איך מזהים את האמת?

8 layer

מורדי מילר

בשיחה עם בודק פוליגרף, עורך דין, פרופסור לקרימינולוגיה וקצין צה"ל לשעבר ניסינו להבין האם וכיצד אפשר לזהות שקרים * למה הכינוי 'מכונת אמת' אינו נכון, ומדוע הפוליגרף לא קביל כראיה במשפט הפלילי בישראל * וגם: שלחנו את כתבנו לנסות לנצח את המכשיר * הפוליגרף, לא מה שחשבתם

"ועם השקר הזה השלישי, התארך אפו בהגזמה רבה כל כך, עד שפינוקיו המסכן לא יכול היה לפנות לצד זה או לצד זה. אם היה מסתובב לכאן, היה מכה בחוטמו במיטה ובזגוגיות החלון". ('הרפתקאותיו של פינוקיו', תרגמה: מרים שוסטרמן-פדובנו).

בניגוד לפינוקיו, האף שלנו אינו מתארך כשאנחנו משקרים - אבל קיימות דרכים אחרות לגילוי השקר. כבר בתורה מופיע 'מבחן אמת' שנעשה לאישה הסוטה שטוענת שלא סטתה, על מנת לקבוע אם היא דוברת אמת. לכל אורך ההיסטוריה נעשו מבחני אמת בדרכים שונות: החל מקרבות בין תרנגולים המייצגים את בעלי המחלוקת, ועד בדיקת הרוק ותרגילים פסיכולוגיים.

נכון לעכשיו, כל השיטות שפותחו הופרכו בשורה ארוכה של מחקרים. מתברר שאפשר להישיר מבט, לחייך, לדבר בצורה נינוחה ומסודרת ועדיין לשקר.

ובכל זאת עם התקדמות המדע היו מי שביקשו לרתום את הטכנולוגיה לחשיפת שקרים, ולפני כמאה שנים הומצא מכשיר הפוליגרף. שמו של המכשיר מורכב מהמילים 'פולי' (מרובה) ו'גרף' (רישום) משום שהוא רושם כמה תגובות פיזיולוגיות של הגוף. בתחילת דרכו בדק המכשיר לחץ דם בלבד והתוצאות נרשמו על דף. כיום רוב המכשירים ממוחשבים ורושמים מדדים פיזיולוגיים נוספים.

עו"ד משה אלון: "נכון שהפוליגרף לא מהימן במאה אחוזים, אבל מצד שני מרשיעים בבתי המשפט בעקבות התרשמות שופט מ'אותות אמת'. מדוע התרשמות שופט טובה יותר ממכשיר הפוליגרף? תמיד יימצא יסוד של חוסר ודאות, והשופט עשוי לטעות. גם הוא בשר ודם. כשפוליגרף נעשה בידי איש מקצוע שיודע לנטרל משתנים חיצוניים כמו התרגשות, תרופות וכדומה ושואל את השאלות הנכונות - מהימנות הבדיקה בהחלט גבוהה ומצדיקה שימוש במשפט הפלילי"

הגם שנמצאו לו מבקרים לא מעטים רכש הפוליגרף שם של מכשיר בעל אמינות גבוהה, ורבים מבקשים או מתבקשים לעבור בדיקת פוליגרף על מנת לבחון את גרסתם באירועים שנויים במחלוקת. בשנים האחרונות נקשר הפוליגרף בפרשיות ציבוריות רבות בישראל: תא"ל בוכריס, הצוללות והרב פינטו הם רק קצה המזלג.

שאלה של ניסוח

רגע לפני שנעבור להיכרות עמוקה יותר עם המכשיר חשוב לנפץ את המיתוס שלפיו זהו 'מכונת אמת'. מכשיר שמצפצף בכל פעם שאתם משקרים, תמצאו רק בסרטים. וחשוב מכך: אין מדד פיזיולוגי שיכול להצביע במובהק על שקר. עם זאת, המכשיר בהחלט יכול לזהות מתי האדם מגיב, גם באופן בלתי מודע, בצורה חריגה. אם בשאלה מסוימת המדדים הפיזיולוגיים של הנבדק משתנים בצורה משמעותית נראה שהוא מוטרד ממשהו. פעמים רבות הסיבה היא שהנבדק משקר, אך לעתים יכולה להיות סיבות אחרות וכאן בדיוק נכנס תפקידו של הבודק.

בשיחה עם 'עולם קטן' מציע פרופ' איתן אלעד מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל שלא להתרגש כשאנו שומעים על דמות ציבורית שיצאה דוברת אמת בבדיקת הפוליגרף. לדבריו, "המכשיר מצביע על תגובת הנבדק לשאלות, אך מהן אותן השאלות? על פי ניסוח השאלה תיגזר התוצאה". השאלות יכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה ועל הבודק להיות מיומן ורגיש לדקויות. כך למשל ממליץ פרופ' אלעד לנסח שאלות קצרות, שכן עד שהשאלה הארוכה מסיימת ועד שהנבדק משיב עליה "עלולה התגובה הפיזיולוגית שלו להיות מעבר לשיאה ולכן חלשה מהדרוש". דוגמה נוספת שמביא אלעד קשורה לגרסה של הנאשם. ייתכן למשל שהנאשם מאמין כי לקח ארנק ולא גנב, לכן אם יישאל 'האם גנבת את הארנק מגברת כהן ביום שני בשעה 15:00' הוא יענה בשלילה ויצא דובר אמת. "לכן צריך לשאול 'האם לקחת'. ובכלל, השאלות חייבות להתייחס לעובדות ברורות ולא לדעות, מחשבות והערכות. למשל 'האם היית שיכור ביום חמישי' אינה שאלה טובה כי אנו בעצם מבקשים מהנבדק להעריך את מצבו".

שקר במבחן הקלפים

אם אתם בטוחים שתצליחו לעבוד על מכשיר הפוליגרף, אתם בחברה טובה. לא מעט אנשים חושבים שיצליחו לשלוט בנשימה, במחשבה ובדמיון והמכשיר לא יגלה שהם משקרים. גם אני חשבתי כך, והחלטתי לנסות את מזלי. לשמחתי לא הייתי צריך לחפש רחוק, חמי איציק אור הוא בודק פוליגרף ומה רבה הייתה פליאתו כשחתנו ביקש מרצונו החופשי להיבדק בפוליגרף.

וכך, נסעתי למשרדו של איציק, מנהל 'מכון אור לפוליגרף' בירושלים, כדי להתעמת עם המכשיר המאיים. קצת מוזר היה להיבדק בידי אדם מוכר. אך הנחמדות המשפחתית חלפה ומהר מאוד מצאתי את עצמי כנבדק מול בודק שמסביר לי על מה שצפוי לי. חשש התגנב ללב: מי יודע מה ישאל אותי חמי? בעודי ישוב על כורסה נוחה ועל כרית רגישה שבוחנת את התזוזות שלי, פניי אל קיר לבן וריק - מחבר אותי איציק למכשיר: שני צינורות גומי מתלפפים אחד סביב החזה והשני סביב הבטן לבדיקת השינויים בנשימה; לוחיות פלדה מוצמדות לחלק הפנימי של האצבע והקמיצה לגילוי התנגדות העור, וכרית לחץ דם מתלפפת סביב הזרוע לרשום שינויים בלחץ דם, בנפח הדם ובקצב הדופק.

הניסוי פשוט: איציק יראה לי שמונה קלפים, מ-1 ועד 8. אני אבחר את אחד הקלפים בלי לספר על בחירתי. לאחר מכן אתחבר למכונת הפוליגרף ואיציק ישאל אותי על המספרים שבחרתי. מכיוון שבפוליגרף התשובות הן תמיד רק 'כן' או 'לא' ישאל איציק על כל מספר 'האם בחרת במספר 1?' וכן הלאה. אני, על כל המספרים אענה 'לא' וכך בוודאות אני משקר בנוגע לאחד הקלפים. התפקיד של מכשיר הפוליגרף יהיה לזהות איזה קלף בחרתי. קלי קלות, חשבתי לעצמי. בחרתי את המספר 6 וחוברתי למכשיר.

'בחרת בקלף מספר 1?' שאל איציק ונענה בשלילה. הוא המשיך קלף אחר קלף, וכשהגיע קלף מספר 6 גייסתי את כל כוחותיי להסדיר את הנשימה. "לא", עניתי בביטחון, גאה בשליטה העצמית שלי. כשהסתיימה הבדיקה הראה לי איציק את מסך המחשב. המדדים בשאלה על קלף 6 הראו בצורה ברורה שהתגובה הפיזיולוגית שלי הייתה חריגה ולאיציק לא נותר אלא לקבוע שבחרתי בקלף 6.

להבין מי יושב מולי

בדיקת הפוליגרף לא נעימה. פעמים רבות נשאל הנבדק שאלות אינטימיות, ומעמדו כחשוד הוא מעמד לא פשוט. אבל בכל מקרה, למעט בתפקידים ביטחוניים מסוימים ובמסגרת סיווג ביטחוני, אי אפשר לחייב אתכם לעבור בדיקה. קטינים מתחת לגיל 13, נשים בהיריון מעל חודש שלישי, מי שאושפז לאחרונה, מי שצורך סמים ואלכוהול ומי שמטופל בכדורים נפשיים – כל אלה לא נכנסים לבדיקה.

הנבדק ממלא שאלון רקע ואז מגיע שלב שבו הבודק שומע את הגרסה של הנבדק, ובהתאם בונה את השאלות. "בשלב הזה אני משמש גם כחוקר", מתאר איציק. "מתוך הכרת הסיפור אני יודע מה בדיוק צריך לשאול. מגיעים אליי אנשים שגנבו במקומות העבודה, אנסו ובגדו. יש סיפורים קשים מאוד. התפקיד שלי הוא לקלף את כל שכבות הבצל. אם למשל אני שואל על אדם בשם 'אהוד', אני צריך לברר שהנבדק לא מכיר אדם נוסף בעל אותו שם. יכול להיווצר מצב שבו אני אשאל על 'אהוד' והנבדק יחשוב על 'אהוד' אחר, לכן חשוב לשלול טעויות אפשרויות שעשויות לצוץ בבדיקה עצמה. הבדיקה היא החלק הקל ביותר. אני מסביר לאנשים שאני לא הסנגור ולא הקטגור שלהם, המטרה שלי היא להגיע לחקר האמת גם אם היא לא נעימה".

הנבדק יודע מה יהיו השאלות לפני הבדיקה?

"כן. הנבדק צריך לחתום על השאלות, ולחתום שהוא מסכים להישאל עליהן. בבדיקה אני לא יכול להפתיע את הנבדק בשאלות חדשות, אבל אני כן יכול לשנות את סדר השאלות. על הבדיקה אני חוזר שלוש פעמים, ובכל פעם הסדר שונה".

הנדבך האחרון הוא בדיקת הכיול. מכיוון שהתגובות הפיזיות משתנות מאדם לאדם מחברים את הנבדק לחיישנים ומייצרים שקר מכוון ואמת מכוונת. כך מזהה הבודק את התגובות הפיזיולוגיות של הנבדק בכל אחד מהמקרים. כעת עוברים בהדרגה לשאלות המהותיות שלשמן הגיע הנחקר.

מנסים להכשיל את הבדיקה

איציק אור, כיום מזכיר 'איגוד בודקי הפוליגרף הממוחשב בישראל', הגיע לעולם הפוליגרף אחרי עשרים שנות שירות במשטרה שבהן שימש בין היתר קצין ביחידת סיור וקצין חקירות במפלג הונאה בירושלים.

מי מגיע אליך להיבדק?

"מגיעים מכל המגזרים, הן העסקי והן הפרטי. אני תמיד ממליץ ששני הצדדים יגיעו כדי שאוכל לקבל את כל הפרטים על נקודות המחלוקת. במגזר העסקי יש כיום לא מעט חברות שמבינות את הערך של הפוליגרף. הן יכולות להפנות אליי עובדים כחלק מבדיקה תקופתית או בנושאים נקודתיים כגון ציוד שנגנב. גם במסגרת גיוס עובדים: למשל, חברה שעוסקת בתחום רגיש ביקשה מהמתמיינים לעבור בדיקה פוליגרף שתגלה אם המידע שמסרו בקורות החיים שלהם הוא אמת. המתמיינים חותמים מראש שבאם הבדיקה תמצא משהו לא תקין הם לא יגויסו לתפקיד. המעסיקים רצו לוודא שהמרואיין סיפר אמת בראיון עבודה, כי אם הוא משקר בתהליך הגיוס למה שלא ישקר כשיעבוד? אתה לא רוצה לדעת כמה אנשים לא התקבלו לעבודה בגלל שאלת הפוליגרף 'האם כל מה שסיפרת בקורות חיים הוא אמת'".

במקרים מסוימים, מספר איציק, יכול גם בית המשפט או בית הדין להפנות אנשים לבדיקה, כל עוד לא מדובר בתחום פלילי. "כשאין שום ראיה נוספת ויש 'מילה נגד מילה', בית המשפט מבקש מהצדדים להיבדק בפוליגרף".

במהלך השיחה עם איציק ועם פרופ' אלעד הם נזהרו שלא לחשוף סודות מקצועיים שעשויים לסייע למי שמנסים להכשיל את הבדיקה. כל נבדק אשם מנסה להערים על המכשיר ועל הבודק. ויש מי שמשקיע בכך רבות. דאג ויליאמס, בן 71 מאוקלהומה, שימש קצין פוליגרף במשטרה המקומית באוקלהומה בשנות ה-70. לאחר שסיים את תפקידו הקדיש יותר משלושים שנים ללמד אנשים להערים על הפוליגרף, עד שבשנת 2015 נשפט ונידון לשנתיים מאסר.

סיבה נוספת לחשש היא שלא לחשוף סיפורים אמתיים שמגיעים אליהם. פעמים רבות הבודקים ניצבים מול דילמות מוסריות לא פשוטות. למשל – מה עושים אם במהלך השיחה המקדימה לבדיקה או במהלך הבדיקה עצמה מתגלים פשעים שביצע הנבדק, שאינם קשורים לבדיקה? "יש חובת דיסקרטיות ואמינות מול הלקוח, אבל בכל מה שקשור לעברות קטינים אני מחויב לדווח". במקרים רבים נאלץ לשמוע סיפורים מחרידים שלא הצדיקו חשיפה.

כיצד העבודה בפוליגרף משפיעה עליך?

"אני רואה בתחום הזה שליחות וחשוב לי מאוד שהאמת תתגלה. אם אדם יוצא דובר שקר אין לי בעיה לומר לו את זה. זה מתחבר גם לעולם הדתי שלי: כאדם מאמין לא אתן לשקר לשנות שום דבר. מה שיוצא בבדיקה זה מה שיוצא. אני ישן טוב בלילה כי אני אומר לנבדקים את האמת בפנים גם כשזה לא נעים".

איימו עליך?

"לא, אבל היו נבדקים שניסו לתת לי שוחד".

יש מקרים שמעוררים התלבטות?

"רק לעתים רחוקות, משום שאת הבדיקה אני מבצע שלוש פעמים. במקרים של תוצאות שאינן חד-משמעיות אני בודק אם הנבדק ניסה לשבש משהו ובודק שוב. היו בדיקות שהפסקתי באמצע אחרי שראיתי שהתגובות וההתנהלות באות לשבש בדיקה. לעומת זאת יש מקרים שהאמת מתגלה שלא במסגרת הבדיקה. לפני שנתיים, בהפסקה שבסיום הבדיקה הראשונה בא אליי הנבדק ואמר: אני זה שגנבתי. אין צורך להמשיך בבדיקה".

הפוליגרף של אדם הראשון

איך נבדוק אם אדם דובר אמת או שקר? פרופ' אלעד מציג את שתי שיטות הבדיקה העיקריות הנהוגות בעולם הפוליגרף. הראשונה והנפוצה ביותר מכונה 'שיטת שאלות ההשוואה' (CQT). בשיטה מורכבת זו נשאל הנבדק שאלות משלושה סוגים שונים: אי-רלוונטיות, רלוונטיות והשוואה. המטרה היא לבדוק את התגובות הפיזיות של הנבדק במצבים שונים, וכך להבין אם הוא משקר או דובר אמת

שאלות אי-רלוונטיות הן שאלות שאינן קשורות לנושא הבדיקה והתשובה עליהן ברורה. למשל שואלים את הנבדק מה שמו או איזה יום היום וכך רואים איך הגוף שלו מגיב כשהוא דובר אמת בוודאות. כעת נותר לנו לזהות אם הוא אכן חף מפשע כמו שהוא טוען, או שהוא משקר. אם למשל הוא חשוד שגנב ארנק מגברת כהן ביום שני, נשאל אותו שאלות רלוונטיות- שאלות שעוסקות ישירות בחשד נגדו. למשל, 'האם לקחת את הארנק מגברת כהן ביום שני?'

בנוסף, נפנה אליו שאלות השוואה שהן שאלות מכשילות שהתשובה עליהן לא ברורה. שאלת השוואה לדוגמה היא 'האם אי פעם לקחת לעצמך משהו שלא שייך לך בלי רשות'. לא מדובר בשאלה ספציפית שעוסקת בארנק של גברת כהן, אלא בשאלה כללית שתדרוש מהנבדק לחשוב על כל המקרים שבהם הוא עשוי היה לקחת משהו בלי רשות.

אדם חף מפשע שלא גנב את הארנק, לא יתרגש מהשאלות הרלוונטיות שעוסקות בגנבת הארנק, הוא הרי דובר אמת. הוא יהיה מוטרד דווקא משאלות השוואה, כי יחשוש שהוא עונה תשובה לא נכונה. לכן המכשיר יראה לנו תגובה פיזית חריגה אצל נבדק חף מפשע בשאלות ההשוואה. לעומתו, נבדק שכן גנב את הארנק יגיב בצורה חריגה דווקא בשאלות הרלוונטיות, משום שהוא ינסה לשקר למכשיר. למעשה, מסביר לנו אלעד, אדם יכול לצאת דובר שקר בשאלות ההשוואה, בעוד בבדיקה כולה הוא יצא דובר אמת. כלומר, הבודק יראה שהאדם נבהל בשאלות ההשוואה שאינן קשורות לנושא הבדיקה, ויבין שהיושב מולו חף מפשע.

השיטה השנייה שנחשבת מהימנה יותר היא שיטת הפח"ם(פריטי חקירה מוכמנים, כלומר מוסתרים). בשיטה זו, מסביר אלעד, מציגים לנבדק מידע מסוים שאין לאף אחד דרך לדעת מלבד לבודק הפוליגרף ולמי שביצע את העברה הנחקרת. למשל, רק מי שגנב את הארנק יודע באיזה צבע הוא. הבודק ישאל את הנבדק – שטוען שהוא חף מפשע – סדרת שאלות בנוגע לצבע הארנק: האם הארנק היה צהוב, האם היה לבן, האם היה כחול, וכן הלאה. אם החשוד לא גנב את הארנק, הרי שהוא לא יודע מה היה צבע הארנק, והתגובה הפיזית שלו אמורה להיות דומה למשמע כל הצבעים. לעומת זאת אם הוא מגיב בצורה חריגה כשהוא שומע את צבע הארנק שנגנב, הוא יצטרך להסביר למה דווקא הצבע הזה עורר בו תגובה חריגה. אם ייתן הסבר, מצוין, ואם לא - הוא מתחיל להסתבך.

איציק מספק לנו דוגמה נוספת לחקירה בשיטת פח"ם: "נגיד שבוצע רצח והגופה הוחבאה בירושלים: אתה לוקח את המפה של העיר, מחלק אותה לארבעה חלקים ושואל את הנבדק – למרות שהוא טוען שלא ביצע את הרצח - 'האם החבאת את הגופה בשטח A', וכן הלאה על יתר החלקים – ובודקים באיזה חלק התגובות שלו חריגות".

אם שיטת הפח"ם נשמעת לכם מוכרת, זה כנראה משום שאתם חושבים על אדם הראשון. "מאיפה אדם הראשון יודע שהוא עירום?" שואל פרופ' אלעד, "משום שהוא עשה מעשה אסור! אם הוא לא היה עושה את המעשה האסור הוא לא היה יודע. בכך שהוא אומר שהוא עירום הוא מסגיר את העובדה שהוא עשה מעשה אסור. זה בדיוק הרעיון של בדיקת פח"ם. יש פרטים שרק מי שביצע פשע מכיר. אחרי שאדם הראשון אומר שהתחבא משום שהוא עירום, ה' שואל אותו 'מי הגיד לך כי עירום אתה?'"

לא תמיד ממליץ להיבדק

בעוד בבתי משפט אזרחיים - אם שני הצדדים המעורבים מסכימים - אפשר להסתמך על תוצאות בדיקות הפוליגרף, הרי שבתחום הפלילי אין לבדיקה תוקף כראיה ומשלב כתב האישום חל איסור להשתמש בפוליגרף.

עו"ד משה אלון, מומחה בתחום הפלילי, אומר כי "נכון שהפוליגרף לא מהימן במאה אחוזים, אבל מצד שני מרשיעים בבתי המשפט בעקבות התרשמות שופט מ'אותות אמת'. מדוע התרשמות שופט טובה יותר ממכשיר הפוליגרף? תמיד יימצא יסוד של חוסר ודאות, והשופט עשוי לטעות. גם הוא בשר ודם. כשפוליגרף נעשה בידי איש מקצוע שיודע לנטרל משתנים חיצוניים כמו התרגשות, תרופות וכדומה ושואל את השאלות הנכונות - מהימנות הבדיקה בהחלט גבוהה ומצדיקה שימוש במשפט הפלילי".גם פרופ' אלעד מסכים שהפוליגרף, בשיטת הפח"ם, צריך להיות קביל: "גם בדי-אן-איי יכולות להיות טעויות. בשיטת הפח"ם אם אנו רואים שהנבדק מגיב לכל הפריטים שהצגנו לו, הסיכוי שהוא לא אשם כל כך קטן".

אתה ממליץ ללקוחות שלך להיבדק בפוליגרף?

אלון: "לא תמיד אני מפנה את הלקוחות לבדיקה, משום שכשהבדיקה נעשית בידי גורמים משטרתיים אני לא יודע מי עורך את הבדיקה, ועד כמה השאלות מגמתיות. פעמים רבות אדם דובר אמת, והמכשיר אמין מאוד, אבל בגלל סוג השאלות ואופי הבדיקה, או בדיקה מגמתית שנועדה 'להפליל', יוצא שהנבדק לא דובר אמת ואתה מגיע למצב שאתה פוגע בחשוד שלך. לכן אני פחות אוהב את הבדיקות המשטרתיות. יכולים להפנות לאדם שאלות שאינן קשורות לחקירה ולהפליל אותו בדברים אחרים. למשל אני יכול לשלוח שוטר שנחקר בחשד לעברת הונאה כלשהי, ובפוליגרף ישאלו אותו 'פעם ביצעת משהו לא חוקי?' זו שאלה שכמעט כל נחקר ייפול בה, ומבדיקה תמימה יצא שהחשוד יפליל את עצמו בדברים אחרים. נכון שהפוליגרף לא יכול להגיע לבית המשפט אבל בשביל המשטרה זו אינדיקציה, ואם היא רוצה אחר כך לפטר מישהו או להטיל עליו מגבלות מסוימות היא תוכל לעשות זאת".

כיצד יכול הפוליגרף להועיל בשלב החקירתי בתחום הפלילי?

"אם חוקר פלילי נתקע במבוי סתום או שיש לו 'מילה נגד מילה' הוא ירצה לשלוח את המתלונן והחשוד לבדיקה בפוליגרף ולראות מי מהם דובר אמת. את הממצאים הוא לא יכול להציג בבית המשפט, אבל הוא כן יכול להטיח אותם בחשוד. אגב, יש הנחיה של היועמ"ש לממשלה שלא עושים בדיקת פוליגרף לחשוד בלי שהמתלונן עובר גם הוא בדיקה כזו. זכותו של המתלונן לסרב לעבור בדיקה אך במקרה כזה אין סיבה להעמיד את החשוד בבדיקה. לצערי פעמים רבות לא מקיימים את זה".

לדברי אלון הפוליגרף יכול לשמש כלי מצוין לעורכי דין, גם פליליים, בהתאם לצרכים שלהם. "לפעמים מעבירים חשוד בבדיקה כדי לראות אם יש בעיה. אני מתעניין במה שהלקוח אומר לי; מה האמת שלו. אם אני יודע בוודאות שהלקוח שלי אשם, ברור שלא אוכל לייצג אותו ולומר שהוא לא אשם. אני כן יכול ללמוד איפה יכולות להתעורר בעיות בגרסה שלו, ולפעמים יוצא שהוא לא דובר אמת בשאלה מסוימת לא כי הוא אשם אלא כי יש משהו שמסתתר מאחורי זה".

איציק אור, מנהל 'מכון אור לפוליגרף': "אם אדם יוצא דובר שקר אין לי בעיה לומר לו את זה. זה מתחבר גם לעולם הדתי שלי: כאדם מאמין לא אתן לשקר לשנות שום דבר. מה שיוצא בבדיקה זה מה שיוצא. אני ישן טוב בלילה כי אני אומר לנבדקים את האמת בפנים גם כשזה לא נעים"

אחת הנקודות הרגישות ביותר בשוק הפוליגרף בישראל היא היותו שוק פרוץ. אין בישראל חוק רישוי לפוליגרף. בשני איגודים המקצועיים לפוליגרף, 'איגוד בודקי הפוליגרף בישראל' ו'איגוד בודקי הפוליגרף הממוחשב בישראל' יש לא יותר מ-200 בודקים. עם זאת כל אדם יכול לרכוש מכשיר פוליגרף ולהכריז על עצמו כבודק גם בלי שעבר כל הסמכה. לדברי עו"ד אלון כששומעים שאיש ציבור נמצא דובר אמת או שקר בבדיקת פוליגרף צריך לבדוק היטב אצל מי הוא נבדק ומה היו בדיוק השאלות שהוא נשאל.

"אם קלנגל נבדק, כל אחד בסכנה"

בחודשים האחרונים נפל דבר בחיל האוויר. שני מינויים בכירים בוטלו בשל בדיקות פוליגרף. במקרה הראשון התגלה בפוליגרף שקצין בדרגת רס"ן צרך סמים. קידומו של הקצין עוכב וייתכן שיודח מצה"ל. במקרה שני קצין בדרגת סא"ל נכשל בבדיקת פוליגרף במסגרת הסיווג הביטחוני ומינויו למפקד טייסת אפאצ'י בוטל. מקרים אלו הם רק דוגמאות עכשוויות למרכזיות הפוליגרף בתפקידים ביטחוניים. מקרה חמור נוסף אירע לפני שנתיים כשקצין בכיר בחיל הים הודח אחרי שנכשל בבדיקת פוליגרף הקשורה לביטחון מידע.

בצבא ובשב"כ בדיקות פוליגרף הן במקרים רבים תנאי לקידום. קצינים מדרגת סא"ל, כמעט בכל תפקיד, יידרשו לעבור בדיקה, ובתפקידים רגישים יעברו המשרתים בדיקות תקופתיות.

הפוליגרף בצבא שונה במהותו מפוליגרף במסגרת המשפטית, שכן בעוד בעולם האזרחי הנבדקים לרוב נשלחים להיבדק כחשודים הרי שבצבא מדובר בהליך שגרתי שנדרש במסגרת הסיווג הביטחוני. כפי שנראה מהדוגמה של אמיר קלנגל יש לבדיקות הצבאיות השפעה הרתעתית גדולה.

אמיר קלנגל, כיום סטודנט למשפטים ב'קריה האקדמית אונו', מספר ל'עולם קטן' על חוויית הפוליגרף בצבא. הוא שירת כקצין ביחידה מסווגת לפני מספר שנים, והובהר לו שהוא עשוי לעבור בדיקת פוליגרף. כקצין ביחידה נהג קלנגל לשלוח חיילים לבדיקות פוליגרף, עד שבאחד הימים נודע לו שהוא עצמו קיבל זימון לבדיקה. "נאמר לי שמכיוון שאני חשוף לסודות בחרו בי להיבדק, ושזה הליך שגרתי. נאמר לי שאם אסרב לבדיקה זה ייחשב סירוב פקודה". השמועה לפיה הקצין ששולח חיילים לפוליגרף נשלח בעצמו לבדיקה, מספר אמיר, עשתה כנפיים ביחידה וגרמה להרתעה בכל הקשור לביטחון מידע.

"לקחתי את התהליך כחוויה", הוא משחזר. "נתנו לי חוברת למלא, ולאחר מכן עשו לי תחקיר שהיה מוכוון לתפקיד שלי. שאלו: לאילו דברים היית חשוף, האם דיברת על הדברים האלו עם אחרים, האם שתית אלכוהול בתפקיד, האם אתה סוכן זר, האם באת במגע עם אנשים לא מוסמכים. השאלות היו מאוד נקודתיות. אחרי מילוי החוברת הזמינו אותי לבדיקה".

ההזמנה הלחיצה אותך?

"מכיוון שלא מדובר בהליך פלילי אלא הרתעתי, לא דאגתי. ובכל זאת הבדיקה עצמה הייתה מאוד מלחיצה. בבדיקה מותר לענות רק 'כן' או 'לא'. אין תחום אפור. הבודק היה חד, דוחף לפינה, לא מישהו שאתה שותה אתו קפה שחור. הוא התחיל בצורה נינוחה אבל ככל שהזמן עבר הבודק נאטם. צריך לזכור שבבדיקה אני מחובר למכשיר בכל הגוף".

איך הכינו אותך לבדיקה?

"אמרו לי שמדובר בבדיקה שתארך בין שלוש לחמש שעות ללא הפסקה. מחוץ לחדר הבדיקה ישבתי עם קצינים נוספים מהצבא, שתינו קפה והיינו נינוחים. כולנו הרגשנו שזו חוויה, אך היה גם חשש. ידענו שבסוף הבדיקה יחליטו אם אנחנו דוברי אמת או שקר".

"בהתחלה אמרו לי 'תנשום', 'תשתעל', 'תדבר', 'תדמיין' וכו' כדי לבדוק תגובות שונות של הגוף במצבים שונים. הבודק הסביר לי מראש שלא חושדים בי ואז התחלנו בבדיקה. שאלו האם מעלתי בתפקיד ועניתי שלא. לאחר מכן עברנו לשאלות מורכבות יותר, למשל 'האם אי פעם העברת מידע חסוי לאחד ממקורביך?' במקרה הזה התשובה היא לא פשוטה. זו שאלה שצריך להתלבט בה. אני מריץ בראש את כל הסיטואציות האפשריות וזה נהיה מלחיץ. התשובה שלי הייתה גבולית, והבודק אמר: תנסה לחשוב האם גילית סוד כלשהו. עניתי 'לא'. הוא ביקש שאחשוב שוב. בסוף התברר שדיברתי עם חבר שמשרת ביחידה מסווגת - הוא סיפר לי על יכולות שקיימות אצלו ביחידה ואני אמרתי שגם אצלנו יש יכולות דומות. בהתחלה לא חשבתי על זה, אבל אחרי שפשפשתי בזיכרוני הגענו לנקודה הזו ובהתאם השאלה נוסחה מחדש והכול היה בסדר".

תוכל לשתף בדוגמה נוספת לשאלה בה נכשלת?

"שאלו אותי 'האם מישהו בסביבה מעיד עליך שאתה לא דובר אמת?' גם כאן היה לי קשה לענות. מאיפה אני יודע מה חושבים עליי? אולי במסגרת התפקיד יש אנשים שחושבים שאני משקר כדי להשיג הקצאות מסוימות לחיילים שלי? בסוף הבודק צמצם את השאלה ל'האם מישהו חושב שאתה שקרן שיטתי', ואז התשובה הייתה שלילית ויצאתי דובר אמת".

קלנגל מספר שבזמן הבדיקה הוא לא רואה את הנתונים. המסך מופנה לבודק וכשיש משהו חריג הבודק אומר 'לא אמרת אמת, למה?' בסוף, למקרה שדאגתם, קלנגל עבר את הבדיקה; את התוצאות המדויקות של כל שאלה אסור היה לו לראות והן הועברו ישירות ליחידה. "ובכל זאת משהו חיובי כן יצא מהבדיקה", מסכם אמיר, "העובדה שידעתי שאני עשוי לעבור פוליגרף עזרה לי ביומיום לחשוב כל הזמן האם מה שאני אומר יכשיל אותי בפוליגרף. יש לי חברים בשב"כ שעוברים בדיקות קבועות והם פשוט לא מדברים על שום דבר.גם ביחידה שלי הבינו שאם לקחו את אמיר לפוליגרף אז כל אחד בסכנה וצריך להקפיד על ביטחון מידע".

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם