"בגליל לא רק נופשים"

10 galil

איילת כהנא

במאמץ ארוך ועיקש מצליחים אנשי 'לב בגליל' לצמצם את ההגירה השלילית דרומה וגם לרשום מספרים יפים של נקלטים חדשים. שדולה בכנסת מטה שכם, ודווקא המשרד הממשלתי המתאים ביותר קצת מדשדש. וגם זה לא לאורך זמן, מאמינים בצפון

הפעם האחרונה שבה נרשמו יותר מ-50 אחוזים תושבים יהודים בגליל הייתה אי אז בשנות ה-60. מאז חלה הידרדרות אטית, והיום במחוז הצפון - הכולל את בית שאן והעמקים, הגליל העליון והתחתון, רמת הגולן והגליל המערבי (להוציא חיפה והקריות) - רשומים 43.6% תושבים יהודים בלבד. ההגירה השלילית מהגליל, בעיה שהייתה בין הגורמים להקמת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הופכת לתופעה רחבה, אך יש מי שעובד קשה לעצור אותה.

"ישנו מרחב עצום שאם לא יהיה בו רוב של אוכלוסייה יהודית ודמוקרטית – הוא יהיה בסכנה", מתריע אופיר שיף, מנכ"ל ארגון 'לב בגליל' שהוקם במטרה לקדם יזמות פרטית ומדיניות לפיתוח הגליל. "כמו במציאות, אין ואקום - אם תושבים הנאמנים למדינת ישראל ולזהותה לא יאכלסו את השטח הזה, יכולים להיכנס אליו גורמים זרים. אגב, הראשונים שמתריעים על כך הם אנשים מתוך המגזר הערבי. הם אומרים לנו, 'חבר'ה יש אצלנו תופעות קיצוניות - מדי פעם צץ פה דגל דאעש',או מקרים שבהם נתפסת חוליה למשל בין נצרת ליפיע. אם נוסיף למשוואה גורמים נוספים כמו היעדר נוכחות משטרתית מספקת, פשיעה חקלאית וחוסר אכיפת החוק – מה שמוביל לממוצע גבוה של תאונות והרוגים, נוצרת תחושה שאין נוכחות ריבונית בגליל".

שיף רומז שהדבר תלוי בין השאר גם במחסור ביזמות מדיניות בגליל. "יש לי חבר טוב מכפר כנא ששלח את הבת שלו בשנה שעברה לבית ספר של התנועה האסלאמית במקום לבית ספר שממומן על ידי המדינה, וזאת מכיוון שהם נותנים שירות טוב יותר - יש להם מזגנים וכיתות קטנות יותר. הדבר הזה אומר שבמקום שהמדינה לא נמצאת בו ואין ציבור שרוצה במדינה, נכנסים גורמים זרים למשוואה ומפתחים את ההשפעה שלהם".

בשנת 2005 הוקם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, כשאחת המטרות המוצהרות שלו אז הייתה להגדיל את מספר התושבים היהודים. עבר כבר יותר מעשור, ונראה שהמגמה הזו עדיין מאתגרת.

שיף מונה כמה סיבות. "הבעיה המרכזית בצפון היא חוסר תעסוקה. אין מספיק מקומות עבודה איכותיים בצפון וקשה למצוא עבודה שמשׂתכרים בה מעל השכר הממוצע. יש גם תופעה בצפון שנקראת 'תעסוקת חסר'. כלומר, הרבה מאוד אנשים שהוכשרו לתחום מסוים מוצאים עצמם עובדים בעבודות אחרות ופחותות מהן, גם ברמת השכר וגם ברמת הכישורים. זו תופעה רחבה לצערי, וצעירים רבים עוזבים בעקבותיה. בנצרת עילית, קרוב ל-90 אחוז מבוגרי מערכת החינוך לא נשארים לגור בעיר", הוא מציין.

אך בעוד הבעיה התעסוקתית קשה ומרכזית, שיף מצביע על בעיה חמורה יותר שלא נוגעת רק לתושבי הצפון. "אנו ניצבים בפני אתגר התודעה. האזרח הממוצע בישראל תופס את הגליל כצימר של המדינה, ולא מעבר לזה. אנחנו פוגשים את הגליל בטיול השנתי בבית הספר, בצימר עם חברים, עם הילדים בבית ספר שדה ובאיזה ניווט בצבא. הגליל לא נתפס בתודעה של האזרח הישראלי כמקום שחיים בו אלא כמקום שמגיעים אליו, נהנים ממנו וחוזרים הביתה".

גם בעיני מי שגדל שם?

"לא, בקרב מי שגדל בגליל באמת הבעיה התעסוקתית מרכזית יותר. אגב, זוהי אוכלוסיית היעד שאליה אנו מכוונים בעיקר בפעילות שלנו".

שיתוף פעולה אקדמי

ארגון 'לב בגליל' הוקם בשנת 2014 בידי אופיר שיף (36), תושב בית רימון. אל הגליל הגיע עם משפחתו ממעלה אדומים לאחר שבשירות הצבאי הבין לטענתו את האתגר. אחת המטרות של הארגון היא ליצור בגליל מרחב מאוזן יותר דמוגרפית ויציב יותר כלכלית. "אנחנו מאתרים חשיבה אסטרטגית, ואיפה שהיא לא קיימת אנו מייצרים אותה", הוא מעיד. "הארגון עובד צמוד עם ראשי הרשויות ועם המשרדים הממשלתיים מתוך תפיסת עולם שהאחריות היא על המדינה ולה יש הכלים והכוח והאנשים המצוינים לכך". הארגון הקים בכנסת את השדולה לחיזוק הגליל ופיתוחו וחברים בה 16 חברים כמעט מכל סיעות הבית (חוץ מהרשימה הערבית המשותפת).

במסגרת עבודתו לחיזוק הגליל יצא הארגון בינואר האחרון בתכנית "עכשיו גליל" - תכנית להעלאת מודעות בקרב אוכלוסיות ממוקדות להזדמנויות הקיימות בגליל, ולעידוד מעבר צפונה.

"לפני הרצת התכנית היינו מעורבים חזק בקידום 'תכנית הצפון' שאושרה לבסוף בתקציב המדינה אחרי שעבדנו קשה מאוד עם ראשי הרשויות כדי שיהיה פרק משמעותי בתקציב המדינה על פיתוח הצפון, בדגש על יצירת מקומות תעסוקה". ובאמת, אושרה תכנית בהיקף של 15 מיליארד שקלים לפיתוח הצפון, כאשר רוב מוחלט של הכסף מושקע בתשתיות תחבורה וכ-1.5 מיליארד שקלים מושקעים בתמרוץ חברות ומפעלים ונתינת מענקים למפעלים וחברות שיגיעו לצפון ויפתחו מקומות עבודה.

בשנתיים הראשונות של התכנית הנוכחית בחרו בארגון להתמקד באנשי הציונות הדתית. זאת מתוך ההבנה שמדובר באוכלוסייה שמדברים אליה גם ערכים המלמדים מדוע מעבר צפונה הוא צעד חשוב, וגם מפני שזו אוכלוסייה שמחפשת 'למה זה כדאי', "שזו לא מילה גסה", אומר שיף.

"יזמנו מוקדי פעילות בשני מוקדים עיקריים - נצרת עילית וקריית שמונה. פנינו קודם כול לחבר'ה שגדלו בערים, מכיוון שהם יודעים שמדובר במקומות מרכזיים שאינם מעבר להרי החושך. הם יודעים את האיכויות של כל מקום. להפתעתנו, עשרות משפחות צעירות נענו בחיוב בשתי הערים. בקיץ הקרוב יגיעו לנצרת עילית 17 משפחות חדשות, דבר שהוא חסר תקדים בעשורים האחרונים. בקריית שמונה אנו עומדים כרגע על 6 משפחות חדשות שצריכות להגיע ואני צופה שהמספר עוד יגדל".

בכל אחד מהמקומות האלו יש גרעינים פעילים ורכזי קהילות. אך יחד עם הצד החברתי המתפתח, שוב עולה עניין התעסוקה. "זה באמת לא פשוט, אפילו במקצועות שכביכול יש בהם יותר משרות כמו חינוך. אתמול הייתי בישיבה בעירייה בנצרת עילית. לצערי אפילו בתחום החינוך אנו לא מוצאים מספיק מקומות תעסוקה".

לצד הקריאה למשפחות צעירות, ראשי הרשויות מקווים גם להפיח את הרוח החברתית הצעירה בגליל. להם שותפים כל הגורמים העוסקים בנושא: 'לב בגליל', 'מפעלות ציונות דתית', הגרעינים התורניים, האגף לתרבות תורנית ותנועת הבוגרים של בני עקיבא. חיבור ראשוני שכבר יוצא לדרך לקראת שנת הלימודים הבאה הוא פתיחת כפר סטודנטים של בני עקיבא בנצרת עילית. שיתוף פעולה נוסף ולא פחות חשוב נרקם עם מכללת יזרעאל: "במכללה אמרו לנו 'אנחנו רוצים את הציבור שלכם'. אז הגענו אִתם להסכמות שיתאימו לציבור הדתי-לאומי - יכירו בלימודי יהדות כנקודות זכות, יתאימו חלק מהמסלולים לפי מה שיותר מבוקש בציבור הדתי כמו סיעוד ועבודה סוציאלית, מסלולי הלימוד יכללו לימודי השלמה תורניים ו/או אחרים שיתקיימו באחת מהערים שבהן פועלים גרעיני תורניים, ועוד. המכללה תקבל חיזוק משמעותי במספר הסטודנטים, ובהגעתה של קבוצת איכות רצינית. מצד שני, הגרעינים יזכו לחיזוק הקהילות ולהתנדבות, פוטנציאל לקליטה, העצמה דמוגרפית, וחיזוק העיר ומוסדות החינוך. הם ממש משוועים לאוכלוסייה הזו".

"פנינו קודם כול לחבר'ה שגדלו בערים בגליל, מכיוון שהם יודעים שמדובר במקומות מרכזיים שאינם מעבר להרי החושך. הם יודעים את האיכויות של כל מקום. עשרות משפחות צעירות נענו בחיוב"
מהלכים דומים נרקמים בימים אלו גם בעכו ובכפר ורדים-מעלות.

"אנחנו כארגון פועלים עם כל המגזרים", מבקש שיף להדגיש. "אנו מחזקים גם גופים שרוצים לעבוד עם המדינה, כמו לדוגמה מכללת סכנין. בלב סכנין מונף דגל ישראל אף ששורפים אותו אחת לכמה זמן. זה גוף שאנחנו מתעקשים לחזק מתוך הבנה שהם נמצאים פה, וזה לא סותר את העובדה שהגליל צריך להיות יותר יציב מבחינת אחוזים של אוכלוסייה יהודית".

רואים תוצאות

חבר הכנסת מוטי יוגב הוא אחד מיושבי הראש של השדולה לחיזוק הגליל בכנסת והוא עזר רבות ל'לב בגליל' בהפקת האירועים בקריית שמונה ובנצרת עילית. הוא מעיד שהוא ער לבעיה הדמוגרפית בגליל הרבה לפני הקמת השדולה. "ברגע מסוים חשתי שכחבר כנסת אני יכול לעזור בדחיפת התכנית, אבל שזה יכול להיות רק ערוץ אחד של פעולה", הוא מסביר. "מה שצריך הוא לעמוד על הבעיות המרכזיות בשטח ולסייע בפרויקטים ברמת המיקרו".

ואכן, זרוע אחת בשדולה פועלת לפיתוח הגליל ועוקבת אחרי הוצאתן לפועל של התכניות הממשלתיות. זרוע שנייה פועלת בשטח. "באמצעות פרויקט שעשינו בערד עם תנועת הבוגרים של בני עקיבא ועם דובי חלקיה המקומי הצלחנו להשיב משפחות שיש להן זיקה לעיר. המודל הזה הראה לנו שקריאה לבני המקום או לבעלי למקום מניבה תוצאות, ומודל דומה שכולל קריאה של ראש העיר ושל כל הגורמים מסביב נבנה בנצרת עילית במשך קרוב לשנתיים. וכשם שבערד יש תוצאות (יותר מ-20 משפחות הגיעו באלול האחרון), גם בנצרת עילית אנו כבר רואים תוצאות - יצרנו אירוע גדול בחנוכה, ואנו עומדים כרגע בקשר עם כ-30 משפחות ש-11 מתוכן מחפשות דיור כבר לשנה זו. זאת מלבד ה-17 שכבר הגיעו".

יוגב מדגיש כיצד גל הגירה חיובית יוצר רוח אחרת, הן לאנשי העיר הוותיקים והן לתושבים החדשים. "גל כזה מפיח רוח חדשה בתושבים ומעודד אותם. כל זה קורה גם בזכות מסירות נפשה של יפית מלכה מהגרעין בנצרת עילית, שעומדת בראש הפרויקט הזה", הוא מבקש להדגיש. "בקריית שמונה התחלנו באיחור מסוים אבל בעזרתם של ישיבת ההסדר וותיקי העיר, בשיתוף עמי חיות מהקהילה בקריית שמונה, יצאנו בערב פסח בקריאה בשיתוף ראש העיר לחזרתם של בני העיר, ואנחנו כרגע בקשר עם 35 משפחות ששוקלות לשוב".

איפה המשרד לפיתוח הנגב והגליל בכל הסיפור הזה?

"במשרד חלו הרבה שינויים ועדיין חלים ואנו מקווים להיעזר בהם ולהודות להם", הוא מכוון ואולי רומז לחקירה המתנהלת כעת נגד השר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעי. "אני מאמין שזה יקרה בזמן הקרוב משום שאנו ממש פועלים את פעולתם. יש הכרה ממשלתית בפרויקטים החשובים האלה ואני מקווה להסתייע בהם וברשת המתנ"סים. הרי אפשר להרחיב את הפעולה גם לכרמיאל, לצפת, לבית שאן; יש צורך לקרוא קריאה אידיאליסטית ולגבות אותה בכלים מעשיים.

"המשימות האלו לא פשוטות", הוא מעיד מהשטח, "אך איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק - כמה שנראה שהפרויקטים הללו הם כמו לשאוב את הים בכפית, משרדי הממשלה יכולים להעצים אותם ולהפוך אותם למוצלחים הרבה יותר, כמותית ואיכותית. אני מקווה ומצפה שאכן תהיה הצטרפות של המשרדים הממשלתיים לעשייה החשובה הזאת".

רוצים גם אתם להצטרף לקהילות המתחדשות בגליל? אפשר לעשות זאת בקלות דרך רכזת הגרעין בנצרת עילית או דרך רכז הקהילה הצעירה בקריית שמונה. יפית מלכה, נצרת עילית 052-8547419 עמי חיות, קריית שמונה 052-3121709.

 

atarMbaolam

 

 

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
עיר בלי חומה

  מאמר מאת הרב אברהם...

רונן, תודה

  הרב עמיחי גורדין מוקיר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם