מחלוקת התנ"ך

8 tanach

הרב מישאל רובין אינו מערער אחר חלוציות ימי העיון בתנ"ך מבית מכללת הרצוג ואחר עצמתם, אבל באותה נשימה הוא משוכנע בבשורה שיש לימי התנ"ך שיזם בגבעת שמואל

נדב גדליה

קולמוסים רבים נשתברו בקול רעש גדול בעניין היחס לרב המכר הנמכר ביותר בעולם – התנ"ך. רבנים, אנשי אקדמיה, אנשי רוח ומפורסמים השתתפו מרצונם או בעל כורחם בשאלת השאלות, איך ראוי להידרש לגיבורי התנ"ך ולמעשיהם. בדרך כלל הפולמוס סביב התנ"ך נתחם לדיונים שבין כותלי בית המדרש והאקדמיה, אך לעתים גלש הדיון לרחובות העיר, כמו הפולמוס האחרון בעקבות מיזם 929 שניסה להנגיש את התנ"ך לעם ישראל.

בדיוק כשחשבנו שהכול נגמר וכל לומדי התנ"ך שבו לבסיסם – מי ללימודי תנ"ך על פי הפרשנות המסורתית של חז"ל ושאר גדולי ישראל ומי ללימודי תנ"ך עם פירוש מודרני, אקדמי, חילוני – התבשרנו על ימי לימוד התנ"ך בגבעת שמואל מבית ישיבות הקו, בהובלת ישיבת 'שבי חברון', 'מדרשת הרובע' ומדרשת 'אוריה' הנופלים בדיוק בתאריכי ימי התנ"ך שהיו למסורת בת יותר מ-20 שנים במכללת הרצוג, המקושרת לישיבת 'הר עציון' (ישיבת הגוש).

תאמרו כי במקרה קרה הדבר, תשאלו מה רע בימי תנ"ך הן בגוש עציון הן במרכז; ייתכן שאתם צודקים, שהכול במקרה ואין רע בשני ימי תנ"ך מקבילים המנסים להגדיל תורה ולהאדירה. ובכל זאת כדאי לעמוד על ההבדלים בלימוד התנ"ך לפני שתיגשו ללמוד היכן שלבכם חפץ.

לפני שנדבר עם הרב מישאל רובין, מרבני 'שבי חברון', מרצה בכיר לתנ"ך והעומד בראש מיזם ימי התנ"ך בגבעת שמואל, נסביר בקצרה כי אפשר לחלק את תפיסות לימוד התנ"ך לשלוש עיקריות, אם כי סביר להניח שגם על החלוקה הזאת יהיה מי שיחלוק: האחת דוגלת בפירושי תנ"ך מודרניים, חילוניים, מזווית אישית – שבשלהם יצא הקצף על מיזם 929, ששילב גם פירושי תנ"ך מפי פרשנים מודרניים שאינם דתיים (וטענת הנגד הייתה כי התנ"ך שייך לכולם, גם לחילונים המעוניינים לפרש אותו בדרכם). עוד תפיסה משלבת בין פירושי תנ"ך חז"ליים לפירושים אקדמיים מסוימים (ואותה אפשר למצוא בימי העיון של הרצוג), והתפיסה השלישית היא לימוד תנ"ך האוחז בפירושי חז"ל והפרשנים המסורתיים בלבד, והיא שמאפיינת את ימי התנ"ך בגבעת שמואל שיוזם הרב רובין, הידוע כבעל אג'נדת לימוד תנ"ך הדוחה מעל שולחן הדיונים כל פירוש תנ"כי שאינו קבוע במסמרות בדברי חז"ל.

סלע המחלוקת בין השיטות עומד על שאלה בסיסית אחת: האם דמויות התנ"ך היו אנשים כמונו, שאפשר לדון במעשיהם ולהתייחס אליהם כאל בני אדם רגילים, או שיש להחשיב את גדולי התנ"ך כקדושים ואת הטקסטים המובאים בספר הספרים כמשהו שאינו ניתן לביאור בלי עיני קודש חז"ליות?

הרב רובין אינו מבקש להצית מלחמה, ובשיחה עמנו סירב להיכנס לפולמוס המאיים להתעורר מחדש על ההבדלים המהותיים בין ימי התנ"ך שלו לאלו של הרצוג, אך מתחת לפני השטח לא מדובר בסתם שני כנסי עיון אלא בשתי אג'נדות לימוד שונות לחלוטין, ולא יהיה מנוס מלומר שהדרך הדוגלת בתנ"ך עם פירושים חז"ליים בלבד מנוגדת נחרצות לדרך המשלבת גם פירושים אקדמיים.

"לפני כמה שנים חשבתי לארגן כנס תנ"ך והלכתי לדבר עם ר"מ בכיר ב'הר עציון', והוא שמח מאוד על היזמה של להגדיל תורה ואפילו תרם את התרומה הראשונה", מספר הרב רובין, המתרחק מאש המחלוקת לא פחות ממה שהוא מתרחק מפירושים אקדמיים לתנ"ך. "יש כנסים רבים וסגנונות מגוונים, וזו בשורה מרנינה שיש בכל הקצוות ביקוש ללמוד תנ"ך. אני לא בעניין של 'נגד'. אני 'בעד'. בעד הוספת טוב. כשבאים אליי ללמוד מבינים שאצלי זה לא תנ"ך בגובה העיניים כי אני מסביר את התנ"ך במשקפי חז"ל".

מהם ההבדלים בין ימי התנ"ך בגבעת שמואל לימי התנ"ך הוותיקים של 'הר עציון'?

"אני בטוח שב'הר עציון' יש שיעורים טובים יותר ממה שאני נותן", אומר הרב רובין בענווה לא מובנת מאליה, "ולעולם לא תוכל להסביר את ההבדלים במאמר של 4,000 מילה. יש לי קובץ של עשרה שיעורים של שעה וחצי שאני מסביר בהם את ההבדלים. זה לא משהו קצר לעיתונות, אני לא אדם של סלוגן. הרב אבינר כתב על לימוד תנ"ך ספר של 420 עמודים, ואני כמוהו, דוגל בלימוד תנ"ך בלי מחקרים ובלי אקדמיה אלא באיך שהתורה נמסרה מחז"ל, זה כל הסיפור".

את תזמון הכנסים במקביל מסביר הרב בסיבה טכנית, שמאות מורים מגיעים לימי העיון בתנ"ך, והזמן הריאלי היחיד לאגד את כולם הוא תשעת הימים, טרם היציאה לחופשות המשפחתיות. "זה בשום אופן לא היה ממקום של ניסיון להילחם", מצהיר הרב מישאל, "אין מה לעשות, בי' באב כבר אין עם מי לדבר. יכולתי לעשות את זה כימים לעומתיים ולומר שאני לומד תנ"ך טוב יותר מהרצוג, אבל זה לא נכון. יש לי אג'נדה בלימוד תנ"ך, זה כן, אבל זו לא מלחמה".

מגיע להרצוג כבוד על האדרת התנ"ך כבר יותר מ-20 שנה.

"אני נותן להם את כל הכבוד, וגם הנצי"ב וקסוטו למדו אחרת, אבל אני לא מוכן שכל הפיקנטריה של הלימוד הזה הופכת לבעד ונגד. המטרה שלנו בימי העיון האלה היא חלילה לא לעורר מחלוקת אלא להתחבר לספר הספרים, ללמוד, להעמיק. זו הרוח. להתרומם. התנ"ך הוא דבר ה' אלינו, וממילא יש בו מסרים משמעותיים ורלוונטיים מאוד לכל דור ודור, גם לדור שלנו. שש שנים אנחנו עושים את השיעורים בתנ"ך בגבעת שמואל, דווקא במרכז, כי יש צימאון גדול באזור הזה ללימוד תנ"ך וחסרה במה לזה. אנחנו מתקבצים לשלושה ימים ומקיימים בסך הכול מאה שיעורים שניתנים במקביל, והכול בישיבה נפרדת – כנס נפרד לגברים וכנס נפרד לנשים במקומות סמוכים - ולומדים יראת שמים מהתנ"ך.

"אם אנחנו חושבים שהאנשים בתנ"ך באמת גדולים, ואנחנו מבינים שמה שטמון בהם טמון בנו, אנחנו מושפעים מגדלותם גם אם איננו מצליחים כרגע לאחוז במדרגות האלה"

"כשרואים את הגדלות של הדמויות היא מאירה לנו מה אנחנו כעם, והלימוד על מי שאני מכוון אותי לאן לשאוף. לחסד של אברהם ושל רות המואבייה, לקרבת ה' שלהם ומה הם עשו בשבילה, כמו שכתוב בישעיהו: 'הביטו אל צור מחצבתכם... הביטו אל אברהם אביכם'. בספר נחמיה רואים שהוא חוזר למקום ההרוס ובונה. רואים איך קומץ אנשים גורם לשינוי".

יש כאן מהפכת תנ"ך הצמוד לפירוש חז"ל בלבד?

"לא, לא, לא", ממהר לומר הרב רובין. "אני משתדל ללכת בעקבות גדולי חז"ל, זה הכול, וכשמסתכלים על הדמויות האלה כעל אנשים גדולים ולא כעל חברים, הלימוד אחר לגמרי".

לכנס הקודם הגיעו 6,000 משתתפים ומשתתפות, והשנה מקווה הרב רובין שיגיעו אף יותר. גם חרדים, חרדיות ומעט חילונים הגיעו בשנה שעברה כדי לשמוע תנ"ך נקי, עם פירושי חז"ל בלבד. "אבל הרוב מהציבור הדתי-לאומי", אומר הרב רובין.

אומרים שהחרדים לומדים פחות תנ"ך ויותר גמרא. החיבור של הציבור שלנו לתנ"ך בא על חשבון הגמרא?

"אני לא מבין בציבור החרדי ובמה הם לומדים או לא. למדנו כל השנים בבתי מדרש הציוניים שלומדים תנ"ך, ולא על חשבון הגמרא, שהיא חשובה כשלעצמה. הגמרא היא עבודת ה' מסוג אחר, בהבנה, בפיתוח שכל של תורה, והתנ"ך מוביל אותנו דרך ההיסטוריה הראשונית של עם ישראל להבין מי אנחנו ומה אנחנו ומפגיש אותנו עם הנביאים ועם ענקי האומה.

"שני התחומים חשובים, ולמען האמת יש לי חלום לעשות פעם כנס דומה גם לגמרא: לנסות לחבר אנשים לתלמוד, ללמוד איך הוא נכתב, מה תפקיד האדם בלימוד הגמרא, מהי סברה ואיך נערכה הגמרא. בגמרא יש דגש על פרטי התורה ומבנה הגמרא הוא זרם של חיים, תהליך ומסקנה. זה מעניין, אבל יש משהו קל יותר בארגון ימי עיון בתנ"ך, כי הלימוד בו דורש הרבה פחות מיומנויות למידה מהלימוד בגמרא. במובן הזה לימוד התנ"ך דומה יותר ללימוד אמונה, שגם הוא אינו מצריך מיומנויות למידה גבוהות".

דמויות התנ"ך – בין ייאוש לשאיפה

איך סיפורי התנ"ך יכולים להתחבר לדור של היום, ולנוער בפרט, החי בתקופה אחרת לגמרי?

"כשרואים את אסתר, המוסרת נפשה למען כלל ישראל, זה בהחלט מדבר לדור שלנו. זה ערך של מסירות נפש. הייתי היום בעיר הבה"דים ומסרתי שם שיעור לחיילים על פרשת השבוע ועל תנ"ך. דיברתי על האחריות של משה רבנו בפסוק מדהים: 'ויאמר משה אל ה' לאמור'. זה הפוך ממה שכתוב בדרך כלל: 'ויאמר ה' אל משה לאמור'. משה אומר לה' שלא ייתכן שיהיה עם בלי רועה, בלי מנהיג שימסור את נפשו למען העם. אלו חבר'ה שמוסרים את נפשם על עם ישראל, זה לא ידבר אליהם?!

"אם אנחנו חושבים שהאנשים בתנ"ך באמת גדולים, ואנחנו מבינים שמה שטמון בהם טמון בנו, אנחנו מושפעים מגדלותם גם אם איננו מצליחים כרגע לאחוז במדרגות האלה. יש תכונות אופי בעם ישראל, כמו הביישנות, שלפעמים אנחנו רק צריכים לגלות אותן בעצמנו. אם אני קורא סיפור על ר' אריה לוין ואומר שזה קשקוש מבחינתי, כי הוא צדיק ואני לא, זה לא נכון! אני שואף למקום של ר' אריה לוין גם אם איני שם כרגע.

"יש לי חלום לעשות פעם כנס דומה גם לגמרא: לנסות לחבר אנשים לתלמוד, ללמוד איך הוא נכתב, מה תפקיד האדם בלימוד הגמרא, מהי סברה ואיך נערכה הגמרא. זה מעניין, אבל יש משהו קל יותר בארגון ימי עיון בתנ"ך, כי הלימוד בו דורש הרבה פחות מיומנויות למידה מהלימוד בגמרא"

"אם הופכים את הדמויות מהתנ"ך לדמויות פשוטות ולא גדולות של אנשים שעושים שטויות כמונו, מה ההבדל בינינו ובינם, לאן נוכל לשאוף? לא הייתי רוצה לראות דמויות תנ"ך כמו בספר שקראתי לא מזמן ואין לי עניין לצטט אותו כאן, שמציג את דמויות התנ"ך בשלילה ובעיוות. מה ידחוף אותנו ללמוד מיהם אם הם מושחתים?!"

גם בלימוד צמוד חז"ל צריך בסופו של דבר להתמודד עם סיפורי הנפילות של גדולי התנ"ך.

"הרב נבנצאל לימוד אותי שהפירוש ל'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה' הוא כזה: מי שכל כולו, כל הסיפור שלו, כל המוטו שלו הוא שדוד הוא חוטא – טועה. אני לא אומר שלא צריך להבין את עומק הסיפור של דוד ובת שבע; כתוב בתנ"ך שדוד טעה ועשה תשובה, אבל אם זה כל מה שניקח מדוד כדמות אנו טועים בגדול, כי דוד הוא אדם גדול מעבר לנפילה הזו, וגם את הנפילה יש לראות באור הזה. כשילד מגיע לגיל הנכון צריך להסביר לו את זה. גם בשמשון יש דברים מורכבים, אבל הוא קודש, כי כל המטרה שלו הייתה להציל את עם ישראל".

כשהייתי ילד צנזרו לנו בבית הספר קטעים מסוימים בתנ"ך.

"תנ"ך דורש עיון מעמיק וצריך לבדוק בחז"ל וללמוד איך להסביר כל דבר. מהו 'פשט הפסוק'? איך שחז"ל למדו את הפסוק. לחז"ל יש משקפיים שהקב"ה מראה להם בהם איך להבין את הדברים נכון. כשלומדים גמרא קוראים רש"י ותוספות ומבינים למה הגמרא התכוונה, לא כל שכן דברי חז"ל על התנ"ך, שנכתב קודם לגמרא. למה אפשר ללמוד קבלה רק מגיל 40? הרב קוק אומר שכל הבעיה היא לא שלא נבין אלא שנבין דברים עקומים, כי האדם מבין דברים רק מתוך עצמו. האדם מבין טקסט רק מהמושגים האישיים שלו, ולכן זו בעיה ללמוד קבלה לפני שלומדים ש"ס ופוסקים. בתנ"ך על פי חז"ל לא צריך לחכות לגיל ארבעים. ה' נתן את התורה למשה, לא רק את הטקסט אלא גם את הפירוש, ובפסוקים יש לימוד של נביאים וכתובים. מה שהקב"ה התכוון לומר נמסר לחז"ל, והם הדריכו אותנו איך לפרש ואתם אנחנו הולכים".

עד כמה הסילופים בתנ"ך משפיעים על חיי היומיום שלנו כיהודים?

"ברגע שנסדקת הקדושה של ספר התנ"ך, הכול נשבר. אנשים אומרים לעצמם שאם הם לא הגיעו לקדושה גם אנחנו לא נגיע. יש פה ייאוש".

מה דעתך על אפנת לימוד התנ"ך בציבור החילוני?

"בשורה מרנינה ומבורכת, אבל בעיניי זה לא מפתיע. עם ישראל רוצה להעמיק בשורשיו, וזה טבעי לעם שלנו. יש התעוררות של דעת, אנשים אינם רוצים להתעסק בדברים שטחיים. שאילת שאלות היא מבורכת ויש הרבה מסגרות שמנסות להאהיב את התנ"ך, אלא שאני אומר שהדגש צריך להיות לא רק על למידת התוכן אלא על הבנת דבר ה' מתוך התנ"ך, ולשם אני חותר".

האם לימוד תורה משנה את האדם והופך אותו למאמין או למקיים מצוות?

"כשאדם נפגש עם דבר ה' הוא נעשה מוסרי וטוב יותר, הנפש שלו מתעדנת ויש לו רצון וחשק להיות אדם כללי יותר ולעשות את רצון ה' כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרטי מצוות. לכן יש חשיבות רבה בבניית הכלי, בלימוד מוסר, 'מסילת ישרים' ו'שמונה פרקים', כדי שהתורה תוכל לפעול על האדם פעולה מהותית יותר".

המתנדבים בעם

מתחילת החורף עובד הרב רובין על הפקת ימי העיון, ואתו עשרות צעירים וצעירות שהתנדבו להשתתף במיזם. "בניתי את כל ימי התנ"ך על יסוד אחד – ההתנדבות; מחודש טבת אנחנו עובדים על ימי העיון, וכולם עובדים בהתנדבות מלאה", הוא מספר. "הרב זצ"ל אומר: 'יהי רצון שתיתן לנו חיים של ברכה' – בהבנה פשוטה הכוונה היא שכלפי שמיא אני מבקש ברכה, אבל שמעתי הסבר של הרב ששינה לי את החיים: שנביא ברכה לעולם בפעולותינו. ה' נותן חומר גלם של כישרונות ואנחנו מביאים ברכה בכנס הזה. ככה אני אומר לחבר'ה: צאו מאזור הנוחות ותביאו ברכה".

אי אפשר שלא לשאול את הרב, שמלמד גם במדרשת הרובע, על גיוס בנות. להיכן הרוח נושבת?

"אני שמח להיות כפוף לגדולי ישראל ולפסק הרבנות הראשית, שאמרו שבנות לא יתגייסו. יש שירות לאומי וזו תרומה לאומה. אבל אני לא הכתובת לשאלות האלה, אני אדם פשוט. אני משתדל להביא ברכה איפה שאני יכול", הוא חותם.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם