ארץ ההמצאות

יע

10patent

  

איילת כהנא
נראה שיש אצלנו איזה עניין עם פטנטים, כי חוץ מווייז, פתיתים ובמבה, הישראלים רושמים בספר הפטנטים מאות המצאות בשנה * מה זה פטנט, איך הוא נולד, וגם כמה זמן לוקח לפתח רעיון שנראה בסך הכול פשוט

על העובדה שהמוח היהודי סיפק לעולם המודרני המצאות רבות, ביניהן גם כאלו שמצילות חיים, יש הכרה כלל עולמית כיום. קחו למשל ה'סטנט', אחד הפטנטים החשובים ביותר בתחום הרפואה: סוג של קפיץ בעל ממדים זעירים המוחדר לכלי דם חסומים ומאפשר את פתיחתם בהליך הידוע בשם צנתור. את המכשיר המציאו בני הזוג ד"ר קובי וד"ר יהודית ריכטר, בעלי חברת הביוטכנולוגיה 'מדינול'.

אי אפשר לדמיין היום את העולם הטכנולוגי גם ללא הדיסק און קי - המצאה ישראלית פורצת דרך נוספת. עוד ברשימת הפטנטים הישראליים המשפיעים בעולם: טפטפות, דוד שמש, המצלמה הזעירה בעולם המשמשת בציוד אנדוסקופי וכן פטנטים רבים בתחום הביטחון כמו: כיפת ברזל, טילי חץ, טנק המרכבה ועוד.

אנחנו ללא ספק 'מעצמה' של פטנטים ביחס לאוכלוסייה וגם ביחס למדינות העולם: בשנת 2015 לבדה נרשמו בישראל 509 בקשות חדשות. התחומים המובילים בפטנטים הישראליים הם הביו-טכנולוגיה, הרפואה ותחום הפיזיקה, האלקטרוניקה והאלקטרו-אופטיקה, ומספר הסכמי הרישיון הפעילים לפטנטים בישראל עומד על יותר מ-1,100 פטנטים. ישראל נמצאת במקום גבוה במספר הבקשות לרישום פטנט בהשוואה למדינות העולם.

20 שנה של קניין רוחני

פטנט הוא למעשה מסמך משפטי הניתן מטעם המדינה, שמעניק לבעליה של המצאה כלשהי בלעדיות על השימוש בה לתוקף של 20 שנה. בעלי ההמצאה חושפים לפני המדינה את ההמצאה לפרטיה והמדינה מצדה מעניקה לממציא זכות שימוש בלעדית בהמצאה והגנה משפטית במקרה של הפרת זכות זו.

לאחר תום הזמן הקצוב, הבלעדיות מסתיימת, וכל אדם רשאי להשתמש בהמצאה בכל צורה שהיא, לכל שימוש העולה על דעתו.

המגיש ראשון את בקשת הפטנט הוא הזוכה בפטנט והבלעדיות עליו חלה אך ורק בתחומי המדינה שבה הוגשה הבקשה. אם הבעלים ירצה לשווק את ההמצאה בחו"ל, הוא ייאלץ לרשום אותה כפטנט בכל אחת מהמדינות שבה ירצה לשווק אותה - תהליך שעולה לא מעט כסף:בקשה לרישום פטנט נעה בין עשרות אלפי שקלים לעשרות אלפי דולרים.

מה נחשב פטנט?

החוק הישראלי מגדיר זאת כך: "המצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית", כלומר המצאה צריכה לעמוד בכל התנאים הבאים: חדשנות, אי פרסום קודם שמאפשר את ביצועה קודם הבקשה לרישום הפטנט, והתקדמות המצאתית ("התקדמות שאינה נראית כעניין מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע", כלומר חידוש של ממש במוצר מסוים - כך על פי החוק הישראלי).

גגון מקרטון

תהליך ההמצאה של הפטנט לא פחות מסובך מאשר הרישום שלו.

ששון בצלאל (32), בוגר עיצוב תעשייתי בבצלאל, הגיע לפטנט שלו בכלל בטעות. במסגרת לימודיו עיצב מערכת לגידול ירקות בבית, וכשסיים הבין שדרוש פתרון שיאפשר לשנע את המערכת הגדולה שבנה לכל בית. "המערכת שפיתחתי הייתה מערכת ענקית שלא נכנסת בבגאז' של הרכב או בספסל האחורי", מספר בצלאל. "הבנתי שאפשר יהיה להעמיס אותה על הגגון. עכשיו, לא לכל רכב יש גגון. לכן חשבתי על פתרון פשוט יחסית, של גגון שמתלבש על כל רכב". המוצר של בצלאל, "איזי קארי", שאומץ על ידי חברת ההשקעות החרדית 'בסדנו', כולל שתי קורות שמתלבשות בתוך ארבעה מעמדים, ושתי רצועות שמחברות אותן לגג הרכב. אה, והוא עשוי כולו מ... קרטון. "קרטון הוא חומר זול וגם אקולוגי - שני עקרונות שהיו חשובים לי בפיתוח המוצר", אומר בצלאל. ומה לגבי יכולת של קרטון לשאת משקלים גדולים? כאן עולה גדולתה של הפיזיקה: "אם מנסים לשבור קרטון מלמעלה למטה הוא יישבר בקלות, אך אם מנסים למתוח אותו, קשה מאוד לקרוע אותו. הקורה שעשויה מקרטון מתפקדת כמו קפיץ והופכת את הכוחות שמגיעים מלמעלה למטה לכוחות מתיחה שמאפשרים נשיאה של משקלים גדולים".

זה אולי נשמע פשוט אך בצלאל מעיד שהפיתוח לקח לו הרבה יותר זמן ממה שציפה. "לקחו לי שנתיים של ניסוי וטעייה עד שמצאתי פתרון עם מינימום חומר ומקסימום יכולת". המוצר הגיע לידי חברת ההשקעות, והיא בחרה להשקיע בו ועזרה לבצלאל בהליך רישום הפטנט היקר.

"לא מגיעים למשרדי רשות הפטנטים ופשוט רושמים פטנט. אתה צריך לבוא מוכן עם הוכחות שאף אחד עוד לא המציא את זה קודם, וכן ראיות שהמוצר עומד בכל הקריטריונים", הוא מתאר את ההגבלות. נוסף לזה גם הסכום העצום שהיה צריך לשלם בעבורו - כמה עשרות אלפי שקלים.

"אני יכול להגיד שהיה לי קשה מאוד להוציא את הדבר הזה לפועל, אבל אם יש לכם רעיון טוב - לא להתייאש", הוא מסכם.

השבוע החלה מכירת ה"איזי קארי" של ששון בצלאל בארה"ב, ובעתיד הוא יגיע גם לישראל.

ששון בצלאל: "אני יכול להגיד שהיה לי מאוד קשה להוציא את הדבר הזה לפועל, אבל אם יש לכם רעיון טוב - לא להתייאש"
אבנר קורמן: "המכשיר ידע לזהות לפי אפיון האם המשתמש נמצא במצב של סטרס. כך למשל, אם המשתמש ירצה לבצע העברת כספים של סכום גדול מאוד דרך הסלולר, ברגע שהמכשיר יזהה שהמשתמש בסטרס הוא לא יאפשר את ההעברה"
 

"הפטנט הוא נכס בפני עצמו"

אבנר קורמן הוא מהנדס חשמל המנהל את מחלקת המחקר והפיתוח בחברת או"ס אופק חדש,ועורך פטנטים במקצועו. לכל חברת הייטק ותקשורת יש היום כמה וכמה פטנטים הרשומים על שמה - פטנטים שהם למעשה פיתוחים טכנולוגיים. את הפטנט האחרון שפיתח קורמן, סביר להניח שכל אחד מכם ירצה לרכוש בעידן הטכנולוגי של היום.

"מה שקורה היום הוא שהאקרים מכל הסוגים - עוינים או בעלי אינטרסים שיווקיים, יושבים על קווי הסלולר והאינטרנט ומורידים באופן כמעט חופשי אינפורמציה על כולנו", הוא מתאר. לדוגמה, חשבתם פעם כיצד גוגל או פייסבוק יודעות בדיוק אילו פרסומות להציג לכם בדף הבית? כיצד הן יכולות לנחש מהם תחומי העניין שלכם? ההאקרים של החברות הללו מורידים את האינפורמציה שלנו המשתמשים כל הזמן, וזה לא דורש מהם יכולות טכנולוגיות פלאיות.

"מלבד הפריצות הלא כל כך מזיקות האלו, יש היום טרנד נוסף של פריצות הנקרא ransomware – 'תכנוֹת כופר' בעברית. באמצעות יישומים מסוימים, האקרים משתלטים לנו על הטלפונים או על המחשבים, נועלים אותם ודורשים תשלום עבור שחרורם", הוא מתאר את סכנות התקשורת המודרנית. בעקבות הצורך הגדול בהצפנה של המידע האישי שלנו שפרוץ כמעט לכל דורש, קורמן ועמיתה נוספת מחברת או"ס, גילה פיש, הרגישו צורך לפתח מוצר הצפנה לטלפונים הסלולריים.

השניים פתחו יכולת אבטחת הצפנה הכוללת שלושה פטנטים המשולבים יחד: מכשיר, שיטת הפעלת המכשיר ומשפחה של מערכות המאפשרות לתקשר בצורה מאובטחת בין משתמשים ללא יכולת האזנה של צד שלישי.

"המכשיר הייעודי אמנם נרשם כבר כפטנט אך עדיין נמצא בשלבי פיתוח", מציג קורמן. "מדובר בשרוול המתלבש על הטלפון כמו 'מגן'. יש בו חיישנים שתפקידם בצע את זיהוי המשתמש בצורה ביומטרית - זיהוי פיזי של העין/טביעת אצבע וכן של תנועה כלשהי שהמשתמש מלמד את המכשיר, צורה שמונעת את הצורך להחליף סיסמאות שהן תמיד מקור אידיאלי לפריצה".

רק לאחר זיהוי זה, הטלפון ייפתח לשימוש. "למכשיר יש זיכרון ומעבד עצמאי ויכולת קיבולת של יותר מ-250 ג'יגה-בייט, ורעיון הצפנת המידע עובד בשלוש שכבות: פתיחת המכשיר הסלולרי רק אחרי זיהוי, אפשרות של שמירת מידע והעברת מידע מהטלפון אל המכשיר באמצעות אפליקציה ייעודית, ויכולת שליחת האינפורמציה לגורם מרוחק בלי יכולת של צד שלישי 'להאזין'. אם ניקח לדוגמה את התיק הרפואי - תהיה אפשרות לשמור את התיק הרפואי שלנו על המכשיר, כולל צילומים, ולשלוח את המידע באופן מוצפן לבתי החולים ולמרפאות". דוגמה נוספת ליכולות של המכשיר היא היכולת שלו לזהות את המצב הפיזיולוגי של המשתמש: "המכשיר ידע לזהות לפי אפיון האם המשתמש נמצא במצב של סטרס (מתח, לחץ). כך למשל, אם המשתמש ירצה לבצע העברת כספים של סכום גדול מאוד דרך הסלולרי, ברגע שהמכשיר יזהה שהמשתמש בסטרס הוא לא יאפשר את ההעברה". מלבד ההצפנה, למכשיר יתרונות נוספים: הוא משמש כמגן פיזי לטלפון ויש בו גם סוללה נוספת כגיבוי לסוללת הטלפון הסלולרי.

כעורך פטנטים, מה היתרון של רישום פטנט?

"הפטנט תפקידו להגן על זכויות היוצרים של הקניין הרוחני שלך. אנחנו מדברים על סכומים ששווים מאות מיליוני דולרים לפטנט - חברת מוטורולה למשל נמכרה לגוגל לפני כמה שנים. היו להם כמה אלפי פטנטים רשומים על שמם, וכשנמכרה החברה רק הפטנטים נמכרו לגוגל במאות מיליוני דולרים, כלומר הפטנט הוא נכס בפני עצמו".

מתי נראה את מכשיר ההצפנה בשוק הסלולרי?

"סיימנו את פיתוח האבטיפוס בחודשיים-שלושה האחרונים - פיתוח שנמשך יותר משלוש שנים אחרי שרשמנו את הפטנט. ההערכה שלנו היא שבחצי הראשון של 2017 המכשיר כבר יצא לשוק האמריקאי ובהמשך גם לזה הישראלי".

קורמן מגלה עובדה מעניינת: המכשיר פותח במסגרת פרויקט כלל אירופי הנקרא 'הורייזון 2020' למחקר ופיתוח. במסגרת הפרויקט הזה, מכוני מחקר וחברות מקבלות מענקים של כמה מיליוני אירו לפיתוח טכנולוגיות חדשות - זאת על מנת לפתח את הכלכלה האירופית ולשפר את איכות החיים. מדינת ישראל הצטרפה גם היא לפרויקט, שהחל את פעילותו בשנת 2014: "משלם המסים הישראלי לא יודע שהוא מוציא מכיסו בכל שנה 300 מיליון אירו דמי השתתפות בפרויקט הזה", אומר קורמן, "אבל מאידך גיסא, מכונים וחברות ישראליים מקבלים מהקרן הזו מענקים של בין 500 ל-600 מיליון אירו בכל שנה. כלומר ישראל מרוויחה מזה הרבה", הוא מרגיע.

גם פרויקטים חברתיים מניבים פטנטים

הצעירים בישראל מלאים ברעיונות ונראה שיש רבים המוכנים לעזור להם לממש אותם. אם אחרי קריאת הכתבה התעורר בכם הרצון להשקיע בפטנט, הנה הזדמנות לא רעה בכלל:

דניאל סלובס (26) סיימה השנה את לימודיה בחוג לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי HIT שבחולון. במסגרת הלימודים נערך קורס מטעם ארגון Fixters - ארגון שהוקם בידי דניאל צ'רני הישראלי שבמסגרתו בתי ספר ברחבי העולם משתפים את התלמידים שלהם בפרויקטים חברתיים. "במסגרת הקורס חברתי לשני חברים מהלימודים - גיא פולומבו וגיא בר סיני, ומכרה שלו העניקה לנו את הרעיון לפיתוח המוצר", מספרת דניאל. אורית, מכרתו של בר סיני, נולדה בלי יד, ובזמן שדניאל למדה בקורס, היא הייתה בהיריון. היא שאלה את גיא אם יש לו דרך לעצב מנשא לתינוק, שבו היא תוכל לשים את התינוק לבד, בידה האחת, בלי עזרה. "ה'מכשול' היחיד היה שאורית רצתה מנשא מסוים - כזה שמתלבש כמו חולצה ובכך התינוק הכי קרוב לגוף של האם. זה היה אתגר", מתארת סלובס. "עבדנו על זה במשך חצי שנה, ואחרי כמה ניסיונות (אפשר לראות אותם בסרטון שבקישור, בהמשך), יצרנו וסט שאליו מחובר המנשא באמצעות שאקלים, טבעות מיוחדות. בצורה כזו, אורית יכולה לפרוש את המנשא על הברכיים, להניח את התינוקת ביד אחת על גבי המנשא ואחר כך לחבר את שני השאקלים לווסט בצורה פשוטה, ביד אחת".

המנשא של דניאל, גיא וגיא זכה במקום שלישי בתחרות של ארגון הפיקסטרס העולמי השנה.

"בעקבות הסרטון, היו לנו כמה פניות מאימהות נוספות שכמו אורית הן בעלות יד אחת", מספרת סלובס, "אבל לא יכולנו לייצר את המנשא מכיוון שזה דורש הרבה אחריות ואישור של מכון התקנים. היינו מאוד רוצים לעניין יזם להשקיע בפרויקט, לרשום אותו כפטנט ולצאת עם זה לשוק".

הסרטון: https://www.youtube.com/watch?v=Fb6eNKfFr8g

צילום: יח"צ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דת, מוסר ואושר

  מאת: אדם גולד  

יש מצע?

  הור המשפטי של שניאור...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם