השינה היא חיינו

8katava 3

 

בתוך פחות משני עשורים גזלו לנו כמעט לחלוטין את ה'בין–שתיים–לארבע' שלנו* איך שנת הצהריים שלנו משפיעה על הכישורים הקוגניטיביים ואפילו על מצב הרוח, כמה זמן נכון לישון ומתי זה כבר לא עובד, אבל הכי חשוב: האם היא בדרך חזרה למדינת היהודים


רועי אהרוני


כשקיבלתי את המשימה לכתוב על שנת הצהריים, השעה הייתה קרובה ל-14:00. החלטתי לפצוח מיד בתחקיר עיתונאי מעמיק – ונכנסתי לישון שנ"ץ איכותי ומפנק. לא רציתי להמליץ לקוראים על שנ"ץ לפני שניסיתי אותו על בשרי, ועכשיו אני יכול לומר בפה מלא פיהוקים – שינה היא התרופה הטובה ביותר הקיימת בטבע.

אך לא מזמן הייתה נהוגה בישראל הפסקת צהריים מהשעה 13:00 ועד 16:00, ואם היית מעז להתקשר למישהו בין 14:00 ל-16:00 היית נחשב לילד לא מחונך המפריע למבוגרים ב'שלאף שטונדה' שלהם. והנה יום אחד, בלי הודעה מוקדמת, חזרנו ליום לימודים ארוך וליום עבודה ארוך עוד יותר.

ובכן, אם הרגשתם שהעייפות נופלת עליכם בשעות הצהריים – אתם נורמליים. כך הסבירה לי השבוע ד"ר תמר עציוני, רופאת שינה ומרצה בטכניון. "לגוף שלנו יש נטייה טבעית לפתוח עבורנו שני חלונות הזדמנויות לשינה במהלך היממה", מסבירה ד"ר עציוני. "האחד הוא כמובן הלילה, ושיא הישנוניות הוא אמצע הלילה, פחות או יותר מהשעה שתייםועדארבע לפנות בוקר. החלון האחר נפתח במשך היום, בערך בשעות שתיים עד חמש אחר הצהריים".

מתברר שכבר ברומא העתיקה הייתה נהוגה מנוחת צהריים בשעה השישית ביום, וממנה צמחה תרבות 'הסייסטה',הנהוגה עד היום בספרד ובארצות רבות נוספות, בעיקר במקומות שאקלימם חם ומזמין שנת צהריים מתוקה. התיירים המגיעים לרחובות ספרד בשעות מנוחת הצהריים מגלים שהם נטושים. בסין ובטאיוואן מדובר בזכות חוקתית, וברוב בתי הספר יש'הפסקת שינה'. גם בישראל, לפחות לפי החוק, רעש של שירה, צעקה, כלי נגינה או רעש ממכשירים אלקטרוניים בין 14:00 ל-16:00 יכול לגרור קנסות של 250 שקלים למרעיש.

"ד"ר עציוני: "כל המחקרים הראו שלשנת הצהריים הקצרה יש יתרון בשיפור הכישורים הקוגניטיביים שלנו", אומרת ד"ר עציוני. "היא מאפשרת לנו לתפקד טוב יותר באותו היום, לזכור דברים, לתפקד תחת לחץ ולעשות את העבודה בצורה טובה יותר"

"פעם הייתה יותר זרימה עם הנטייה הטבעית הזו, ורבים יותר היו ישנים שנתצהריים", מספרת ד"ר עציוני. "ככל שנדחקנו אל החיים המודרניים ואל המרוץ אחרי השעון בניסיון להרוויח עוד כמה דקות ביממה, העלמנו את ההרגל הזה. במדינות המערב אנשים עובדים רצוף עד הערב ואז חוזרים הביתה לישון. אפילו בספרד, מדינת הסייסטה, תופעת השנ"ץ הולכת ופוחתת. היום רואים בשנת הצהריים ביטוי לעצלות".

ד"ר עציוני סוברת שהיום אנו רואים שינוי במגמה וחזרה אל ההקשבה לגופנו, בין השאר גם בעניין השנ"ץ: "בשנים האחרונות יש נטייה לתת עדנה לשנת הצהריים", היא אומרת. "יש היום ניסיון להקפיד על אורח חיים בריא יותר, כמו למשל על הרגלי תזונה נכונה, וגם חוזרים לשנת הצהריים", היא מבשרת.

אחד הסימנים שהשנ"ץ הוא מצרך מבוקש ברחבי העולם הוא דף האינטרנט ההיתולי ששמוGoogle Naps (על משקל 'Google Maps'),המאפשר לאתר את המקומות הנוחים לשנ"ץ הנמצאים בקרבתך: ספסל מול הים, מדשאה משובחת ועוד. על פי אתר 'אולייס', מייסדי הדף פנו למייסדי גוגל בבקשה שלא לתבוע אותם בגין הפרת זכויות יוצרים בזו הלשון: "סרגיי ולארי היקרים שלום. אנא אל תכעסו. זו רק בדיחה, פרודיה. אין בכוונתנו לפגוע במותג שלכם או משהו, אלא רק להעלות חיוך על פני המשתמשים. בבקשה אל תתבעו אותנו. יש לנו רק כמה מאות יורו בבנק, ואנחנו לא רוצים ללכת לכלא כי אנחנו עסוקים מדי בכמה עניינים אחרים כרגע. אבל אם תגיעו להולנד אתם מוזמנים לנמנם על הספה שלנו".

רק לא להפריז

האם באמת חשוב לישון צהריים? בכל כמה זמן מתפרסם מחקר אחר, והתקשיתי למצוא תשובה חד משמעית בנוגע לחשיבותה של שנת הצהריים. ביקשתי מד"ר עציוני לעשות לנו סדר בבלגן. "יש לשנת הצהריים חשיבות", קובעת הד"ר. "דברים לא קורים לנו בגוף סתם. אדם שקשוב לצרכים שלו ולא לצרכים חיצוניים יגלה שלגופו יש דחף טבעי לשנת הצהריים, ונראה שלא לחינם".

כיום השנ"ץ מתרחש במשרדים באופן פירטי. לא לחינם אפשר לראות עובד המסתגר בחדרו ל-20 דקות ויוצא ממנו כשעיגול אדום מתנוסס על מצחו כאות קין

ד"ר עציוני מסבירה שאין מחלוקת אצל החוקרים האם שנת הצהריים מועילה לטווח הקצר, קרי לשיפור אותו היום. "כל המחקרים הראו שלשנת הצהריים הקצרה יש יתרון בשיפור הכישורים הקוגניטיביים שלנו", אומרת ד"ר עציוני. "היא מאפשרת לנו לתפקד טוב יותר באותו היום, לזכור דברים, לתפקד תחת לחץ ולעשות את העבודה בצורה טובה יותר".

לדבריה, המחלוקת בין החוקרים מתחילה בעניין השפעתה ארוכתהטווח של שנת הצהריים. "יש מחקרים שהראו שאנשים שהיו רגילים לישון בצהריים הם בעלי תחלואה גבוהה יותר, ויש מחקרים שהראו דווקא ירידה של כמעט 40 אחוז בהתקפי לב ובמחלות אחרות". עם זאת ד"ר עציוני חושבת שקשה לבודד את הפרמטרים במחקרים הללו ולקשור בין שנת הצהריים לתחלואים עתידיים – שכן ייתכן שאדם חולני יותר ייטה גם לישון יותר.

דבר נוסף שהחוקרים תמימידעים בעניינו הוא משך השינה הרצוי בצהריים. כאן אין בשורה לאנשים האוהבים מיני–תרדמת–דובים בכל שנ"ץ: מסתבר שהשינה הטובה ביותר היא בת 20 דקות. לא יותר.

"נהוג לחלק את השינה לחמישה שלבים", מסבירה ד"ר עציוני. "לענייננו, השלב הראשון והשני הם שלבים של שינה שטחית, השלב השלישי והרביעי הם שינה עמוקה, והחמישי (REM) הוא של שינה עמוקה מאוד, שבה אנו גם חולמים חלומות. משום כך התעוררות משלבים 3–4–5 מצריכה תקופת הסתגלות.

"ההמלצה היא לישון שנת צהריים של 20 דקות או חצי שעה מקסימום, ולא מעבר לזה. בשינה קצרה כזו אפשר לזכות בהתרעננות של כל מערכות הגוף, וגם לא לצלול לשלב 3 של השינה אלא להתעורר משינה שטחית ולחזור מהר לשגרת היום.

גם חברות גדולות בארצות הברית הצטרפו למהפכת השינה, כמו למשלחברת 'נייקי', שבמשרדיה יש חדרים ידידותיים לנמנומים, או 'גוגל', שפיזרה ברחבי משרדיה Napping Pods, או בתרגום חופשי – שקיקי נמנום, שנראים כמו ביצה ענקית שהעובד יכול לנמנם בה. יש גם חברות, כמו למשל בן אנד ג'ריס, שמספקות לעובדים חללים בלתירשמיים לנמנום

"אנשים שצוללים לשלבים המתקדמים יותר במהלך שנת הצהריים עלולים לקום עם סוג של חמרמורת (הנגאובר): הם יהיו עייפים מאוד, יתקשו לחזור לתפקוד ולפעמים אף יסבלו מתחושות שליליות וממחשבות דיכאוניות. יש אמנם שמתאוששים מהחמרמורת הזו בתוך כמה דקות, אולם יש מי שהיא מצליחה לשבש להם את כל אחר הצהריים. לכן המחקרים ממליצים על שנת צהריים של 20 דקות".

ד"ר עציוני מסייגת ואומרת שההמלצות הללו נכונות לרוב האוכלוסייה. היחידים שלא מומלץ להם לישון כלל במשך היום הם מי שסובלים מנדודי שינה, ואז גם שנת צהריים קצרה יכולה להשפיע עליהם.

אם כך, כמה שעות שינה בלילה מומלצות לאדם בוגר?

"בכלל, רוב מוחלט של האוכלוסייה הבוגרת (95 אחוזים) זקוק לשש עד שמונה שעות שינה בלילה, כשמספר הזהב הוא שבע שעות. כשהייתי בצבא נתנו לחיילים שש שעות מטכ"ליות, אך בעקבות כל המחקרים בעשור האחרון שינו את הנוהל לשבע שעות מטכ"ליות. בשנים האחרונות הוכח בעשרות מחקרים כי אנשים שישנו פחות משש שעות או יותר משמונה שעות באופן קבוע, נוטים לסחוב עמם חסכישינה שמעלים תחלואה ומזיקים לבריאותם".

המספרים שד"ר עציוני מציינת נכונים לאוכלוסייה הבוגרת, ואילו בני נוער זקוקים לשעות שינה נוספות. באופן פרדוקסלי, הם כנראה ישנים פחות מהמבוגרים: "מתבגרים צריכים לישון ביממה בין שמונה לתשע שעות. בימינו רוב בני הנוער ישנים פחות משבע שעות בלילה. הם הולכים לישון מאוחר וקמים מוקדם לבית הספר, וכך הם מסתובבים עם חסךשינה קבוע. זו אחת הסיבות לעלייה במקרי האלימות בבתי הספר ולירידה בתפקודים האקדמיים – פשוט בגלל חסך שינה".

בעיה נוספת שהורסת את השינה היא בעיית המסכים. "ברוב העבודות קשה להימנע ממסכים", אומרת ד"ר עציוני, "אבל אם לא בעבודה – לפחות בשעות הערב. להתנתק מהמסכים שעה או שעתיים לפני השינה – לא לראות טלוויזיה, לא להירדם עם הסמארטפון או עם הטאבלט. זה הזמן לקרוא ספר, לשמוע מוזיקה, לדבר עם המשפחה".
"כמובן, מדובר בממוצע סטטיסטי", מסייגת ד"ר עציוני, "והמספר משתנה בין אדם לאדם כמו כל הצרכים שלנו – האחד די לו בפרוסת לחם והאחר זקוק לכיכר שלמה. כך גם בשינה: אדם צריך להיות קשוב לגופו ולראות איך נראה היום-יום שלו ואיך הוא מתפקד".

אדם שישן טוב בלילה יכול לדלג על שנת הצהריים?

"שינה טובה בלילה אינה מעלימה את הנטייה הטבעית לשנת צהריים", מסבירה ד"ר עציוני, "אלא מאפשרת להתגבר על הנטייה הזו ביתר קלות. אם ישנת טוב בלילה ואינך עייף, עדיין תרגיש ירידה קלה במצב שלך בשעות הללו, אך היא לא תפריע לך לתפקד ותוכל להתעלם ממנה. אם לא ישנת טוב בלילה או שיש לך יום מטורף, יהיה לך קשה יותר להתנגד ליצר השינה ותמצא את עצמך בנמנום לא רצוני מול המסך במקרה הטוב או מול ההגה במקרה הרע. לא לחינם במרשם תאונות הדרכים רואים שרוב תאונות הדרכים שהתרחשו עקב הירדמות על ההגה קורות דווקא בשעות הללו של היום".

"הלקוחות התרגלו"

לא מן הנמנע כי מכיוון שאינו מעוגן בחוקי העבודה, השנ"ץ מתרחש במשרדים באופן פירטי. הרופא הצרפתי דמיאן לז'האמר בריאיון ל'ניו יורק טיימס מגזין' כי מטופלים רבים סיפרו לו שהם חומקים לשירותים או למכוניותיהם החונות כדי לזכות לנמנום קצר במהלך יום העבודה. לא לחינם אפשר לראות עובד המסתגר בחדרו ל-20 דקות ויוצא ממנו כשעיגול אדום מתנוסס על מצחו כאות קין.

לפי אתר 'גלובס', לא מעט עסקים גדולים הנהיגו תנומה קצרה במהלך יום העבודה. ביפן חברות רבות מקימות חדרי שינה לעובדים. גם חברות גדולות בארצות הברית הצטרפו למהפכת השינה, כמו למשל חברת 'נייקי', שבמשרדיה יש חדרים ידידותיים לנמנומים, או 'גוגל', שפיזרה ברחבי משרדיה Napping Pods, או בתרגום חופשי – שקיקי נמנום, שנראים כמו ביצה ענקית שהעובד יכול לנמנם בה עד שירגיש בשל לבקוע ממנה להמשך יום העבודה שלו. יש גם חברות, כמו למשל בן אנד ג'ריס, שמספקות לעובדים חללים בלתירשמיים לנמנום, קרי מעלימות עין מעצימת העין. זה עוד בלי למנות את חברות התעופה הרבות, המאפשרות לטייסיהן לישון בטיסות בין-לאומיות ארוכות.

החברות שמאפשרות לעובדיהן לנמנם אינן עושות זאת בהכרח מאהבת עובדיהם אלא משנאת חוסר התפוקה שלהם: אפשרות התנומה עשויה לשפר את תפוקת החברה מעובדיה ולהציל מיליארדי דולרים.

יש בתי עסק לא מעטים שסוגרים את דלתם בשעות הצהריים, וכך מתאפשר לבעלי העסק לנוח. בקריית טבעון למשל רוב החנויות נסגרות בשעות 13:00–16:00. "קריית טבעון היא שמורת טבע", מספרת לנו ריבה, בעלת החנות 'בד בבד' לממכר בדים ותכשיטים. "המנהג אצלנו כבר שנים הוא לסגור את החנויות בצהריים, מגיע לסוחרים לנוח כאן. נראה לי שאף חנות אחת לא חרגה מהפריווילגיה הזו".

את השעות הללו ריבה מנצלת כדי לנוח. "אחרי שעומדים במשך שעות על הרגליים צריך להרים אותן", היא אומרת. "אם לא נרדמים, לפחות מרימים רגליים. כמה אפשר לעמוד?"

כבר שנים ארוכות ריבה מקפידה על הפסקת הצהריים. "כשהילדות שלי היו קטנות הייתי מגיעה באחת הביתה ומקבלת את הילדים בחזרתם מבית הספר", היא מספרת. "גם אז היינו הולכים כולנו לנוח. היום זה כבר מובנה במערכת שלי. אם מתפספסת לי מנוחת הצהריים אני חווה 'משבר צהריים' – פתאום נוחתת עליי כזו עייפות, שגם כוס קפה לא תעזור".

גם יוסף, ממסגר תמונות מפתח תקווה, סוגר את החנות שלו בין 13:00 ל-15:00. כבר 47 שנים שהוא מקפיד על מנוחה בצהריים, עוד כשהיה רווק והלך בהפסקה לאכול אצל אמו ולנוח שם. "זה לא גורם לי להפסיד לקוחות כי הלקוחות כבר התרגלו לזה", הוא טוען. "אם אני במקרה לא נח בצהריים, בערב אני עייף יותר".

ליוסף כנראה יש גרסאדינקותא בעניין. "אבא שלי היה זגג ובית המלאכה שלו היה קרוב לבית", הוא נזכר. "הוא היה מגיע בצהריים כדי לאכול ולנוח. לא בטוח שלקחתי ממנו את ההרגל. לפי דעתי, אם התא המשפחתי הוא בסדר, אתה מעדיף ללכת לאכול ארוחת צהריים עם רעייתך בבית ולא לאכול בחוץ פלאפל או שווארמה".

יוסף טוען שבעירו רוב החנויות סגורות בצהריים. להבנתו, הדבר תלוי במידת הקרבה של החנות לבית: "אם בעלי המקצוע גרים רחוק מהעבודה, לא משתלם להם לסגור את החנות ולנוח צהריים", הוא אומר. "ייתכן שהיום יש פחות אנשים שנחים בצהריים מכיוון שהיום עובדים רחוק יותר מהבית".

ריבה, בעלת החנות 'בד בבד':"קריית טבעון היא שמורת טבע. המנהג אצלנו כבר שנים הוא לסגור את החנויות בצהריים. כשהילדות שלי היו קטנות הייתי מגיעה באחת הביתה ומקבלת את הילדים בחזרתם מבית הספר. היום זה כבר מובנה במערכת שלי. אם מתפספסת לי מנוחת הצהריים, גם כוס קפה לא תעזור"

 אך גם אם בעליהם של עסקים קטנים מאפשרים לעצמם להקשיב לנטייה הטבעית שלהם, הרי שבעסקים הגדולים קשה למצוא הרבה דוגמאות לשנותצהריים, אף שייתכן מאוד שהן ישתלמו למעסיקים לא פחות משהן קורצות לעובדים. ד"ר עציוני לפחות ממליצה זאת למעסיקים: "אפשרו לעובדים נמנום יזום", היא קוראת. "כדאי לקבוע פרקי זמן בעבודה באחד החדרים שמסודרים לכך, של שנת צהריים בת 20 דקות. אחת הפשרות שהועלו במאבק של המתמחים על תורנויות בבתי החולים היא לאפשר למתמחים ליזום תנומות לאורך היום כדי לשמר את האנרגיות ואת היכולות האינטלקטואליות. אם עסק רוצה לתת איכות חיים לעובדים שלו וגם לשפר את התפוקה שלהם, אין ספק ששנ"ץ קצר יכול להועיל לכולם".

ובכן, מה עדיף לעובדים המנומנמים –שנ"ץ או כוס קפה?

"יש שיטה משולבת", מפתיעה ד"ר עציוני. "הקפה נותן את ההשפעה המקסימלית שלו אחרי כמחצית השעה. משום כך יש גישה בחלק מחברות ההייטק לשתות קפה ואחר כך ללכת לשנת צהריים של כחצי שעה. העובדים מתעוררים אחרי תנומה קצרה עם הדחיפה שנותן להם הקפאין. מכל מקום, קפאין הוא פתרון אפשרי כשאין אפשרות לישוןשנ"ץ, אבל הוא בריא הרבה פחות".

אילו המלצות יש לך למנמנם המתחיל?

"קודם כול לנסות לשריין זמן קבוע ביום של 20 דקות בין השעות 14:00 ל-16:00 ולהקפיד עליו. סביבת השינה צריכה להיות נוחה,בטמפרטורה נעימה, בחדר חשוך ועדיף בשכיבה. אפשר לשתות קפה לפני כן, וכמובן לא להכניס שום מסך לסביבה".

האם אנו רוצים להניף את נס המרד ולהחזיר את מנוחת הצהריים לסדר היום שלנו? בפייסבוק יש קהילות רוחשות בעניין: אחד מדפי השנ"ץ גרף רבבות חיבובים (לייקים), ואף הוקם דף ששמו'העמותה לקידום תרבות השנ"צ בישראל'. אולי אפשר לארגן שביתה איטלקית, או במקרה שלנו ספרדית, ולישון סייסטה במחאה. עוד לא החלטתי מהו הפתרון הכי מוצלח להחזרת שנת הצהריים לסדר היום הישראלי, אולי כדאי שאלך לישון קצת על זה.

 

צילום: יח"צ

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מתקפה גרעינית

  ד"ר יוסי לונדין בעקבות...

לא תחמוד

  הרב יהודה ברנדס על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם