הרב חרל"פ

6 harlap

ארנון סגל

הרב יעקב משה חרל"פ – 65 שנים לפטירתו

תלמידו הבכיר והקרוב ביותר של הרב קוק נפטר ב-ז' בכסלו תשי"ב, 1951 • הרב יעקב משה חרל"פ נולד בירושלים שבין החומות בשנת פרוץ העליה הראשונה – תרמ"ב (1882), למשפחה שמיקמה עצמה עמוק בתוך הזרם הקנאי, מקבילת העדה החרדית של ימינו • חרל"פ אלו ראשי תיבות חייא ראש ליהודי פולין. חייא היה בנו של ראש הגולה הבבלי שנמלט לפני כאלף שנים מבבל לאחר רצח אביו, וצאצאיו התגלגלו לאחר גירוש ספרד לפלך סובלק שבפולין. לבני המשפחה כתבי יוחסין המוכיחים שהם צאצאים ישירים למלכי יהודה ולדוד המלך • אביו של הרב חרל"פ, זבולון, עלה ארצה בשנת 1850 יחד עם משפחתו בהיותו ילד בן עשר • המשפחה נמנתה על קהילת תלמידי הגר"א, ואם לא היתה מתרחשת 'תאונה' בלתי צפויה הרב חרל"פ היה נשאר במסגרת הקהילה המסוגרת והקנאית הזו עד יומו האחרון • מעמדו בישיבת 'עץ חיים' שבבית הכנסת החורבה בעיר העתיקה הלך והתחזק והוא קנה לו תלמידים רבים, אלא שבערב חג השבועות תרס"ד, 1904, הצעיר בן ה-22 שהרבה להתענות, להסתגף וממילא גם לחלות ולהתאשפז בבית החולים הירושלמי 'ביקור חולים', נשלח בפקודת רופאיו ליפו כדי שהבריזה מהים התיכון תבריא אותו ממחלותיו •

"אני מכיר אותו והוא מכיר אותי"

נסיעה ליפו באותה עת היתה עניין יקר ולא פשוט, והחבורה הישיבתית גייסה עבור הרב חרל"פ את הסכום הדרוש • ואולם "בדרך שקעו לפתע גלגלי העגלה בחולות ומיאנו לזוז", סיפר אחרי שנים. "כל ניסיונותיו של העגלון לא צלחו. העגלה פשוט נתקעה בחולות. אמרתי לעצמי, אם בעל הדבר (היצר הרע) מעכב, יש כאן עניין גדול. לקחתי את חפצי וצעדתי רגלית בחולות עד ליפו. ואכן באותו חג שבועות פגשתי לראשונה את הרב קוק" • הרב קוק, שממש באותה עת חגג את בר המצווה של בנו צבי יהודה, עלה ארצה רק חודשים ספורים קודם לכן, בכ"ח באייר תרס"ד • בקרב החוגים שמהם הגיע הרב חרל"פ נתפס הרב הציוני באור שלילי כך שההפתעה במפגש היתה גדולה: "שמעתי כיצד הרב אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכייה. נזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה והייתי לתלמידו וחסידו לעולם. אך לא העזתי לגשת לרב ולבוא עמו בדברים" • יום למחרת, בשבת, דאג הרב צבי פסח פרנק זצ"ל להכיר לרב קוק את הבחור הירושלמי. הרב קוק, אז בן 39, הזמין את הרב חרל"פ הצעיר לסור לביתו אחר הצהרים. כך נפתחו 31 שנים של חברות הדוקה בין הרב לתלמיד המסור, שהפכה כבר לחלק מהמיתולוגיה הדתית לאומית • "מה שר' יעקב משה חושב בירושלים, אני מרגיש את זה ביפו", הסביר הרב קוק • כשחזר הרב חרל"פ מיפו אחרי שפגש את הראי"ה קוק, חברותו הטריה עם הרב של יפו הביאה לנטישה של חלק מתלמידיו ב'עץ חיים' שזעמו על השינוי הדרמטי שחל ברבם • אולם הקירבה בין שני הרבנים היתה כה גדולה, עד שבאחד מימי הפורים, תחת השפעת היין, הכריז הרב קוק: "אף אחד אינו מכירני, חוץ מרבי יעקב משה, שאני מכיר אותו והוא מכיר אותי" • כשתכנן הראי"ה קוק את מסע המושבות בשנת 1913, נשלח הרב חרל"פ להביא עמו למסע גם את הרב יוסף חיים זוננפלד, רב העדה החרדית שהרב חרל"פ היה מקורב מאוד גם אליו. ההצלחה הזו העצימה את מסע המושבות והפכה אותו לאירוע בקנה מידה היסטורי

חבלי משיח

בזמן מלחמת העולם הראשונה 'נתקע' הרב קוק בלונדון מבלי יכולת לחזור אל הארץ שהוגדרה כטריטוריית אוייב, אולם מיד לאחר סיום המלחמה פעל הרב חרל"פ במרץ כדי למנות את הרב קוק לרבה של ירושלים. לשם כך פנה בין השאר לד"ר חיים וייצמן וביקש ממנו לסייע בנושא. המאמץ הוכתר בהצלחה • הרב שאר ישוב כהן זצ"ל מעריך שהתמסרותו של הרב חרל"פ לרב קוק הקנתה לרב קוק מעמד שלא היה מצליח להגיע אליו מבלעדיה: "מורי ורבי, הגרי"מ חרל"פ, ממש נשכב על הגדר למען רבו וחברו, הרב קוק, וסבל רבות בשל כך. הרב חרל"פ אף כתב מכתבים לגדולי הדור ובהם האריך וסיפר על צדקותו של הרב קוק. בלעדי הגרי"מ חרל"פ, ספק אם היה הראי"ה קוק מצליח להגיע להישגי הקמת הרבנות הראשית, והישגים דומים" • הרב צבי טאו סיפר שהערצתו המופלגת של הרב חרל"פ לרבו הביאה לעתים לכך שכאשר היה מגיע הרב חרל"פ אל מפתן דלתו של הרב קוק, לא היה מסוגל לפתוח את הדלת מחמת אימה. במקרים כאלו היה לעתים הרב קוק עצמו מחלץ את תלמידו ממצוקתו ופותח את הדלת לקראתו • וכך הספיד הרב חרל"פ את הראי"ה קוק בהלווייתו: "יש והקדוש ברוך הוא מוריד מהעולם העליון, מתחת כסא כבודו יתברך, פעם בעשרה דורות, נשמה עליונה כזאת המאירה בשלל אורותיה וגווני-זיקי-ברק מתוך ערפלי-טוהר, לא רק בשביל הדור הזה שבו היא מופיעה, אלא גם ובעיקר בשביל כמה דורות הבאים אחריה. כך היה הראי"ה קוק זצ"ל" •

יראה ואהבה

הרעיון להקמת מרכז הרב עלה עוד תוך כדי מלחמת העולם הראשונה, כשהרב קוק היה בלונדון. בנו הצעיר של הרב, הרב יוסף דוד חרל"פ, סיפר על כך: "באותה תקופה, בה הגה הרב קוק בלונדון את רעיון הקמתה בירושלים של ישיבה מרכזית עולמית, דיבר גם אבי בירושלים על רעיון דומה. אבי אמר אז שאם הציבור החילוני מבין שהמרכז הוא ירושלים, ולכן יש להקים בה אוניברסיטה ומוסדות מרכזיים דומים, הרי ברור הוא שבני התורה צריכים גם הם לקבוע את מרכזם בירושלים" • בשנת 1924 קמה הישיבה, שהתייחדה על פני הישיבות האחרות בין השאר בכך ששפת הלימוד בה הייתה גם עברית • הרב חרל"פ מונה לר"מ הבכיר בה, ומשנפטר הרב קוק מונה במקומו כראש ישיבה, כך עד לפטירתו • הרב משה צבי נריה זצ"ל סיפר ש"תמיד היה רציני, וכמעט שלא נראה חיוך על פניו" • יחד עם זאת, השופט חיים כהן שהיה לימים היועץ המשפטי לממשלה וגם שר המשפטים ולמד במרכז הרב, מתאר את הרב חרל"פ כדמות רכה ומאירת פנים: "בשנת תר"צ (1930) התקבלתי לישיבתו הציונית של הרב קוק. הרב עצמו נתן שיעור שבועי בגמרא. הוא התחיל אחרי תפלת מעריב ודיבר בשטף עצום שעות אחדות, לפעמים עד לאחר חצות הלילה. קולו היה נמוך מאוד, וכדי לשמוע נאלצתי להצטופף ולהתקרב אליו. שלא כמו הרב קוק, הרב חרל"פ דיבר בנחת, לשונו בהירה ומובנת, והוא הניח לתלמידים, ואף עודד אותם להפסיק אותו ולשאול שאלות• הרב חרל"פ מעולם לא יצא מארץ הקודש. בגיל 28, עם הקמת שכונת 'שערי חסד' בשנת 1910, מונה לרב השכונה, ונשאר בתפקיד הזה במשך 42 שנים, עד לפטירתו. כשהוקמה רחביה הפך גם לרב השכונה הזו • כשחלה באחרית ימיו ניסו בני משפחתו לפעול בלשכת ראש העיר להשבתת כלי חפירה שפעלו בשכונה במסגרת מיזם של שיפור תשתיות וחוללו רעש רב מתחת לחלון חדרו של הרב. הרב חרל"פ נחשף בדרך כלשהי לנסיונות הללו והסביר להם שהרעש דווקא מיטיב עמו: "כשאני שומע את רעש המכונה אני יודע שירושלים נבנית. אנא, אל תיקחו זאת ממני" • הרב שאר ישוב סיפר: "זוכר אני רגע קשה של שיחה עם הרב חרל"פ. בימים שבהם החלו הידיעות על המתרחש באירופה מגיעות לארץ ישראל. התלבטתי באשר למשמעות הדתית של השואה הנוראה באירופה. שאלתי את עצמי כיצד יתכן שמאפשר הקדוש ברוך הוא סבל כזה לבניו הנהרגים במאות אלפיהם ורבבות רבבותיהם בידי אויביהם. באחד מימי שישי נכנסתי לביתו ושאלתיו שאלה מעט חצופה: אולי הקדוש ברוך הוא החליט שאנחנו לא העם שלו יותר? אולי הברית הופרה? אני זוכר שפניו של ראש הישיבה זצ"ל השתנו. הוא הלבין, סגר את עיניו, ושם ברוך על כתפי את ידו לאות אהבה ואמר: "שמע, שאר ישוב, ברור הוא שהשואה הסתרת פנים היא, אך האמת היא שהשואה הנוכחית היא הפרק המכאיב של חבלי משיח. כשיוסר הסתר הפנים יבואו הישועות הגדולות והייעודים הגדולים שאנחנו נזכה להם. כמו שהשואה והאסונות והכאב הם דבר נשגב מבינתנו, דבר שאין לו תקדים, כך גם הישועה הגדולה אשר תבוא בעקבותיה תהיה דבר שאין לו תקדים" • כשהתקבלה החלטת החלוקה של האו"ם התוועדו הרב צבי יהודה והרב חרל"פ בחדרו של הרב קוק בבית הרב ובכו בכי גדול על חלקי ארץ ישראל ובראשם ירושלים המקודשת שלא נכללו בשטח היהודי על פי התוכנית. בכו כל הלילה ולעת בוקר הגיעו למסקנה: "מאת ה' היתה זאת, היא נפלאת בעינינו"

 

 

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נר על החלון

  נוער וחופש גדול. ככה...

מחשב מסלול רוחני מחדש

  מאמר מאת הרב מאיר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם