פרוייקט 'המורה שלנו': תפילה

b 6 more shelanu

 

התגבר כארי לקום עם הנץ

אריאל שרפי, תלמיד ישיבת אמי"ת אשדוד

תפילת שחרית עם הנץ החמה נחשבת התפילה בעלת ההשפעה הכי גדולה על המשך היום.

אבל לקום עם הנץ? זה אפשרי?

מתברר שכן.

למניין "הנץ" בישיבה שלנו, שאותה יזם הרב יעקב זיכרי, מגיעים מדי בוקר 20 תלמידים!

תפילה עם הנץ החמה מרגשת ומחזקת מאוד. אני אוהב את האווירה המיוחדת כשאני משכים לקום. כולם ישנים, ואני פוגש את חבריי מהישיבה שגם הם קמו במלוא העצמה.

ואף על פי שכולנו קצת עייפים, יש באווירה משהו מעורר שגורם להתפלל מעומק הלב. התפילה עם הנץ משפיעה על המשך היום, נותנת הרגשה של קדושה של ממש. לפעמים מצטרפים אלינו גם כמה אבות, שמתרגשים להשתתף אתנו בתפילה המיוחדת שלנו, כוותיקין.

אחר התפילה אנחנו מתיישבים ללימוד הדף היומי או לשיעור מוסר עם הרב יעקב – ומתחילים יום נהדר עם פחות שעות שינה ויותר שעות של קדושה.

פשוט תענוג רוחני אמתי.

תאמינו או לא, גם בגיל ההתבגרות - תפילה עם הנץ, זה אפשרי!

 

"העושה תפילתו קבע - אין תפילתו תחנונים"

ירונה אייברמס, בית חינוך רננים, רעננה

המורה אורלי מסבירה לנו בהתלהבות את המשנה: אדם שמתפלל כל יום ללא חידוש, ללא שינוי מהיום הקודם, תפילתו אינה נחשבת תחנונים.

אבל איך מחדשים כל יום את התפילה?

אני יושבת בכיתה וחושבת על דברי קהלת: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש. דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת".

קהלת מבטא ייאוש מכך שהעולם אינו משתנה. הדברים נשנים וחוזרים על עצמם. ואני מתחברת לזה וכמעט מתייאשת. התפילה שלי היא אותו דבר בכל יום. היא חוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב...

אבל אז אני נזכרת מה המורה לימדה בכיתה ומבינה כמה הפוך הוא הדבר. אני חושבת על ההלכות שהמורה לימדה אותנו ל"בגרות" ומבינה כמה הן מתאימות לחיים. כמה הן מעצימות אותי ואת התפילה שלי.

כשאני מבינה למה אני פוסעת קדימה ואחורה, כשאני מבינה את משמעות הפסוקים שאני קוראת, כשאני מבינה את המעמד העצום שאני נמצאת בו - כמו קסם, התפילה שלי היא אחרת. עצמתית. מתחדשת.

 

משמעת, כבוד ופרופורציות

הרב מנחם בורשטין

ראשית נפתח בכבודה של אכסניה ונשבח את הרעיון היפה לכתוב על מורי העבר שנחרתו בזיכרוננו. מורים אלו השקיעו את נשמתם בתלמידיהם ועשו מאמץ רב לחנך דור של אנשים ישרים וגומלי חסדים.

זיכני הקב"ה ועליתי לארץ מאורוגוואי בגיל צעיר. את ביתנו הראשון קבענו במרכז שפירא, ושם התחלתי את כיתה א'. בכיתה ב' עברנו לחדרה, מכיוון שאמו"ר יסד את ישיבת בני עקיבא בעיר. באופן טבעי שלחו אותנו ההורים לבית הספר הממלכתי דתי 'תחכמוני' בחדרה, ושם זכינו למנהלים נמרצים ומסורים כדוגמת מר משה אביטל זצ"ל, מר משה נייהויז זצ"ל ומר אמנון אריה שליט"א, שאוכל להאריך על אודותיהם רבות, אך רציתי לשתף אתכם דווקא במורֶה ובמורָה הזכורים לי ואני משתדל לשמור עמהם על קשר עד היום.

בכיתה ז'-ח' למדתי אצל מר משה גיאת שליט"א מפרדס חנה. הוא היה מורה מיוחד שמצד אחד 'החזיק קצר' את הכיתה בענייני משמעת וחינוך אך מצד אחר התייחס בכבוד רב לכל תלמיד ותלמיד. הוא הסביר בצורה חיה ביותר כל סוגיה שלמדנו ודיבר בסגנון פתוח ואחראי מאוד על ענייני קדושה, שמירת הברית וגיל ההתבגרות. כאשר גער בתלמיד היה מסיים את גערתו בקריצה מיוחדת, וכך היו הדברים מתיישבים על הלב בצורה נעימה.

במהלך שנות הלימודים למדתי גם אצל המורה פרידה ברוכי תליט"א, שהייתה מורה מקצועית לעברית ולספרות ועם זאת הייתה אישיות דגולה שחינכה אותנו לערכים יהודיים באמנות רבה. בשיעוריה היא הייתה מדריכה אותנו לשמירת הפרופורציה בין דברים בחיינו ומאתגרת אותנו להגיע לתובנות החשובות בחיינו. דמותה הרצינית והמאתגרת עומדת לנגד עיניי גם היום, אחרי הרבה שנים.

אוכל להאריך ולכתוב דברים רבים על דרכם ועל מעשיהם, אך הקפדתי לציין את הדברים שייחדו אותם ונחרתו בזיכרוני ומסייעים לי עד היום. אינני רוצה לפגוע חס ושלום בשאר המורים הטובים והמסורים שלנו, אך בחרתי נציגות נכבדה של המורים היקרים הנ"ל.

גם מעל במה זו אני שולח את תודתי העמוקה להם ולשאר הצוות, שפשוט השקיעו את כל נשמתם בתלמידיהם.

 

"הנשמה היא תמיד מתפללת"

אביגיל נבו, ראש אולפנת צביה תאיר בבית אל

ואנחנו בהיותנו שקועים בעולם העשייה, בשגרת היומיום, מתקשים לשמוע את המייתה בהתרפקותה על דודה.

מחשבותינו רצות להן במהירות, והחיבור ל'מילים העתיקות' ולסדר התפילה קשה לנו.

אתגר גדול הוא להתפלל, וגם מי שפותח את הסידור שלוש פעמים ביום פוגש את הקושי להתפלל.

אז איך מחנכים לתפילה? האם בכלל אפשר לחנך לתפילה?

אין בידי מפתחות קסם ואיני יודעת איך מחנכים לתפילה. בראש ובראשונה אני עסוקה בעצמי ובתפילתי ומתוך כך אני מזמינה את תלמידותיי להיות שותפות שלי במסע המרגש הזה.

נקודת המוצא שלי היא שהנשמה מתפללת תמיד, וכדי לפגוש את הנשמה עליי להסיר ולקלף את 'הלבושים החיצוניים' ולפגוש את החוויה שהתפילה טבעית לי, טבעית לנו.

לאפשר לעצמנו לשים לב לרגעים שבהם רעשי הסביבה שותקים ונחשפת העובדה שאנו מתפללים, הרבה יותר משאנו חושבים, בלי משים ובלי כותרות; לפני המבחן במתמטיקה או לפני הטסט, בשעת כאב או מחלה של אדם קרוב. בהודאה על חיי, על הצלחותיי כמו גם על כישלונותיי, או בהתפעלות ושבח מול תופעת טבע מדהימה.

לאפשר לעצמנו להרחיב את קשת האפשרויות להתחבר לתפילה. להחזיר את התפילה למקורה, כביטוי לקשר אישי, לחיבור הבא ממקום פנימי ועמוק. להיזכר שהיא המפגש האינטימי ביותר ביני ובין הקב"ה. לראות במילים המודפסות פיגומים המסייעים בידינו להתחבר ולעורר את השיח הטבעי העובר דרך הלב ולא רק דרך השכל. לדעת שאין היא נחלתם של גדולי עולם בלבד אלא שגם אני יכולה, שכל אחת יכולה, שכל אחד יכול.

לתת את האפשרות להגיע אל התפילה הסדורה מתוך התפילה האישית, ולהתנסות גם בתנועה ההפוכה, להתחבר דרך הנוסח הקבוע למקום הפנימי, אל המיית הלב. לזכור שהתפילה היא ערגה, היא כמיהה, ולזכור שגם הקב"ה מתאווה לתפילתנו.

לדעת שלכל אחד יש החיבור המיוחד שלו, ושבכל יום יכולה נקודה אחרת להאיר בי ולהיות נקודת החיבור שלי.

לפתח את היכולת לעמוד מול ה' בהשתפכות הנפש ללא נוסח קבוע בפשטות ובכנות, בדיבור ישיר ובשפה יומיומית, לצד היכולת להשתמש בנוסח הקבוע המרחיב את תפילתי אל מעבר לעולמי האישי ומחבר אותה לרצונות ושאיפות גבוהים יותר.

ולזכות להיות תמיד בתנועה ובהתקדמות שאין לה סוף.

 

b7underdos5


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שריון הזכוכית

  איתמר סג"ל על הבנות...

חוגגים 100 למקום בעולם

  מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם