יש דרייבר בשמים

8 driver

'דרייבר' הוא הסרט שתראו בשנה הבאה | נדב גדליה בסקירה בלעדית לסרטו של יוצר 'שטיסל'

נדב גדליה

אם אתם מהנודניקים האלה שלא מסתפקים בלהתאהב בדמויות מסדרה או סרט ולהאמין שהן חיות במציאות חשוכה כלשהי אלא טורחים גם לעבור על הקרדיטים כדי להשכיל מי למען ה' חשב על כל זה, ודאי קלטתם ש'שטיסל' – עוד לפני הליהוק המושלם של מיכאל אלוני ל'קיווע' – היא המצאת העולם והדמויות הייחודיות של התסריטאים יהונתן אינדורסקי ואורי אלון (בנה של הסופרת אמונה אלון).

השניים יצרו יחד את הסדרה המדוברת, שזכתה במגוון פרסים, נמכרה לחו"ל לרימייק וצברה אינספור מעריצים שממתינים בכיליון עיניים לעונה החדשה והשלישית במספר שתשודר בקרוב (הידד!). בינתיים, כדי שלא תיכנסו לשנה החדשה בידיים ריקות מחרדיות אותנטית, החליט אינדורסקי ללכת לבדו ולהוציא את הבייבי שלו שכתב וביים – 'דרייבר' – סרט קולנוע באורך מלא המבוסס על סרט הגמר שיצר בהיותו תלמיד בבית הספר לקולנוע הנחשב 'סם שפיגל' (סרט הגמר הקצר זמין לצפייה ביוטיוב, אגב).

עניים ועשירים

'דרייבר' החדש, שבו צפינו בהקרנת טרום בכורה, מציג את התופעה המרתקת של איסוף הצדקה במגזר החרדי. זה עובד ככה: כשאדם נזקק לגייס סכום כסף גדול למטרה כלשהי, החל ממקרים כואבים של ניתוח יקר ועד השאת בתו וגיוס סכום לנדוניה, עומדות לפניו שתי אפשרויות: האחת היא לגרד לירה לפרוטה בשטיבלך איצקוביץ' בבני ברק ולצפות שגביר בעל לב רחום ישים אליו את לבו וישלשל לכיסו שטר מרשרש ולא מטבע קטון.

נהוג להאשים את החברה החרדית בהיבדלות ושאר ירקות כמושים, ובסופה של מהדורת חדשות קצת שכחנו שמדובר באנשים שברובם לא בחרו לגדול כחרדים אלא נולדו לתוך עולמם בלי יכולת נפשית ופיזית לצאת ממנו גם אם מאוד ירצו בכך. הם אינם אנוסים בארון שמחפשים לצאת בשאלה, כמו שסיפר לנו אמנון לוי, ומנגד אינם מנפנפים בקב"ה יותר מדי כשקשה להם. הם פשוט חיים, כמו כולנו ואולי קצת יותר

האפשרות השנייה היא ללכת על כל הקופה ולקצר תהליכים – לשכור איש שבמקצועו הוא 'דרייבר' וכשמו כן הוא – נהג – המוביל את אוסף הצדקה, המכונה 'שנורר', למגוון יעדים נחשקים שטמון בהם הכסף האמתי: בתי גבירים, 'טחונים' בעברית מדוברת, חבר'ה המתגוררים בבתים יוקרתיים, שאם נוחת 'שנורר' על מפתח דלתם המחומם, במקרה הגרוע הם יזרקו לו שטר ובחלום ההגיוני בהחלט יורידו לידיו הפשוטות צ'ק הגון של אלפי רובלים.

מערכת היחסים בין הדרייבר ובין השנורר היא מערכת עסקית לכל דבר ועניין. הדרייבר מביא את הרכב, את הדלק, וגולת הכותרת: את מחברת הכתובות הסודיות שבה טמונים פרטיהם האישיים של גבירי בני ברק והסביבה, כולל כל הפרטים הטכניים כגון מצב משפחתי, שעות שהייה בבית, סיפורים מהעבר ועוד נקודות ציון חשובות שיעזרו לשחרר מהגביר את הממון אם ייאמרו מולו המילים הנכונות במפגש עם השנורר, כמובן.

בתמורה להסעה המיוחדת ולפינוקי הכתובות השנורר מביא את הסיפור הכאוב שלו, מידפק בפועל על דלתות הגבירים בגפו ובסופו של שנרור משיל לדרייבר אחוזים נכבדים מהסכומים שהוא מצליח לגייס מכל גביר וגביר שעל דלתו הידפק.

חרדים למען עצמם

מעבר לעולם הייחודי שהצליח אינדורסקי לשקף והדמויות האותנטיות שהוא מביים בהצלחה, הוא מלמד אותנו לא מעט על החברה החרדית. אם ב'שטיסל' למדנו שגם חרדים יודעים להתאהב ולשתות מרק ולא רק לצעוק שאבעס! ולהילחם על תקציבים, הרי שב'דרייבר' אנו נחשפים לעולם העוני הבני ברקי ולמערך החסד המשומן שבסופו של דבר נתמך על ידי מסחריות והצורך של דרייברים להתפרנס בעצמם, לא פעם כשהם מחזיקים בתא הכפפות סיפור סבוך משל עצמם, כמו נחמן, הדרייבר המככב בסרט, המגדל לבדו את בתו.

אינדורסקי, שהחל את דרכו בכתיבה בשבועונים חרדיים (גם) תחת השם הבדוי יהונתן ענבר, מפגיש אותנו עם רפרנסים מ'שטיסל', כמו חבורת הפושטקים, שיש בהם הרבה יותר פצעים ותשוקה לשרוד בכאוס העולמי מאשר חרדיות שחורה.

נהוג להאשים את החברה החרדית בהיבדלות ושאר ירקות כמושים, ובסופה של מהדורת חדשות קצת שכחנו שמדובר באנשים שברובם לא בחרו לגדול כחרדים אלא נולדו לתוך עולמם בלי יכולת נפשית ופיזית לצאת ממנו גם אם מאוד ירצו בכך.

הם אינם אנוסים בארון שמחפשים לצאת בשאלה, כמו שסיפר לנו אמנון לוי, ומנגד אינם מנפנפים בקב"ה יותר מדי כשקשה להם. הם פשוט חיים, כמו כולנו ואולי קצת יותר. למעשה, הם מנסים לחיות את ההוויה החרדית בלי להתלונן על עצם קיומם בה ופותחים את הראש לעשות כסף בלי השכלה ותואר, מה שהופך אותם ליצירתיים המסוגלים להעלות רעיון כמו להביא שלג לבני ברק מירושלים הקפואה במשאית שכורה של אחד החבר'ה שמצא עצמו נהג משאית או להיות דרייברים. לשם כסף. כן. כאחרון היצורים המודרניים שאינו מתאמץ לתלות כל הזמן את מקור פרנסתו באידיאלים כדי להצדיק את בזבוז היומיום.

'דרייבר' הוא לפני הכול סרט דרמה פשוט המצולם בחלקים נרחבים ממנו ברכב, מכורח נסיבות הסיפור, מה שמוזיל את עלויות ההפקה. הוא אינו מתיימר להביא תמונה שלמה של סיפור עם סוף עלילתי ברור כפי שהורגלנו ב'שטיסל' אלא מתמקד בהנפת המכחול אנה ואנה לכדי יצירת הזדהות עם תחושותיהן של הדמויות, שכמותן לא פגשנו מעולם במציאות חיינו.

אינדורסקי לקח את הקרדיט ליצירת סרט קולנוע ועשה אתו מה שאי אפשר לעשות בסדרת טלוויזיה מסחרית הנדרשת לעלילתיות ברורה: הוא צייר תמונה גדולה ומלאת רגש שמותירה אותנו עם תובנות שלא נדחפו לפינו בכפית, אפילו לא בכפית ה'סיפור אבל עם מסר' שכה הורגלנו אליה בסרטים שמאלניים, ימניים או בעלי אג'נדה כלשהי.

איך אמר נחמן הדרייבר לשנורר התורן? "אתה צריך סיפור". וסיפור מרגש הוא לאו דווקא משהו מחודד עם סיום ברור כמו בכיפה אדומה; הוא לכידה של משהו שנוגע במופשט גם כשהוא עשוי לכאורה כעלילה לינארית. אין בקדקודי שמץ ניחוש מה עלה בגורל הדמויות כשעלה האור, אבל הכרתי עולם מלא, ולפעמים זה הרבה יותר מסיפור ערש עם קתרזיס.

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם