בנות קטיף

6 bnot katif

12 שנה עברו מאז חרב חבל קטיף, והיום הן בנות מצווה. אף אחת מהן לא ראתה את המקום שעל שמו נקראה, אך כולן נושאות אותו היטב בתודעתן * כדי שלא לשכוח – ובעיקר כדי לחזור לשם יום אחד – קראו להן הוריהן על שמות היישובים ההם. תכף נשוב

אילת כהנא

רבים קוראים לילדיהם על שם אדם אהוב כדי להמשיך את אישיותו ולנצור זיכרון ברך הנולד; אוהבי ארץ ישראל קוראים לילדיהם על שם יישובי הארץ ומביעים בכך את הקשר האמיץ ואת האהבה לאדמה. במקרה של הילדים שנקראו על שם יישובי גוש קטיף לאחר ההתנתקות נראה כי הם נושאים אתם זיכרון לאדמה אהובה ותקווה גדולה לשוב אליה, ואם שמו של אדם מעיד על ייעודו, לילדים הללו מונח ייעוד גדול על הכתפיים: טיפוח האמונה כי עוד נשוב לגוש קטיף.

השבוע נערך 'כנס קטיף' לציון 12 שנים לעקירה מחבל עזה. מוכי בטר,מנהל 'מרכז קטיף', אמר כי בבדיקה קצרה נמצאו עשרות ילדים וילדות הקרויים על שם יישובי קטיף שנעקרו. לדבריו, ב'מרכז קטיף' מעריכים כי מדובר אפילו במאות. 40 ילדות מהם חוגגות השנה את כניסתן למצוות, והכנס נפתח בדברים שנשאו חמש בנות מצווה הנקראות על שם יישובים עקורים: טל הרמתי, התאומות מורג ודקלה שלוסברג, אחינועם שירה ג'רבי ונחלה אהובה אברהם. רובן נולדו בחודשים הראשונים שלאחר הגירוש, כשהכאב בלבות עם ישראל עוד היה טרי וצורב.

חלק בנחלה אהובה

משפחת אברהם התגוררה בכפר דרום משך חמש שנים. "בשבילי כפר דרום היה גרעין מיוחד של גוש קטיף", אומרת יפית אברהם. "כל עוד גרתי שם לא הרגשתי שום פחד בחיים שלי. האחדות ששררה שם בין התושבים מכל בחינה הייתה מאוד מיוחדת. כל דבר שם נעשה בניחותא, מעומק הלב ובתחושת שמחה. ב"ה אני רואה שזה נמשך גם ביישובים החדשים שהקמנו".

את החומר האנושי המשובח שהתגורר בגוש קטיף עם ישראל מכיר היטב, ויפית נזכרת גם בנחלה האהובה שהשאירה מאחור: "הים שם הוא שנתן את הנחת והשלווה לכל המקומות והחקלאות שם הייתה מדהימה. בעלי עבד במפעל חסלט, ובכל שבוע היינו מחכים לחלוקת החסלט השבועית. אני לא מכירה סופר שיחלק כך חסות ועלים ירוקים לתושבי המקום בכל סוף שבוע".

לבתם שנולדה כחודשיים לאחר הגירוש קראו ההורים נחלה אהובה. "חשבנו כיצד להנציח את גוש קטיף במשפחה שלנו וגם רצינו שיהיה לה חלק בכפר דרום אף על פי שהיא לא זכתה להיוולד שם כמו האחים שלה".

כיצד מתבטאת ההנצחה של נחלתכם בבת שנולדה?

"כשאני קוראת לה בשמה, נחלה אהובה, אני ישר חוזרת לשם, לכפר דרום. כלומר אני נמצאת בתחושה שאני כל הזמן שם בגוש קטיף. זה לא סתם ציורי, לשם שלה יש מהות מאוד חזקה מבחינתנו, ההורים".

נחלה אהובה, איזה קשר את מרגישה לגוש קטיף?

"השם שלי נותן לי הרגשה שלמרות שלא הייתי בגוש קטיף כאילו כן הייתי שם. פספסתי הרבה אבל אני מרגישה שאני חלק מזה, שאני לא סתם ילדה שנולדה אחרי העקירה. אני רואה את עצמי הולכת ומסתובבת שם ורואה איזה מקום יפה ומיוחד יש לנו בארץ".

נחלה אהובה איננה יחידאית – בבית הספר שלה יש עוד ילדה שזהו שמה. "חיפשנו כל מיני שמות מיוחדים כשנחלה אהובה נולדה", נזכרת יפית. "לא צלצל לי שום דבר חוץ מנחלה, אבל רציתי שמשהו גם יתאר את הנחלה הזו שעזבנו, ומאוד זרם לי השם נחלה אהובה".

נחלה, את מרגישה שהשם נותן לך ייעוד בחיים?

"כן. החלום שלי הוא לחזור לכפר דרום".

משיב רוח הגוש

גם טל הרמתי נולדה כחודשיים אחרי הגירוש; הוריה היו תושבי גני טל מבני היישוב. "כשטל נולדה אבא שלה כתב על פתק בישיבה שהוא למד בה שהיא נקראה כך כדי 'להנציח את רוח ביתנו החרב'", נזכרת אמה יעל. "בסופו של דבר אנחנו מאמינים שגוש קטיף ביטא חיבור מיוחד מאוד בין אנשים לחבל ארץ, והרעיון לקרוא לטל על שם היישוב הוא כדי שהרוח הזו תמשיך ותפעם בכל מקום".

את הרוח אפשר להנציח בכל מיני דרכים. מדוע דווקא לקרוא כך לבתך?

"טל חוותה את הגירוש ברחם. כשהשתחררנו מבית החולים הגענו לחפץ חיים, ושם, בבית הארחה, הייתה קהילת גני טל. ההורים שלי פינו לנו את החדר היחיד שהיה להם. קראנו לטל בשם שלה עם כל הקהילה, בשמחת תורה, והייתה בזה שליחות של אמונה – שהדברים לא נגדעים. שיש כאן איזושהי אמת שממשיכה אתנו בכל מקום".

טל, כמי שקרויה על שם יישוב, איך זה משפיע עלייך?

"ברוח של גוש קטיף הייתה הרבה פשטות ויכול להיות שהשם שלי הוא חלק מהאמירה הזאת, שטל מצד אחד הוא שם רגיל, מוכר, ומצד שני הוא מלמד על שליחות להמשיך משהו משמעותי למשפחה ולעם ישראל".

"גוש קטיף פועם אצלנו בבית כל הזמן, הוא לא רק זיכרון", אומרת יעל. "מה שאפיין את הגוש זו פשטות. שקט. אנשים הגיעו להקים את גוש קטיף מתוך מגמת התיישבות וחקלאות, לא מתוך מגמות אידיאולוגיות כמו שקיימות ביהודה ושומרון. את גוש קטיף הקימה ממשלת שמאל", היא מזכירה. "מצד שני זה נוגד את ההיגיון. איך אפשר לגור על דיונות? החקלאות על חוף הים הייתה דבר חדשני מאוד.

"זה היה חוף הים הכי יפה בארץ", היא ממשיכה לתאר. "היו נוהגים לומר שבגוש קטיף השמים הכי כחולים, החול הכי זהוב והים הכי יפה. הייתה פסטורליה של דקלים, ילדים שמתגלגלים בדיונות, שילוב של חקלאות חממות ובתים קטנים עם גג אדום וגינה ירוקה, כמו במיטב הסיפורים. בראשית החיים גם היה שיתוף פעולה מקסים עם השכנים הערבים, כולל לימוד נהיגה בחאן יונס וקניות בשוק בעזה".

לפני ארבעה חודשים עברה משפחת הרמתי לביתה החדש במושב גני טל המתחדש. במרכזה של דלת הבית יש תמונה של הדקלים של הגוש ועל הקירות יש דקורציה של צדפים. "כל אלה בשביל לזכור את הגעגועים לנווה המדבר הזה, מקום יישוב פורח באמצע המדבר, עם ים ודקלים ואנשים שמחים".

אחווה ונועם ושירת הים

אחינועם שירה ג'רבי היא ילידת מצפה יריחו. הוריה, כרבים אחרים בעם ישראל, כאבו את העקירה מגוש קטיף אף שלא היו תושביו.

"נולדתי שבועיים לפני הגירוש והשם שלי הוא למעשה ראשי תיבות של היישובים המפונים: א-אלי סיני ח-חומש, י-ים (רפיח ים), נו- נווה דקלים, ע- עצמונה, מ- מורג, ושירה על שם שירת הים", מעידה אחינועם שירה.

"חיפשנו שם מיוחד שאיכשהו מתחבר לתקופה", נזכרת אמה נילי. "אחינועם הוא שם שתמיד אהבתי, אבל בעלי אמר: חבל, זה סתם שם, בואי נחפש שם עם משמעות. לשמחתי הצלחנו למצוא לו משמעות ולחבר אותו לגוש קטיף".

נילי מספרת שקשר פיזי לא היה להם עם גוש קטיף, אך היה להם קשר של הרבה אהבה והערכה לאנשים שגרו שם. "הכרנו אנשים שגרו שם והיינו מחוברים למה שעברו בזמן הגירוש ואחריו. גם נסענו לשם בפסח שלפני ההתנקות לטיול משפחתי כדי להרגיש את המקום. קיווינו שזאת לא תהיה הפעם האחרונה".

מדוע בחרתם להנציח את הגוש בשם של בתכם?

"לכל אורך המאבק תמכנו בתושבים והשתתפנו בהפגנות. אחרי הלידה הייתי מחוברת לטלוויזיה ועקבתי אחרי מה שקורה, דיברנו עם אנשים שנמצאים שם ומאוד שמחנו שאיכשהו יכולנו להנציח משהו על ידי השם שלה. זו המשכיות מסוימת".

אחינועם אומרת ששמו של אדם מסמל חיים: "הרבה פעמים שואלים אותי איך קוראים לי ואני מסבירה שנקראתי על שם היישובים בגוש קטיף, וזה משאיר לפחות את הזיכרון חי ומעביר משהו הלאה. זה מחבר גם את הדור שלנו למה שהיה".

כיצד את מרגישה שגוש קטיף משפיע על החיים שלך?

"בגלל שקוראים לי ככה ואני מסבירה לפעמים למה קוראים לי ככה, אני מרגישה שגוש קטיף יותר קרוב אליי, זה סוג של שליחות כזו, לזכור ולא לשכוח. ראיתי סרטים על גוש קטיף ופתאום הבנתי מה המשמעות של השם שלי, וזה ריגש אותי מאוד וחיבר אותי עוד יותר".

נילי עומדת על עוד מסר שהשם של אחינועם שירה מעביר: "דרך ההנצחה הזו מועברים גם ערכים חשובים של אהבה לארץ ישראל, כמיהה לחזור למקומות ששייכים לנו והמאבק היפה של האנשים שהיו שם – מאבק בלי אלימות עד הדקה האחרונה. סמל של איך צריך להתנהג".

נילי חוזרת לטיול הפרדה ההוא ואומרת כי הטיול חרות בזיכרונה. "השטחים הפתוחים המדהימים, ופתאום בין הדיונות צצים בתים. טיילנו בין החממות וקיבלנו הסברים על הגידולים שם וזה היה מרשים מאוד לראות אילו נפלאות קורות שם. אני גם לא יכולה לשכוח את הים שם. לקראת ערב ירדנו לחוף וישבנו לא על חול כי אם על צדפים. כמות הצדפים שם הייתה מרגשת, וזה מראה שלא ראיתי אף פעם. מרבד של צדפים".

אחינועם שירה חגגה לאחרונה את בת המצווה שלה ורקדה לצלילי השיר 'אמא, אם הייתי' של חנן בן ארי ואלנתן שלום, ועל המסך הוקרנו התמונות מהטיול ההוא על מרבד הצדפים.

השיבה לגוש

גם התאומות מורג ודקלה שלוסברג מאלון שבות לא נולדו למשפחה מגוש קטיף, אך הוריהן בחרו להנציח את גוש קטיף בשמותיהן. "הבנות נולדו כחודש אחר הגירוש. מורג נקראת על שם היישוב מורג ודקלה על שם נווה דקלים, שבמקור שמו היה דקלה" מספרת גליה, האם.

"היה לנו מאוד מאוד עצוב בתקופה הזו. אני זוכרת שראינו את המראות בטלוויזיה, ואני ובעלי עמדנו מולה ובכינו, זה היה מאוד כואב. בעלי עודד אותי ואמר: 'נכון, עכשיו חורבן, אבל תכף גם נחווה תקומה בלידה של התאומות'. בהתחלה חשבנו שנקרא להן אמונה, תקווה, שמחה או בשורה, אבל אחרי שהתרחש הגירוש אמרנו שאנו חייבים לזכור את המקום. בעלי הציע את השמות, ומבחינתנו הגירוש הוא משהו שלעולם לא נשכח. נדע תמיד מה קרה ובדיוק לפני כמה שנים זה קרה".

מורג ודקלה, כיצד אתן מרגישות שהשם משפיע עליכן?

"אנחנו תמיד חיות בזיכרון של גוש קטיף, וגם הגורל של גוש עציון, איפה שאנו חיות, היה גורל של גירוש במשך 19 שנים ובסופו של דבר חזרנו לכאן. אנו מקוות מאוד שזה יקרה גם לגוש קטיף", אומרות הבנות. "לתת להן את השמות הללו זו תקווה לשוב לשם כמו ששבו לגוש עציון", משלימה גליה.

"בבית הספר כשמדברים על גוש קטיף מסתכלים עלינו ומפנים את השאלות אלינו. אפשר להגיד שאנו חיות את הזיכרון של גוש קטיף קצת יותר מילדים אחרים".

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם