את הפינות שאפשר לעגל כדי שהחלל ייפתח לשוק האזרחי".

רגע רגע, אמרת בסיס על הירח?

"כמו שהבנת - בניית תחנה על הירח או סביבה, שתהיה בסיס למשימות חלל עמוק. לשגר משם הרבה יותר קל מאשר מכדור הארץ. תהיה קבוצה שתעבוד ותבנה שם את החלליות, נוכל להתקדם עמוק יותר בחלל. מדובר בתכנונים ברמה של המעצמות הגדולות, בעיקר ארה"ב מובילה בזה".

איך מישהו מעז לחלום על דברים כאלה?

"זה חלום שהתחילו בו אנשים צעירים, בני 25-30, לפני שבע שנים – בינתיים הם קצת התבגרו והבינו את המורכבות, אבל הצבע החדש שנצבע כאן הוא החזון לשים את מדינת ישראל שם. בירח. בשיא הטכנולוגיה. בהובלה לעבר עתיד האנושות.

ד"ר ערן פריבמן, מנכ"ל spaceIL: "הנחיתה על הירח מצד עצמה תשים את מדינת ישראל כתף אל כתף עם שלוש המעצמות על הירח (ארה"ב, רוסיה, וסין). זאת גאווה גדולה לעם ישראל ולעם היהודי בכלל, וכמובן נותן מסר חזק מאוד על הטכנולוגיה הישראלית וטכנולוגיית החלל בפרט"

"החלום ברמה הלאומית הוא לעשות את אפקט אפולו הישראלי – לתת השראה לבני הנוער מהמשימה, שיתעניינו בטכנולוגיות ובמדע. אפקט כזה התרחש בזמן תכנית אפולו בשנות ה-60 בארה"ב: המון ילדים שראו את אפולו 11 נוחתת על הירח, את ניל ארמסטרונג צועד עליו, חלמו מאותו רגע להיות מדענים ומהנדסים ואסטרונאוטים, וזה דחף את כל תחום החלל והמדע כלפי מעלה. אנחנו רוצים שילדים יראו את החללית הישראלית נוחתת על הירח וירצו גם. למעשה, תכלית הפרויקט היא לקדם את החינוך הטכנולוגי והמדעי בארץ שהוא נושא חשוב מאוד בארצנו: חסרים היום הרבה בוגרי מדעים מדויקים ומהנדסים גם לצבא וגם לתעשיות, וזה בנפשנו. מה שמחזיק אותנו כאן, כאי במזרח התיכון, הוא היכולות הטכנולוגיות והמדע שיש בארצנו. לתת תמריץ לבני הנוער ללכת לכיוונים האלו זו משימה לאומית.

"יש מדענים כמו סטיבן הוקינג, שאומרים שתוך 70 שנה - אם האנושות תרצה להמשיך להתנהל, היא תהיה חייבת למצוא דרך להתרחבות לכוכבים אחרים. הוא מנמק את זה בכל מיני סיבות – צפיפות או הישרדות, לדוגמה. מספיק שמטורף אחד יפעיל פצצה גרעינית כדי שכל המין האנושי יהיה מועמד לכליה. לצורך שרידות האנושות המטרה המדעית הבאה היא שבשבעים השנים הקרובות נהיה חייבים להיות על פלנטה אחרת".

בשנה הבאה נשב על הירח

33 קבוצות מרחבי העולם נרשמו במקור לתחרות Google Lunar XPRIZE. בתוך שנים ספורות נשרו רוב המתחרות, כשהבינו שמדובר במשימה מורכבת ומאתגרת, וכך נותרו 16 קבוצות בלבד במרוץ. בהמשך הודיעה הנהלת התחרות כי קבוצה שלא תצליח לחתום על חוזה שיגור תודח אוטומטית מהמרוץ. הפור נפל ורק חמש הקבוצות שחתמו על חוזי שיגור - כשהראשונה שעשתה זאת הייתה SpaceIL הישראלית - עלו לגמר ונותרו בתחרות כפיינליסטיות.

מה הופך קבוצה לקבוצה טובה?

"לפי הסטטוס של הפרויקט: מה התכנונים, כמה זה ריאלי, כמה הקבוצה מתקדמת. הקבוצה הישראלית הייתה הראשונה שחתמה על חוזה שיגור, שהוא הבסיס הטכנולוגי והמסחרי הכי חשוב של יזמה כזאת. גם בנוגע לסטטוס החללית - החללית שלנו הכי בשלה. כל החמש יכולות לשגר מתי שהן מוכנות. הבעיה היא שהמשימה מורכבת מאוד, ונכון להיום יש אולי שתי קבוצות שמסוגלות. ישראל נמצאת שם".

נו נו, אז מתי יגיעו לירח?

"2018. החללית כבר כמעט מוכנה ותוך כמה שבועות היא תהיה מורכבת לגמרי. אז יתחילו חודשים של ניסויים על החללית, מצבים שידמו את הנסיעה בחלל ואת הנחיתה, ושיגור. ייקחו לחללית כשלושה חודשים עד הנחיתה".

נשמע שמדינת ישראל כולה הולכת לקפוץ משמעותית.

"כבר עכשיו. להגיע מיזמה צעירה עד להרצאות בפני חצי מיליון תלמידים, לגיוס של 20 מיליון דולר, לפעילות אינטנסיבית של יותר מ-200 מתנדבים מעולים, לתמיכה של סוכנות החלל הישראלית וגיבוי התעשייה האווירית והאקדמיה - זאת הצלחה בכל קנה מידה. התכנית שלנו לחודשים שלפני השיגור היא לעשות רצף תכניות לימוד והרצאות בכל בתי הספר. עובדים צמוד עם משרד החינוך ועם גופים של לימודי מדעים.

"לצערי הרב אנחנו בשלב שבו אין לנו מספיק מימון: במהלך החודש הקרוב המדינה תשלים את הסכום שמותר לה לתת לנו, 8 מיליון דולר.

"החודש אנחנו חייבים להשלים את סבב גיוס הכספים האחרון שלנו. נותרו עוד קרוב לעשרה מיליון דולר לגיוס עד סוף החודש הלועזי... אנחנו בהחלט מחפשים תורמים שיכולים לשים סכומים גדולים. לא פונים לגיוס המונים אלא לאנשי עסקים שיכולים להרשות לעצמם לתרום ולהוביל את המדינה לעבר העתיד".

לפרטים: spaceIL

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם