על הספה עם אילן רבינוביץ'

10 rabinowitz

נדב גדליה

טיפולי פוריות, שני ילדים מיוחדים, אח שכול, חזרה בשאלה ושיבה לאמונה, פרסום רב ושערוריות ריאליטי * לרגל ספרו החדש "פסיכיאטר על הספה", נדב גדליה הלך לד"ר אילן רבינוביץ לשמוע מאיזה חומרים יצוק הפסיכיאטר המפורסם במדינה

שנים רבות החזיק הפסיכיאטר אילן רבינוביץ בתדמית הדוקטור הנוצץ, זה שרבים כינו אותו"הפסיכיאטר של המדינה"; ההוא שמחזיק מעבר לתוארי הרפואה שלו גם דמות ציבורית תקשורתיתהכוללת תכניות רדיו, מאמרי עיתונות והופעות תדירות בטלוויזיה שבהן התבקשלנתח את מהלכיהם של שועי עולם בהיבט הנפשי המרתק שבו הוא מומחה. אייטם לוהט ללא ספק המתאים לכל שעה ומקום.

היו שאהבו את הדוקטור אך לא מעט קינאו בו, שנאו אותו, טענו שהוא יהיר, מחפש פרסום, תקשורתי מדי, "הפסיכיאטר של הסלבס", זרקו בביטול כששמעו שוב ושוב את שמו. התפללו שיחזור לדל"ת אמות הקליניקה שלו, אך הוא עשה בדיוק את ההפך, ובתקופת השיא היה חתום על חמש (!) תכניות טלוויזיה ורדיו.

אבל אז, לכבוד יום ההולדת ה-45 של אשת נעוריו יונית, שאתה הוא נמצא מגיל 20, החליט רבינוביץ לשבור את הכול ולהוציא ספר שיחשוף את התחושות הכמוסות ביותר של חייו מלאי המהמורות: יואב, אח קרוב שלו, נהרג בתאונה במהלך טיול של בני עקיבא (שגרם לאביו לשנות את שם המשפחהליואבי-רבינוביץ), הוא ואשתו עברו טיפולי פוריות ארוכים במשך שבע שנים, והם מגדלים שני ילדים אוטיסטים המאובחנים כבעלי תפקוד נמוך ביותר.

"הספר הזה הוא עבודה של שלוש שנים", מספר לנו הפסיכיאטר העמוס תוך שהוא מציץ בשעונולוודא שאינו מאחר את טיסתו ללונדון, שם יעביר סבב הרצאות בקהילות היהודיות. "אני אוטוטו בן חמישים", הוא אומר ולא נשמע חושש. "לקחתי את עצמי בספר למעין טיפול אישי במיוחד. החל מהיום שנולדתי, אל תוך חיי המשפחה, דרך המאורעות הקשים והשמחים שלי ועד מי שאני היום. כולל כמובן אבחנות ותובנות על מי שאני באמת לעומת איך שאני נתפס כלפי חוץ".

הספר הפך מהיום השני להוצאתו לרב-מכר. מעניין לשמוע איך הכול התחיל.

מטפלים נולדים מטפלים?

"האמת שאצלי זה היה לגמרי כך", משיב רבינוביץ. "ככל הנראה נולדתי מטפל. אני זוכר שמגיל ילדות כבר הייתי נחשב הפסיכולוג של החבר'ה. תלמידים בכיתה היו באים אלייכדי לספר על המצוקות שלהם, לשפוך את הלב, ואותי אישית תמיד עניינה נפש האדם.אני חושב שלא הייתה לי בחירה אם להיות מטפל או לא.גם הדברים האפלים יותר בנפש ריתקו אותי: יצרים של אנשים, מלחמות פנימיות, יצר טוב ויצר רע,יחסים של בין אדם לסביבתו, ביטחון עצמי, פוטנציאל. זה ריתק אותי.

"גם לתאוות הבידור צריך לשים גבולות. לדעתי, גם מפיקי התכניות יברכו על הצבת גבולות חדשים. כיום מופעל עליהם לחץ כלכלי כבד מאוד להשיג את הרייטינג המצופה מהם"

"בשלב מסוים קפצתי כיתה והייתי הכי קטן בשכבה, ובכל זאת המשיכו לבוא אליי כאילו אני הדמות המבוגרת, האחראית, זו שיודעת על הנפש יותר מאחרים".

איזה מין מעמד זה נתן לך בבית הספר?

"בגלל שקפצתי כיתה והייתי צעיר יותר בכמעט שנתיים מכל החבר'ה, הייתי צריך להוכיח את עצמי כל הזמן. זה בוודאי הקנה לי מעמד מאוד חזק מבחינה חברתית".

בדרך כלל בבית הספר החנונים הם הפחות מקובלים ומי שטוב בכדורגל נמצא בראש.

"נכון שזו התפיסה הרווחת, אבל בסופו של דבר אין תחליף לאוזן קשבת, ודווקא בגלל יכולת ההקשבה והאמפתיהקניתי את מקומי. ככה שבחלוקה של ה'קולים' מול ה'חנונים' הייתי אהוב גם על החנונים שהייתי חלק מהם, אבל גם על הקולים שקיבלו במתנה אוזן קשבת. אחד הדברים היקרים ביותר שאפשר לתת לאדם".

הקשבת לכולם, אך מי טיפל בך כילד?

"הייתי מטפל בעצמי", אומר הדוקטור שבסופו של דבר הפך את התחביב למקצוע;הלך ללמוד רפואה במשך שבע שנים, צירף ללימודים סטאז' של שנה ועוד ארבע שנות לימוד נוספות בהתמחות בפסיכיאטריה.רק כשהפך למטפל, הגיע הטיפול המקצועי שקיבל בעצמו. "נכנסתי לטיפול בעצמי נטו מסיבות מקצועיות, ו'מתוך שלא לשמה בא לשמה'.סברתי שכדי להפוך למטפלים טובים חייבים גם להיות מטופלים.יש היררכיה ברורה מאוד בחדר הטיפולים ורציתי לחוש איך זה מהצד השני. חשבתי שכך אהיה מטפל טוב יותר. עברתי שני טיפולים: בפעם הראשונה הטיפול לא צלח כי לא התמסרתי אליו כראוי,אבל בפעם השנייה זה הלך טוב ועזר לי לא להיות מושפע מהנפש שלי בטיפולים שאני נותן לאחרים. להצליח לעשות הפרדה בין הטיפול שלי באחרים לחיי האישיים".

אבל בכל זאת אתה בנאדם, איך אפשר לנתק את עצמך מעצמך ולהפוך ל'ישות מטפלת' לחלוטין?

"אי אפשר להתנתק לגמרי, זה ברור. הנה, גם כשאני אוטוטו בשדה התעופה בדרך ללונדון מצטיירים לי בראש תרחישים מחדר הטיפולים. אני מאוד טוטלי בטיפול שלי. בעיניי ככה צריך להתנהג מטפל; להביט למטופלבעיניים ולהתמסר עד הסוף. מן המפורסמות הוא שאני חי דרך המטופלים שלי במרכז הפרטי הכי גדול בארץ ונחשב מוביל בישראל. שם, מעבר למאמרים ולתכניות, אני משפיע ברמת המיקרו על בני אדם ספציפיים, שזה מאוד חשוב לי מעבר לרמת המאקרו שבגינה יצאתי לשדה התקשורתי.אני מנסה לגרום לאנשים לא לפחד מטיפול, להאמין במטפל".

הרבה אנשים אומרים את מה שאתה אמרת לעצמך כנער, "אני מטפל בעצמי".היום לדור הצעיר יש תדמית של מי שאינו יכול להתמודד עם קשיים.האם באמת נכון לכל אדם ללכת לאיש מקצוע?

"בסופו של דבר בני אדם מגיעים לאיש מקצוע רק אחרי שהם ניסו לעזור לעצמם וזה לא עבד. אין מה לעשות, כמטפל, יש לי כלים שאין להם.התברר לי בדיעבד שכמה שהצלחתי וטיפלתי בעצמי, גם אני נזקקתי לכלים המקצועיים.הטיפול השני שעברתי, שהצליח, נתן לי איכות חיים טובה יותר, ללא ספק. המקצוע שלי עוסק - אם מזקקים אותו - באיכות חיים. המטרה שלי היא לא שאנשים יחיו אלא שיחיו טוב.לקחת את הפוטנציאל החבוי בנו ולממש אותו. להגשים את השאיפות שלנו, הזוגיות, המשפחתיות,ולהתמודד נכון עם בעיות אובייקטיביות כמו תאונות או מצב כלכלי, ולא רק טראומות ילדות כמו שמקובל לחשוב.

"הביוגרפיה האישית שלי שזורה בהרבה טרגדיות. חוץ מאחי יואב שנהרג, השנים הרבות שבהן היינו חשוכי ילדים ועברנו עשרות רבות של טיפולי פריוןופרי ברכה של ילדה מחוננת שנולדה לנו אחרי שני ילדים אוטיסטים עם תפקוד נמוך.אני רוצה לתת לאנשים את הטיפול הנפשי שאני הייתי זקוק לו ולא מיהרתי לקחת.הטיפול לא יכול לשנות את הנסיבות אלא לסלול דרך טובה להתמודד אתן".

book rabinowitz

כוחות עצומים בתוכנו

אילן רבינוביץ בן 49, נשוי ליונית, רואת חשבון במקצועה, ואב לשלשה. גדל כילד דתי בגבעתיים וכיום מתגורר ברמת גן הסמוכה.למד בתיכון צייטלין, שירת בצה"ל כקצין שלישות, ואחרי סיום לימודיו הקים קליניקה פרטית בשם "מרכז יואב" בבני ברק, על שם אחיו שנהרג.

רבינוביץ הדובר יידיש ידוע כמי שמטפל רבות במגזר החרדי, לצד זה החילוני שבו הוא מפורסם מאוד. הוא הגיש בגלי צה"ל את התכנית 'שעת נפש' יחד עם חנוך דאום, ובהמשך תכנית ייעוץ ברדיו תל אביב. שימש היועץ הפסיכולוגי לתכנית המציאות 'האח הגדול', השתתף בטלוויזיה החינוכית בתכנית 'פרופיל 2010' שבה ערך ניתוח אישיות לדמויות ציבוריות שונות מהארץ ומהעולם. במקביל "זכה" לקיתונות רותחין בדמות כתבות ותחקירים לא מחמיאים, בין היתר בפרשת הכדורים הפסיכיאטריים בבית האח הגדול, ואך לא מזמן בעקבות הודעת משיבון שהשאיר לו מטופלו דודו טופז ז"ל שאותה שחרר לציבור באישור ילדיו של טופז, מה שלא ממש עזר להוריד ממנו את לשונות האש שטענו שההקלטה שוחררה כדי לקדם את ספרו החדש. אבל לרבינוביץ פחות מזיז מה טוענים נגדו; הוא מספר שמעשיו הם לשם שמים.

"הרגשתי ציווי פנימי לכתוב את הספר הזה", הוא אומר. "אני לא דתי אבל מאמין, אז אני לא אומר 'ציווי אלוקי'. אמרתי לעצמי שככל שהספר יהיה יותר אמתי הוא יצליח יותר ללמד אנשים מהניסיון הכואב שלי - שחולשות הן כוח. החסרונות שלך הם היתרונות שלך, וגם להפך".

תוכל להסביר?

"מתברר שהקב"ה ברא אותנו עם כוחות הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו חושבים שיש לנו.כנראה גם אני ורעייתי שתחיה קיבלנו כוחות חזקים מאוד שלא ידענו על קיומם בהתחלה, כשנולדו שני ילדינו. אחרי כמה שנים של אבל ומשבר לא פשוטים בכלל, למדנו שהדרך שלנו לעזור לילדים שלנו היא לשנס מותניים ולהילחם,להביא את הטיפולים הכי חדשניים של ילדים כאלה לישראל בגלל הילדים שלנו - אבל כתוצאה מזה לעזור גם להורים ולילדים אחרים. בגלל הקושי שלנו הקמנו את בית ספר אלו"ט, המתקדם ביותר בתחום האוטיזם. הקמנו כיתות משולבות בבתי ספר רגילים. עזרנו מאוד להורים שיש להם ילדים הסובלים מנכויות שונות - ולימדנו אותם לא לוותר, להגשים את עצמם ולנסות את הפוטנציאל החבוי בהם, אך גם לא לשכוח את הילדים האחרים. משימה לא פשוטה בכלל".

וכשחופרים פנימה, מה ההרגשה בזמן הכתיבה עצמה?

"יש קושי גדול מאוד לעשות דבר כזה, לכן כתבתי את הספר בגיל מאוחר יחסית. לא שהקושי מאחוריי, אבל למדתי טוב יותר איך לחיות אתו.הכתיבה עצמה הייתה מטלטלת, רגשית וסוערת כי הכול שם מאוד אישי וחושפני".

אלוקים שלו

פרק שלם בספר מדבר על המהפכה שרבינוביץ טוען שחולל בציבור הדתי-לאומי והחרדי בנוגע ליחס לטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי. רבינוביץ שהגיע מהציבור הדתי-לאומי עדיין מרגיש חלק ממנו למרות ראש המגולה.

"הורדתי את הכיפה בלי אג'נדה עקב מאורעות חיי. הרגשתי שאלוקים כבר אינו כתובת לתפילותיי", הוא מסביר בקצרה מה גרם לו ולאשתו לנטוש את אורח החיים הדתי. בזמן שלאשתו קשה עדיין "לסלוח לאלוקים", כדבריו, הוא מצא את עצמו נזקק לאמונה שעזב."היום אני חש שלא ממש עזבתי את הציבור הדתי ואני די שם", הוא אומר ומספר על כך שהוא בן בית ומקורב אצל גדולי הדור.כשאנו שואלים אותו בחיוך האם ייתכן שבעקבות כך יום אחד ימצא את עצמו חוזר בתשובה, הוא אפילו לא מחייך."אומרים שאפשר להוציא את הבחור מהישיבה אבל אי אפשר להוציא את הישיבה מהבחור. אני עדיין אדם מאמין, אדם חילוני מאמין. ועד היום לפני כל הרצאה שלי אני לא אעלה אל הפודיום בלי לומר לפני כמה פסוקי תפילה".

כשאנו מנסים לברר באילו פסוקים מדובר הוא אומר שמדובר בעניין אישי בינו לבין בוראו, ומוטב שיישאר כך. שחררנו.

הכישלון הגדול

רבינוביץ, אם תהיתם, כבר לא מלווה תכניות ריאליטי כאיש מקצוע. אחרי פרשת הכדורים בבית 'האח הגדול',הוא תקף ציבורית את מנהלי התכנית וטען שהפך לעלה תאנה של אנשי הכוח האמונים על אחוזי הרייטינג. בפרק מיוחד בספר הנקרא 'קרבנות הריאליטי' הוא מביא התלבטות אישית קשה: האם לפרסם בכלל את הפרק.

"למה לי לעורר מתים מתרדמתם?" הוא תמה. ובכל זאת הפרק עומד בעינו, לא רחוק מהסיפורים האישיים יותר בחייו של רבינוביץ."זה מעורר סקרנות, וגם אם זה פרק קטן בחיי - זה תפס נפח אדיר", הוא אומר."אני לא רוצה שהקורא ירגיש מרומה שאני כותב על חיי ומתעלם מזה".

אפשר לומר, ועל כך מסכים גם הדוקטור, שעניין 'קרבנות הריאליטי' נחשב אצלו כישלון חרוץ בכל הנוגע למה שהוא מנסהלהשיג זה שנים: קודים אתיים מחייבים עבור תכניות ריאליטי כדי למנוע נזקי נפש למתמודדים.עמדתו בנושא היום ברורה לכול והוא פעל רבות בנושא - החל מפגישות עם מנהלי ערוצים, דרך ראיונות ומאמרים ועד פנייה לרשויות החוק, וכלום. התכניות נמשכות כסדרן ועם הזמן התכנים הופכים קשים יותר לצפייה כשהרייטינג ממשיך בדרכו מעלה מעלה, אל שמי השמים.

בספר חושף רבינוביץ חלקים מהחוזים בתכניות ריאליטי העשויים לגרום אי נוחות רבה למי שצופה בהן. משפטים בנוסח: "אני מקבל על עצמי את הסיכונים ומודע לכך שהתכנית נושאת עמה את הפוטנציאל למוות, לפציעה גופנית חמורה, למחלה נפשית או גופנית".

"אומרים שאפשר להוציא את הבחור מהישיבה אבל אי אפשר להוציא את הישיבה מהבחור. אני עדיין אדם מאמין, אדם חילוני מאמין. ועד היום לפני כל הרצאה שלי אני לא אעלה אל הפודיום בלי לומר לפני כמה פסוקי תפילה"

"גם לתאוות הבידור צריך לשים גבולות", הוא אומר. "לדעתי, גם מפיקי התכניות יברכו על הצבת גבולות חדשים. כיום מופעל עליהם לחץ כלכלי כבד מאוד להשיג את הרייטינג המצופה מהם".

ילדים זה שמחה

רבינוביץ' מספר שכל חייו דמיין את עצמו כאיש משפחה, בן זוג ואב לילדים,מה שהעצים יותר את הקשיים בטיפולי הפוריות. אך לגבי אחרים, בצל פרשיות התעללות בילדים הצצות לאחרונה, הוא נזהר מלתת דוגמה אישית לאחרים. "ילדים זה למי שמתאים לו", הוא אומר. "לי אישית היה ברור שמשפחה וילדים זה הבסיס ואחר כך הקריירה. נישאתי צעיר ומההתחלה ניסינו להביא ילדים עם כל מה שאני ואשתי עושים והקריירות,ראינו במקום הראשון את ההגשמה ההורית. זה האושר הגדול ביותר שיש,ואם הקב"ה היה נותן לי יותר ילדים הייתי עוד יותר שמח, אבל זה כבר לא יקרה. הרגשנו שאנחנו לא יכולים לקחת סיכון של ארבעים אחוז שיהיה לנו ילד נוסף עם צרכים מיוחדים.זה היה גדול עלינו".

נדמה שיש לך הכול מבחינה מקצועית. האם יש שאיפות בשלב הזה?

"בן אדם שהגיע לשיא זה לא טוב", אומר רבינוביץ נחרצות, וניכר שמחשבותיו על לונדון המצפה לו מאיימות להסיח את דעתו. "השיא שאני מחכה לו בכיליון עיניים הוא להיות סבא", הוא אומר. "זו פסגה שבע"ה אגיע אליה בזכות בתי דנה".

איזה פאנץ' לנפש?

"'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה' – הכי אמתי גם היום".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
זמן המראה

  אבינועם הרש מכין אתכם...

צעד לקראת השיבה הביתה

  שולי מועלם עד החזרה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם