תורת החיים

 

kolnoa 1

הקולנוענים של 'תורת החיים' נוגעים בנקודות רגישות ביד אוהבת. התוצאות מעוררות הזדהות ודיון, אף שלא כולן ברמה שאנחנו מצפים לה


נעמה דקל


באולם האירועים ביד בנימין, מתכנסים גברים (מלפנים) ונשים (מאחור) וצופים יחד בהקרנה החגיגית של שמונה סרטי בוגרים של "בית הספר לקולנוע יהודי" של 'תורת החיים'. לאחר שלוש שנות לימוד, זה הערב שבו נקטפים הפירות, ויש בו כדי לספר על התהליך שעבר כל אחד ואחד מהתלמידים, וגם על תהליך היצירה הכללי בבית הספר.
בית הספר קורא לעצמו "בית ספר לקולנוע יהודי" - האם היה משהו יותר יהודי בסרטים כאן? איך בכלל מגדירים מה יהודי בקולנוע? שהדמויות ילבשו דווקא כיפות/שביסים? שלא יקללו או שיהיה מסר חינוכי בולט? התשובה בסופו של דבר היא שכנראה הכול מתרכז בעולם הרגשות שלנו. הסטודנטים של 'תורת החיים' מעלים על המרקע תחושות ממציאויות שונות. הרבה מתרכז בתוך המשפחה – יחסי הורים-ילדים וזוגיות.


בסרט הגאוני 'ערירי' של מוטי מאור, נמצא אלמן בודד, בסביבות גיל 30, שיש לו תוכי ושמו, איך לא, יוסי. את התוכי הוא קיבל מתנה מהדוד, והוא זה שמפיג את בדידותו מאז שאשתו נפטרה. אבל יום אחד התוכי מפסיק לדבר. והאלמן והתוכי עוברים יחד מסע מצחיק ונוגע ללב באופן מיוחד על היכולת האנושית להיפרד מהעבר ולנסות לקום ולהבחין באופק חדש שמתקרב. סרט עמוק ומעורר מחשבה. הוא גם זכה בפרס הסרט הטוב ביותר. בשילוב בין המצחיק לאמתי עד כאב, יש משהו עמוק ונוגע.

בפרס התסריט טוב ביותר זכה חברנו נדב גדליה, על סרטו 'פנסיה'. הוא מספר על שלמה בראשי - שאותו מגלם השחקן דני שטג, מתדלק ממורמר עם יחסי משפחה כושלים, שחושב לצאת לפנסיה ולהתחיל לעשות חיים. מתברר שההחמצות של החיים רודפות אותו, ושממשפחה אי אפשר לברוח לשום מקום. נדב משחק בסרט של עצמו בתפקיד הליצן המקומי, וכך הסיפור נע בין טרגדיה כבדה למציאות הזויה שאפשר גם להתבדח עליה.
בסרט 'תווים פורחים באוויר' של האחיות יונית ורותי ברסקי עולה קונפליקט בין אמא שיודעת בדיוק מה טוב לבת שלה, לבין הרצון העצמאי של הבת. אפשר היה להביא את זה בפחות קיטש מאשר בדילמה בין ללמוד חינוך מיוחד או לנגן בכינור... לא עברה אצלי הזדהות עם הדמויות, וגם לא כל כך התפתחות, והסיום די צפוי. הסרט זכה בפרס על הבימוי הטוב ביותר, ולמרות הכול - שכוייח!


סרטה של אודליה הלל, 'אהבת עולם', מספר על בת יחידה שמתגוררת עם אבא שלה. האם נרצחה בפיגוע טרור, הבת עומדת לקראת נישואין, והמראה המושלמת של אמא שלה, בעוד היא מרירה ומאוכזבת מעצמה, מקשה על ההתארגנות לקראת... הסרט זכה בפרס על הצילום הטוב ביותר.
'אמא תבכי בשקט' של טליה טאוב מביא סיפור קשה של משפחה שעומדת להתפרק, עם אמא שמתמודדת עם מחלת נפש קשה, ובת שמנסה להחזיק ולהציל את הכול. המצב הזה - ילדה שהופכת להורה, כזו שמגדל את אִמה - מעורר שאלות מרתקות.


הסרט 'זיכרון צרוב' של דוד דביולר הביא תמונת מצב נקודתית בבית של אבא חולה אלצהיימר, והסתיים כמו פרסומת לסוכנות – "הזיכרון של היום הוא העתיד של מחר" או משהו בסגנון... ניסיון חמוד להביא אלינו קרוב אידיאלים עמוקים, וגם רענון בסיטואציה קצרה וקלילה.
בסרטה של ענת ניר, 'תמונות מחיי נישואין יהודיים', הוצג זוג חב"דניק די מוכר, עופר וגילאת צ'רקסקי, בכל מיני סיטואציות מחיי נישואין - הזויות יותר והזויות פחות. האותנטיות שלהם הייתה מתוקה במיוחד, והסיטואציות מזמינות דיון.


הדוקומנטרי היחיד בכל הסדרה היה 'המטרה מקודשת' של אילה כי-טוב. הסרט מלווה שתי רווקות מבוגרות (40) בעקבות החיפוש שלהן. גילוי הלב בראיונות שנערכו אתן מרגש מצד עצמו, ומעלה הרבה אמירות חשובות על החברה שלנו. דבורה קיציס מתראיינת לבד וביחד עם אמא שלה המיוחדת. עם אילה אדרי מתראיינת גם הרבנית ימימה מזרחי, שמחבקת אותה כמו אמא. רק דבר אחד הפריע לי – נעשה כאן בלבול בין סרט דוקומנטרי לבין כתבה. סרט דוקומנטרי מלווה מסע של אדם, ולכן לא הבנתי את השילוב של שני "אנשי מקצוע" כחלק מהעלילה, עם כל הכבוד לרב יוני לביא ולרב יוסף אליהו, ולכל הניסיון שיש להם וכמה שהם יודעים לספר על "התופעה". במקרה הזה היה יותר מעניין לשמוע את "התופעה" עצמה מדברת. הכנסת מבקרים מן הצד הופכת את הסיפור לכתבה שמנסה לסקר אירוע, או ממשיכה את קו הסימפוזיונים המוכר בציבור, במקום לצלול לעומקו – כמו שקרה בחלקים האישיים יותר.
אם לבחון את רמת הלימוד לפי התוצרים, ב'תורת החיים' חזקים בצילום חוץ, חלשים בצילומי פנים – או בעצם בתאורה לא מתאימה, ובסאונד לא יזיק עוד קורס.
חלק מהמגוון שהוצג היה ברמת סיום מגמת תקשורת באולפנה, וחלקו הצליח לטפס גבוה יותר ונגע בהתמודדויות אמתיות. הניסיון היפה של יצירת סרטים עלילתיים ולא רק הישארות בז'אנר הדוקומנטרי, שכאילו מיועד להיות "צנוע" יותר, הוא דבר המעיד על התמודדות קולנועית אמתית וצמיחה.


את הסרטים עוד תפגשו בערבי הקרנות ברחבי הארץ, עם דיון ושיח סביב הנושאים השונים. נאחל הצלחה לכל הבוגרים, העם צמא ליצירות איכותיות. יאללה, תצליחו!

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם