הבריסקר האחרון

6 shtainman

 

שקדנות עצומה, סגפנות מיוחדת ויכולת הנהגה נדירה. הרב שטיינמן זצ"ל הראה לאן אפשר להגיע בעבודת ה'

נדב גדליה

היו אלו ימים ולילות בודדים בישיבה החרדית שבה למדתי. הייתי נשמה סרוגה בגוף חרדי. אלפי דפי גמרא שלמדתי רוב הזמן לבדי, הפכו אותי לאאוטסיידר בודד.

האמת, נשבר לי מההתמסרות הזאת. השתוקקתי לצאת החוצה. שהעולם יכיר בטוטליות שלי וישלם לי בפידבק גשמי, התפעלות, תואר וכסף. "מה יוצא לי מכל סיומי המסכתות האלה שאני שומר ביני לעצמי?" תהיתי מול אותיות התלמוד.

'אלול' דפק בלוח השנה והרב שטיינמן הוזמן להעביר שיחת מוסר קצרה לבחורים. רבע שעה, עשרים דקות, לא יותר. גם טובי השוליים התכנסו בהיכל הישיבה באותו ערב. הציפייה הייתה לשמוע עד כמה צריך לחזק את נשמתנו באלול. כשתשעים שנותיו של הרב שטיינמן נכנסו לאולם הרועש נשתררה בן רגע דממת קודש. בזמנו, עוד לא צילמתי כל דבר שזז בחיי והסתפקתי בנגן ה-MP3 כדי להקליט את דבריו. קולו החלוש של הרב שטיינמן פיכה ברכות בחלל. להפתעתי, מילה אחת של מוסר לא מצאתי בין מילותיו. הוא בחר את המשנה האחרונה בש"ס שכמעט ואינה נלמדת. "במסכת עוקצין כתוב שמי שלומד תורה הקב"ה מנחילו ש"י עולמות", אמר כמונה מעות.

"שלוש מאות ועשרה", תרגם למספרים. "כתוב בפסוק 'להנחיל לאוהביי יש'", המשיך לצטט את המשנה. גימטרייה פשוטה. משנה. פסוק. ואדם אחד זקן שמפרש אותה ללא עודף כריזמה ובלי דפיקות משולהבות על הסטנדר. כאילו אומר לי אישית: "נדב, התעודד, אתה בסדר גמור, אתה מקדיש את זמנך ללימוד תורה שלא על מנת לקבל תואר או כסף, אתה הכי חשוב, זו משנה מפורשת ששנו התנאים, מה אתם צריך יותר מזה?" דמעות מילאו את עיניי וזלגו על זיפיי.

כבר לא הצלחתי להקשיב להמשך 'שיחת המוסר'. הספיק לי. עד היום, כשאני נזכר במעשה הזה, הבכי משתלט עליי. אפילו בחג האורים.

ב"שיחת המוסר" הרב ציטט את המשנה האחרונה בש"ס שבה מובטחים ללומדי התורה 310 עולמות. גימטרייה פשוטה. משנה. פסוק. ואדם אחד זקן שמפרש אותה בלי דפיקות משולהבות על הסטנדר. כאילו אומר לי אישית: "התעודד, אתה בסדר גמור"

קשה להסביר למי שלא טעם יין הונגרי מהו טעמו. אפילו מי שכבר טעם לא יודע להגדיר את הטעם בלי להסתבך ואיפשהו לעשות שקר בנפשו. טעם הוא מעבר למילים. אך כשמגיע יינן מומחה, אדם שבנה את כל עולמו ממסירות ללימוד תורה וקורץ לך ברמיזא על אותו טעם, נדמה שרק אתה והוא מבינים במה מדובר והדמעות מדברות בעד עצמן. הלימוד המבודד מואר לפתע באור יקרות. אתה מרגיש ונזכר למה התחלת ללמוד בכלל.

כמה שנים לאחר מכן, כשצילמתי סרט דוקומנטרי על חיי הרווקות, לקחתי עמי את הרווק המבוגר בישיבה שתכף נכנס לעשור החמישי של חייו, ויצאנו לסבב צדיקים בבני ברק. היינו אצל ר' חיים קנייבסקי שליט"א ואצל ר' יעקב גלינסקי זצ"ל וחתמנו בחזון אי"ש 5, אצל הרב שטיינמן. רצינו להתחתן, באנו לדרוש ממנו את זה. שיעשה רעש בשמים, למען ה'. מצלמתי הייתה מוכנה בתיק כדי לצלם את סצנת ברכת הרב מבלי שביקשנו את אישורו. אך כשניתנה הברכה, גילינו שהסוללה גמורה. וידיאו עם הרב שטיינמן כבר לא יהיה לי.

סוד הקסם

לצופה מן הצד על הרחוב הבני ברקי קשה להבין מיהו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל.

זקן מאוד, רזה, לא מרגיש טוב, קולו חלוש, דיבורו כמעט ולא כולל מילים ואין בו טיפת שואו. לא הרב הקלאסי שאנו מכירים הקונה את מעמדו בציבור (גם) בזכות ידע המשולב בכריזמה ותפקיד רשמי מהרבנות.

הרבה יותר קל להעריך אדם כמו הרב עובדיה יוסף זצ"ל שכיהן בתפקידים רשמיים, חיבר ספרים פופולריים ומסר אינסוף דרשות בציבור ונודע בגאונותו.

אך בהבדל הזה בדיוק טמון סודו של הרב שטיינמן ושל הציבור החרדי המעריץ אותו כל כך.

למעשה, בשטיבל ברחוב רבי עקיבא או ב'כולל חזון אי"ש' אפשר למצוא לא מעט אנשים גדולים שהקרובים אליהם מעריכים אותם נוראות בזכות דבר אחד - התמדתם בלימוד התורה וויתורם על חיי שעה והנאות העולם הזה.

זה מה שייצג הרב שטיינמן בלי מילים: התמסרות טוטאלית לתורה. הוא התורה והתורה הוא. ציבור מוקיריו לא מעריץ אותו, אלא משהו מופשט בדמות אדם. כשציבור גדול נדרש להעריך תורה, כערך, הוא מוצא את הרב שטיינמן כדמות שהכי קרובה לערך המופשט. נקי. כי איך שלא הופכים את זה, אין ברב שטיינמן דבר גשמי מלבד התמדה והשתקעות בחיי רוח שלא על מנת לקבל פרס. דבר טהור ופשוט שלכאורה כל אדם יכול להשיג בעצמו עם סטנדר, גמרא ואינסוף עקשנות וויתור על מה שהעולם מציע. אך כמה שזה נגיש, ככה זה מורכב.

למי יש רצון להתמסר למשהו שלא תמיד מרגש ושהרווח ממנו לא מגיע בהכרח עלי אדמות ומכיל בדידות לרוב?

לא לחינם אפשר לומר שהרב שטיינמן שייך לזן נדיר של גדולי תורה ההולכים ונעלמים מן העולם. "הרב אלישיב, הרב קנייבסקי והרב שטיינמן שייכים לסוג האנשים שעשו הכול כדי שלא להתפרסם", מנתח הרב יעקב ב' פרידמן, פובליציסט חרדי מבני ברק.

"אלו אנשים המסוגרים בדל"ת אמותיהם שלא נהנים כלל מהעולם הזה. הפרסום של הרב שטיינמן הגיע מתוך אמונה עצומה של ציבור בקדושת התורה. לרב שטיינמן היו שלושה דברים שבזכותם הציבור הלך אחריו למרות שהוא לא כיוון לכך מלכתחילה: ידיעת תורה גורפת, קדושה נשגבה ויכולת הנהגה, עם ביטחון והבנה, פיקחות וריאליזם. הוא ידע לתת דרך פרקטית לדור החרדי הנוכחי. ללכת בין הטיפות. לשמור על היין הישן בכלים המתחדשים. הוא הבין למשל את רוח הדור בעניין היציאה לעבודה ולגיוס, וגם אם לא תמך בכך מפורשות, הבין את הצורך של בחורים מסוימים בזה. מצד שני הוא היה גם חשדן מאוד ולא האמין לכל דבר שאומר 'הציבור'. כשהוא דן ב'גזרת הגיוס' למשל, הוא טען שבחורי ישיבות בדור הזה שאוכלים לחמניות בליל שישי ויודעים להבדיל בין שומשום לפרג בלחמנייה לא ממש ישבו בכלא בגלל הגיוס כמו שהם אומרים... על פרג הם לא מוכנים לוותר, אז כלא?"

תחילת דרכו וסיגופיו

הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן נולד בליטא בשנת תרע"ד.

הוא נחשב עילוי בישיבות ליטא בין שתי מלחמות העולם, ובין רבותיו נמנה גם הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. כבר בשנות העשרים המוקדמות של חייו התמנה לר"מ, ומאז לימד עשרות שנים במגוון ישיבות בשווייץ, לשם עקר מפולין, ובהמשך - בישראל.

בתחילת שנות השישים החל בפעילות ציבורית כשעסק בעידוד פתיחת כוללי אברכים בארץ. עם הקמת מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' בסוף שנות ה-80 הצטרף למועצה, ומאז התרחבה השפעתו על כלל הציבור הליטאי לצדם של הרב שך והרב אלישיב.

בשנת 98' ייסד את ישיבת אורחות תורה בבני ברק, ובנוסף לשיעורים בישיבה נהג למסור בביתו לקומץ תלמידים שיעורים בגמרא, הלכה ומוסר.

אחרי פטירתו של הרב שך לפני כ-15 שנה חיפש הציבור הליטאי מנהיג שימלא את החלל, והרב שטיינמן נבחר – גם אם לא באופן רשמי. הציבור אמר את דברו והחל נוהה לקסם שברחוב חזון אי"ש 5. הרב שטיינמן חיבר כמה ספרים, ביניהם ספר החידושים הפופולרי על הש"ס 'אילת השחר', הנלמד בישיבות. השבוע, בגיל 104, הוא נפטר אחרי שנות מחלה ארוכות. בצוואתו ביקש כי קבורתו תיערך תוך שש שעות מפטירתו, שלא יישאו בה הספדים ושימעטו ככל האפשר בביטול תורה, כפי שנהג בעצמו כל חייו כששילב התמדה בלימוד תורה וסגפנות ופרישות מחיי החומר.

"הוא לא אכל עוגייה מגיל 15-16. עד לעת זקנותו לא השעין את הגב על מסעד הכיסא כשלמד, וישן על מיטת סוכנות ישנה בדירת קטנה ולא מסוידת", מספר הרב פרידמן. "הסגפנות הייתה אצלו שיטת חיים, כמו שהיה נהוג בישיבת בריסק. אפשר לומר שהוא היה יחיד בדור הזה בעניין הסגפני. ד"ר איתן כהן, רופא השיניים שלו, סיפר לי שכאשר הרב עשה טיפולי שורש הוא בחר לעשות אותן בלי הרדמה אף שהיה כבר בן שמונים-תשעים. אפשר לעכל דבר כזה? הוא מרד בגוף שלו, בארבעים השנים האחרונות אכל רק דייסות בלי סוכר. גם בגיל 60 כשיכול היה לאכול דברים אחרים, בחר שלא ליהנות מהגוף. הוא לא נתן לגוף שלו מנוחה. פרש לגמרי מהחומר".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

 

צוואת הרב שטיינמן

א. אבקש מאוד לא להספידני, לא בפניי ולא שלא בפניי, לא לעשות עצרת התעוררות או עצרת אבל, או כל מיני שמות שבודים והכוונה להספד.

ב. לא לכתוב שום מאמר עליי בעיתונים יומיים, שבועיים, חודשיים. מספיק תמונתי ולא כמו שרגילים לכתוב תולדותם.

ג. לא להדפיס מודעות על הלוויה, לא להודיע ברמקול או ברדיו, מספיק שיהיו רק עשרה אנשים בהלוויה.

ד. להשתדל שלא לשהות בין מיתה לקבורה, רק לזרז שתהיה קבורה הכי סמוך למיתה.

ה. מקומי בבית החיים בין אנשים פשוטים.

ו. לא לכתוב על המצבה שום תארים, רק "פה נקבר רבי אהרן יהודה לייב בן רבי נח צבי שטיינמן".

ז. המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה, לא לבזבז כסף עבור קניית מקום בבית הקברות שעולה ביוקר, אבל אם רוצים לתת צדקה שיתנו בלי קניית מקום.

ח. בימים שהמנהג ללכת אל הקבר, ככלות השבעה ושלושים ויארצייט, מכל מקום לא יבזבזו יותר מדי זמן מיוחד בעבור זה, יותר כדאי שיתחלפו בהמשך מעת לעת, ללמוד כסדר ומלדבר על דברים בטלים.

ט. אם על ידי החיפוש למצוא מקום להתפלל לפני העמוד יגרום הרבה ביטול תורה, יותר כדאי ללמוד לשם שמים בזמן הזה.

י. אבקש מכל מי שרוצה בטובתי, ללמוד פרק אחד משניות עד גמר י"ב חודש, והבנות יאמרו כל יום עשרה פרקי תהילים, גם בשבת וביום טוב.

יא. אבקש שלא להזכירני בשם צדיק או ירא שמים, שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת.

יב. אבקש בזה מחילה מכל מי שפגעתי בכבודו וכן מי שאני חייב לו כסף וידוע שבמציאות לא יגבה, היינו שיכול לגבות על פי דין, אבקש למחול לי.

יג. כל יוצאי חלציי לא ילכו אחר המיטה כמנהג ירושלים.

התוספת האחרונה: היות והרבה טועים בי, לכן מצדי אני מייעץ שלא לקבוע ילדים על שמי אבל איני אוסר את זה.

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם