"להצחיק זה צורך קיומי"

4 gula

 

פסטיבל הומור יהודי וייחודי בשם 'הביצה' יאגד בתוכושבוע של צחוק יהודי בריא, ויכריז גם על המצחיקן הבא של המגזר

נדב גדליה

הומור ויהדות הלכו תמיד טוב ביחד. החל מתקופת התנ"ך וצחוקה של שרה אמנו, עבור דרך 'מהדר ליה בבדיחותא' המופיע לא פעם בתלמוד ועד ימיו של הרשל'ה, בדחן השטייטל המיתולוגי שלא פספס הזדמנות להעלות בת שחוק על פניהם הנפולות של בני קהילתו. אך למרות היסטוריית ההומור העשירה של עמנו, נדמה שאף אחד לא דמיין את פריחת ההומור היהודי בדמותו של 'הבִּיצה' (תכף נדבר על השם), 'פסטיבל הומור יהודי' רשמי.. הוא צפוי לאגד בשבוע ימים את כל סוגות ההומור היהודי לגווניו - מערבי סטנדאפ ועד תערוכת קריקטורות נונסנס העונה לשם 'חמינדוס'.

הפסטיבל, הראשון מסוגו, יתקיים בפתח תקווה בין י"ד לכ"א בכסלו ובו יתכנסו טובי המוחות המצחיקים, קומיקאים ותיקים לצד מתחילים, שקיבלו מעין תעודת כשרות של הומור נקי. מה שבטוח הוא שבמופעים של 'הביצה' מומלץ להשאיר את שסתומי האוזניים בבית ולפקוח עיניים לרווחה. הומור ללא חשש.

"אני אוהב להרגיז אנשים בתור קריקטוריסט, לגרום לאנשים להבין דברים דרך ההומור", אומר אור רייכרט (32) מדולב, מפיק הפסטיבל וקריקטוריסט . "חשוב לי מאוד לקדם את ההומור היהודי, והדגש הוא גם לבנות קומיקאים מתחילים וסוף סוף לתת להם את הבמה שהם צריכים בשביל הנשמה. כי בינינו, אין ממש כסף בקומדיה, גם יאיר אורבך שנחשב מספר אחת בסטנדאפ הדתי עושה עוד אלף ואחד דברים כדי להתפרנס. ולמרות הכול, מי שהוא סטנדאפיסט חייב במה וזה מה שאנחנו מנסים לעשות למשל בערב הבמה הפתוחה 'קומדיסטאן' - נותנים במה לכל מי שרוצה להופיע ולהציג קטע של חמש דקות מצחיקות באווירה נקייה. אנחנו עושים את זה בכניסה חופשית, רק שיבואו וישתפשפו".

מה ההגדרה ל"הומור יהודי"? מוכרחים לצחוק על עניינים בין-דתיים או שהבדיחה צריכה להיות נקייה וזה מספיק?

"ההומור היהודי הוא בעצם הומור מגזרי. הוא צוחק על דברים שמגיעים מתוך התרבות שלנו,הפוליטיקאים הדתיים, הרבנים וחיי היומיום היהודיים. אם תהיה בדיחה על הקטע של ההמתנה בין נטילת הידיים ל'המוציא' - רק דתיים שומרי הלכה יצחקו מזה.מצד שני, אין בזה חוקים, ככה שלפי ההערכה שלי, בשבעים אחוז מהחומרים יש חומר נישתי שרק דתיים יבינו, ושלושים אחוז זה הומור כללי, נקי, שיכול לעבוד גם בציבור הכללי".

לרייכרט חשוב לתת במה גם לבנות המצחיקות שבמגזרנו, ולצורך כך הקדיש ערב צחוק נשי העונה לשם 'ערב בנות' ובו יראו נשים מצחיקות את כוחן. רוב השמות אמנם לא מוכרים עדיין: יעל שושני, רעיה כהן, תמר ממט, הניה שוחט וצופיה לקס, אך רייכרט מבטיח שמדובר בלא פחות מתחילתה של מהפכה - לצחוק בשביל הצחוק, סתם כך, בלי לערב בהכרח פוליטיקה.

הקריקטוריסטים המשתתפים בתערוכת הקריקטורות היהודיות בפסטיבל התבקשו לשלוח דווקא איורי "נונסנס" ולא ציורים פוליטיים. צחוק נטו."אני לא בא לתת ערכים לאף אחד", מצהיר רייכרט, "פשוט רוצה לצחוק, ואם אני לוקח את זה בצורה שלא באה ממקום של מוסר זה יוצא מעולה. לימנים ולדתיים יש בעיה, כי הם קודם דתיים ורק אחר כך מצחיקים. זה אמור להיות הפוך אם אתה קומיקאי... קודם תהיה מצחיק, מה זה משנה שאתה ימני? אני חושב שאם לא נבוא לחנך נראה יותר פריחה בתחום הזה של קומיקאים דתיים.זה תחום שגם ככה הוא לא פשוט. כי כשאתה מגיע ממקום שמקדש מסגרות ושמרנות וגם ההומור אמור להיות שמור ומסוגר, הרבה יותר קשה לכתוב; אבל כשזה יוצא - זה יוצא מצחיק יותר".

איך אדם יכול לדעת אם הוא באמת קומיקאי או סתם אדם שמצליח להצחיק את החבר'ה שלו?

"צריך הרבה עקשנות, ניסיון וכוח רצון", סבור רייכרט. "הוא חייב לכתוב לעצמו קטעים ופשוט לעלות על במה, ואז עוד פעם ועוד פעם,בפעם השישית-שביעית הוא ידע אם הוא סטנדאפיסט. אם לא צחקו שבע פעמים ברצף - הוא בבעיה. זה לא מדע מדויק, אבל ודאי שזה מראה משהו. קומיקאי צריך גם לדעת להעז ולהתרסק על הבמה. סטנדאפיסטים מתחילים חוששים,אומרים לי 'ואם לא יצחקו?' ואני אומר - זה שלב טוב בחיים, הריסוק הזה על הבמה בונה אותך.

"אדם שרוצה להיות סטנדאפיסט צריך לדעת שזה לא הדבר היחיד שהוא יעשה בחיים. אבל כשיצחקו מהבדיחה שלו - הוא יקבל את ההרגשה הטובה ביותר בעולם. זה לא מאה אלף שקל רווח, זה צורך קיומי".

מעבר לתערוכת הקריקטורות וערב הבמה לקומיקאים חובבים, רייכרט מתכנן מפגש פומבי עם אמיר מויאל שיתמודד מול הקהל בתחרות משחקי מילים,וכן את "תחרות הסיפור החסידי המופרך" שבו יתחרו יוצרי סיפורים על יצירתיות-יתר בהמצאת מעין סיפור 'חסידי' מוגזם. הזוכים בתחרויות השונות בפסטיבל יקבלו גם פרסים, הבולט ביניהם הוא 'פרס צפרדע הזהב' שיכתיר את הקומיקאי הבא של המגזר. אם תהיתם מה ל'ביצה' ו'צפרדעים' בפסטיבל צחוקים, למען השם? רייכרט עדיין כאן כדי להסביר את הקונספט: "זה נורא פשוט, פתח תקווה היא ביצה של דתיים ופעם באמת הייתה ביצה עד שיובשה, אז החלטנו לקרוץ לזה".

בחרתם לעשות את הפסטיבל דווקא בפתח תקווה כדי לגאול אותה מהשעמום?

"פתח תקווה לא משעממת!" מוחה רייכרט, "זו אמירה שמתה ב-2010. פתח תקווה היא עיר שאנשים בעירייה שלה, כמו איציק דעי ויונתן דובוב, דואגים לה ומצליחים להשיג תקציבים כדי לעשות דבר כזה. הלוואי שבכל עיר הייתי מפיק פסטיבל הומור יהודי, אנחנו חייבים את זה לעצמנו כמגזר".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם