"בג"צ מתעלם מהחוק"

8 rakover

ארנון סגל

"צריך להקים ועדת חקירה שתבדוק למה בית המשפט העליון מתעלם מן החוק"
פרופ' נחום רקובר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר וחתן פרס ישראל, לא ממש מופתע מהכרסום באמון במערכת המשפט הישראלית. כבר שנים הוא מתריע בפני כל מי שרוצה להקשיב שהבחירה של המערכת לברוח מבשורת המשפט העברי גרמה לה לאבד כיוון * בניגוד לאחרים הוא מגיע מתוך המערכת ומאמין שהשינוי יתחולל דווקא בתוכה * מבחינתו הכול כבר מוכן בספרות משפטית חסרת תקדים בהיקפה כמעט בכל התחומים – החל מלוחמה מול אויב, דרך טיפול בשחיתויות ועד דיני שמירה והלוואות * מה קרה למדינת ישראל מאז הימים שאפילו שולמית אלוני נאבקה לצד המשפט העברי ועד לימים שבהם אפילו בית המשפט העליון מפנה לו את גבו – בניגוד לחוק * קווים למהפכה העברית הבאה

'חוק לישראל' איננו רק כינוי לספרי הלימוד היומי שרבים מחזיקים בהם, אלא גם שמה של סדרת ספריו של פרופ' נחום רקובר בענייני משפט עברי, שיצאו לאור בידי משרד המשפטים.

אמרת פרופ' רקובר, אמרת משפט עברי. הוא קנאי לו לא פחות משאליעזר בן יהודה היה קנאי לשפה העברית. זה מתחיל משני מדפים בסלון שמוקדשים לספריו שכולם כאחד עוסקים רק בכך. במשך עשרות שנים מילא סוללה ארוכה של תפקידים במערכת המשפט ובמשרד המשפטים בהקשר הזה. בשנת תשס"ב קיבל את פרס ישראל על מפעלו. מלבד הפרס הזה זכה ברשימה ארוכה של פרסים נוספים. הוא בן 83, אב לתשעה, סב לעשרות רבות של נכדים וסבא רבא לכעשרים נינים.

פרופ' רקובר נולד וגדל בבית שבו הוא גר גם היום בשכונת רחביה. הבית נבנה בידי אביו בשנת 1931 והבן נחום בא לעולם כעבור שנה. הסנדק בברית שלו היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק. כשגדל למד רקובר בישיבת כפר הרא"ה. לכיתה ט' נכנס עוד בטרם הוקמה מדינה ליהודים, ובשנה שחלפה מאז ועד נסיגת הבריטים מהארץ הספיק גם לשרת בהגנה. כעבור שנתיים בלבד עבר לישיבת מרכז הרב ולמד אצל הרב צבי יהודה. הוא הוסמך לרבנות בשנת 1953 כשהוא רק בן 21. בשנת 1982 החל לשמש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

המחלקה הקטנה למשפט עברי במשרד המשפטים, שכיום עומד בראשה עו"ד ד"ר מיכאל ויגודה – היא כנראה הגוף שרקובר מזוהה עמו יותר מכול. זו המחלקה שתפקידה להביא לפני ועדות שרים, ועדות הכנסת ומערכת המשפט את עמדת המשפט העברי בסוגיות הבוערות העומדות על הפרק. בפועל מדובר ביחידה זעירה שאת מספר עובדיה אפשר למנות על אצבעות יד אחת – מה שממחיש את מידת הרצינות שבה מדינת היהודים מתייחסת למשפט העברי.

בתחילה עמד בראש היחידה הזו השופט מנחם אלון ז"ל ורקובר שימש עוזרו. אחר כך נעשה רקובר יועץ למשפט עברי במשרד המשפטים, ולבסוף כאמור משנה ליועץ המשפטי לממשלה. עד 1980, כאשר בנושא מסוים שדרש הכרעה משפטית לא הייתה כל התייחסות בחוק – 'לקונה' כפי שמכנים זאת בעגה המשפטית המקובלת – השופט היה מוכרח על פי החוק לפנות לשיטת המשפט הבריטית, הCommon Law. באותה שנה העביר שר המשפטים דאז, שמואל תמיר ז"ל, את 'חוק יסודות המשפט' שביטל את הכפיפות של מערכת המשפט הישראלית לבריטניה הגדולה. היה מי שאמר שרק אז הסתיים שלטון המנדט, אבל לעומתו היה מי שצינן את ההתלהבות והסביר שהתבטלות של שופטי ישראל בפני מערכות משפט זרות לא באמת חלפה מאותה עת מהעולם.

8 rakover 2

חוק יסודות המשפט שהוביל תמיר קבע אמנם מפורשות: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש – יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", אבל ברור לגמרי שבשורה התחתונה זה לא הספיק. מערכת המשפט כבר לא נזקקה ל'קומון לו' אך במקומו היא בוחרת מאז ועד היום לפנות לכל מערכת משפט אפשרית, מאוסטרליה ועד אמריקה, ולשאוב משם פתרונות במקרה של לקונות. רק שיטת משפט אחת נזנחה כמעט לגמרי – המשפט העברי. שופטי בג"ץ עשו כל שביכולתם לרוקן מתוכן את המשפט שצוטט לעיל מחוק יסודות המשפט, עד כה בהצלחה בלתי מבוטלת, ואת רקובר זה מקומם מאוד.

"נשיא בית המשפט העליון יצחק כהן, אחד מל"ו צדיקים, הכריז פעם שכל עוד שלא יחייבו את השופטים לפסוק על פי משפט עברי – זה לא יקרה. הוא אמר: 'התחנכתי באירופה לאור המשפט הקונטיננטלי, אבל כשבאתי ארצה אמרו לי לשכוח את כל מה שלמדתי, כי כאן שולט המשפט האנגלי. לא היתה לי בררה ולמדתי משפט אנגלי. אותו דבר יקרה עם המשפט העברי. אם יבינו שזו השיטה המחייבת, זה מה שאנשים ילמדו וידעו ויפסקו'"
המשפט העברי הולך ודועך

באופן הפוך למצופה מממשלה ומכנסת שהן כנראה הימניות ביותר שקמו אי פעם בישראל ומשרת משפטים שלראשונה באה ממפלגה דתית, קולו של המשפט העברי בהוויה הישראלית איננו נשמע כפי המצופה, גם בחקיקה ובוועדות, במליאה ובממשלה וגם במערכת המשפט. למעט ח"כ בצלאל סמוטריץ שרקובר מציין את שמו כמי שעושה גדולות בנושא המשפט העברי, כמעט ואין עוסקים בזה. גם מי שהיהדות חשובה לו מאוד כבר השלים עם מערכת משפט המנוכרת לתרבות המקומית. ככה זה וזהו.

פעם זה היה אחרת. חוק השבת אבדה, חוק 'עושר ולא במשפט' וחוק השומרים הם רק דוגמאות אחדות מתוך רבות לחוקים שנקבעו בהתאם להלכה היהודית תוך היוועצות ביחידה למשפט עברי במשרד המשפטים ובהדרכתה. משרד המשפטים רצה לכנות את חוק השומרים 'חוק שמירת נכסים' אבל פרופ' רקובר טען ש'חוק השומרים' מתאים יותר להגדרה התלמודית והיהודית של העניין הזה, וזהו אכן השם שהתקבל. נוסח החוק, אגב, לא שונה בהרבה מהשולחן ערוך.

ועדת החוקה דנה אז בדיני ארבעת השומרים כמו בחורי ישיבה שיושבים מול מסכת בבא מציעא. מכל חברי הכנסת על פני המנעד הפוליטי הרחב זוקף רקובר את העובדה שהחוק אכן עבר לבסוף בשמו התלמודי דווקא לזכות שולמית אלוני ז"ל ממרצ: "היא שאלה - אם הכול מבוסס על דיני שומרים של התלמוד, למה לא קוראים לו חוק השומרים? ענו לה: מאותה סיבה שחוק המתנה לא מכונה 'חוק הנותנים' וחוק המכר 'חוק המוכרים'. היא ביטלה את הטענות הללו בהינף יד ואמרה שהיא רוצה להראות לדורות הבאים את הזיקה למקורות.

"באותו אופן היא התעקשה לכנות את חוק הלנת שכר דווקא בשם הזה. הרי כתוב בתורה 'לא תלין פעולת שכיר אתך', ואלוני הסבירה שהיא מעוניינת להמחיש שהאידיאלים הסוציאליים של התורה באים לידי ביטוי בחקיקה של הכנסת היום. בוועדת המשנה טענה שולמית אלוני שיש לקבוע את השם 'חוק השומרים' ולא שמעו אז לקולה כי היה רוב נגד השם הזה, אבל היא לא נכנעה והביאה את השאלה להכרעת הוועדה כולה. גם שם לא היה לה רוב, והיא הלכה למליאה וטענה שם שהכותרת של החוק איננה נכונה. בזכותה החוק התקבל בשמו היהודי".

במערכת המשפט הנוכחית קיימת הידרדרות בהיבט של המשפט העברי?

"קיימים כיוונים נוגדים. יש תחומים שבהם דווקא גוברת הזיקה אליו. ברובד העממי הייתי אומר שהזיקה למשפט העברי גברה עם השנים, בבית המשפט המחוזי ובבית משפט השלום יש כמה דוגמאות טובות לשופטים שמבססים את פסקי דינם על המשפט העברי. אבל ברובד של אלו שמכתיבים לנו את הערכים, כלומר בבית המשפט העליון, שם זה לא קורה. הקול הדומיננטי המכתיב לנו ערכים, אינו הקול היהודי אלא קול צורם המיובא מן החוץ, גם כשהוא נוגד לחלוטין לערכים שלנו. לפני ארבעים שנה אפשר היה לטעון שהמשפט העברי הוא כמו המשפט הדרוזי – תורת נסתר ליודעי ח"ן בלבד. היום כבר אי אפשר לטעון זאת. קיימת ספרות רחבה מאוד ואפשר בהחלט לדעת מה עמדת המשפט העברי בכל עניין. שופטים שרוצים לפסוק לפי המשפט העברי יכולים לפסוק כמותו. יש היום הרבה עוזרי שופטים שלמדו בישיבות, וראוי שהם יציעו לשופטים את עמדת המשפט העברי. היום לא יטענו 'מה אתה מדבר? זה משפט מלפני אלפיים שנה'. יאמרו לכל היותר שלא מכירים את המשפט הזה. למה לא מכירים? כי לא מלמדים אותם.

"לא צריך לשנות את חוק יסודות המשפט כדי ששופטים ישפטו על פי משפט עברי. צריך רק לציית למה שהוא אומר. זה לא חוק שנותן רשות לשופט לשפוט במקרה של לקונה לפי משפט עברי, אלא הוא מחייב לעשות זאת. רשות להשתמש במשפט העברי הייתה גם לפני כן, וקיימים מאות פסקי דין ברוח הזו'".

8 rakover 3

הרושם הוא שדווקא אחרי חקיקת החוק הזה המשפט העברי נזנח עוד יותר.

"בעבר היו שופטים שהתחנכו בישיבות. חיים כהן התחנך במרכז הרב. משה זילברג התחנך בנובהרדוק. הם לא היו שומרי מצוות אבל היה להם רקע תורני והם ידעו מהו משפט עברי, ולכן הכניסו הרבה מזה בפסקי הדין שלהם. שלא לדבר על השופט יצחק קיסטר שהיה בכלל תורני. אין כמעט נושא שלא דנו בו בזיקה למשפט העברי.

"נשיא בית המשפט העליון יצחק כהן, אחד מל"ו צדיקים, הכריז פעם שכל עוד שלא יחייבו את השופטים לפסוק על פי המשפט העברי בצורה בלתי מתפשרת, כלומר באופן שלא יזדקקו לאף אחת מהדרכים האחרות – זה לא יקרה. הוא אמר: 'התחנכתי באירופה לאור המשפט הקונטיננטלי, אבל כשבאתי ארצה אמרו לי לשכוח את כל מה שלמדתי, כי כאן שולט המשפט האנגלי. לא הייתה לי בררה ולמדתי משפט אנגלי. אותו דבר יקרה עם המשפט העברי. אם יבינו שזו השיטה המחייבת, זה מה שאנשים ילמדו וידעו ויפסקו'. הייתי מצפה משופטי בית המשפט העליון לשבור את תקרת הזכוכית, ולהגיד בפה מלא 'אני מבסס את דבריי על חוק יסודות המשפט, ופונה לערכי המשפט העברי'. בדומה לזה, עשה השופט חנן מלצר בימים אלו ממש, בפסק דין שניתן בעניין השימוש בזרע של נפטר כשהתבסס על חוק יסודות המשפט. באמירות שכאלו יש כדי לחולל שינוי, מכיוון שאז יבינו, בפקולטות ובכל ערכאות המשפט, שהמשפט העברי חי ורלוונטי.

"בינתיים אין נכונות לזה לא בפקולטות למשפטים ולא במכון להשתלמות שופטים. ניסינו להביא לכך שבכל תחום שדנים בו בהשתלמויות שופטים תתקיים לפחות הרצאה אחת בשאלה מה אומר המשפט העברי באותו תחום, אבל מנהלי המכון, אף שהבטיחו לעשות זאת – לא קיימו. מי שרוצה מבין השופטים יכול לעבור אחת לשנה השתלמות במשפט עברי, אבל יש לחייב את כל השופטים להשתלם במשפט העברי כדי שידעו כיצד עליהם לפסוק. על משרד המשפטים לחייב את המכון להשתלמות שופטים למלא את חובתו הבסיסית. אין די בזה ששומרי המצוות יוכלו לפנות לבתי דין הפוסקים לפי דין תורה. כבר קיימים ברוך ה' הרבה בתי דין לממונות, המיועדים ל'אנשי שלומנו', אבל המגמה חייבת להיות שהמדינה כולה תנהג לפי המשפט העברי. לצער הרב אין מי שיערער על בית המשפט העליון. היה ראוי שתקום ועדת חקירה שתבדוק איך בית המשפט העליון התעלם מהחוק ואינו מקיים אותו.

"מציון יוצאת לעולם תורה כבר אלפיים שנה, זו צריכה להיות המשמעות האמתית של הביטוי 'יש שופטים בירושלים', וזה האתגר שעל השופטים למלא".

רוסיה רוצה משפט עברי

"זו שיטת משפט שכל הגויים יודעים שאנחנו הענקנו לעולם", קובע פרופ' רקובר. "יום אחד התקשר אליי ראש האקדמיה הלאומית למדעים של רוסיה. הוא ביקר אצל הנשיא חיים הרצוג והנשיא הפנה אותו אליי. זה היה כשהם הכינו חוקה חדשה למדינות ברית המועצות לשעבר, והוא ביקש ממני: אתם הרי נתתם את שיטת המשפט לעולם. אנחנו רוצים לייסד את החוקה החדשה על שיטות המשפט העברי. כלומר, הם מכירים בכך שעם ישראל נתן את המשפט הייחודי הזה לעולם.

"אני חשבתי שמדובר באקדמיה לאומית למדעים שמקבילה בממדיה לזו שלנו. אצלנו מדובר בכמה עשרות מדענים בסך הכול שחברים באקדמיה למדעים; אולם התברר שתחתיו פעלו באותה עת 230 אלף מדענים והוא היה במעמד של סגן ראש הממשלה.

"מה שחמור יותר מפסקי דין ספציפיים שאינם תואמים את רוח ישראל, הוא שאנו מייבאים ערכי משפט הזרים לנו. לערכים המיובאים יש השלכות על כל מהלך החיים שלנו. כשניתן פסק דין חריש, למשל, שדן בלגיטימיות של יישוב המיועד ליהודים, קבע בג"ץ שמדובר באפליה, אבל הצורך ביישוב ארץ ישראל לא עלה כלל בפסק הדין שלו. מבחינת בג"ץ הערך הזה לא קיים כלל.

"הם לא אמרו שהערך של יישוב ארץ ישראל נדחה מפני ערך השוויון – אגב, אין שום חוק שמחייב שוויון - הם לא הזכירו כלל את הערך של יישוב הארץ. אותו הדבר גם בעניין של הצלת נפש. היה שופט בבית המשפט העליון שאמר שיש שופט בבית המשפט העליון שלא אכפת לו שייהרגו ארבעים יהודים, ובלבד שיישמר כבוד האדם.

"גם כשבית המשפט עורך איזון בין ערכים, מכיוון שהוא איננו מתבסס על ערכים יהודיים, בהכרח האיזון יהיה לקוי ופגום. היהדות יודעת מתוך ניסיון של מאות שנים לשלב היטב את הערכים הללו יחד וזה חסר באווירה של היום. ביהדות כבוד האדם הוא עניין עתיק, אבל היכן הוזכר כבוד האדם בסגנונות משפט אחרים לפני העשורים האחרונים? במסכת ברכות דף יט עמוד ב, למשל, נאמר: 'גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה'. גם עניין זכויות היוצרים והגנה על הפרטיות לא היה קיים בעולם עד לא מזמן, אבל אצלנו זה קיים כבר אלפי שנים. 'הולך רכיל מגלה סוד', חרם דרבנו גרשום, היזק הראייה שנדון במסכת בבא בתרא. אלו ערכים שנמצאים אצלנו, עוד הרבה לפני שאומות העולם 'גילו' אותם. אז מדוע להזדקק למערכות משפט אלו?

"בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כתובות כל ההגנות שאדם זכאי להן. כולנו שמחנו כשהחוק הזה נחקק בשנת 1992. ראינו אותו כחוק ראוי וטוב, בזה שאימץ את הערכים שהמשפט העברי דגל בהם הרבה שנים לפני שאומות העולם הכירו בהם, אבל התוצאה שלו ידועה. בית המשפט העליון הפך את החוק הזה לחוקה ופירש אותו שלא במובנים המקוריים שלו, ומכך נבעו תוצאות קשות מאוד.

"בתוך המערכת הקיימת צריך לחולל מהפכה, בוודאי, שידעו שהמשפט העברי הוא משפט מדינת ישראל. ראינו עד היום שבג"ץ פוסל חוק מכיוון שהוא נוגד את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית, אבל עוד לא ראינו שהוא פוסל חוק בגלל היותה של ישראל מדינה יהודית. בכלל, אם המדינה היא יהודית ודמוקרטית פירושו של דבר שהיותה יהודית קודמת להיותה דמוקרטית. אם יש התנגשות בין ערכים, ועלולה להיות התנגשות כזו, 'יהודית' קודמת. אגב, פעמים רבות ההתנגשות היא מדומה. בחינה אמתית של העניין תסיר הרבה חחשות מאלה הפוחדים מ'מדינת הלכה'".

נשמעות טענות בתוך בתי המדרש שלפיהן כל עוד בתי המשפט הנוכחיים אינם בנויים במתכונת שבה אמורים להתקיים סנהדרין ובתי דין יהודיים, הם ייחשבו ערכאות גויים גם אם יפסקו בהם על פי המשפט העברי.

"בכל השנים שעסקתי במשפט עברי כולם נעזרו בפעולתה של המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, ושיבחו אותה, כולל חברי הסיעות החרדיות. מעולם לא אמר לי אדם שלא ראוי לתת יד לטפח את המשפט העברי ולהחדיר אותו לתוך חוקי המדינה. להפך. כולם עודדו ועשו את המרב לשם כך. בזמנו דנתי בדבר זה עם הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון, בשאלה האם ראוי לשלב משפט עברי כאשר השילוב הוא חלקי. הוא השיב שהגישה הגורסת 'הכול או כלום' אינה מביאה לכל תוצאה. אין צריך לומר שהרב צבי יהודה קוק העריך מאוד את המעשים הללו".

אבל אפשר לתקן את מערכת המשפט הקיימת או שדרושה כאן מערכת משפט אחרת לגמרי שלזו הנוכחית לא יהיה בה מקום?

"יש להתקדם עם המערכת הקיימת ולאט לאט ללמד אותה שתכיר במה שהיא מחויבת אליו. לגופו של עניין, האיסור להזדקק לערכאות של גויים הוא משום שבזה מכבדים את שיטת המשפט האחרת, ודין התורה מתבזה. ביזיון זה בוודאי קיים בבתי המשפט הישראליים כיום, מה שמכונה בלשון חכמים 'הרמת יד בתורת משה'. אין הרמת יד גדולה מזו ששיטת המשפט היהודי מונחת בקרן זווית ואנו מתנהלים לפי משפטים מיובאים, וזאת לא על פי משפט שחייבים ללכת אחריו כמו המשפט האנגלי עד שנת 1980, אלא מתוך בחירה חופשית ללכת אחרי שיטות משפט אמריקניות, אוסטרליות או גרמניות".

כלומר לשיטתך אפשר לשקם את המערכת הקיימת ואין צורך בסנהדרין?

"לא, סנהדרין לא מתחייבת. הסנהדרין היא חזון לעתיד לבוא, לימות המשיח. העדר סנהדרין הוא פגם בשלמות של המצב הטבעי היהודי – אבל זה לא הופך את מערכת המשפט הנוכחית לערכאות של גויים. אלפיים שנה לא הייתה סנהדרין אבל המשפט העברי הוסיף להתקיים. בתקדימים שהיו בקהילות ישראל השונות בוודאי יש כדי להדגים כיצד קהילה יהודית במדינת ישראל צריכה לנהוג. יש לנו מסורת שלמה בת אלפי שנים ובה מאות אלפי פסקי דין שבהם דנו בכל השאלות. אין שאלה שלא דנו בה".

העובדה שבמערכת הנוכחית קיימים שופטים ערבים, שופטים מחללי שבת ונשים שופטות, איננה עומדת בסתירה למשפט העברי?

"הרב הרצוג כבר דן בכל השאלות הללו ולא ראה פסול במינויים הללו מצד ההלכה. מה שכן חרה לו, ואת זה הוא כתב בצורה החריפה ביותר, הוא שבית המשפט זנח את שיטת המשפט העברי. הוא והרב עוזיאל, שהיו הרבנים הראשיים באותה עת, החליטו להחרים באופן מופגן את מושב הפתיחה החגיגי של בית המשפט העליון, והכול מפני שהמדינה לא קיבלה עליה את המשפט העברי כשיטה מחייבת".

"מציון יוצאת לעולם תורה כבר אלפיים שנה, זו צריכה להיות המשמעות האמתית של הביטוי 'יש שופטים בירושלים', וזה האתגר שעל השופטים למלא"
המדינה יהודית? אז היא חייבת להכיר בא-לוהים

אז אפשר לתקן את מערכת המשפט הנוכחית?

"לא רק אפשר אלא צריך. כל העולם מצפה מאתנו שנאמץ את המשפט העברי ומתפלאים שהוא לא נוהג אצלנו. ואני נדרש להסביר לגויים מפעם לפעם את התסבוכת הזו, תסבוכת שרק מוח יהודי מסוגל להמציא. מוח של גוי לא יכול לתפוס שתיתכן מציאות של מדינה יהודית שאיננה נוהגת לפי המשפט העברי שהיא המסורת המשפטית של העם שלנו.

"אחרי חקיקת חוק יסודות המשפט הייתה נטייה להגביר את הלימוד של המשפט העברי, אבל כשהפקולטות למשפטים ראו שזה בלתי רלוונטי ושזה לא חלק משיטת המשפט המחייבת, מדוע שיטריחו את הסטודנטים ללמוד דברים שאינם מעשיים? היה שופט מחוזי לשעבר בשם גבריאל קלינג, פרופסור באוניברסיטת תל אביב – שדרש שלא יקודם שום אדם במערכת ההוראה באוניברסיטה אלא אם כן עבר השתלמות במשפט עברי. הוא הדין בשפיטה: צריך שלא לקדם שופטים אלא אם כן ילמדו את השיטה היהודית וידעו אותה.

"בית המשפט העליון הפך את חוק יסודות המשפט לאות מתה, אבל זה עדיין חוק מחייב. היו זמנים שהיו באים משפטנים לבקש ממני עזרה בזה. אמרו לי שהשופט אלון, למשל, צפוי לשבת בהרכב שבפניו הם באים לדון, ומה אפשר לטעון בעניינם על פי המשפט העברי. העניין הזה חדל מלהתקיים. היום לא שמענו ששופט יאמר לבעלי הדין 'ישנו חוק יסודות המשפט. מה אם כן אומר המשפט העברי בנושא?' צריך להפוך את בררת המחדל, שבתי המשפט לא יוכלו למצוא עילה להימלט מן החובה המוטלת עליהם להיזקק למשפט העברי. זהו מהלך ששייך לכל מי שעוסק בעריכת דין, בפסיקה או בחקיקה. אף אחד לא פטור מלתת את הדין מדוע הוא מתעלם מהחובה הזו.

"זה חייב להיות משולב גם במערכת החינוך. בעבר קיימנו ימי עיון ברוח הזו. ערכנו משפטים מבוימים שבהם התלמידים עצמם הם הסנגורים והקטגורים, ולא פעם יו"ר מושב בית דין באותם משפטי-דמה היה עורך דין או שופט בפועל. זה היה נפלא. פתאום התלמידים ראו שהמשפט העברי חי ורלוונטי. אלפי תלמידים עברו זאת. פעם אמר לי נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר 'אומר לך מדוע השופטים אינם משתמשים במשפט העברי, זאת משום שאינם מכירים אותו, בשל כך שאת התלמוד לא למדו מספיק בחינוך הממלכתי'. אני מצפה משר החינוך להעניק לכל תלמידי ישראל, לאו דווקא של החינוך הדתי, אפשרות ליהנות מהאוצר הגדול הזה שבו נידונות הדילמות הבסיסיות של החברה הישראלית. כיום משרד החינוך לא נענה לאתגר זה, וזו משימה שמשרד החינוך צריך להבין שבנפשנו היא.

"בזמנו הוגשה הצעת חוק בעניין השוואת זכויות למוגבלים, ובא אליי הרב יצחק לוי שהיה אז חבר ועדת השרים לענייני חקיקה וביקש ממני לנסח אותה באופן שתתאים לרוח היהודית. הצעתי לו לכתוב שהצעת החוק הזו באה לעגן את הערך של כבוד הבריות ואת העובדה שכל אדם נברא בצלם א-לוהים. כתוצאה מכך, בוועדת חוקה, חוק ומשפט פרץ ויכוח רבתי. יו"ר הוועדה, איש מרצ, שאל אותי אם אני רוצה שבמליאה הוא יבקש למחוק את צלם א-לוהים. הוא תהה מה לעניין התיאולוגי הזה ולהצעת החוק. עניתי לו שאני בוודאי בעד חוק כבוד האדם וחירותו, אבל בלשון יהודית 'כבוד האדם' הוא 'כבוד הבריות', ויש הבדל עצום בין כבוד האדם – שלא אומר דבר – לבין כבוד הבריות שאומר שיש בורא ונברא, ושהיחס שלי אל כל אדם נובע מכך שכולנו נבראנו בידי הבורא. אם תחפשו במקורות היהודיים 'כבוד האדם' לא תמצאו כלום, אבל 'כבוד הבריות' מוזכר למאות ולאלפים".

יש צדק בטענה שלו. הרי אי אפשר להכניס לחקיקה עניין שקשור לאמונה.

"האם זו מדינה יהודית או לא מדינה יהודית? אם אנחנו חיים במדינה יהודית, אז לא רק שמותר להכניס לחוק מושגים משפטיים שיסודם באמונה היהודית, אלא שחייבים לעשות זאת. חובתנו כמדינה יהודית להזכיר את שם ה'. את מה שעשתה החוקה הקנדית, שהזכירה את העובדה שהאדם נברא בצלם א-לוהים, בוודאי ראוי שאנו נעשה.

"נערכו אז שתי ישיבות של ועדת החוקה שהוקדשו רק לשאלה אם יש לקבל את המילים הללו, צלם א-לוהים, עד שבאה ישועה משני חברי כנסת שהציעו שבמקום 'בצלם א-לוהים' נכתוב 'שנברא בצלם'. אמרתי שזה מצוין, הרי זו לשונו של רבי עקיבא – 'חביב אדם שנברא בצלם'.

"אגב, השופט זילברג הראה שגם המושג 'שלטון החוק' הוא רעיון יהודי שהיום, ברוך ה', הוא נחלת הכלל. הרעיון בבסיס המושג הזה הוא שכולם כפופים לחוק, אפילו המלך. אפילו הקדוש ברוך הוא כביכול מכפיף עצמו לחוק. אבל שלטון החוק אין פירושו שדי בכך שההוראות כתובות בחוק. חס ושלום. גם בסדום היה חוק שקבע שמי שנותן צדקה דינו מוות. גם בגרמניה הנאצית, יימח שמה, הכול התנהל לפי החוק. לא מספיק שהדבר כתוב בחוק אלא צריך שהוא יהיה מיוסד על ערכים צודקים. אם החוק איננו צודק, לא מתקיים עקרון 'שלטון החוק'. לא חרבה ירושלים אלא מפני שדנו בה דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין. לפעמים צריך ללכת מחוץ לשורת הדין. החכמה היהודית ידעה שיש פעמים שבהן אין לפעול לפי החוק, אלא דווקא בניגוד לחוק.

"איך נסביר מדוע יש לאמץ את המשפט העברי? לדתיים זה קל. הרי אפשר להסביר שזהו המשפט הא-לוהי, אבל גם לחילונים יש להסביר זאת ולומר שזה המשפט שלנו. גם מבלי להראות את היתרונות שיש במשפט העברי על פני המשפט האחר, זה פשוט שלנו".

---

מורשת המשפט בישראל בראשות פרופ' רקובר שואפת להגשים את חזון מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, על בסיס העמקת ההיכרות עם ערכיו של המשפט העברי בזיקה לשיטת המשפט הישראלית.

פרופ' רקובר קורא לכל הרוצה להיות שותף במפעל גדול זה לפנות למייל: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

הסמינר ה-87 במשפט עברי יתקיים בין כ"ח בטבת ל-א' בשבט (26-28.1) במלון רמת רחל. פרטים והרשמה בדוא"ל הנ"ל ובטלפון 02-6247041

תכנית שש הנקודות של פרופ' רקובר להחלת המשפט העברי:

-          קביעה בחוק באופן שלא יותיר בררה אחרת לשופטים מלבד אימוץ המשפט העברי.

-          שיעורי משפט עברי במערכת החינוך, כולל עריכת משפטי-דמה בהובלת התלמידים.

-          משפט עברי בכל השתלמות שופטים.

-          קידום אדם במערכת ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות יהיה על פי רמת השתלמותו במשפט עברי.

-          קידום שופטים במערכת המשפט ייעשה על פי שימושם בכללי המשפט העברי.

-          בחינת החקיקה בכנסת אם היא הולמת את היותה של ישראל מדינה יהודית.

 

 

b7underdos5

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
פרשת הרב טל מאחורינו

  מאמר מאת הרב יניב...

סוד הנישואים המאושרים

  הטור של אבינועם הרש....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם