שיבי למען הפליטים

7 fruman

איילת כהנא

אצל שיבי פרומן, הבן של הרב מנחם פרומן זצ"ל, אין בכלל התלבטות, והוא כבר כמה חודשים פועל למען ילדים במחנות הפליטים שיצרה מלחמת האזרחים שמתחוללת באחת מאויבותינו המרות. האם גם אביו היה נוהג כך? אפילו הבן מודה שקשה לדעת

בראש השנה האחרון שהה שיבי פרומן, מי שאחראי לקמפיין גיוס הכספים "הסורים על הגדרות", באומן, והתפלל על ציונו של ר' נחמן. הוא התפלל על עצמו, על המעגלים האחרים בחיים שלו וגם על המלחמה בסוריה שהעסיקה אותו רבות כבר אז . "נפתח לי הלב, והרגשתי חזק שחייבים לעשות משהו", הוא מספר. "חזרתי לארץ, חברתי לעוד אנשים ופרסמנו פוסט שאנו רוצים לעשות אירועי תפילה לפני יום כיפור לעורר רחמים בשמים על הטבח שקורה שם". פרומן מספר שכל זה היה בהשראת אבא שלו, הרב פרומן ע"ה: "כשאבא היה רואה אותנו מסתבכים עם משהו הוא היה אומר לנו: יש לך מה לעשות עם זה? לא? אז תתפלל על זה".

כשחזר פרומן לארץ הוא ארגן אירוע תפילה, ואחריו נותרה הקבוצה המארגנת בקשר וירטואלי בנושא הסוגיה הסורית והחלו לחשוב יחד מה אפשר לעשות ברמה הפרקטית. "התחלנו לחלק 'שיעורי בית' של בירורים ופגישות עם אנשים ומומחים, ובסופו של התהליך החלטנו להתרכז בסיוע לילדים. וזאת, משתי סיבות. מבחינה מהותית האירוע בסוריה הוא מורכב – קשה מאוד להצביע מי הטובים שם ומי הרעים גם בלי קשר לישראל. לכן הבחירה בילדים באה כדי לדלג איכשהו על ההכרעות האלה. ילדים הם ילדים והם נגררים לתוך מציאות שלא בחרו בה. מעבר לזה, ודאי לנו כישראלים שהסוגיה הסורית היא מורכבת. מבחינה טקטית אמרנו לעצמנו שמסיוע לילדים אי אפשר לעשות שימוש אחר. אי אפשר להרכיב ממטרנה פצצות, ומעילים של ילדים לא יכולים לשמש לוחמים".

פרומן מספר שלאט לאט התגבשה החבורה סביב הקמפיין שהשלב הראשון שלו הוא גיוס כספים והשלב השני הוא רכישת המוצרים לילדים והעברתם למחנות הפליטים שבתוך סוריה.

"קראנו לזה 'הסורים על הגדרות' - זה ביטוי שמוכר לחברה הישראלית ומניח את המורכבות על השולחן: אנחנו עושים את הסיוע הזה למרות המורכבות. נוסף לזה, זה מדגיש את הממד שזה קורה אצל השכנים שלנו, אצל עניי עירנו, בשכונה שלנו".

אבל מדובר באויב, לא 'עניי עירנו' כל כך.

"קודם כול גם בתוך העיר שלך יכולים להיות לך אויבים, זה לא סותר. אבל אני חושב שהעם הסורי מורכב היום מעמים שונים ומתרבויות שונות ואידאולוגיות שונות, כך שבאופן כללי הם לא האויב שלנו, הם האויבים זה של זה. המצוקות והדברים הנוראים שקורים שם לא קשורים להתמודדות מולנו. וההווה של המציאות חזק כל כך שהוא טורף את הקלפים של החשבונאות הרגילה מול האויבים שלך".

אתה לא חושב שזו יד ה' שאויבינו מחסלים זה את זה במקום להתאחד נגדנו?

"לא, אין לי כאלה מחשבות על הקב"ה", הוא מוחה. "הדבר היחיד שחשבתי הוא שהקב"ה מצווה אותי לחיות בצורה של 'כל העולם לא נברא אלא בשבילי'. ואם אני מרגיש שיש חיסרון או כאב בעולם הזה, זה כאב וחיסרון בעולם שלי. אם אני יכול לדמיין משהו שהקב"ה אומר לי בסוגיה הזו הרי שהוא זה - הנה יצרתי לך חור שחור, כאב, רוע גדול בתוך העולם, בוא תעשה עם זה משהו. אני לא יכול לדמיין את הקב"ה נותן לי לחזות בבני אדם בצלמו כדמותו עושים דבר כזה אחד לשני ואומר לי תיהנה מההצגה. זה לא קיים באלוקים שלי".

השלב השני, כאמור, הוא רכישת מוצרי הסיוע והעברתם לתוך סוריה. שאלנו את פרומן כיצד הם ניגשים לפעולה המורכבת הזו.

"אנחנו הולכים לקנות את הציוד פה בארץ ונעביר אותו למחנות הפליטים בסוריה בעזרת ארגון IFA - Israel Flying Aid. זהו ארגון ישראלי בראשות גל לוסקי שכבר שנים עוסק בסיוע הומניטרי ברחבי העולם ובחמש השנים האחרונות פועל בסוריה. לארגון יש נתיבי העברה דרך מדינות נוספות ובדרכים שהשתיקה יפה להם".

ראינו ברשת החברתית שאתם לא מסתפקים בלאסוף ציוד ולהעביר אותו, אלא מנסים להוביל מחאה חברתית שקוראת לפתוח את הגבולות.

"זה לא קשור אלינו", הוא מבהיר. "אנחנו מתרכזים בסיוע הומניטרי לילדים בתוך סוריה".

אתה חושב שישראל צריכה להתערב צבאית בסוריה?

"ממה שאני למדתי בסוגיה הזו, התערבות בלחימה שם אינה אופציה בכלל. לא בגלל המחיר שמדינת ישראל יכולה לשלם על התערבות, אלא כי זה פסיפס כל כך מורכב שחלקיו משתנים כל רגע - מי בעד מי ונגד מי. אבל אם זה היה תלוי בי, מדינת ישראל הייתה לוקחת צעד גלוי ודרמטי בסיוע הומניטרי לנפגעי הלחימה הזאת".

"גם בתוך העיר שלך יכולים להיות לך אויבים, זה לא סותר. אבל אני חושב שהעם הסורי מורכב היום מעמים שונים ומתרבויות שונות ואידאולוגיות שונות, כך שבאופן כללי הם לא האויב שלנו, הם האויבים זה של זה"

המדינה מסייעת לפצועים, אבל אחרי הכול מדובר באויב שלנו שממשיך להיות אויב למרות הלחימות הפנימיות אצלו.

"זו לא המציאות. הם כבר 50 שנה לא הורגים אותנו. אפשר לחיות בתפיסה קטגורית של שנאה של עמים ולא לצאת מזה מעולם. נוסף לזה, כבר אמרנו - העם הסורי היום הוא פסיפס של אינטרסים וקרבה או ריחוק ממדינת ישראל. אחרי התפילות קיבלתי שני טלפונים של מנהיגי אופוזיציה מתוך סוריה שהתקשרו להגיד תודה. לא אמרו 'תודה על הכוח השמימי שנתתם לנו, נשתמש בזה להרוג אתכם', אלא התקשרו להגיד – ראינו, שמענו, התרגשנו. חלק מהדינמיקה האנושית היא שיש מצבים בחיים שטורפים את הקלפים. שהמצב כל כך נורא שאתה אומר 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'".

אתה מתערב בעוול שקורה בעם אחר מצד אחד, אבל בזמן העינויים של הנערים שנחשדו בפרשת דומא למשל, לא רק שלא צעקת נגד, אלא גיבית את המערכת. ובסוף רוב הנערים שעונו שוחררו אחר כך בלי כתבי אישום. זה לא היה עוול שהיה צריך לזעוק עליו?

"אני לא חושב שנעשה שם שום עוול. אני חושב שנעשתה כאן דרמה. אני עומד בגיבוי למערכת כאז כן היום וכל דבר מתייחסים אליו עניינית. ודאי שיש לי עמדה נחרצת כלפי עוול בתוך החברה הישראלית, ומבחינתי המעשה שהנערים האלה נחשדו בו הוא עוול נורא ואיום. יש בינינו מחלוקת בשיפוט של המציאות בסוגיה הזו, אבל ודאי שהתערבתי בה. גיביתי את המערכת שהיא מתקנת עוולות. אני גם לא חושב שהיו עינויים. היה קמפיין דרמטי מתוכנן יפה לצרוב בתודעה עלילות דם כלפי השב"כ. למיטב שיפוטי, השב"כ השתמש בכלים הרגילים כדי לעצור דברים מעין אלו".

אביך אמר פעם לחיילים שהתגייסו לחזור עם גולגולות ועם עורלות פלישתים. האם היחס שלך לאויב שונה מהיחס של אביך?

"יש בינינו כל כך הרבה דברים שונים, וגם זה אולי שונה. אבל לעניות היכרותי אתו הוא חוגג ושמח בשמים על מה שאני עושה עכשיו וגם לגבי העמדה שנקטתי בסוגיית הנערים שנחשדו בהצתה של משפחה".

אנשים משווים את מה שקורה עכשיו בסוריה ואת השתיקה של העולם, לשואה ולשתיקת העולם בשואה. מה אתה חושב על ההשוואה הזו?

"אני לא חושב שיש מה להשוות את זה לשואה. יש פה מלחמת אזרחים שאיבדה פרופורציה, ההתארכות שלה והגורמים הנוראים שמתערבים בה לקחו את זה למקומות שהם מעבר לקווים האדומים שהאנושות יכולה לסבול, אבל זו לא שואה וההקבלה לא נכונה".

יכול להיות שבמסווה של פעילות הומניטרית אתה מנסה לשדר איזשהו מסר פוליטי?

"יהודי יש לו הרבה צדדים. הקשר היחיד בין הפעילות הזו לבין דברים אחרים שאני עושה בחיים - אני מלמד, מוכר נדל"ן ביהודה ושומרון ועסוק בפעילות השלום שאני תומך בה - זה נשמה שנקראת שיבי פרומן. אני כן מקווה שהזרעים שאנו זורעים היום, שלמרות הכול העם היהודי מראה השתדלות ואכפתיות ונוקף אבצע לטובת העם הסורי, שזה ישנה משהו בנרטיב בתפיסה של העם הסורי את העם היהודי. האם ננגב חומוס בדמשק בגלל זה יום אחד? אני לא יודע".

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
עיר בלי חומה

  מאמר מאת הרב אברהם...

רונן, תודה

  הרב עמיחי גורדין מוקיר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם