Print this page

שוברות שיוויון

b 7 shivyon

יוסף ארנפלד

סוגיית גיוס בנות לצה"ל בכלל ושילובן בתפקידי לחימה בפרט ממשיכה להעסיק את השיח הישראלי * הצצה נוספת למאמצים שמושקעים כדי להחדיר עוד ועוד לוחמות לצבא, לא פעם בניגוד למסקנות המקצועיות שהצבא עצמו הגיע אליהן, סיפקה השבוע ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שערכה דיון סוער במיוחד בנושא

 

חברי הכנסת איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני),מירב בן-ארי(כולנו) וחיים ילין(יש עתיד) יזמו את הדיון שנערך השבוע בנושא גיוס בנות לצה"ל בוועדת החוץ והביטחון. ח"כ נחמיאס-ורבין טענה בדיון כי אסור שהצורך והרצון לשלב חיילים מהציונות הדתית וחרדים יבוא על חשבון נשים. "בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעת הדרת נשים בשירות קרבי בצה"ל כי יש גברים החוששים לעמוד במבחן, ולא בגלל שהנשים אינן מסוגלות. צה"ל היום הנו מפעל החברות הגדול בארץ, התרבות בצה"ל משליכה על האופי והשיח בחברה. החברה האזרחית היא מראה לחברה הצבאית ולכן על צה"ל להיות מודל לקידום ולעידוד שוויון לנשים. אסור לנו כחברה לקבל אמירות שדרישה לשוויון נועדה להחליש את הצבא, שנשים מקומן במטבח ועוד. מי שרוצה למנוע מנשים לשרת בקרבי פוגע בצה"ל, פוגע במדינה".

 

גידול של 38% במספר הלוחמות

 

נתונים מהשטח המעידים על גידול חד מאוד בגיוס בנות לתפקידי לחימה הביא תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל. הוא סיפר לוועדה כי בשנת 2017 צפויות להיות כ-2,800 לוחמות בצה"ל, וכי נרשמה עלייה של 38% במספר הלוחמות בפיקוד העורף, 19% בתותחנים ו-93% בחיל הים. תא"ל שני הוסיף כי במג"ב צפויה עלייה של 100% במספר הלוחמות וכן חשף כי הצבא מקים בסיס אימונים חטיבתי (בא"ח) אחוד, הראשון מסוגו, לכל הגדודים המעורבים לגברים ולנשים, לרבות הגדוד המעורב הרביעי שיצא לדרך בגיוס מרץ הקרוב.

 

התייחסות רפואית על ההבדלים הפיזיולוגיים בין בנים לבנות,כמו צפיפות עצם והיחס בין מסת שריר לאחוזי שומן, הביאה סא"ל ד"ר לנה פלדמן-קורן, רע"ן רפואה בזרוע היבשה. היא התייחסה להבדלים אך לדבריה הם אינם אומרים שבנות אינן יכולות לבצע את ההכשרה הנדרשת מלוחם, אלא שצריך לבצע את ההכשרה בצורה מותאמת. "לוחמת זה לא לוחם ממין נקבה, אלא היא דורשת הכשרה ייעודית. האתגר שלנו הוא בניית המעטפת ההכשרתית למלא את ייעודן כלוחמות, תוך שמירה על בריאותן".

 

מי שהביע הסתייגות ברורה לדברים היה אל"מ (במיל') רז שגיא, יו"ר הפורום לחוסן צה"ל, שדאג להזכיר לנוכחים שהייעוד של הצבא הוא בשדה הקרב ולא בשוויון החברתי. "יש תרומה מכרעת לשירות נשים בצבא, אבל צריך לשים גבול. אם גורמי המקצוע שבחנו את הדברים במהלך השנים אומרים שיש פערים פיזיולוגיים, הפתרון הוא לא להוריד את הרף". שגיא אמר כי על פי מחקרו צה"ל מוריד את רף האימונים והכשירות המבצעית כדי לשלב נשים בתפקידי הלחימה, כמו למשל הצבת ספסל כדי להקל על מעבר החומה בבוחן המסלול בבית הספר לקצינים, וכי על פי נתונים שקיבל ממחקרים של צה"ל, 46% מהנשים נפגעות במהלך השירות כלוחמות. "מישהו היה שולח את בתו למסגרת עם מספרים כאלה?" הוא תהה.

לימור לקס, לוחמת לשעבר בקרקל: "היום אני סובלת ממגבלות מבניות ונוטלת תרופות. אני לא יודעת אם זו אשמת המפקדים בשטח או המערכת, אבל אין לי ספק שאם מישהו היה עוצר את הדברים בזמן, לא הייתי מגיעה למצבי. הגעתי לפה היום כדי שאתם תוכלו 'לעשות חושבים'"

 

נציגת הצבא מודה: המחקרים אכן נעשו בצבא

 

למשמע המספרים הברורים, התחיל הדיון להתלהט. חברות הכנסת סתיו שפיר, רחל עזריה ואיילת נחמיאס-ורבין תקפו בזעם את שגיא בטענה להצגת נתונים שקרים, "זו דה-לגיטימציה לשירות לוחמות". אך רז שגיא התעקש כי הצבא הוריד סטנדרטים בעבור לוחמות, טען כי הן נדרשות להישגים נמוכים יותר וכי הבחנים שלהן שונים. בהתחילה התנערה נציגת הצבא מהנתונים וטענה כי היא לא יודעת על מה הוא מדבר, אך לבסוף נאלצה להודות שזהו מחקר שאכן נערך בצה"ל, אך ניסתה להסביר כי הנתון המדבר על 46% פציעות בקרב לוחמות הוא מול 25% אצל הלוחמים, וכי מדובר על שיעור התלונות ולא על פציעות ארוכות-טווח.

 

עדות מוצקה לנתונים החד-משמעיים, כפי שחוותה בעצמה, הביאה לימור לקס, ששירתה כלוחמת בגדוד קרקל והעידה על עצמה שהייתה בחורה בריאה לפני הגיוס וכיום הרבה פחות. "שלושה חודשים מיום הגיוס התחלתי לסבול כתוצאה מפציעות, עד להשבתה מוחלטת", היא תיארה בפני הוועדה. "השתחררתי אחרי שנתיים וארבעה חודשים. היום אני סובלת ממגבלות מבניות ונוטלת תרופות. אני לא יודעת אם זו אשמת המפקדים בשטח או המערכת, אבל אין לי ספק שאם מישהו היה עוצר את הדברים בזמן, לא הייתי מגיעה למצבי כיום. אין לי שום חרטה על הגיוס ללחימה. עשיתי זאת מרצון והיה לי חשוב לעשות זאת, ואני בעד שירות נשים בכל תפקיד שהן חפצות בכך, אבל הגוף שלי לא עמד בסרגל המאמצים ונגרמו לי נזקים קשים מדי".

 

לקס סיפרה כי עשרות מחברותיה יכולות להעיד בדיוק כמוה: ''התחלנו שירות צבאי כנשים בריאות, ונפגענו. הגעתי לפה היום כדי שאתם תוכלו 'לעשות חושבים' איך אפשר למנוע את הנזק לחיילות אחרות.בעיניי סרגל המאמצים תלול מדי ויותר מדי בנות נפגעו בגדוד שלי מבנים. צריך לחשוב איך למנוע את הנזק לאחרות, וצריכה להיות בקרה על שירות נשים כלוחמות".

 

ח"כ ילין קרא לעברו של ח"כ יוגב "האם ערך הצניעות עליון מערך השוויון?" ח"כ יוגב השיב נחרצות: "חד-משמעית, הצניעות חשובה מהשוויון"

 

מלחמת ערכים

 

ח"כ מוטי יוגב(הבית היהודי) תיאר כי בעיניו שירות הנשים בצה"ל הוא מציאות וצורך חיוני, אך עם זאת, מטרת צה"ל היא לנצח במלחמה ולהגן על המדינה, וכל מה שמסייע לזה יהיה בצה"ל, ומה שלא - לא יהיה. "זהו ערך הניצחון ויש עוד שלושה ערכים שצריך לדבר עליהם: הצניעות, הבריאות והמבצעיות. ערך הצניעות מחייב ליצור תשתית מתאימה, בעבודת מטה סדורה, שתאפשר הצבת חיילות וחיילים יחד. ערך הבריאות נדון פה בהרחבה לוודא שלא נוצרות פגיעות, וערך המבצעיות הוא לוודא שאין הקלות בהנחיות ובדרישות". ח"כ ילין קרא לעברו של ח"כ יוגב: "האם ערך הצניעות עליון מערך השוויון?" וח"כ יוגב השיב נחרצות: "חד-משמעית, הצניעות חשובה מהשוויון".

 

אין חולק על כך שלא מעט מורכבויות ומגבלות כרוכות בגיוס נשים, ולמרות זאת, כמעט תמיד נראה שהמסקנה נכתבה מראש. העדויות החד-משמעיות שעולות מהשטח, לעומת המאמצים האדירים שמושקעים בגיוס בנות בתפקידי לחימה בצה"ל, מעלות לא מעט סימני שאלה.

 


 

b7underdos5

 

 

 

 


אולי יעניין אותך גם