מהודו ועד כאן

6 hodo

חוץ מתמונות הים הפוטוגניות כמעט ולא עסקו בשבוע שחלף בתוכן ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי * יש מי שמתעקשים לומר שמבחינות רבות מדובר בביקור משמעותי יותר מזה של טראמפ * על הסכמי הסחר האדירים ושיתופי הפעולה הכלכליים, החיזוק האסטרטגי-ביטחוני שעשוי עוד להתפתח. וגם כיצד הפכה הודו ממדינה נכשלת למעצמה בהתפתחות מואצת

אילת כהנא

לראשונה בתולדות שתי המדינות, הגיע לכאן בשבוע שעבר ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. ברשתות החברתיות הושמעה ביקורת על העובדה שערוצי הטלוויזיה התעלמו מנחיתתו של מודי, בפרט כאשר יש מי שטוענים שביקורו של ראש הממשלה ההודי חשוב פי כמה מזה שערך כאן נשיא ארה"ב טראמפ.

"הביקור הזה הרבה יותר חשוב, ללא ספק", אומרת עו"ד ענת ברנשטיין-רייך, יו"ר לשכת המסחר ישראל-הודו. "עם כל הכבוד לארצות הברית, הכוח זז היום לכיוון מזרח, לסין ולהודו, והן הופכות להיות הכלכלות הגדולות בעולם". ברנשטיין-רייך טוענת שבכל הנוגע לכלכלה, הגודל של ארצות אלו בהחלט קובע - "1.2 מיליארד תושבים בכל אחת מהמדינות מלמדים על כלכלות משמעותיות שבשנים הקרובות הולכות להיות המובילות בעולם".

על פי אתר 'מידה', קצב הצמיחה הכלכלית שם כביר בכל קנה מידה: בחמש השנים האחרונות קצב הצמיחה השנתי של התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) ההודי נע בין 5 ל־7 אחוזים, בזמן שהצמיחה ברוב מדינות העולם היא סביב אחוז או שניים. עליית התמ"ג ב-14 השנים האחרונות העלתה את רמת החיים בהודו פי שלושה – מ-480 דולר לנפש ב-2002, לכ-1,700 דולר לנפש ב-2016.

הודו נחשבה עד שנות התשעים מדינה סוציאליסטית נחשלת ששאבה כספי סיוע הומניטריים. גם המצב הזה שונה היום דרמטית - הודו עצמה מעניקה כיום כספי סיוע בסך מיליארד דולר בשנה למדינות עניות ממנה. כלומר, בפרק זמן קצר יחסית של כמעט שלושה עשורים, הפכה הודו ממדינה שעומדת על סף משבר הומניטרי למעצמה הכלכלית הבאה.

הודו נחשבה עד שנות התשעים מדינה סוציאליסטית נחשלת ששאבה כספי סיוע הומניטריים. גם המצב הזה שונה היום דרמטית - הודו עצמה מעניקה כיום כספי סיוע בסך מיליארד דולר בשנה למדינות עניות ממנה

את עיקר תהליך הצמיחה הדרמטית מייחס חננאל ארמן מ'מידה' דווקא לשיאו של משבר כלכלי שאליו נקלעה הודו.

בתחילת שנות התשעים היה להודו חוב ענק שאיים על יציבות המדינה. באותן שנים, מדינות מזרח אירופה החלו לעבור ממשטר סובייטי לכלכלת שוק, וראש ממשלת הודו דאז נרסימחה ראו חולל בארצו רפורמות ברוח דומה. המהלכים שהוביל בשנת 1991 הגבירו את זרם ההשקעות מחו"ל וניסו לפתוח את הודו לסחר בינלאומי; המגזר הפרטי ההודי ניצל את האפשרויות החדשות שנפתחו בפניו, והזניק את הכלכלה ההודית קדימה. 25 השנים שחלפו מאז הביאו אתן הצלחות אדירות: הודו היא מעצמה כלכלית צומחת, אחוז העניים בה צנח, ומגזר ההייטק ההודי זוכה לשם עולמי.

מודי נבחר לראשות הממשלה לפני שלוש שנים בראש מפלגת הימין BJP. לפני כן הוא היה במשך כעשר שנים "ראש השרים" של מדינה מובילה בהודו - גוג'ראט (הרפובליקה ההודית מחולקת ל-29 מדינות). מודי הוביל את גוג'ראט לשגשוג כלכלי, מה שהוביל את מפלגת BJP לבקש ממנו לעמוד בראשה ולהוביל את המפלגה בבחירות האחרונות. זהו אינו הביקור הראשון שלו בישראל - בשנת 2006 הוא בא לכאן כראש אותה ממשלה לביקור התרשמות מטכנולוגיות ישראליות. ומאז, הוא ידיד קרוב של ישראל.

מודי אחראי לרפורמות משמעותיות בהודו בשלוש השנים האחרונות. "זה כולל את תכנית 'קלין אינדיה' שהמטרה שלה היא לנקות את הודו גם פיזית וגם מבחינת שחיתות, את תכנית 'דיגיטל אינדיה' שבמסגרתה רוב משרדי הממשלה עוברים למחשוב ושירותי אונליין, וגם את 'מייק אין אינדיה' שמכריחה את החברות הבינלאומיות לייצר בהודו ולשפר את הכלכלה. מהבחינה הזו האדם הזה הוא בהחלט נאה דורש נאה מקיים", אומרת ברנשטיין-רייך.

אז מה יצא לנו מזה?

לא פחות משבעה הסכמים נחתמו בין ישראל להודו במהלך ביקורו של מודי:

מזכר הבנות בין משרד המדע והטכנולוגיה ההודי לבין רשות החדשנות בישראל בנוגע להקמתה של קרן הודית-ישראלית לחדשנות במחקר ופיתוח ובטכנולוגיה. עלות ההקמה עומדת על 40 מיליון דולר ובמימון יתחלקו המדינות שווה בשווה. מטרתה היא קידום שיתופי פעולה בין שתי המדינות באמצעות תמיכה משותפת בפרויקטים טכנולוגיים ובמיזמים מגוונים.

שלושה הסכמים נוגעים לתחום החלל ובמסגרתם יבוצעו התאמות טכנולוגיות ישראליות לתנאי החלל הקיצוניים, בהן הנעה חשמלית ללוויינים קטנים ומדידת זמן מדויקת - תוצר של פיתוח ישראלי. בנוסף, יבחנו הסוכנויות פיתוח משותף של מערכת להעברת נתונים בין לוויינים. כל אלו אומרים כי התעשייה האווירית הישראלית תרחיב את פעולתה בהודו, ושהסכמים אלו יפתחו דלת להתקדמות משמעותית בתחום החלל לשתי המדינות ולהפריה הדדית ארוכת טווח של מחקר משותף.

שני הסכמים נוספים נוגעים לתחום המים: באמצעות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בישראל תסייע ישראל להודו ברפורמה בשירותי המים ובתברואת מי השתייה והחקלאות. חברת ווטרג'ן הישראלית, היוצרת מים מהאטמוספירה, תפעל בהודו הסובלת מחוסר מים במרחב הכפרי שאין בו חיבור למים נקיים, בין אם מדובר במחסור בצינורות ובין אם המים מזוהמים.על פי משרד הכלכלה, כל מהלך כזה משמעותו הפשוטה הוא השקעה של מיליארדי דולרים שתשקיע הודו בעבור נכסי פיתוח ישראליים

בתחום החקלאות נחתם הסכם לתכנית עבודה לשלוש שנים לשיתוף פעולה בפיתוח חקלאי בין המשרד לחקלאות ההודי לבין הסוכנות הישראלית לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ (מש"ב). כיום פועלים 24 מרכזי מצוינות של מש"ב בהודו, כשישראל מספקת את הטכנולוגיה והודו את התשתית. הכוונה כעת היא להרחיב את מרכזי המצוינות לתחום המים ולהוסיף מרכזי פעילות נוספים. מדובר על פלטפורמה שנותנת תמורה מכיוון שלחברות הישראליות יש אפשרות להפגין את הטכנולוגיות שלהן ולהראות את הצלחתן. שיתוף הפעולה יכלול בין היתר העברת ידע חקלאי ישראלי לחקלאים המסורתיים בהודו באמצעות הדרכה, מכירת זרעים מתקדמים ושיפור השימוש במים.

שני הסכמים נוספים נוגעים לתחום המים: באמצעות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בישראל תסייע ישראל להודו ברפורמה בשירותי המים ובתברואת מי השתייה והחקלאות. חברת ווטרג'ן הישראלית, היוצרת מים מהאטמוספירה, תפעל בהודו הסובלת מחוסר מים במרחב הכפרי שאין בו חיבור למים נקיים, בין אם מדובר במחסור בצינורות ובין אם המים מזוהמים.

על פי משרד הכלכלה, כל מהלך כזה משמעותו הפשוטה הוא השקעה של מיליארדי דולרים שתשקיע הודו בעבור נכסי פיתוח ישראליים.

אומץ מרשים

הרבה מאוד כסף מתגלגל בין ישראל להודו בכל הנוגע לתעשייה הביטחונית, ויש לכך השלכה כלכלית משמעותית: "כשחברת 'אלתא' הישראלית למשל חותמת על חוזה עם ממשלת הודו, החוזה מכיל גם את כל ספקי המשנה של אלתא שיושבים בלוד, ברמלה, בעכו וכדומה", מסבירה ברנשטיין-רייך. "כלומר כל התעשייה הישראלית נהנית מהסכם כזה. גם אנשי אלקטרוניקה, תעשיית העיבוד השבבי, האינטגרציה, תעשיית המתכת וכל חברות ההנדסה".

המשמעות המוחשית של הסכמים כאלה מחושבת באופן הבא: הרכש הביטחוני של הודו מישראל השנה עומד על סכום של 2 מיליארדי דולרים. באמצעות 30 אחוז מהסכום הזה מדינת ישראל מחויבת לרכוש מחברות הודיות (בדומה להסכם הסיוע האמריקני), כך שהסכום נטו של התוספת ההודית לכלכלה הישראלית השנה מגיע ל-1.4 מיליארד דולר.

ההסכמים שנחתמו מעידים מעבר למשמעותם הכלכלית גם על שיתוף פעולה ביטחוני אסטרטגי. כך אפשר להתרשם מתמונה שפרסם הממשל ההודי, מהפגישה בין המשלחת ההודית לבין ראש המוסד יוסי כהן ושליחו של ראש הממשלה נתניהו למשא ומתן עם הפלסטינים יצחק מולכו.

"היחסים של הודו עם מדינות ערב הם יחסים מצוינים, כשהודו היא צרכנית הנפט החמישית בעולם. מעצם כך יש לה יחסים טובים עם איראן וגם עם ערב הסעודית, ומבחינתנו זה גשר מסוים להידברות עם גופים שפחות מדברים אתנו היום".

ולמרות היחסים הטובים שלה עם הערבים, הודו שהייתה מנהיגת גוש ה"בלתי מזדהות" שהובילו להכרה באש"ף כנציגו הבלעדית של "העם הפלסטיני", הופכת בשנים האחרונות לבעלת ברית אסטרטגית של ישראל.

המבנה החברתי בהודו בנוי כידוע מקאסטות: על פי מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט אינו יכול להשתחרר ממנו.

המבנה החברתי משפיע על הכלכלה בהודו?

"הוא קיים אבל זה לא משהו שאני יכולה להגיד שיש לו קשר לכלכלה. העוני לא קשור למעמד חברתי - יש עניים שהם במעמד חברתי גבוה.

"הכלכלה ההודית היום היא בחמש המדינות הפותחות מבחינת 'שווי כוח קנייה (purchasing power parity), וגודל האוכלוסייה בהודות צפוי להשתוות לסין ב-2030", מוסיפה ברנשטיין-רייך. "יש היום בהודו 400 מיליון אזרחים במעמד הביניים, שהם מעמד צרכני כמוני וכמוך שמוסיפים לכוח הכלכלי שלה, וכידוע - כוח כלכלי הוא כוח פוליטי. חברות הודיות רוכשות לאט לאט נכסים ברחבי העולם, וזה מאפשר למדינה שליטה באמצעות החברות שלה גם באפריקה וגם במדינות המפרץ. חברות ההייטק ההודיות מנהלות את מדינות המפרץ וחברות הודיות רוכשות חברות מקומיות באפריקה.

"הביקור של מודי היה אמירה שלו ושל הודו שלפיה ישראל והודו הן שותפות אסטרטגיות. צריך לזכור שהאוכלוסייה המוסלמית בהודו מונה כ-14 מיליון איש - כלומר האוכלוסייה המוסלמית מספר 2 בעולם - והיה אומץ גדול מבחינתו לבוא הנה ולהביע את האמירה הזו. עד היום היחסים בין שתי המדינות היו סמויים מכלל העולם, כך שיש להעריך את התעוזה של ראש המדינה שאומר בעצם לכל ההודים להסתכל על ישראל כמעצמת חדשנות, ולישראלים להסתכל על הודו לא רק כעל יעד לטיול אחרי הצבא. יש פה פוטנציאל אדיר לעסקים הישראליים וכדאי להסתכל לשם".

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם