יש אינסוף

10 gefen


מסתבר שאביב גפן קשור לציונות הדתית יותר ממה שחשב – אחד מאבותיו היה מקובל ומתמטיקאי שגר ביפו והקים ישיבה ציונית יחד עם הראי"ה קוק * כיצד פיתח עוד כנער תיאוריה תודעתית מהפכנית הקושרת בין תורת הסוד ונוסחאות מתמטיות, ואיך נעלמה דמותו מבין גדולי הדור? * 90 שנה לפטירת הרב שם טוב גפן, אבי תורת 'אינסוף הממדים', שער חדש לתורתו נפתח

אדם פז

התרע"א, 1911, יפו. הדבר הבולט ביותר בנוף הוא הישיבה יוצאת הדופן שהקים הראי"ה קוק. תלמידים רבים עמלים על התורה שבעל פה ועל תורת הסוד, כותבים, יוצרים, וגם לומדים מתמטיקה.
מאחורי היזמה עומדת אחת הדמויות המיוחדות בנוף היהודי של הדורות האחרונים – הרב שם טוב גפן. חכם ומקובל שעסק במגוון תחומים - פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, פילולוגיה וגיאולוגיה. רבים תיארו אותו כגאון, כאדם יוצא דופן, שהצליח להכיל ולשלב באורחות חייו צדדים המנוגדים זה לזה - שכן בניגוד לרבים מבני דורו, זיקתו למדע ולהשכלה נבעה מתוך אמונתו העמוקה.
עיקר משנתו נכתב בספר שיצא לאחר פטירתו, המאגד את עיקרי מאמריו: "הממדים הנבואה והאדמתנות (= גיאולוגיה)". זהו ספר שחציו מדעי וחציו הגותי-קבלי, המציג תפיסה מקורית וייחודית ביחס לממדים המצויים במציאות וליקומים מקבילים לזה שלנו, העמקה בדרכי התודעה האנושית בדרך לשיבת העולם הנבואי, ותהליך האבולוציה של היקום. יש כאלה שמכנים את ספרו "התשובה היהודית לביקורת התבונה הטהורה של עמנואל קאנט", מכיוון שלעומת קאנט שדיבר על תודעה מוגבלת, דיבר פתאום הרב גפן על אין סוף רבדים לתודעה.

הפילוסוף הנודע שמואל הוגו ברגמן נניח כתב עליו שהוא "הוגה דעות אמיץ ונועז, שלא היה מוכן להיכנע לדעות שהיו רווחות בזמנו ומקובלות על כל אדם. לפיכך, גורלו של איש כזה המעז ללכת בשביל התלול והצר שלו עצמו, יהיה בהכרח גורל טרגי". "ברגמן רואה בו אמנם אדם עם 'גורל טרגי', אולם רבי שם טוב עצמו לא ראה זאת כך", התייחס אליו הרב חגי לונדין באחד משיעוריו. "מי שיקרא את יומנו שמודפס בתחילת ספר 'הממדים' ייפגש עם אדם מופלא שמשוחרר מכל שיקולי תדמית, משוחרר מכל צורך לרצות מישהו למעט את אלוקיו".

הכתבים האבודים יוצאים לאור

פועלו של הרב גפן התרכז בפיתוח הפילוסופיה היהודית ובפרט הפילוסופיה של המדע, מתוך לימודי קבלה וגמרא. חידושו המרכזי היה הרעיון שהמציאות כוללת אינספור ממדים. רעיון זה הוביל אותו בין השאר לתובנות בנוגע למהות הנבואה ובנוגע ליישוב הראיות הגאולוגיות בעניין גיל העולם, אל מול תיאור בריאת העולם בשישה ימים ככתוב בתורה. "התובנות שהנחיל רבי שם טוב גפן הן אבני יסוד להבנת מושג האלוקות והכרת העולם שאנו חיים בו", מספר לנו ר' ידידיה ונגרובר, מוותיקי קוראי לקחו.

ונגרובר למד בישיבה ברמת גן, וכיום עובד במכון שטיינזלץ ככותב ובמכון 'נזר דוד' העוסק בכתבי הרב הנזיר. בימים אלו סיים לערוך ספר מרתק שבו נסקרים לראשונה פועלו, מחקריו וכתביו של הרב גפן, אף אלו שלא פורסמו עד כה. העבודה על הספר ארכה כחמש שנים, והוא יוצא לאור לכבוד כ"ו בסיוון שחל השבוע ושבו צוינו 90 שנים לפטירת הרב גפן. הוצאת הספר התאפשרה הודות לפרוייקט הדסטארט מוצלח שניהל ונגרובר.

ידידיה ונגרובר: "הכרתי את ר' שם טוב גפן בצורה די שטחית, דרך הספר שיצא. כחלק מהעיסוק שלי בכתבי יד של הרב קוק חשבתי להוציא חוברת קטנה מאיגרות שלו. תוך כדי העבודה נגלו לי ידיעות יוצאות דופן – מקובל שלימד מתמטיקה בישיבה? מקובל שהופך לחקלאי במושבה? רב שמנסה להקים תלמודי תורה במושבות הראשונות? מדובר בדמות שונה בנוף ההיסטורי של התקופה"


"במהלך העבודה על הספר עמדו לנגד עיניי דבריו של הראי"ה על הרב גפן כי 'הגות רוחו והוצאת ספריו לאור עולם היא עובדה חיונית בדורנו', וכן דבריו של הרצי"ה על 'החובה המוטלת בזה על מי שבידו לכתוב על דבר זה – לספר לדור ולקבוע בספרות את עניינו של היהודי והחכם הגדול הזה'", מספר ונגרובר.

איך אתה נפגשת עם דמותו?

"הכרתי אותו בצורה די שטחית, כמו כולם, דרך הספר שיצא. כחלק מהעיסוק שלי בכתבי יד של הרב קוק חשבתי להוציא עם חבר חוברת קטנה מאיגרות שלו שנקלעו לידינו. תוך כדי העבודה נגלו לי ידיעות יוצאות דופן – מקובל שלימד מתמטיקה בישיבה? מקובל שהופך לחקלאי במושבה? רב שמנסה להקים תלמודי תורה במושבות הראשונות? מדובר בדמות שונה בנוף ההיסטורי של התקופה".

בספר החדש מתפרסמים לראשונה מאמרים במגוון נושאים - מקרא, לשון, היסטוריה, גיאוגרפיה, פסיכולוגיה, כימיה, תרבות ועוד. מכיוון שמאמרים אלו קלים יותר להבנה מן המאמרים שנדפסו בתוך 'הממדים', אפשר לראות בהם הזדמנות חדשה של פתיחת שער לתורתו והגותו הרחבה של הרב גפן.

"אחד המאמרים החדשים בספר עוסק בחישובים על אודות מקום המקדש המקורי, וההשלכות הנובעות מכך לעניין כניסה להר הבית בזמן הזה, סוגיה שבימינו רלוונטית מתמיד", אומר ונגרובר.

אז איך קרה שהרב גפן איננו דמות מוכרת בנוף הציוני-דתי?

"נראה לי שהסיבה הראשונה היא הענווה והצניעות שלו, מסיבתן לא ביקש לעצמו משרה ציבורית, ולא נדחף לפרסם את עצמו ברבים. הסיבה השנייה היא שהוא לא תמיד הצליח להעביר אל הנייר את עומק מחשבותיו הגדולות, ופעמים רבות דבריו נשארו סתומים. נוצר רושם שכתביו קשים מאוד להבנה בגלל העיסוק שלהם בנושאים מדעיים, והדבר גרם לכך שמעטים הם המתאמצים ללמוד אותם".

סבא שלי היה רב

בספר החדש כונסו גם תולדות חייו של הרב גפן - שהוא גם אבי משפחת גפן הישראלית, שכמה מבניה ידועים כיום כאמנים מפורסמים, כדוגמת יהונתן גפן (נינו של ר' שם טוב) ובנו אביב גפן. בשל המרחק ההיסטורי קשה לדעת בבירור, אך בהחלט אפשר לומר כי הרב גפן - שעסק כולו במקצועות החול מתוך דבקות עליונה באחדות הכוללת, ונפשו דבקה ביישוב היהודי ובישראליות - חשב מחוץ לקופסה הדתית.

הוא נולד בשם קלמן (קלונימוס) שם טוב, בערב שבת כ"ז בניסן תרט"ז (1856) בכפר בריביס שבאוקראינה. ילדותו עברה עליו על שפת הנהר באווירה כפרית פסטורלית.כך כתב בזיכרונותיו על ימים אלה:

"לא עגומים היו ימי ילדותי, אלא בהירים מאוד. הרהרתי הרהורים ילדותיים, אך בהרהורים אלה כבר עמדתי במקצת, בצורה פרימיטיבית למדי, על סודו של עולם...

הייתה לי נשמה מאוד רגישה, הקולטת מראות. הייתי אוהב בדידות כבר אז בימי הילדות והנוער, ותענוג עילאי עבורי היה לשכב בדומייה בירק השדה ולהביט הוזה בשמים, איך העבים, שם במרומים, כמו מפרשים זכים, נעים ונדים. לימים התדפקתי על אשנבים אלה במרומים, כדי להבין מהלך הכוכבים והמזלות שברקיעים".

הוא למד אצל מלמדים, ולאחר שאובחן כחד מחשבה ועמוק יותר ממלמדיו, המשיך ללמוד אצל אביו. במהלך ילדותו קרא ספרי קבלה ומחשבה רבים. בארון הספרים של סבו, ר' חיים לוי יצחק גפן, מצא ספרי קבלה ומחקר כדוגמת פרדס רימונים, עץ חיים, ספר יצירה, הכוזרי, חובות הלבבות ועוד. הוא נשבה בקסמם, והחל ללמוד אותם באופן עצמאי. לימים העיד על עצמו שמאז למד כל ספר אמוני או מחשבתי שהצליח להניח עליו את ידו.

אחרי נישואיו עבר לבית חמיו, ושם למד ש"ס ופוסקים בבית המדרש - ביום, וספרי פילוסופיה יהודית ומחשבה - בלילה. בתקופה זו, מתוך ספרים שהשיג בקושי ולעתים באופן מקרי, רכש ידיעות רבות במדעי הטבע, בגיאומטריה, במתמטיקה, באסטרונומיה, בפילוסופיה ובמטפיזיקה, והמחשבה על ריבוי הממדים במציאות החלה להתרקם במוחו

בשנת תרל"א (1871) התחתן עם יוכבד, ועבר לגור בבית חמיו ר' ישראל קרסונסקי. שם למד ש"ס ופוסקים בבית המדרש - ביום, וספרי פילוסופיה יהודית ומחשבה - בלילה. בתקופה זו, מתוך ספרים שהשיג בקושי ולעתים באופן מקרי, רכש ידיעות רבות במדעי הטבע, בגיאומטריה, במתמטיקה, באסטרונומיה, בפילוסופיה ובמטפיזיקה, והמחשבה על ריבוי הממדים במציאות החלה להתרקם במוחו. באותה עת החל ללמוד את השפה הרוסית, וכן את השפות הקלאסיות יוונית ורומית.

הוא סירב למשרות רבנות שהגיעו לפתחו בגיל צעיר, ונהג לסיים את דרשותיו במילים "לשנה הבאה בירושלים, אמן", ופעל רבות למען עלייה לארץ. כשעלתה המשפחה ארצה במהלך העלייה השנייה היא השתכנה בסמוך לביתו של הראי"ה קוק, בשולי שכונת נווה צדק ביפו. הראי"ה העריך מאוד את הרב גפן ואת חיבוריו, וכמו כן הוקירוהו גדולי החכמים והסופרים שנזדמן להם לעמוד על ערכו, למרות היותו עניו ונחבא אל הכלים. עם זאת, רק מעטים הצליחו להבין את דעותיו העמוקות.

לקראת שנת תר"ע, שהייתה שנת שמיטה, עסק יחד עם הראי"ה בבירור דרכי ההיתר לאיכרים לעבוד בשדותיהם. היישוב החקלאי באותו זמן היה רופף, ושנה של ביטול מלאכה בשדה, או החכרת השדות לערבים, הייתה מדלדלת את המצב החומרי ופוגעת באהבת העבודה, שלא הייתה גדולה אצל רבים מהאיכרים. שיקול זה היה מן השיקולים המכריעים שהובילו בסופו של דבר לחיזוק פסק ההלכה המתיר למכור את הקרקע לנכרי, ובכך לאפשר לאיכרים לבצע עבודות מסוימות בשדותיהם.

בשנת תרס"ז השתתף הרב גפן בכתיבת תכנית הלימודים לישיבתו של הראי"ה קוק, ששכנה במוסד 'שערי תורה' ביפו. בשנה שלאחר מכן הצטרף למאמצי גיוס הכספים להקמת הישיבה, ובין השנים תר"ע ותרע"ב שימש מורה למתמטיקה בישיבה.

בקיץ תרע"ב הצטרף לבנו הגדול לוי, והתנחל במושבה בית-גן שבגליל התחתון (כיום מסופחת ליבנאל), שם ניהל משק חקלאי עד שנת תרע"ט.

בחודשים הראשונים של שנת תרפ"ג שהה בקהיר בהמלצת הראי"ה ועסק בהדפסת ספרו "תורת המימדים לאין סוף", מתוך ניסיון לפנות ליהודים עשירים שהתגוררו שם ויכלו לממן את ההדפסה - אך מחוסר אמצעים הספר לא הודפס בשלמותו. באיגרותיו מתקופה זו הוא מביע את רצונו העז לשוב לארץ ישראל, והוא אכן חזר ארצה עוד באותה שנה.

בשנת תרפ"ז, בהיותו עדיין מלא מרץ, מלא מחשבות נעלות ואהבה גדולה לתורה ולחכמה, ובעוד זיכרונו הפנומנלי פועל ללא פגם – לקה במחלת הסרטן, ואושפז בירושלים.

ביום כ"ו בסיוון תרפ"ז (1927) הלך ר' שם טוב גפן לבית עולמו, והוא בן שבעים שנה. הוא נטמן בבית העלמין שבהר הזיתים, על פי בקשתו.

"בעיניי, הדמות של ר' שם טוב היא מופת של שילוב בין תחומים רבים, שייתכן וחסרים כיום בציבור הדתי", מסיים ונגרובר. "יש מאנשי האקדמיה המזלזלים בלימוד תורה, ולומדי תורה לרוב מזלזלים בעולם האקדמי, ואלו ואלו אינם מחוברים לעבודת האדמה. דמותו רחבת האופקים ורבת-הפנים היא מגדלור חדש בעבור הדור שלנו".

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם