מנהיג עם כיפה

7 seker b7

יוסף ארנפלד

סקר חדש שנערך ע"י מכון 'מאגר מוחות' ומתפרסם לקראת 'כנס ירושלים' ה-14 של עיתון 'בשבע' הנערך השבוע, מגלה כי למרות המאמצים הרבים המושקעים בציבור הדתי-לאומי במטרה להגיע לעמדת ההנהגה במדינת ישראל, רוב הציבור לא רואה זאת כאפשרות בכלל. שיחה עם האסטרטג איל ארד מחדדת את ההנחה שהכול תלוי באיזה מקום רואה את עצמו הציבור הדתי-לאומי בכל הקשור ליכולותיו להנהיג ולקחת אחריות חוץ-מגזרית בפוליטיקה הישראלי

כחלק משורה של שאלות עומק העומדות על הפרק, הפנה העיתון 'בשבע' את השאלה הבאה לציבור הישראלי: "באיזו מידה לדעתך מדינת ישראל בשלה או לא בשלה כיום לראש ממשלה דתי?" 58% השיבו שהם חושבים שמדינת ישראל לא בשלה כיום לראש ממשלה דתי ורק 23% חושבים שכן. מתברר שהבעיה מתחילה עמוק בתוך המגזר, מכיוון שגם התשובות בקרב הציבור הדתי-לאומי לא מעודדות במיוחד. 45% סבורים שהעם בישראל לא בשל לראש ממשלה דתי, 21% חושבים "ככה ככה", 34% מאמינים שכן בשל.

כדי להבין איפה בדיוק נמצאת הבעיה, שוחחנו עם האסטרטג איל ארד, שהיה בין השאר יועץ של אריאל שרון בתקופת הגירוש מגוש קטיף, כדי לברר אתו האם לדעתו ייתכן ראש ממשלה חובש כיפה. "התשובה היא כן", הוא משיב אך מציב תנאי הכרחי לטעמו: "כל עוד הוא לא נתפס כמייצג מגזר, אלא כבעל עמדה ציבורית רחבה מעבר לגבולות המגזר". האם הבית היהודי במקום הזה? לדעתו עוד לא ממש. "מדובר עדיין במפלגה שנתפסת בציבור כמפלגה מגזרית, לכן קשה למי שעומד בראשה להגיע לראשות הממשלה".

כדי להמחיש את הניתוק בין היכולת הפרסונלית עם הכיפה להגיע להנהגה לבין הבית המגזרי, מניח ארד כי במסגרת ריצה של דמויות כמו בנט של היום או אפי איתם של פעם בתוך הליכוד למשל, לא תפריע לציבור מידת הדתיות שלהם. "בתוך הליכוד, אף אחד לא מתייחס לח"כ יולי אדלשטיין כאדם דתי, הוא ליכודניק שבמקרה חובש כיפה לראשו. כך גם זאב אלקין, הוא לא שונה בתפיסה מיריב לוין, שהוא ליכודניק בלי כיפה. לעומת זאת, גם איילת שקד, חילונית בתוך הבית היהודי, נתפסת כחילונית של הבית היהודי.

"אם הבית היהודי הייתה הופכת ממפלגה מגזרית למפלגה לאומית, שמייצגת עמדה לאומית ולא את המגזר, היא הייתה יכולה לפרוץ ולקבל מצביעים מציבורים אחרים, רחבים ומגוונים". לדבריו, בגודל הנוכחי של מפלגה - גם אם הוא קטן – אין שום מדד לפוטנציאל הצמיחה שלה, כל עוד מדובר במפלגה שבמהותה תחשוב ותוכיח את עצמה כעל-מגזרית. "'חרות' הייתה מפלגה עם שמונה מנדטים", הוא מזכיר, "והיא גדלה והפכה למפלגת שלטון כי היא ביטאה עמדה ציבורית-לאומית.

"כיום רוב הפוליטיקאים חובשי הכיפה, שבאים מהמגזר, נתפסים כמפד"לניקים, ולא משנה איך קוראים למפלגה", מסביר ארד ומעניק המחשה מעולם התקשורת המקביל. "הראשונים מהציבור הדתי-לאומי שנכנסו לעמדות בכירות בעולם התקשורת, נתפסו כמייצגי המגזר. אורי אורבך היה 'דתי-המחמד' של התקשורת. אבל היום אף אחד לא בודק אם לעמית סגל יש כיפה, הוא נחשב כתב פוליטי בדיוק כמו ספי עובדיה. מעבר לזה, הכתבים הדתיים הראשונים כיסו את התחום הדתי-לאומי, את יהודה ושומרון – הם היו כתבים מגזריים שסיקרו את המגזר. בהמשך באו אנשים כמו קלמן ליבסקינד, עמית סגל והרבה אחרים שמסקרים את התופעות של הפוליטיקה הכללית".

"אם התודעה של הציבור הדתי-לאומי תהיה שהוא מגזרי ולכן הוא מצפה מהמנהיגים שלו להתעסק בבעיות המגזר, הוא לא יצליח להגיע להנהגה. ככל שהמגזר הדתי-לאומי יראה את עצמו פחות כמגזר בעל מאפיינים ייחודיים שדורשים טיפול ויותר כאליטה משרתת של כלל הציבור, בצבא, באקדמיה, בפעילות החברתית, בתקשורת וגם בפוליטיקה, באופן טבעי הוא יגדל מתוכו אנשים שישאפו לפעילות פוליטית כללית"

על פי הסקר, הציבור הדתי-לאומי לא רואה את עצמו ראוי להנהגה. מכאן הבעיה?

"אם התודעה של הציבור הדתי-לאומי תהיה שהוא מגזרי ולכן הוא מצפה מהמנהיגים שלו להתעסק בבעיות המגזר, בדומה לחרדים, שרואים עצמם כמגזר בעלי צרכים ייחודיים ומצפה מהנציגים שלו לטפל בדברים האלה - הוא לא יצליח להגיע להנהגה. ככל שהמגזר הדתי-לאומי יראה את עצמו פחות כמגזר בעל מאפיינים ייחודיים שדורשים טיפול ויותר כאליטה משרתת של כלל הציבור, בצבא, באקדמיה, בפעילות החברתית, בתקשורת וגם בפוליטיקה, באופן טבעי הוא יגדל מתוכו אנשים שישאפו לפעילות פוליטית כללית.

"שי פירון אמר שהמפלגה הראשונה שלו היא 'יש עתיד', אבל אם לא הייתה קמה המפלגה הוא היה מצביע הבית היהודי. יש עתיד לא פנתה לציבור הדתי-לאומי באמירה 'יש לנו נציג שלכם – תצביעו אלינו'. רוב האנשים שעוקבים אחריו בפייסבוק בכלל לא דתיים, הם רואים אותו כאדם בעל אמירה רוחנית מעניינת ששווה להקשיב לה, להתמודד אתה, להתווכח או להסכים – כמו כל אינטלקטואל אחר".

עד כמה השמאל עובר שינוי בשנים האחרונות, שאנשים מתוכו יכולים להצביע למפלגה בעלת אוריינטציה דתית?

"למפלגה עם אוריינטציה דתית, גם חילונים-ימנים לא יצביעו, חוץ ממספרים קטנים. בציבור הדתי-לאומי בדור האחרון יש יותר ויותר אנשים שהשתחררו מהתפיסה המגזרית ומבינים שמה שחשוב הוא לא מפלגה שתדאג לבתי כנסת, מקוואות ותשלומי הורים במוסדות החינוך הממלכתיים-דתיים והחדרת ערכי היהדות לזירה הממלכתית. הם רוצים להיתפס כאזרחי המדינה שרוצים להשפיע עליה ולאו דווקא כאזרחים דתיים". לטענת ארד, ככל שהתפיסה הזו תתרחב יהיו קהלים חדשים שיביעו עניין בבית פוליטי שכזה.

זה אומר שהדתיים צריכים לוותר על חלק מתפיסות העולם שלהם, או במילים אחרות להיות פחות ימניים ופחות דתיים, או שדי יהיה בהתרחבות לצרכים הכלליים?

"זה עניין של היררכיה, מה נקודת המוצא שלך. יש מגוון נושאים וכל מפלגה בוחרת מה היא שמה בראש ומה מהנושאים היא מניחה בינתיים בצד. תמיד יש ויכוח בין ש"ס לבית היהודי מי יחזיק בתיק הדתות. הוויכוח מסמן שמדובר במפלגות מגזריות".

זה כבר לא מדויק, הבית היהודי הציב הפעם לעצמו את תיק המשפטים והיעד אכן נכבש.

"אני מאמין שבנט היה רוצה שהבית היהודי תהיה מפלגה כלל-ישראלית ולא מפלגה מגזרית. אבל רוב חברי הסיעה שלו לא מסכימים עם העמדה הזאת". ארד מציין שבפועל את עובדה הזו רואים בעקיפין בתוצאות של הסקר בתוך הציבור הדתי. מי שלא רואה את החברה הישראלית בשלה לכיפה בהנהגה אומר בעצם שהכיפה שלו ותחומי העניין שבה היא נמצאת עדיין לא בשלים לעסוק בענייני הנהגה.

נראה שגם בנושא הזה, בסופו של דבר הזולת רואה אותך בדיוק כפי שאתה מעצב את עצמך בעיני עצמך.

 

b7underdos5

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

שלום עלינו בפריימריז

  מאמר מאת הרב אורי...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם