חקלאות מועדפת

m 2 hakloot

נדב גדליה

מענק העבודה המועדפת מדרבן לא מעט צעירים, מכל חלקי האוכלוסייה, להקדיש פרק זמן לעבודת האדמה. הם מספרים על ערך מוסף שהם מקבלים מהתקופה – שנמשכת לפעמים שנה ושנתיים ויותר, החקלאים מרוצים והאדמות נשארות בידיים יהודית. לא כל העובדים יישארו בתחום גם בעתיד, אבל רבים מהם בהחלט רואים את הטרקטור כרכב העיקרי בהמשך החיים

כל ביקור בבית הוריה של אשתי בצפון גורר עמו כאב. החקלאים המקומיים מספרים לי שוב ושוב על תלאותיהם ומבקשים שאכתוב עליהם עוד כתבה, אביא שוב את סיפורו העצוב של עולם החקלאות הישראלי אל תודעת הבורגנים המנותקים. הם בשדות מלאים בתקווה שאולי אם יכתבו עליהם, משהו טוב יקרה לחקלאות.

קשה לי להסביר להם את האמת הקשה לעיכול (גם בקיבה מושבניקית): חקלאות אינה מושכת עירוני מודרני ממוצע. אבל מתברר שבמקביל לנטישה החיצונית של האדמה, מתרחש תהליך הפוך לחלוטין מתחת לפני השטח, וקיימת מגמה משמעותית של הנחלת מפעל החקלאות לדור הצעיר.

בלי ששמנו לב צעירים לא מעטים בוחרים לנדוד צפונה ולעבוד את האדמה הדואבת המשוועתלכוח עבודה יהודי איכותי ורענן. ולא, הפעם לא מדובר בעוד חוויית נוער של יום וחצי-יומיים בפרדסוקטיף חווייתי שרק מתפללים שכבר יסתיים עד הטיול הבא; הצעירים שעליהם ואִתם נדבר היום, אורזים את עצמם ממרכז הארץ לחצי שנה-שנה ויותר ומתמסרים לאדמה.

ניצן שפיר, מודיעין: זו עבודה שונה מאוד ממה שאנחנו רגילים בעיר. לא אצל כולם יש חיבור של אדם ואדמה. אגב, אדם ואדמה זה לאו דווקא עניין דתי. ברור שלי יש גם העניין הדתי שאומר שזו אדמת הקודש, אבל זה כמו בצבא -אנשים באים לשמור על האדמה, וגם פה - צריכים לשמור על האדמה לא רק במלחמה אלא גם דרך העבודה בחקלאות"

החידוש והטריגר, כך נראה, הם הקמת מסגרת נוחה שסוגרת להם את פינת "העבודה המועדפת" של אחרי הצבא. נזכיר: המדינה הכירה בכמה מקצועות כ"מועדפים", ולתמידים בהם במשך שבעה חודשים ניתן מענק מכובד. אחד מהם הוא חקלאות. הצעירים בני העשרים פלוס מצטרפים לתכנית מסודרת שלא דורשת מהם לחכור קרקע או לברר על אפשרויות מגורים וחיפוש ג'וב אצל חקלאים שהם אינם מכירים.

m 2 hakloot 2

בעזרת עמותות הפועלות מתחת לרדאר לקידום החקלאות בישראל, מקבלים הצעירים את החקלאות בכפית של זהב המכילה קהילה צעירה וחמה, מגורים נוחים ושיבוץ בעבודה חקלאית מגוונות. אמנם את העבודה הקשה בשטח הצעירים צריכים לעשות בסופו של דבר, אך הקלות הטכנית שבהגשמת אורח החיים החקלאי ועבודת האדמה, כך נדמה, הופכת את החלום לנגיש כפי שלא היה מעולם.

אין אנשים – אין אדמות

אלקנה כהן (35) ממושב הזורעים הוא בן למשפחה חקלאית בעלת ותק של ארבעה דורות, נשוי ואב לשלושה המפעיל את עמותת 'היוגב' ששמה לה למטרה להפוך את החקלאות לנגישה בעבור צעירים.לצורך כך הקים אלקנה מדרשה לבנות, שאף שזו לה השנה הראשונה היא מונה כברשמונה בנות דתיות שהתקבצו כדי לרשום בקורות החיים שאת העבודה המועדפת הן עשו ברפת ובשדות הסלק. ההתרשמות מהמדרשה הייחודית עשתה לה כנפיים, ולשנה הבאה כבר נרשמו 20 בנות חדשות.

"המטרה שלנו היא להציל את אדמות הלאום, לא פחות", אומר אלקנה בעצב קל. "ביום שישי האחרון פגשתי חקלאי שמשאיר את כל הדובדבנים שלו על העצים רק כיאין לו כוח אדם לקטוף את הפירות. המשוואה פשוטה: כשאין כוח אדם - אין אדמה.כשחקלאי רואה שהוא מפסיד כסף, הוא עוזב את החקלאות והאדמות עוברות לעבריינים".

מה הקשר של העבריינים לסיפור?

"אנשים לא יודעים איך עובד עולם החקלאות, אבל בשנים האחרונות יש קרטל של קבוצת קבלנים מערביי ישראל שמושכים בחוטים של תעשיית החקלאות.כשאין מספיק כוח עבודה טוב, החקלאי שלנו פונה לקבלן מהקרטל כדי שיעשה את עבודתהקיטוף, למשל. הקרטל עצמו שוכר עובדים פלשתינים, נותן להם חמישים-שמונים שקל ליום,מעביד אותם ללא אישורים ביטחוניים ותנאים בסיסיים, ומייצר תלות.החקלאי יודע שאין לו בררה - או שהוא יפנה לקרטל שיקטוף לו את הפירות, או שהם יירקבו.הבעיה נמשכת בכך שבסופו של דבר גם הקרטל לא מספק את העובדים בזמן, הפירות בסכנת התייבשות, החקלאים פותחים מים כדי שהפירות יסחבו עוד ולא יתייבשו במהירות, הקבלן סוחט אותם בעוד כסף שהוא גובה על הקטיף, הזמן אוזל - והנה קיבלנו לופ של גידולי הפסד. אחרי חמש שנים נמאס לחקלאי והוא מעביר את הקרקע לגמרי לידי הקרטל, שיעשו הם הכול.'מחכירים' זו מילה מכובסת, כי החכרת קרקע אינה חוקית. חקלאי שלא יכול לתחזק את הקרקע אמור להחזיר אותה למדינה".

גם אלקנה עצמו נסחט בידי הקרטל. "אני נלחם", הוא אומר, ומדגיש שהפתרון פשוט מאוד: הכנסת כוח עבודה יהודי זמין שלא יאפשר לקרטל לסחוט את החקלאים על בסיס התלות בעובדים פלשתינים. "הצעירים שמגיעים הנה לעזור לחקלאים עושים משהו מאוד גדול", הוא אומר."לפעמים באים לכמה חודשים כעבודה מועדפת או כסטודנטים בשילוב לימודים אקדמיים באזור. הם מקבלים שכר מלא, חיים בקומונה, מקבלים שיעורי העשרה ותוכן על זהות יהודית ועבודת אדמה, והברכה שלנו היא כשהם נשארים כאן גם בהמשך כזוגות ובעלי משפחות. ככה שכולם נהנים, חוץ מזה שמחירי הנדל"ן פה לא יקרים", מחייך אלקנה.

ועדיין, לצד האידיאולוגיה החשובה, האם בחקלאות יש מספיק כסף בתלוש?

"אחרי הכשרה של חודשיים ואחרי חצי שנה-שנה של עבודה אפשר להגיע למשכורת טובה. אני לא יכול לנקוב במספר ואני מסכים שבהייטק מרוויחים יותר, אבל זה פסיכי לעבוד כל כך הרבה שעות. פה אתה עובד נורמלי, שמונה-תשע שעות, וחוזר הביתה לשלווה שלך".

דתיות בשדות

ניצן שפיר (22) ממודיעין מתגוררת כבר כמה חודשים במושב בצפון במסגרת שבעת החודשים שהיא מקדישה לחיבור הפרטי שלה לאדמה. את הבוקר היא מעבירה בחוות 'סבתא יהודית' שבה מגדלים כ-40 סוגים של ירקות אורגניים שונים. "שירַתּי כמורה חיילת בצבא, הלכנו לכנס משתחררים והיו שם כל מיני פלאיירים על עבודה מועדפת בחקלאות, שמעתי על כמה חבר'ה שעשו את זה, והרעיון קסם לי", היא אומרת. "משך אותי מאוד להיות בטבע. באתי לעבור חוויה שלא תהיה לי בחיים אחר כך". את החיים בעתיד היא מייעדת ללימודי תרפיה באמנות.

"גם אם אני לא רואה את עצמי מתמקצעת בחקלאות - אני מרגישה שזה נותן לי עכשיו המון לחיים.קשה להסביר את זה, אבל עבודה בחקלאות היא דבר שכתושבת מודיעין מעולם לא חוויתי.עכשיו אנחנו קמים מוקדם בבוקר, מחוברים לאדמת ארץ ישראל,עושים שמונה שעות את אותו הדבר וזה מביא אותך להתמודד עם עצמך לבד,כי לא תמיד עובדים בקבוצה. לפעמים כל אחת תופסת שורה בשדה וקוטפת,ואז אתה לבד עם המחשבות שלך. נקי. בינתיים אתה זורע, משקה, מנכש עשבים שוטים.

"ההורים שלי לא הבינו בהתחלה מה הקטע", צוחקת ניצן."רוב החברות שלי עשו שנה אחת חופש אחרי השירות ואז התחילו לימודים, ואני - החלטתי לקחתעוד שנה אחת חופש כדי לעבור לצפון ולעבוד בחקלאות.כמו כל זוג הורים הם כמובן רצו שאלך כבר ללמוד. אמרו אולי שבוע-שבועיים זה נחמדלהיות בחווה, אבל שבעה חודשים, למה? אחרי כמה חודשים, כשסיפרתי מה הולך בחווה, הם הבינו יותר. לא מזמן הם גם ביקרו כאן והיה מאוד נחמד".

זה מתאים לכל אחד?

"בעיניי זו לא עבודה שמתאימה לכל אחד, צריך מאוד לרצות את זה ולהתחבר לקטע. בסופו של דבר זו עבודה שונה מאוד ממה שאנחנו רגילים בעיר. לא אצל כולם יש חיבור של אדם ואדמה. אגב, אדם ואדמה זה לאו דווקא עניין דתי, יש הרבה חילונים שמחוברים לאדמה.ברור שלי יש גם העניין הדתי שאומר שזו אדמת הקודש, אבל זה כמו בצבא -אנשים באים לשמור על האדמה, וגם פה - צריכים לשמור על האדמה לא רק במלחמה אלא גם דרך העבודה בחקלאות".

עמק בית שאן מתמלא

אביעד פרקש (38) ממושב יונתן מרכז תכנית חקלאית המיועדת לחילונים ולדתייםדרך עמותת 'חברותא' הפועלת בעמק המעיינות שהוא עומד בראשה. כבר ארבע שנים הואמנסה להפריח את החקלאות ההולכת ומתפוררת."לפני ארבע שנים לא האמינו שנצליח לגרום לצעירים לעבוד בחקלאות", מספר אביעד, שהיום מונה כבר 90 חבר'ה צעירים העובדים בחקלאות במסגרת התכנית שלו 'חקלאות בעמק' המשתייכת למכינה הקדם-צבאית 'העמק'. תודו שתשעים זו בהחלט בשורה,אך אביעד לא מתכוון לעצור. "השאיפה שלנו היא שכמו שבחוגים מסוימים יש סטנדרט שהולכים למכינה קדם-צבאית שנה לפני הצבא,ככה גם יהיה אחרי הצבא - באים לעבודה חקלאית כעבודה מועדפת של כמה חודשים, ונשארים שנה או יותר ומקבלים על זה משכורת.

"יש לנו שלושה גרעינים של קבוצות חקלאות בעמק ובכל אחת יש 20-30 חבר'ה:בנווה איתן, במעוז חיים ובכפר רובין - שלשה קיבוצים בפריפריה שממזרח לבית שאן,די קרוב לגבול עם ירדן. חיבור לאדמה הוא דבר אחד, אבל חשוב לנו גם ליצור חיבור לקהילה, לעודד צמיחה דמוגרפית בצפון. זו עסקה שכולם יוצאים ממנה מורווחים".

אביעד פרקש, 'חלקאות בעמק': "השאיפה שלנו היא שכמו שבחוגים מסוימים יש סטנדרט שהולכים למכינה קדם-צבאית שנה לפני הצבא,ככה יהיה גם אחרי הצבא - באים לעבודה חקלאית כעבודה מועדפת של כמה חודשים, ונשארים שנה או יותר"

סדר היום של החקלאים הצעירים נמרץ. העבודה היא מחמש בבקר עד חמש בערב, 12 שעות ברוטו הכוללות את הנסיעה לשטחיםהחקלאיים והפסקה בשעות החמות. העבודה במגוון ענפים: מטעי תמרים, מדגה (ברכות הדגים), רפת, ועבודה בפרדסים ובחממות.

כאמור, העובדה המרשימה בסיפור הזה הוא שחלק גדול מהעובדים עובר תהליך אישי והיכרות עמוקה כל כך עם האזור והעבודה עד שחלק גדול מהם בוחר להמשיך בעבודת האדמהלשנה ושנתיים גם אחרי סיום תקופת העבודה המועדפת בת שבעת החודשים.

"הפכנו את הפרויקט לדבר נחשב באמצעות פרסום תמונות יפות, יציאה לטיולים ולמעיינות וחיי חברה.כנראה העובדה שיש פה נופים ושקט משכה את החבר'ה, ואולי הם הגיעו בשביל זה בהתחלה - אבל בהחלט יש פה תהליך של חיבור לערכים ולאדמה ולאידיאלים האלה. היה קשה לגייס חבר'ה צעירים לחקלאות. החבר'ה הצעירים הולכים לעבוד בגיל הזה בעגלות-מסחר בחו"ל והאמת שגם היה חשש מהעסקת חבר'ה צעירים ולא מנוסים. חשבו שהם לא רציניים, והחבר'ה היו צריכים לנסוע שעה לשדות שבהם חקלאים רצו אותם כעובדים. היום ב"ה המצב הפוך - יש ביקוש רב לידיים עובדות ואנחנו כבר לא עומדים בביקוש שלהם".

לא דתי אבל היהדות מתעוררת מאליה

דניאל שאנני (22) מרחובות הוא אחד מהחילונים הרבים שמשתתפים בתכנית, אבל גם הוא מעלה לא מעט רוחניות בהסבריו על הקשר לרעיון: "הרגשתי מבחינה נפשית שהידרדרתי בצבא. נכנסה לי ציניות, הפסקתי לרצות לעשות דברים בשביל אחרים וחיפשתי משהו שיחבר אותי לעצמי,משהו שייתן ערך מוסף, להתחבר באמת למפעל שחשוב לכולם, בלי ציניות".

אחרי טיול קצר של אחרי הצבא בארצות הברית חזר דניאל כדי לעשות לנפשו בחווה חקלאית במסגרת עבודה מועדפת, ומאז הוא על טרקטור,בעבודות בשדות.

"אפשר לעשות הכול היום בכל מקום בעולם, וחשתי חוסר משמעות רציני. האדמה נתנה לי סוף סוף להתחבר למקום אמתי, טהור. זה רק אני, השמים והמחשבות.אתה 'כלוא' עם מי שאתה ומתמודד עם עצמך בלי הסחות דעת של מדיה ואנשים.אפשר סוף סוף לחשוב ולהגיע להבנות בסיסיות בקשר לקיום שלך".

תמשיך בזה?

"כרגע נראה שאמשיך בחיים האלה ואולי במקביל אעשה עוד דברים. יכול להיות שבהמשך אהפוך את החקלאות למקצוע של ממש ואלמד את התחום באופן מסודר.למען האמת אני מצפה לתחושה הזו, כשאחזור לעולם החברתי ה'רגיל' - ואני מניח שאחוש את חוסר האדמה בחיים - ואז אחזור לעבוד בחקלאות להמשך החיים. אני מעדיף לא לומר מילים גדולות של אידיאלים וכל זה", אומר דניאל, "בסופו של דבר הכול אגואיסטי ואני מרגיש טוב יותר ככה, אני עושה את זה בשבילי. הדברים האחרים לא מספקים אותי ואין מנוס מחיבור למשהו גדול.הרבה צעירים מסיימים צבא ומחפשים לברוח מהארץ ולחיות בחו"ל. אני בא לומר שגם אני הייתי בצבא וגם לי הכול בארץ היה נראה אבוד, ובכלזאת אני מתמודד ורוצה להתחבר אליה ולעשות את מה שצריך".

משהו בתשובות שלו גורם לי לשאול אותו באופן ישיר מדי שמא יהיה דתי בגלל עבודת האדמה.

"לא", הוא עונה נחרצות, "אולי אתקרב למשהו שהוא יותר היהדות המתחדשת. לא בקטע רפורמי אבל כן בשיח של האדם מול א-לוהיו ובלי כל המגזריות הזו, אבל כן עם המסורת. כחילוני, העניין של ארץ ישראל מדבר אליי במובן של האדמה הזו -כשאנו מעבדים אותה היא שלנו, וכשלא - לא. אם יש לך חזקה על האדמה - היא שלך.זה משהו בסיסי בעיניי, לאו דווקא בהקשר דתי".

מאמינים בחקלאות? חייבים להגדיל את השכר

לחברו אורי (23) מירושלים, דתי-לאומי, נשארו עוד כמה חודשים לעבוד את האדמהבמסגרת העבודה המועדפת, עד שילך לעשות לביתו במקצוע אחר, ככל הנראה."אולי אשאר באזור הצפון אבל לא אעסוק בחקלאות. אני רוצה להתחתן ולהקים משפחהובחקלאות אין מספיק כסף בשביל זה", הוא מסביר בפשטות. לצורך הפרנסה הוא למד טכנאות מזגנים."הגעתי לכאן לעבוד בלי קשר לתכנית של העבודה המועדפת, הייתי בא גם בלעדיה. אני חושב שהעבודה בארץ צריכה להיות ע"י יהודים ולא ע"י תאילנדים. ולא, יהודים לא יקרים יותר כמו שחושבים. תאילנדים מקבלים בדיוק את אותו שכר כמונו. שכר מינימום".

איך ההרגשה לעבוד בחקלאות, בחום ובקושי, בשכר מינימום?

"עבדתי בהרבה פחות לשעה, אפילו 20.70 שקל. לי אישית זה לא מפריע, אבל מכיוון שזו עבודת כפיים עם שכר מינימום הרבה אנשים לא רוצים בה. צריך לתת קצת יותר שדרוג בתנאים כדי למשוך אנשים.נגיד אם בעבודות אחרות אתה בא משמונה עד חמש ופה יום העבודה ארוך יותר, צריך לתת פה יותר יד חופשית בשעותאו שיצ'פרו בטיולים וייתנו משכורת קצת יותר ממינימום. זו עבודה פיזית, בכל זאת, יש חקלאים שבאמת תפסו את העניין ומשלמים 35 שקל לשעה".

אם זה היה שישים שקל לשעה היית נשאר בחקלאות כל החיים ועוזב את עניין המקצוע לגמרי?

"לגמרי כן. ויש עוד הרבה חבר'ה שיסכימו אתי למרות שזאת עבודה קשה בשמש - כסף מדבר לצעירים.אין בררה, חייבים לחסוך שקל לשקל ולעשות יותר בכל שעה.

"עוד ועוד אדמות חקלאות מופשרות לבנייה. אם המדינה תראה בחקלאות אידיאל, כמו הייטק - לעבוד את האדמה שאתה חי עליה -זה ישתנה מהר יותר".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

----

מהי עבודה מועדפת? - וגם כמה כסף עושים באמת בחקלאות?

ע"פ סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי מגיע למשוחררים מצה"ל והשירות הלאומי מענק כספיהעומד על כ-9600 ש"ח אחרי 150 ימי עבודה באחת מהעבודות במשק המוגדרת 'מועדפת'.את העבודה המועדפת יש לבצע עד שנתיים מיום סיום השירות במגוון תחומים הנחשבים כיוםלפחות נוצצים; עבודה במפעלי תעשייה ובתי מלאכה, תחנות דלק, בתי מלונות, מלצרות, ביטחון, אתרי בניה, חקלאות ועוד.

בשנים האחרונות נפתחו תוכניות מיוחדות המשלבות עבודה מועדפת עם תכני העשרה ציוניים הנמסרים בקיבוצים ומושבים כחלק מעבודה מועדפת בתחום החקלאות העברית.

השכר בחקלאות נע בין שכר מינימום שעתי לבין 35 שקל לשעה,תלוי בחקלאי ובנכונות שלו לשלם יותר ע"פ פרמטרים של צורך וותק.שעות נוספות משולמות כחוק ועשויות בסופו של דבר להגדיל משמעותית את המשכורת בעבודות החקלאות הכוללות שעות נוספות כחלק בסיסי מיום העבודה.

ובמספרים: חקלאי מתחיל (לאו דווקא בעבודה מועדפת) יקבל בין 6000 ₪ ל-7000 ש"ח באם יעבוד לפי שכר שעתי.העובדים בקבלנות כגון בתחום הקטיף יכולים גם להגיע למשכורת של 8000-9000 שקלים בחודשאם יהיו זריזים מספיק כדי לעמוד ביעדי הקיטוף במהירות שתאפשר להם לגזור בסופו את שכר גבוה המתקרב כבר לשכר הממוצע במשק העומד כיום על 10,449 ש"ח.

כאמור מעבר למספרים האלה יתווסף גם מענק העבודה המועדפת בעבור חצי שנה, כך שמדובר בסוף על הכנסה משוכללת של בין 7500 ל 10,500 שקלים בחודש.

'חקלאות בעמק'. חפשו בפייסבוק או התקשרו לצדוק: 054-6640209

'היוגב' – עבודות חקלאיות לבנות - חנה: 054-6672761

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם