תהודת כשרות

8 kashrut

 

 

כבר שנים רבות נשמעות טענות על הכשרות של הרבנות, אך לאחרונה נראה שהן הגיעו לנקודת רתיחה * פסיקת בג"ץ הכשירה תעודות כשרות נוספות, וארגון "השגחה פרטית" הוא מוביל המאבק לכשרות טובה יותר * לארגון יש ביקורת על הרבנות, לרבנות יש תשובות וטענות נגדיות, והציבור נותר מבולבל * אילת כהנא עושה סדר במטבח

אילת כהנא

כחודשיים אחרי שהשופטת מרים נאור פתחה את השוק למגוון "הצהרות כשרות" – ובלבד שלא ייכתב בהן "כשר", ופגעה במעמד הרבנות הראשית כגוף הבלעדי למתן כשרויות, השטח מגיב. ארגון 'כושרות' הצליח לאסוף תעודות, שחלקן היו בשטח עוד לפני הפסיקה וחלקן יצאו לאור אחריה - כולן מתיימרות להעניק השגחה כזו או אחרת על בתי עסק.

אף שיוזמי הפנייה לבג"ץ היו בעלי עסק פרטיים, השיח הציבורי והאשמה על הפסיקה המקוממת מבחינת הרבנות הופנו כלפי ארגון 'השגחה פרטית', שהצטייר - בצדק או שלא - כנושאי הדגל של המאבק הזה. כדי להבין אחת ולתמיד מה גורם לרב קהילה ירושלמי ירא שמים ולרב נוסף העוסק שנים רבות בהשגחת כשרות מטעם הרבנות, להיות "הילדים הרעים" של מערך הכשרות, ישבנו אִתם לשיחה ארוכה.

"במסגרת ההפרטה, האחריות תחזור לציבור צורך הכשרות", אומר לנו הרב אורן דובדבני, הממונה על מערך הכשרות של 'השגחה פרטית', "וציבור אפשר לחנך".
במציאות, מתוך צרכני הכשרות במדינה, ששיעורם 63 אחוזים מהציבור, הרוב שייכים לציבור המסורתי שלרוב לא עוסק בפרטים ובטיב התעודות כפי שמציעה המציאות החדשה שיצר בג"ץ. הדרך היחידה לדון לזכות את תפיסת העולם של איש ירא שמים כמו הרב דובדבני, היא לייחס לו מעט נאיביות כשהוא מדבר על חינוך הציבור המסורתי להידרש לפני כל שווארמה לתהליך ייצורה. "נקרב את הציבור המסורתי, שידע גם הוא מה הוא צריך לבדוק בנוגע לכשרות, וניתן לו את האחריות על מנת שיבוא וישאל את השאלות הנצרכות".

המחשבה שניתן לחנך ציבור כזה גדול אינה יומרנית?
"ככה התורה עבדה כל השנים וזה הצליח. ככה עבדו הקהילות היהודיות במהלך השנים, ומודל הקהילה שבמסגרתו הכשרות היא באחריות הקהילה הוכיח את עצמו שוב ושוב".

ההשוואה לקהילות חוץ לארץ חוזרת בשיחה עם שני הרבנים הללו, ולא במקרה - הרב אהרן ליבוביץ', מייסד הארגון, הוא יליד ארצות הברית והרב אורן דובדבני שימש רב קהילה בוונצואלה וראש מערך הכשרות במקסיקו. זהו אולי ההבדל המשמעותי והעיקרי בין הגישה שמאמינה בהפרטת הכשרות לבין הגישה שמבקשת להשאיר אותה בהשגחה ממלכתית: בעוד הכשרות הפרטית בחוץ לארץ עובדת במסגרת מודל הקהילות ומספקת כשרות איכותית בדוגמת ארגון OU, חסר שם יסוד משמעותי שעליו עומד כל ההבדל - האחריות הלאומית. בפועל הר,ב ליבוביץ' והרב דובדבני משוכנעים שנכון בנושא הזה לוותר על תפיסות ממלכתיות ולחזור ליהדות קהילתית.

עמיחי קריגר, מפקח הונאה מטעם הרבנות: "מעל כל משגיח יש מפקח, עובד המועצה הדתית. הוא בודק שהמשגיח עובד כמו שצריך ותפקידו הקריטי הוא ניתוק זיקת ההשגחה במקום. כלומר אם המשגיח נמצא בסיטואציה שבה יש לו זיקה למקום, המפקח צריך לדאוג לנתק את הזיקה הזו כדי לדאוג לרמת הכשרות. תפקידם במערכת הוא קריטי אך משכורתם אפסית. לכן, הרבה מהמפקחים משלימים הכנסה בתור משגיחים"

את תופעת הבד"צים החרדים, שבציבור החילוני וגם בציבור הדתי-לאומי רואים כהפרטה לא נכונה שמוציאה עצמה מהכלל ומהרגולציה שלא לצורך, בהשגחה פרטית רואים דווקא כמודל: "הציבור החרדי בארץ 'ביטח' את עצמו באמצעות הבד"צים הפרטיים", מסביר הרב ליבוביץ'. "ידו על העליונה בממסד הרבנות הראשית מצד אחד, ומצד שני יש לו כבר שנים מערך כשרות משל עצמו. היחידה שלא 'ביטחה' את עצמה מבחינת הכשרות היא הציונות הדתית".

אנשי השגחה פרטית מבקשים להתנער לחלוטין מהתדמית החתרנית שצמחה להם ביחס לרבנות הראשית. "כשהוגש הבג"ץ בידי שני בעלי המסעדות מירושלים שנקנסו על שהחזיקו תעודה שלנו, אני יכול לגלות שניסיתי ככל יכולתי להוריד אותם מהבג"ץ הזה", אומר הרב ליבוביץ'. "לא זו בלבד שלא הצטרפנו לעתירה, אלא נגררנו אליה בעל כורחנו; ואף כשביקשנו להצטרף כידידי בית המשפט בכדי להשמיע את עמדתנו – סורבנו".

חסיד של אלטרנטיבות

את ארגון השגחה פרטית הקים ליבוביץ' לפני כחמש שנים לאחר שלדבריו הזדעזע מרמת הכשרות בעסקים ירושלמים שבהם ביקר. הסיפור שהוליד את "תעודת הנאמנות" היה זה של בית קפה שכונתי בשכונת נחלאות בירושלים, שכונת מגוריו של ליבוביץ'. בעל העסק החליט לוותר על תעודת הכשרות של הרבנות בעקבות ניסיון עגום, אך רצה להודיע ללקוחותיו שהוא עדיין שומר על כשרות המקום – וליבוביץ' החליט לתת את הכרתו האישית למקום ככשר.

אלטרואיסטי עד כמה שזה נשמע, אי אפשר להתעלם שמדובר בפעולה של רב בישראל החותר תחת סמכויותיה של הרבנות הראשית, דהיינו תחת סמכויותיה של המדינה. "אנחנו נכנסנו לוואקום שקיים בהרבה מקומות", מסביר ליבוביץ'. "התוודענו להרבה עסקים ששומרים על כשרות בבית העסק אבל לא רוצים את הקשר עם הרבנות מסיבות שונות, וראינו לנכון לתת את הסכמתנו למקומות הללו כדי שבסופו של דבר יהודים יאכלו כשר".

הרב דובדבני מספר שמה שדרבן אותו להצטרף להשגחה פרטית ולעמוד בראש מערך הכשרות שלה הוא הליקויים הקיימים במערך הכשרות. "אני באמת לא מבין כיצד אפשר להוקיע ארגון שכל מבוקשו הוא שעוד יהודים יאכלו כשר, בייחוד מכיוון שיש סיכוי שהם אינם אוכלים כשר במקומות שבהם מתנוססת תעודת כשרות".

ובכל זאת, הרב דובדבני טוען שהמטרה שלהם היא לא להחליש את הרבנות אלא להפך: "המטרה שלנו היא לתקן ליקויים של הרבנות. הרי רק אחרי שהשגחה פרטית החלה לפעול ורק אחרי הבג"צים הרבנות ביקשה לתקן את הליקויים. אם כן, מה עושה יותר נזק, הליקויים במערך הכשרות או העבודה של השגחה פרטית?

"מטרה נוספת שלנו", הוא מבקש להדגיש, "היא לעזור לעסקים מבחינה כלכלית: אנו מאפשרים להם לשמור על כשרות ובכך להגיע לפלח השוק של צרכני הכשרות במדינה, ולא להיות עסק שאינו שומר כשרות בכלל. הכשרות היא גם מוצר כלכלי, וכאשר אין תחרות, איכות הכשרות תהיה ירודה.

"הרב יונתן זקס בספרו 'לא בכוח הא-ל' כותב משפט שהוא ממש נר לרגלי: 'הדת זוכה בהשפעה כשהיא מוותרת על כוח'. אם תהיה תחרות, תהיה גם תחרות על איכות הכשרות. תחרות גם תאפשר לרבנות להתרכז בלחזור למלא את תפקידה המקורי כמנהיגה הרוחנית של העם". רק שבמקום לעזור לרבנות לתקן את הליקויים שרבים מצביעים עליהם, אנשי השגחה פרטית בוחרים לעשות זאת מבחוץ. "אני חסיד של הגישה המציעה אלטרנטיבה, בעיקר מפני שאני פסימי מאוד באשר לאפשרות לתקן מבפנים", מודה ליבוביץ'.

מעבר לכך, אנשי הארגון מבקשים להדגיש שהם פועלים בכל מצב על פי כללי ההלכה– "כאשר פונה אלינו בעל עסק בבקשה לקבל תעודה, נקבעת פגישה ואני מנסה להבין ממנו מהם הצרכים שלו - הכשרותיים והכלכליים, ומהם אני מרכיב לו מודל כשרות שעונה על הצרכים בלי לזוז מההלכה", אומר הרב דובדבני. "אנחנו הגוף היחיד בארץ שכחלק מתנאי הכשרות שלו על צוות המטבח וצוות ההגשה לעבור אצלנו סדנת כשרות".

לאחר שעסק מתחיל לעבוד עם השגחה פרטית, צוות המשגיחים של הארגון, המורכב בחלקו גם מנשים, מגיע לבתי העסק לביקורות פתע פעמיים-שלוש בשבוע. לכל משגיח יש רשימת בדיקות שעליו למלא בכל עסק. לטענתם, מכיוון שהמשגיחים מבקרים בכל בתי העסק ואין לכל בית עסק משגיח אחר, הדבר מונע בעיות של יחסי משגיח-מושגח. "השגחה פרטית לא המציאה כלום", אומרים בארגון, "את התחרות לקחנו מחו"ל ואת הכשרות מהשולחן ערוך".

זייפני כשרות

מי שיצא בגלוי נגד השגחה פרטית היה הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת וחבר בוועדת הכשרות הארצית של הרבנות הראשית. בשיעורו השבועי הזהיר הרב אליהו מפני כשרות של השגחה פרטית לאחר שלמד מתוקף היותו חבר בוועדת הכשרות כי בעל קייטרינג "תימין", אדם בשם גידי יון הידוע כזייפן כשרות, מבשל את הבשר שמוגש בקייטרינג בכפר ערבי. מה שעוד גילה הרב אליהו הוא שגידי יון היה בעלים שותף של מסעדת "אוכלים בשוק" – מסעדה שנמצאת בהשגחת השגחה פרטית. בשיעורו אמר הרב אליהו כי אסור לסמוך על הארגון: "אסור לסמוך על הכשרות הזאת, אין לה שום ערך". הארגון מצדו איים בתביעה משפטית על הוצאת דיבה.

המקרה הזה מעלה באופן מעניין את אחד הפערים המשמעותיים בנוהלי העבודה של הרבנות אל מול השגחה פרטית. אחרי כל הטענות על איכות ההשגחה, מתברר שהרבנות מחייבת נוכחות רציפה של המשגיח בבית העסק כל יום, בעוד בהשגחה פרטית פועלים לפי שיטת הביקורים ללא התראה במהלך ימי העבודה, המסתכמים ביומיים או שלושה. עם זאת, יש מקומות שבהם המשגיח מטעם הרבנות נמצא במקום באופן אינטנסיבי וייתכן שביקור של משגיח מטעם הרבנות יסתכם בכעשר דקות, ולטענת הרבנות יש מה לסמוך גם על ביקור קצר כזה.

ברבנות מתעקשים שאין שום דרך אמתית לדאוג לכל הפרטים הנצרכים - החל מניפוי קמח, דרך אספקת החומרים, ברירת קטניות וערבוב בבישולים במהלך יום עבודה לחוץ ואינטנסיבי - מלבד שהות רציפה בבית העסק. "חלק מהקו המנחה של השגחה פרטית הוא הצהרה האומרת כי אפשר לסמוך על בעל העסק ששומר על המקום כשר במשך כל שעות הפעילות", מסביר הרב שמואל אליהו. "גם במקרה המדובר של 'קייטרינג תימין' ו-'אוכלים בשוק' ארגון השגחה פרטית היה אמור בבדיקה שלו את בית העסק לשים מצלמה נסתרת או להגיע לביקורת פתע נוספת. מביקור של פעמיים-שלוש בשבוע אי אפשר להכריז כי נעשתה בדיקה מקיפה. כשמדובר על הונאת כשרות בסדר גודל כזה, אי אפשר להסתמך על מילה של בעל העסק".

התאגיד הפר את כללי האתיקה

ואולי יש מה ללמוד על המערכה הציבורית שניטשת נגד מערך הכשרות של הרבנות הראשית, דווקא מתחקיר שפורסם בנושא הזה לפני כחודש בתכנית 'שטח הפקר' של התאגיד 'כאן'. פחות מהממצאים שהציג, ובעיקר ממה שהתברר לאחר פרסומו.

התחקיר הציג את ליקויי ההשגחה במפעל בשר גדול. במרבית התחקיר מוצגות צלליות של אנשים שלא מתפרסמים בשמם, אבל תמוה יותר – גם לא בתפקידם. הם מחווים דעה דעתם על הליך מתן הכשרות בלי לציין מה הרקע שלהם בהלכות כשרות בכלל ובהלכות שחיטה בפרט. כך גם פורסם סיור עם רפאל חי-ביטון, שתיאר את הזנחת משגיחי הכשרות, אך לא ציינו שמולו מתנהלים תהליכים פליליים מתוקף היותו זייפן כשרות – תהליכים שיזם משרד מבקר המדינה, ומיוחסת לו שרשרת עברות בחקירה.

בנוסף בתחקיר הוצג הרב אבי זרקי כמי ששימש ב"תפקידים ציבוריים רבים" וכ"איש המערכת". אולם לטענת הרבנות, מבדיקת המועצה הדתית נמצא שהרב זרקי לא שימש מעולם כרב מטעמה. זאת ועוד –ממר זרקי נשללה תעודת מוהל מוסמך על שום נקיטתו בפרקטיקותאסורות והוא אינו מופיע ברשימת המוהלים המוסמכים מאז שנת 2002.

נציבת קבילות הציבור של התאגיד קיבלה את הטענות והטיחה בעורכי התכנית כי הפרו כללי אתיקה יסודיים, בעיקר משום שלא אפשרו לרבנות הראשית להגיב על החומרים המוצגים בתחקיר: "לא קיבלתי כל הסבר מניח את הדעת מדוע נמנע מנציגי הרבנות לראות את הסרטון ולהגיב לתמונותולטענות הקשות המועלות. הדבר לא עולה בקנה אחד הן עם התנהלות מקצועית מקובלת והן עם כלליהאתיקה היסודיים".

העברת צ'קים בתחנת דלק

השגחה פרטית השתתפה אף היא בתחקיר המדובר של התאגיד 'כאן' וקיבלה דקות מסך רבות ויקרות. בתחקיר מציגים אנשיה ליקויי כשרות בשטח. למשל: בעל אטליז שמספר למנכ"לית השגחה פרטית שבחר שלא לחדש את תעודת הכשרות שלו מטעם הרבנות אחרי כ-15 שנה, מכיוון שהמשגיח בכלל לא מבקר אצלו.

הרב שמואל אליהו: "הכלל המרכזי של ארגון השגחה פרטית הוא - אני מאמין למישהו. הסועדים כביכול מאמינים לבעל העסק שהוא מוכר להם מוצרים כשרים. שום מערכת לא עובדת על פי נאמנות. מערכת הבריאות עובדת על פי נאמנות? האם אדם ילך לעורך דין או לרופא שמינה את עצמו?"

גם לנו מספרים אנשי הארגון על בעלת עסק שמשלמת 3,000 שקלים בחודש למשגיח, שמגיע – ולא בכל יום – לוקח קולה, לפעמים אוכל משהו והולך; או על בעל קייטרינג שמגיע מדי חודש לתחנת דלק מסוימת ומעביר צ'ק למשגיח הכשרות שלו, ואילו המשגיח לא ביקר בבית העסק אפילו פעם אחת במשך כמעט שנתיים, וביום שהחליט לעשות ביקורת גילה שלפני יותר משנה הקייטרינג עבר לכתובת אחרת.

בתי העסק המדוברים התלוננו על המשגיחים?

"אני יכול להגיד לך שהם לא התלוננו כי בעלי העסקים יודעים שמשגיח זה חתונה קתולית", מעיד גורם בהשגחה פרטית. "כשיש לך משגיח, קשה עד בלתי אפשרי לקבל משגיח חדש. צריך לזכור גם שזה עובד של העסק, וכשבעל העסק מחליט לפטר אותו עליו לעשות שימוע, לשלם לו פיצויים וכל מה שמשתמע מכך. יתרה מכך, אין לך אפשרות לדעת לאן זה יוביל: בדו"ח מבקר המדינה האחרון מחודש מאי מופיעים מספרים לא הגיוניים על רמת הנפוטיזם הקיימת במועצות הדתיות במחלקות הכשרות. את יודעת כמה מפקחי כשרות הם גם משגיחים? אז לכאורה אין לך למי להתלונן על משגיח שמועל בתפקידו. זה בדיוק מקור הכוח הבעייתי של מונופול כי אין חלופה בשטח".

עמיחי קריגר, מפקח הונאה בכשרות מטעם הרבנות הראשית, מתאר אחרת את המציאות. "הרבה פעמים משגיח מגיע לבית העסק כמה שעות לאחר שערך את הסיבוב של הבוקר במסעדה, או שאם הגיע כעת, הוא עבר על תעודות המשלוח, בדק שכל הירק שנכנס הוא גוש קטיף, ושהעובד שהתפקיד שלו לשטוף את הירק אכן שוטף אותו. אולי הוא היה שם רק עשר דקות אבל בעשר הדקות האלו הוא יכול לאשר שהמקום כשר. לטענות הללו אין שחר, משגיחים מגיעים בכל יום לבתי העסק והרבנות דואגת שזה אכן יקרה".

באשר לטענה על המפקחים המשמשים גם כמשגיחים, אומר קריגר: "מעל כל משגיח יש מפקח, עובד המועצה הדתית. הוא בודק שהמשגיח עובד כמו שצריך ותפקידו הקריטי הוא ניתוק זיקת ההשגחה במקום. כלומר אם המשגיח נמצא בסיטואציה שבה יש לו זיקה למקום, המפקח צריך לדאוג לנתק את הזיקה הזו כדי לדאוג לרמת הכשרות. תפקידם במערכת הוא קריטי אך משכורתם אפסית. לכן, הרבה מהמפקחים משלימים הכנסה כמשגיחים. הם עושים זאת על פי חוק – בחוזר מנכ"ל של משרד הדתות נקבע שאסור למפקח להשגיח במקום שהוא מפקח עליו.

"אם מפקח מתרשם שהמשגיח לא עושה את עבודתו הוא יוחלף, ויש מקרים כאלו", מוסיף קריגר. "אבל לרוב קורה הפוך - משגיח שמכביד על בעל העסק מבחינת דרישות הכשרות, בעל העסק ירצה להחליף אותו. בעל עסק שמשגיח נמצא אצלו כל היום ירגיש שיהיה לו קשה להחליף משגיח, כמו למשל בעסקי הקייטרינג הגדולים. אבל זאת מכיוון שבשביל להחליף אותם צריך למצוא מישהו מספיק מקצועי שייכנס לנעליים שלו ואלו משגיחים שלא קל למצוא".

על טענות השגחה פרטית בדבר נפוטיזם, ברבנות הראשית לא מתכחשים לבעייתיות: "לכל הדעות זה משהו אסור ומקומו בטיפול. אך אם משגיח שהוא בן של יו"ר מועצה דתית או אח של אחד המשגיחים, זה בהכרח אומר שהוא משגיח לא טוב?"

ליקויים מתקנים, לא מפרקים

"יש תקלות במערך הכשרות במועצות הדתיות השונות", אומר הרב שמואל אליהו, "אך גם במשטרה יש ליקויים. אז מפרקים את המשטרה? גם בצבא יש ליקויים. אז מפרקים את הצבא? אז גם ברבנות הראשית יש ליקויים. לא מפרקים בשביל זה מערך כשרות שלם".

הרב אהרן ליבוביץ', השגחה פרטית: "הציבור החרדי בארץ 'ביטח' את עצמו באמצעות הבד"צים הפרטיים. ידו על העליונה בממסד הרבנות הראשית מצד אחד, ומצד שני יש לו כבר שנים מערך כשרות משל עצמו. היחידה שלא 'ביטחה' את עצמה מבחינת הכשרות היא הציונות הדתית"

הרב אליהו מוסיף כי בניגוד לרבנות, שבה יש מנגנון פיקוח ויכולות אכיפה, להשגחה פרטית אין יכולת פיקוח. "זו מערכת שלא יכולה לעבוד. יש כאן ניסיון לפרק את הרבנות הראשית שהיא גוף ממלכתי לכל דבר. עשרות אלפי בתי עסק ומפעלים גדולים וקטנים מקבלים כשרות מהרבנות שמגיעה עם שיטות של מערכת גדולה ועם מערך פיקוח שנבנה במשך הרבה שנים. השגחה פרטית יכולה להחליף את זה? הכלל המרכזי של ארגון השגחה פרטית הוא - אני מאמין למישהו. הסועדים כביכול מאמינים לבעל העסק שהוא מוכר להם מוצרים כשרים. שום מערכת לא עובדת על פי נאמנות. מערכת הבריאות עובדת על פי נאמנות? האם אדם ילך לעורך דין או לרופא שמינה את עצמו?"

הרב אוכל במקומות עם תעודת כשרות של הרבנות, מלבד בעיר צפת?

"בהרבה מקומות כן", אומר הרב אך מסייג: "לכל מקום שאליו אני נכנס לאכול אני בודק מי המשגיח ובודק את עבודתו. בהרבה מקומות אני אוכל אך יש גם הרבה מקומות שלא אוכל בהם ולא בגלל שהבשר טרף, אלא כי יש מקום לשיפור. במקום עם השגחה שהיא פרטית בוודאי לא הייתי אוכל".

על הטענות שלפיהן אין להשגחה פרטית מנגנון אכיפה נגד זיופים, אומרים בארגון: "אם הרבנות תהיה רגולטור יהיה לנו מנגנון אכיפה. אך היום אם מישהו מזייף את ההשגחה שלנו, נעביר את זה לטיפול משפטי ונודיע שהמקום אינו נמצא תחת השגחתנו".

כמו בכל מערכה, גם כאן עולות טענות לא ממש ענייניות. הארגונים לביא וליב"ה מצאו שכשהרב ליבוביץ' רשם את השגחה פרטית כעמותה הוא הוסיף את המינוח "תנועה לקידום יהדות פלורליסטית" - שכאן בארץ מהווה שם נרדף ליהדות רפורמית. אך די בשיחה עם האיש כדי להבחין שמדובר באיש ירא שמים שנטוע עמוק באורתודוקסיה: הרב ליבוביץ' מיהר לשנות את שם התנועה ל"קידום יהדות בישראל" כשגילה שבישראל יש למינוח "פלורליסטי" קונוטציות רפורמיות. "אין ולא היה להשגחה פרטית מעולם שום קשר עם התנועה הרפורמית", מדגישים בארגון. "הדבר היחיד שבגללו קושרים אותנו אליהם הוא שאת הבג"ץ שאליו נגררנו בעל כורחנו הגישו בעלי המסעדות באמצעות התנועה הרפורמית".

טענה נוספת היא שאדם פרנק, רב מהתנועה המסורתית-קונסרבטיבית, משמש חבר בוועד המנהל של השגחה פרטית. "אדם פרנק יושב בוועד המנהל ואין לו שום השפעה או קשר לסטנדרטים ההלכתיים של מערך הכשרות של הארגון", אומרים בארגון. "הוא לא קשור לשטח. מתפקידו בוועד המנהל הוא חותם על הדו"חות הכלכליים וחתם על הטופס לשינוי שם העמותה, אך לא מתייעצים אתו בשום צורה על קביעת הסטנדרטים ההלכתיים".

מבקש את נרדף

רבים רואים את הרב יובל שרלו, מראשי ארגון צהר, כמי שמבקש כבר שנים ליצור אלטרנטיבה לרבנות הראשית לישראל. הרב שרלו יצא להגנת השגחה פרטית כשתקף את הרב אליהו על הדברים שאמר על הארגון. בשיחה עם הרב הוא מבקש להבהיר כי "שוחחתי עם הרב שמואל והטענה שלי הייתה שכאשר אני קורא את דו"ח הרבנות אודות המקרה של השגחה פרטית ו'אוכלים בשוק' וקורא את מה שאמר עליהם הרב אליהו אני חושב שאין התאמה. עמדתי לצד נרדף.

"אני עד היום לא תמכתי בארגון השגחה פרטית", מדגיש הרב שרלו. "אני תומך מאוד בכך שהרבנות תעשה שינויים משמעותיים ובכך שהכשרות שלה תהיה הכשרות המובילה".

הרב אוכל במקום המציג תעודה של השגחה פרטית?

"ראשית אני מאוד נמנע מלאכול בחוץ. עד היום אכלתי רק מכשרות הרבנות אך אמוני בכשרות הרבנות הולך ומתרסק. לא אוכל באופן אוטומטי במקום עם תעודת כשרות של הרבנות, ולגבי השגחה פרטית - אני עדיין לא אוכל במקום עם תעודה שלהם", אומר הרב ומבקש להדגיש את המילה עדיין. "אך אני חושש שמערך הכשרות של הרבנות הופך להיות בעייתי מאוד".

למרות ההסתייגויות, הרב שרלו מכריע בציבור אחרת. באיגרת שפרסם בדף הפייסבוק שלו כותב הרב: "איכות ההשגחה של 'השגחה פרטית' עברה שינוי משמעותי מאוד. בתחילת דרכם לא הסכמתי עם השיטה. כיום, איכות ההשגחה היא מצוינת, וסביר להניח שבמקומות רבים מאוד היא הרבה יותר טובה משל הרבנות, ובוודאי יותר שקופה ויותר מדויקת. על כן, אם השאלה היא לגבי המקום הבודד שבו ניתנת השגחתם אם מותר לאכול בו – לדעתי כיום מותר לאכול, ולהתייחס למקום כאל מקום כשר. באופן אישי, אני ממעט מאוד לאכול 'בחוץ', וגם כשזה קורה – זה יותר במקומות שבהם מלכתחילה בעיית הכשרות קלה יותר, אולם אני סובר שיש לסמוך על 'השגחה פרטית'. מבחינה זו אני תומך בהם".

הרב שרלו מפרט מה לדעתו הרבנות צריכה לעשות. "הרבנות צריכה להפוך ממפקחת לרגולטור הקובע את הסטנדרטים ולתת לגופי הכשרות להתחרות ביניהם. כך לא יהיה מונופול ביצועי שמטבעו גורם לשחיתות, לבעיות קשות ולכך שרמת הכשרות הולכת ומידרדרת. למצער, אפילו במינימום שבמינימום צריך לפתוח אזורי כשרות של הרבנות, כלומר שרב יוכל לתת כשרות בכל מקום. ברגע שזה ייפתח, אני מאמין שרמת הכשרות תעלה".

בעיני הרב יש ערך למערך כשרות ממלכתי?

"לרגולציה ולקביעת הסטנדרטים – כן. לביצוע – בדיוק להפך. העיקרון הזה פועל במדינה באינספור תחומים, כמו במשרד הבריאות למשל. משרד הבריאות קובע את החוקים והכללים אבל חלק גדול של בתי החולים מנוהלים בידי גופים פרטיים כמו קופות החולים. זו דוגמה אחת מני מאות של איך צריך להיות היחס הנכון בין גוף שלטוני לבין התועלת הגדולה שבביטול מונופול".

רעש על פחות מאחוז

אין מחלוקת על הימצאותם של ליקויים לא פשוטים במערך הכשרות הממלכתי בין כל אנשי הקשת הכשרותית, בין אם מדובר על ניהול לא נכון ובין אם מדובר על מקרים פרטניים בשטח של משגיחים שסרחו. עם זאת, אומר עמיחי קריגר, צריך לקחת את הליקויים הללו בפרופורציה: "מתוך 15,000 בתי עסק המפוקחים על ידי הרבנות הראשית ונושאים תעודת כשרות, גם אם מדובר על 100 סיפורים של ליקויים, זה עדיין פחות מאחוז אחד".

ניכר כי קיומם של גורמים אופוזיציוניים כמו השגחה פרטית הוא אינהרנטי להבראת מערך הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. אמנם עם כל הרצון לא נראה שיש בידיהם יכולת להגיע להישגים טובים יותר ברמה הממלכתית או לספק שירותי כשרות בהיקף גדול כמו זה של הרבנות הראשית. חשיבותם אפוא היא במראה שהם מציבים לרבנות הראשית המאפשרת לה לתקן את הצריך תיקון.

משמעותי יותר הוא ההבדל שעל יסודו הדברים עומדים: האם ההלכה במדינת ישראל היא שירות נקודתי לציבור הדתי או שמא יש לה משמעות לאומית רחבה יותר? קשה להתעלם מכך שמעבר ליכולות הניהולית של הרבנות להציב מערך כשרות, יש מי ששמחים לפרק אותה מכוחה מתוך אג'נדה כללית לפרק את מדינת ישראל מאחריות לאומית למסורת ההלכתית.

בכל מקרה, המערכה הזו מעלה לשטח כוחות שלא ממהרים לוותר בקלות על האחריות הלאומית במלחמה נגד הונאות הכשרות, ולצדם גם אחרים שמתעקשים לשפר את איכות הכשרות בישראל. בסוף אולי כולנו נרוויח.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משל המערה

  הטור של אבינועם הרש...

על נבואות ורעידות אדמה

  מאמר מאת הרב יואל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם