תעלומת הביטקוין

8 bit evolution2

 בתחילת השבוע רשם הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון בעולם, שיא של כל הזמנים כשערכו חצה את הרף של 17 אלף דולר ליחידה. מהו המטבע הזה? לאילו מכרות צריך להיכנס כדי לחצוב אותו? האם אפשר לקנות בו במכולת, או שאולי מדובר בבועה שעתידה להתפוצץ בקרוב ולהוריד אִתה מיליוני אנשים ששמו את מיטב כספם על עניין מדומיין לחלוטין? * כשאפילו הכסף מתעקש להתפשט מהחומר

איתמר מור

כדי להבין מהו ביטקוין וכיצד הוא פועל יש צורך בהקדמה קצרה על מהו כסף, כיצד פועלת המערכת הכלכלית המודרנית שאנו חלק ממנה, ומהן הבעיות שהיא טומנת בחובה ושאותן הביטקוין בא לפתור.

בספרו רב המכר "קיצור תולדות האנושות", מספר פרופ' יובל נח הררי את הסיפור הדמיוני (אך המציאותי) הבא: בנקאי ממולח מחליט לפתוח בנק פרטי משלו. יום לאחר שנפתח הבנק נכנס אליו קבלן מטבחים שסיים זה עתה פרויקט גדול והרוויח מיליון שקל. הקבלן מחליט להפקיד את הכסף בבנק החדש. בבנק יש עכשיו מיליון שקלים. ביום שלמחרת נכנסת לבנק יזמית בעלת חזון החולמת לפתוח מאפייה משלה, אלא שאין לה מספיק כסף כדי לממן מטבח מתאים עם כל הציוד הנדרש. היא מספרת לבנקאי על חלום המאפייה, משכנעת אותו להעניק לה הלוואה ומקבלת מידיו מיליון שקל, אותם מיליון שקל שהקבלן הפקיד בבנק ביום שלפני כן. את מיליון השקלים שקיבלה מעבירה היזמית למיודענו קבלן המטבחים, כדי שיבנה בעבורה את המטבח המבוקש. הקבלן ממהר לבנק ומפקיד את הכסף שקבל ממנה.

כעת, כשהקבלן מוציא דף פירוט חשבון, הוא רואה שיש לו בבנק שני מיליון שקלים, אף שבפועל נמצאים בקופה מיליון שקלים בלבד. כפי שקורה לא פעם במקרים כאלה, לאחר כמה חודשים מגיע הקבלן ליזמית ומודיע לה שעלויות הפרויקט יגיעו לשני מיליון שקלים. היזמית לא אומרת נואש, חוזרת לבנק, ושוב מצליחה לשכנע את הבנקאי בחלום, ומקבלת ממנו הלוואה נוספת על סך מיליון שקל, ואותם היא מעבירה לקבלן – והוא מפקיד אותם בחשבון. דף היתרות טוען כי לקבלן יש כעת בחשבון 3 מיליוני שקלים, אך בפועל בבנק יש עדיין רק מיליון שקלים, אותם מיליון שקלים שבהם התחיל כל הסיפור...

כדי לסבר את האוזן: בנק ישראל משלם 90 אגורות על הדפסת שטר חדש בערך 200 שקלים, אולם ערך השטר בפועל הוא פי יותר מ-200. הפיכת המטבעות והכסף לייצוגיים הקלו מאוד על המערכות הכלכליות ברחבי העולם, אולם הם יצרו את בעיית הזיופים

רובנו לא ערים לעובדה, אך על פי חוקי המערכת הבנקאית, מותר לבנקים להלוות עשרה שקלים על כל שקל שנמצא אצלם בפועל. הכלכלה המודרנית היא "כלכלה פסיכולוגית" המבוססת על אשראי שיסודו בביטחון ואמונה בעתיד. קבלן המטבחים מאמין שכאשר ירצה להוציא את כספו מהבנק בתוספת ריבית הדבר יתאפשר לו. הבנקאי מעניק אשראי ליזמית משום שהוא מאמין בחלום המאפייה שלה. היזמית לוקחת הלוואות כי היא מאמינה ביצירתיות ובעוגות שהיא עתידה לאפות ולמכור. בפועל שום דבר מכל זה עדיין לא קרה, אך האמונה שלהם בעתיד מאפשרת לדברים להתחיל להתהוות.

אך מה יקרה אם הבנק ייקלע למשבר? למשל, מצב שבו הלווה העיקרי, נאמר טייקון ענק, פושט רגל ואיננו יכול להחזיר את הלוואותיו, או שמישהו בתוך הבנק ימעל בכספים המופקדים ולא תהיה ללקוחות דרך להוכיח זאת.

התרחישים הללו אינם מופרכים. הם קרו גם אצלנו במדינת ישראל ואפילו כמה וכמה פעמים. זוכרים את אתי אלון שגנבה כספים מחשבונות של לקוחות בבנק המסחר וגרמה לקריסתו? זוכרים את תספורות-הענק שביצעו הבנקים בשנים האחרונות לטייקונים שלא יכלו להחזיר את ההלוואות האסטרונומיות שהם לקחו? ה"תספורות" הללו לא היו פרוטקציה, כמו שהן היו הדרך היחידה שעמדה בפני הבנקים להימנע מקריסה; ממצב שבו החוב האבוד של הלקוחות שהיה גדול יותר משווי הבנק בפועל יביא לקריסה ויצירת פניקה בציבור, שממילא תחמיר את הקריסה ותגרום לתגובת שרשרת שסופה בקריסת המערכת הכלכלית כולה. ויתור על החוב (או על חלקו) הוא הדרך היחידה שנותרה לבנקים להבטיח את המשך היציבות המוניטרית ואת אמון הציבור במערכת.

למה בכלל להמציא מטבע חדש

העולם המערבי מאמין באשראי והוא שבוי בו עד צוואר. בועת האשראי לא מייצגת ערך ממשי, אלא ערך תיאורטי. קחו לדוגמה את שוק בתי הקפה בישראל: בישראל פועלות כיום עשר רשתות של בתי קפה ויחד הן מגלגלות מחזור של יותר מ-2 מיליארדי שקלים בשנה. השווי של הרשתות הללו נגזר מיכולתן התיאורטית להגיע למחזורים הללו, אולם השווי הממשי שלהן (מכונות, ציוד, ריהוט, כלים וכו') לא מגיע ליותר מכמה עשרות מיליונים, כלומר אחוזים בודדים מהערך שבו הם נסחרים.

מכיוון שכל רשתות בתי הקפה בארץ מפעילות סניפים במתחמים מושכרים, כמו קניונים, הרי שלרשת גם אין ערך נדל"ני. המרכיבים שנותנים להן את שוויין הם המוניטין שהן צברו בעבר, כוח המכירה שלהן בהווה והתחזיות האופטימיות שהן יוכלו להמשיך ולפעול כך גם בעתיד. אך מה יקרה אם משהו בלתי צפוי יצוץ לפתע? נאמר, כתבת תחקיר בחדשות הערב שתחשוף כמות חריגה של מתכות רעילות במכונות הקפה של רשת מסוימת. במקרה כזה, אם בעלי הרשת לא יפעלו במהירות לנהל את המשבר בצורה נכונה, הדבר עלול להגיע אפילו לקריסה ולפשיטת רגל של הרשת.

בימי קדם אנשים סחרו באמצעות חליפין. חיטה תמורת תרנגולת וכן הלאה. אבל מה קורה אם אני צריך חיטה, ומי שאני קונה ממנו איננו זקוק לתרנגולת? הבעיה הזאת הביאה את האנושות לבסס את המסחר על מחצבים בעלי ערך בכל זמן, בכל מקום ולכל אדם (למשל זהב או יהלומים). אנשים הסכימו לספק סחורה ושירותים תמורת החומרים הללו משום שהם היו בעלי ערך קבוע. אולם גם הפתרון הזה לא היה מושלם. קשה מאוד לשלם במכולת בעבור כיכר לחם באמצעות מטיל זהב.

כך הגיעו לעולם המטבעות. בתחילת הדרך המטבעות היו עשויים מאותם חומרים בעלי ערך (נחושת, כסף, זהב) בגדלים שונים ובערכים שונים. בשלבים האבולוציוניים המאוחרים של הכלכלה, הכסף הפך לייצוגי, כלומר המטבעות כבר לא היו חייבים להיות מיוצרים מחומר בעל ערך, אלא ממתכת פשוטה. לאחר מכן החלו להדפיס שטרות על נייר, כשערך המטבעות והשטרות נובע מהתוקף שמעניק לו השלטון והבנק המרכזי של המדינה. כסף שכזה מכונה "כסף פיאט" (פיאט בלטינית: "כך יעשה" או "כך יהיה").

כדי לסבר את האוזן נספר לכם למשל שבנק ישראל משלם 90 אגורות על הדפסת שטר חדש בערך 200 שקלים, אולם ערך השטר בפועל הוא פי יותר מ-200. הפיכת המטבעות והכסף לייצוגיים הקלו מאוד על המערכות הכלכליות ברחבי העולם, אולם הם יצרו את בעיית הזיופים. בכל העולם נעשים ניסיונות לזייף שטרות ומטבעות. הבנקים המרכזיים נלחמים בתופעה באמצעות הכנסת סימני זיהוי וטכנולוגיות שימנעו את האפשרות. לעתים זה מצליח יותר, לעתים פחות. לפני שלושה שבועות הוכנסו למחזור השטרות החדשים בערכים של 100 שקלים ו-20  שקלים. פחות משבוע לאחר מכן החלו להופיע בשוק הזיופים הראשונים של שטר ה-100.

בעיה נוספת היא הערבות הממשלתית לתוקפו של הכסף. אנשים מכבדים את השטרות משום שהם בטוחים ומאמינים ביציבותו של הבנק המרכזי (אצלנו בנק ישראל). אולם מה יקרה אם אמון הציבור במערכת יתערער? אם חלילה תפרוץ מלחמה או הפיכה צבאית או יתרגשו עלינו מיתון, אבטלה ואינפלציה שיורידו את ערך הכסף? בשונה מזהב או יהלומים שערכם נותר בעינו, כסף פיאט מושפע ממדיניות, משחיתות, ממצב הרוח הלאומי. פתאום לשמור דולרים מתחת לבלטות נשמע כמו אופציה גרועה למדי.

אם כך, למערכת הכלכלית המודרנית יתרונות רבים, בראשם האשראי שמאפשר צמיחה כמעט בלתי מוגבלת. אולם מאידך גיסא מערכת זו חשופה לשלוש בעיות מרכזיות:

כסף פיאט מועד לזיופים, כך שאין אפשרות לדעת שהכסף שאני מחזיק בו אמתי ולא מזויף.

אין אפשרות לוודא שהכסף שנמצא בחשבון הבנק שלי יישאר רק שלי בצורה הרמטית. החשש מקריסה של הבנק או ממעילה פנימית יוצרים את בעיית רישום הבעלות על הכסף.

אי אפשר להבטיח שהכסף ישמור על שוויו גם בעתיד ולא יאבד את ערכו (אם בשל מיתון, אינפלציה, או כל משבר אחר).

כאן מגיע הביטקוין ומציע שיטה חדשה לחלוטין של כסף שמצליח להתגבר על כל שלוש הבעיות: הוא נדיר (כלומר שומר על ערכו בדומה לזהב ולא כמו כסף פיאט), בלתי ניתן לזיוף (באמצעות מערכת ממוחשבת מוצפנת באופן מתוחכם ביותר) ואיננו מונפק בידי מדינה או סמכות כלשהי (כך שהוא איננו חשוף ל"מחלות" שמהן סובל כסף רגיל שחוזקו בא לו מחוסנה של המערכת שמנפיקה אותו).

כל מטבע הוא המצאה

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, כלומר קיים אך ורק בתוך מערכת ממוחשבת. תכנת הביטקוין פותחה בשנת 2009 בידי אדם או קבוצת אנשים המכנים את עצמם סאטוֹשי נַקאמוֹטוֹ. עד היום לא ידועים שמו וזהותו האמתיים של מפתח הביטקוין. החשאיות נשמרת בקפידה בכוונה תחילה, כדי להבטיח שהביטקוין יתנהל כמערכת עולמית, ללא זיהוי, ניהול או ייחוס למדינה או לבנק מרכזי כלשהו.

וכאן עולה השאלה הפשוטה – האם אפשר לקנות סחורה ושירותים באמצעות ביטקוין?

והתשובה היא כן. מסחר ותשלום באמצעות ביטקוין מתאפשר כשלשני הצדדים, הקונה והמוכר, יש חשבון במערכת הביטקוין העולמית. במונחים מקצועיים חשבון ביטקוין נקרא "ארנק". אפשר לדמות זאת לכרטיס אשראי. אם אני מחזיק בכרטיס אשראי, אך בית העסק שממנו אני מבקש לרכוש סחורה איננו מקבל אשראי, הרי שכרטיס האשראי חסר משמעות.

חלק מהמדינות בעולם מאפשרות כבר היום שימוש בביטקוין כאמצעי תשלום חוקי. המדינה המובילה בכך היא יפן ויש בה כיום יותר מ-260 אלף בתי עסק שאפשר לשלם בהם בביטקוין. ישנן מדינות שאסרו את השימוש בביטקוין (למשל סין) מחשש לפגיעה במטבע המקומי שתוביל לפגיעה בכלכלת המדינה.

ישראל עדיין יושבת על הגדר בעניין הזה. השבוע הודיעה חברת התיירות הישראלית "איסתא" כי מעתה תכבד תשלומים בביטקוין, ובכך הפכה לבית העסק הישראלי הראשון המכבד את המטבע הדיגיטלי. הכרזה זו מעוררת שאלות רבות, שכן הרגולציה בישראל טרם הכירה בחוקיותם של המטבעות הדיגיטליים כאמצעי תשלום מקובל. כך למשל, עדיין לא ברור איך המדינה תגבה מסים מעסקאות שבוצעו בביטקוין. חשש נוסף המדיר שינה מעיניהם של כלכלנים היא האפשרות שכוחו של המטבע הדיגיטלי יגבר כל כך שהציבור יעדיף לקנות אותו על פני מניות. מצב כזה עלול לגרום לקריסתה של הבורסה.

מה אם כן מעניק לביטקוין את תוקפו, הרי לכאורה הוא סתם המצאה?

כל מטבע הוא סוג של המצאה שיש לה משמעות למי שהיא נוגעת אליו. דינר ירדני הוא מטבע חסר משמעות לתושבי ישראל, אולם עובדה זו איננה שוללת מהדינר את ערכו בעיני מי שמקיימים בו מסחר יומיומי. ישנם עשרות מיליוני משתמשי ביטקוין בכל רחבי העולם. מאז שהומצא הביטקוין הושקו כמעט אלף סוגי מטבעות דיגיטליים נוספים על בסיס אותם עקרונות. הללו כמובן צעירים יותר ושווים פחות, אולם נראה שמדובר במגמה שתלך ותתחזק.

כפי שאמרנו, נכון לכתיבת שורות אלה ביטקוין אחד שווה כמעט 17 אלף דולר. אם הייתם מקבלים ביטקוין במתנה מחבר, האם הייתם מתעלמים מהמתנה כי "זו סתם המצאה", או הולכים לממש את שוויו?

איך נוצרים ביטקוינים?

בשונה ממטבעות רגילים שאפשר להחזיק ביד, את הביטקוין לא מנפיקים אלא "כורים" (כמו שכורים יהלומים או מחצבים אחרים). מערכת הביטקוין פועלת בשיטה מעגלית שבה בכל עשר דקות נרשמות כל הפעולות שנעשו בדקות הללו במערכת (קנייה, מכירה, רכישת שירותים וכו'). רישום הפעולות הללו נעשה באמצעות יצירת רשומה (בלוק) שנוספת לשרשרת הרשומות הקיימות (הבלוקצ'יין) של כל עסקאות הביטקוין שנעשו מאז שהמערכת עלתה לאוויר.

כיום צריכת החשמל של כל חוות הכרייה של ביטקוין מסביב לעולם עולה על צריכה שנתית של יותר מ-150 מדינות בעולם. מומחי אנרגיה טוענים כי מצב זה יביא בתוך שלוש שנים למשבר אנרגיה שבו לא יתאפשר לייצר מספיק חשמל בעבור כריית המטבעות הדיגיטליים, ובמקביל יגביר את הזיהום, ההתחממות הגלובלית ואת הניסיונות לעבור למקורות אנרגיה ירוקים

בכל רחבי העולם ישנם משתמשי ביטקוין שכל מטרתם היא להצליח להיות אלה שיוסיפו את הבלוק החדש לשרשרת. מדובר במשימה קשה ביותר, מכיוון שמערכת הביטקוין יוצרת בכל עשר דקות, באמצעות מערכת הקריפטוגרפיה שלה, משוואה מתמטית מסובכת מאוד שכדי לפתור אותה יש צורך במחשבי-על. במקומות שונים בעולם ישנן "חוות כרייה" – שהן למעשה בניינים שלמים עמוסים במחשבים רבי-עצמה שכל מטרתם לפתור את החידה בכמה שפחות זמן. מי שמצליח לפתור את החידה ולהוסיף את הבלוק החדש לשרשרת מתוגמל בעמלה וכן במטבעות ביטקוין חדשים, שאותם הוא "כרה" באמצעות התהליך ושאותם הוא יכול למכור. ככל שתהליך הכרייה קשה יותר ומספר המטבעות שנכרו קטן יותר, ערך המטבעות עולה.

כיצד נקבע אם כן ערך הביטקוין?  ממציא הביטקוין, סאטוֹשי נַקאמוֹטוֹ, קבע כי אי אפשר יהיה לכרות יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקוין. לאחר שיהיו 21 מיליון מטבעות, המערכת תפעל רק לצורכי מסחר ותתגמל את מעלי הבלוקים בעמלות בלבד. עובדה זו הופכת את הביטקוין לנדיר ודומה בכך יותר למחצב מוגבל מאשר לכסף שממנו אפשר להדפיס עוד ועוד כמה שרוצים. כמו כן המערכת מתוכנתת כך שקצב כריית הביטקוין ילך ויאט את עצמו עם השנים. עובדה זו, לצד ההתעניינות הגוברת במטבע, הופכת אותו ליקר ככל שהשנים חולפות.

האם שיטת המטבעות הדיגיטליים מבשרת על כלכלה מסוג חדש?

רבים חושבים שאכן כן, ושאנחנו בפתח עידן כלכלי חדש ואפשר גם לומר שמרתק למדי. ולו משום שהביטקוין והמטבעות הדיגיטליים זוכים לאמון גובר והולך בכל רחבי העולם, ומספרם של סוגי המטבעות רק גדל.

מאידך גיסא, אף שמערכת הביטקוין נחשבת בטוחה וסגורה הרמטית, כך שלא ייתכנו גנבות, כבר היו מקרים של גנבת ביטקוינים. גם במערכת הכלכלית הקונבנציונאלית מביטים בחשש על תופעת התעצמות המטבעות הדיגיטליים, ולו משום שכמות ההון שמושקע בהם בא על חשבון אפיקי השקעה מסורתיים כמו מניות. הכסף שקונה את הביטקוין היה לפני כן במקום אחר. העברה מסיבית של כספים מהבורסות לטובת רכישת מטבעות דיגיטליים עלולה להביא להתמוטטות של בורסות ושל החברות הנסחרות בהן, ובסופו של דבר לפיצוץ הבועה כולה.

גם מבחינת הממשלות בעולם הביטקוין הוא סוג של "עצם בגרון" משום שהוא נוטל מהן את היכולת לשלוט בשוק הריבית והאינפלציה. כרגע רובן מעדיפות להעלים עין, אולם ספק אם הן יוכלו להמשיך לעשות כן לאורך זמן. כלכלנים בכירים חושבים כי בסופו של דבר הכלכלות הבכירות בעולם ייאלצו לרסן את תופעת המטבע הדיגיטלי (באמצעות החרמתו ואי-הכרה בו), על מנת להבטיח את המשך היציבות של המטבע המסורתי.

מעבר לכך, גם אם אנחנו רגילים לחשוב על עולם וירטואלי כמשהו שפוגע פחות בסביבה, בפועל הביטקוין מעורר ביקורת חריפה דווקא מצד הארגונים הירוקים. אם כפי שהסברנו כריית ביטקוין ואבטחת המערכת שלו מחייבים משאבי מחשוב עצומים, הרי שכל אלו צורכים כמות אדירה של אנרגיה. כמה אנרגיה? כיום צריכת החשמל של כל חוות הכרייה של ביטקוין מסביב לעולם עולה על צריכה שנתית של יותר מ-150 מדינות בעולם! מומחי אנרגיה טוענים כי מצב זה יביא בתוך שלוש שנים למשבר אנרגיה שבו לא יתאפשר לייצר מספיק חשמל בעבור כריית המטבעות הדיגיטליים ובמקביל יגביר את הזיהום, ההתחממות הגלובלית ואת הניסיונות לעבור למקורות אנרגיה ירוקים.

אם הגעתם עד לכאן ונראה לכם שיותר לא הבנתם משהבנתם, זה בסדר. אתם לא לבד. גם מומחים פיננסיים מהשורה הראשונה עדיין לא מבינים לחלוטין את נושא הביטקוין ובעיקר את השלכותיו. מה שברור הוא שהוגי הביטקוין לקחו את מנגנון המציאות המדומיינת שנהוגה כיום ושבעצם היא זו שמאפשרת אשראי, כמה וכמה מדרגות קדימה.

כעת נותר לתהות האם מדובר בקפיצה שתחשוף את האבסורד או שאולי דווקא תעשה בו סדר. מה שבטוח הוא שהצורך האנושי לתת תוקף מעשי גם לתופעות שהן לכאורה דמיוניות מעיד עד כמה אנחנו יצורים שבנויים באופן קיומי, אפילו כלכלי, על אמונה.

איור: אלחנן בן אורי

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם