בנתיבי אבק וזמן

6 avot

 

סיור בשכונת "נתיב האבות", שמידת הדין פגעה בה בעוצמה ומאיימת לנסר בתים שלמים בגלל חלקיקים קטנטנים מהם שלא מוסדרים בחוק * התושבים מפוכחים, אבל מבינים שהוטלה עליהם המשימה להיות הילד שתוקע את האצבע בסכר

יוסף ארנפלד

"זאת הפינה שבגללה בג"ץ החליט להרוס לנו את הכול" – מצביעה יעל דן הייר על רצועה קטנה בקצה חדר השינה של אחד הילדים, שהפכה את הבית כולו למיועד להריסה. משפחת דן הייר מתגוררת כבר 13 שנה בנתיב האבות וכעת הגיעו מגוריה בשכונה למבוי סתום. פסק הדין של בג"ץ לא פסח מעליהם, גם כאשר המשפחה התנדבה לנסר בעצמה את החלק הבעייתי.

"אין אדם שנכנס לפה שלא חושב שזה הזוי, ולא משנה מה הדעות הפוליטיות שלו", נאנחת יעל. "היה לנו ברור שבג"ץ לא יהיה לטובתנו, אבל לממשלה יש עוד הרבה מה לעשות. ביבי, בנט וכחלון, תתחילו לעבוד!" היא מפצירה. "עיכוב ביצוע זה המינימום".

בנקודה הכואבת הזאת התחלנו את הסיור שלנו בנתיב האבות. 17 מתוך 42 המבנים בשכונה צפויים להיחרב בידי מדינת ישראל עד חודש מרץ 2018. שלטי ענק הקוראים "די להריסות" מעטרים את מרחבי השכונה הפסטורלית. עשרות בני נוער מסתובבים במאהל שהוקם בצמוד לנגריה של צבי אהרונוביץ, שעליה מונפת חרב הפינוי המידי. גדרות תיל וצמיגים מקיפים את המתחם, חלק מבני הנוער כבר מתבצרים בתוך המבנה, מחכים לכוחות, חלק אחר יושב בחוץ ומנגן בגיטרה בניסיון להפיג את המתח. בנות אולפנה מעפרה מגיעות לחזק בת מהשכבה שמתגוררת במקום.

באופן אבסורדי למדי, צבי אהרונוביץ נמצא כרגע בשירות מילואים, בזמן שבו המדינה הולכת להחריב לו את הנגרייה ולגדוע את מקור הפרנסה שלו. הנגרייה חרגה רק בכמה עשרות סנטימטרים לתוך השטח הבעייתי, שכולו רק 3% משטח הנגרייה. צבי ניסר את החלק הזה בתקווה שבכך יסתיים העניין, שהרי שאר הנגרייה יושבת על שטח של אדמות מדינה, אך גם כאן בית המשפט שלל את הבקשה והורה להרוס את הכול בתוך 30 יום. "אין הוכחת בעלות לשטח ההוא ואף אחד לא הולך לקבל את הקרקע", אומרת שחר אשתו בכאב.

בשכונה מסתובבים כבר עשרות בני נוער. "קראנו להם שיבואו. אין לנו בררה. אנחנו לא רוצים שזה יעבור בשתיקה. בסופו של דבר נראה לי שיהרסו את הנגרייה שלנו, אבל העובדה שיש פה נוכחות ושזה לא סתם נהרס, מאוד חשובה", היא אומרת. "לא יכול להיות שהורסים במדינת ישראל בלי שנמחה על זה", מוסיף מתן יחזקאלי, שגם ביתו נמצא בסכנת הריסה. "ראש הממשלה, בנט וליברמן צריכים להבין שיש פה דרמה, הם לא יכולים לפתור את העניין בלסמן וי ולשים את העניין מאחוריהם בלי לפתור אותו לעומק.

"אין פה שום דבר אקראי", קובע מתן. "הכול חלק ממאבק על השטחים בגוש עציון ובמדינת ישראל, מאבק מתוכנן וממומן על ידי שלום עכשיו והאיחוד האירופי. גם המאבק בין בג"ץ לממשלה הוא חלק מזה. בג"ץ לוקח את הצד השמאלי של המפה בפסיקות שלו, וכל עוד אנחנו נחשבים כובשים ולא דיירים לכל דבר ועניין, כל הדברים האלה ימשיכו לקרות".

מתן מתאר שהעלייה לקרקע הייתה חלק מההבנה שמדובר בנקודה אסטרטגית וחשובה. "לא עלינו על דעת עצמנו, או תוך כדי התנגדות. העובדה ששמונים אחוז מהשטח הוכשר כאדמות מדינה, לעומת עשרים האחוזים האחרים שבהם נמצאים הבתים, מוכיחה כי הייתה כאן יד מכוונת". שחר מוסיפה שבחירת מיקומי הבתים נעשתה בקפידה והסתמכה על המפות של המנהל האזרחי דאז, כדי לא לבנות בשטחים בעייתיים. "עד היום יש ערבי שעובד פה", היא מציינת. "כל קיץ הוא בא לבצור ענבים. אף אחד לא בא והרס חקלאות ערבית, כדי לבנות לעצמו בית".

ההשוואה המתבקשת לעמונה מקוממת את תושבי נתיב האבות. "במקרה שלנו, המדינה לגמרי בצד שלנו", מזדעקת שחר. ויעל מוסיפה: "בעמונה הרסו יישוב שלם. פה היישוב יהיה חוקי גם אחרי ההרס. יש מגוון פתרונות שיכולים להסדיר את המקום, והם פשוט תקועים בהליכי בירוקרטיה מייגעים".

"אנחנו מבינים שלא נצליח לבטל פסק דין חלוט של בג"ץ", אומר מתן במבט מפוכח. "המאבק שלנו הוא מאוד פרקטי. אנחנו מבינים שיכול להיות שלא נוכל לעצור את ההרס של הבית שלנו. הצבנו פתרון אחר שהוא מקובל עלינו, עם כל הלב הכואב בעניין. אנחנו מצפים שהממשלה תצא מאזור הנוחות שלה ותעשה מעשים, כמו לאשר תב"ע (תכנית בניין עיר), תתאמץ ותגרום לזה לקרות. לא יכול להיות שבג"ץ שולט פה, שכל דבר שאנחנו מנסים לעשות אומרים לנו 'רגע, בג"ץ לא יאשר' או 'היועץ המשפטי לא יאשר'. ראש הממשלה אומר לנו שזה 'פסק דין מטלטל', אתם שולטים במדינה הזאת? בואו תחילו את זה בשטח".

גיבוש תכנית חלופית לא גורמת לרפיון ידיים במאבק נגד ההרס?

"התכניות לא נועדו לנפנף בכך שלא נעבור על ההרס בשתיקה, אלא בעניין מהותי", מסביר מתן. "אנחנו קוראים לממשלה, אם אתם לא מסוגלים להגן על הבתים שלנו, תכריעו את המאבק. תראו לערבים ול'שלום עכשיו' שעל כל הרס מיותר של בית – ייבנו לפחות פי עשרה בתים.

"אנחנו צועקים עכשיו, כדי שזה יקרה עכשיו ולא בעוד חמש או עשר שנים. לפי הסטטיסטיקה, המקומות שנפגעו מבג"ץ גדלו אחרי עשר שנים. כדי שזה לא יימשך, צריך להכריע את זה עכשיו ולאשר את נתיב האבות. אתם לא מסוגלים? תעבירו 'חוק עיכוב ביצוע' שאומר שמכיוון שאין מישהו שהקרקע שלו, אם הבתים ייהרסו הקרקע תישאר שוממה. תפתרו את העיכובים, תאשרו את התב"ע, תמצאו פתרונות הולמים - ורק אחרי כן להרוס".

מתן יחזקאלי: "הכול חלק ממאבק על השטחים בגוש עציון ובמדינת ישראל. מאבק מתוכנן וממומן על ידי שלום עכשיו והאיחוד האירופי. גם המאבק בין בג"ץ לממשלה הוא חלק מזה. בג"ץ לוקח את הצד השמאלי של המפה בפסיקות שלו, וכל עוד אנחנו נחשבים כובשים ולא דיירים לכל דבר ועניין, כל הדברים האלה ימשיכו לקרות"

נוגסים בקונצנזוס

מה שמנחה את האסטרטגיה של מטה המאבק הוא החשש שיום אחרי הרס הבתים שלהם, עלולים להגיש בג"ץ גם על שאר הבתים בנתיב האבות. "אנחנו צריכים להגן בגופנו גם על שאר השכונה, על לב גוש עציון. לא סתם באו למרכז גוש עציון ולא לגבעה באיתמר. הם רוצים לנגוס בקונצנזוס", אומר מתן. "התפקיד שלנו במאבק הוא לדאוג שעתודות הקרקע האלו יתמלאו. אנחנו לא מוותרים על הבתים, אבל הידיעה שהולכים להרוס לך את הבית ואתה ממקד את המאמצים על פתרונות ולא ב'היה לא תהיה' – לא פשוטה".

האווירה הציבורית המנומנמת סביב המאבק על עתיד השכונה שלהם בהחלט מטרידה אותם. "יש לנו עוד ארבעה חודשים, זה קצת רחוק", מבקשת יעל להרגיע. "גם בעמונה – הזרקור התקשורתי היה בעיקר לקראת הסוף", מוסיפה שחר. לדעת מתן הסיבות אחרות לגמרי: "מאז גוש קטיף, אנשים פשוט מיואשים ועייפים. עוד נקודה נופלת ועוד נקודה נופלת. לא מצליחים להכריע. זה התפקיד שלנו בעניין. אנחנו מנסים להוביל מהלך אחר ולהתקדם במאבק. הסדרת נתיב האבות תהיה התקדמות משמעותית. עכשיו, לפני ההרס".

מה תעשו ברגע האמת?

"חושבים על זה כל הזמן, אבל עדיין אין לנו מושג", משיבה שחר בכנות. "אנחנו בתקופה לא פשוטה של חוסר ודאות", ממשיך מתן, "זה נמצא באוויר כל הזמן, בכל דבר שאתה עושה, וזה בהחלט מעיק. אנחנו לא מוכנים שימרחו אותנו. ככל שנכנסים לעומק הסבך, אנחנו מבינים שחייבים להכריע".

גם שאר המשפחות בשכונה, כאלה שביתן לא בסכנת הריסה, שותפות במטה המאבק. "מדובר במאבק כלל יישובי, ביום אחד שליש מהמשפחות עלולות להיעלם מהקהילה", אומר מתן. "זה לא מאבק אישי שלנו. בסופו של דבר הבתים שלנו כנראה הולכים להיהרס. השכונה שלנו היא חלק מהמאבק הגדול על לב גוש עציון. אנחנו לא מדברים על פתרונות דיור, אלא על פתרון מהותי להתיישבות ביהודה ושומרון".

הנתיב באקספרס

שכונת נתיב האבות הוקמה ליד היישוב אלעזר בגוש עציון בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, בזמן שציר 60 הסמוך ספג לא מעט דם יהודי. הנקודה הספציפית נבחרה עקב כוונה של הפלשתינים להקים כמה חוות חקלאיות במרכז גוש עציון, במטרה ליצור רצף טריטוריאלי ולחצות את גוש עציון לשניים.

העלייה לקרקע קיבלה את ברכתה של המועצה האזורית גוש עציון ומדינת ישראל אף תרמה את חלקה. תושביה נעזרו במפות של המנהל האזרחי כדי לזהות היכן נמצאות אדמות המדינה, ושם בחרו להתיישב.

בשנת 2004, בעקבות עתירות לבג"ץ, התחייבה המדינה שצוות ממשלתי מקצועי יבחן את סוגיית הבעלות באדמות שעליהן נמצאת השכונה, אולם העניין התמסמס. בתחילת 2013 סיים המנהל האזרחי סקר קרקעות מחודש, ועל פיו הוכרז חלק מהשטח כאדמות מדינה. למרבה ההפתעה התגלו "תולעים קטנות" – שטחים צרים וארוכים של אדמות פלשתיניות - במרכז השכונה, בשטח שבעבר נחשב כולו לאדמות מדינה, והתברר שחלק מהבתים נבנו על השטחים האלו.

לטענת הסוקרים, חלקות אלו עובדו בעבר בידי פלשתינים שעד כה לא הצליחו להוכיח בעלות. לטענת התושבים, הם נוצרו בגלל החמרות חדשות של המדינה, שגובשו במהלך השנים.

תנועת "שלום עכשיו" פנתה לבית המשפט בבקשה להרוס את המבנים ה"נגועים". המדינה ביקשה להסדיר את נתיב האבות, אך בית המשפט טען שהיה לה מספיק שנים לעשות זאת. באוגוסט 2016 הורה בג"ץ על הריסת 17 מבנים הנמצאים באופן מלא או חלקי מחוץ לשטח ההכרזה על אדמות מדינה, עד מרץ 2018.

כשהבינו בנתיב האבות שמדובר בהחלטה סופית, ניסו לבטל את רוע הגזרה לפחות מעל שבעה בתים מתוך ה-17, אשר רק חלק קטן מהבית נמצא מחוץ לאדמות מדינה ולכן אפשר להסתפק בהריסה חלקית של החלק הבעייתי. שופטי בית המשפט העליון דחו את הבקשה וקבעו כי יש להרוס את הבתים במלואם.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם