לקראת שבת

 6shabatחג

יוסף ארנפלד

נראה שאין באמת מי שמתנגד לזהותו של יום המנוחה הרשמי של מדינת היהודים כיום השבת. ובכל זאת סוגיית הרכבת הצליחה להעלות מחדש כמה שאלות לא פתורות באשר למקומה של השבת בציבוריות הישראלית * עד כמה בפועל נחים כאן ברמה הלאומית, האם מדובר בחופש סוציאלי כמו בכל העולם או שקיים גם קשר בינו לבין תפיסת הקודש הישראלית * מתי נולד הסטטוס קוו, מיהי 'ועדת השבת' ומדוע נראה שהרבנות הראשית לא ממש נמצאת בתמונה

משבר חילול השבת ברכבת בתל אביב מהווה הזדמנות מצוינת לעשות קצת סדר בכל הנושא של השבת במדינת ישראל. עוד בתקופת המנדט הבריטי הנושא שמירת השבת הציבורית הייתה נושא שעורר סערות חדשות לבקרים. בעוד שהדתיים רצו לראות את השבת מעוגנת בחוק, כך שבפרהסיה מדינת ישראל תהיה מדינה השומרת שבת על פי ההלכה ולאסור את חילול השבת בפומבי – מה שיחול גם על אנשים פרטיים, החילונים התנגדו לכך, אך הסכימו לקבל את השבת כיום מנוחה שבועי, מתוך השקפת עולם סוציאליסטית או הומנית, המעוניינת בכך שכל עובד ואדם יקבלו יום מנוחה שבועי. בעקבות המחלוקות נאלצו המחנות להתפשר והגיעו להסדר הסטטוס קוו בנושא השבת.

כך למשל בשנת 1932 דרשה אספת הנבחרים מהרשויות המקומיות היהודיות לכבד את השבת בתחומי העבודה והמסחר. בשנת 1935 החליט הקונגרס הציוני כי יש להימנע מחילול שבת בכל המוסדות הלאומיים. במכתב הסטטוס קוו, ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל, נאמר: "ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת". לאחר הכרזת העצמאות הוחלט כי השבת ושאר מועדי ישראל יהוו את ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל. חלק מההסדרים שנקבעו בתקופת המנדט מהווים את הבסיס ליחסם של חוקי מדינת ישראל לשבת.

השבת בחוק

כשקמה מדינת ישראל יום השבת נחשב ליום המנוחה השבועי הקבוע. כבר בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח - דבר החקיקה הראשון במדינה, נכללה הוראה המגדירה את השבת כיום מנוחה רשמי. בהמשך, שלושה חוקים מרכזיים קיבעו את יהדותה: חוק השבות, חוק נישואין וגירושין וחוק שעות עבודה ומנוחה שהיסוד שלו בא לומר שבמדינת ישראל, הרשות הציבורית שובתת בשבת ובמועדי ישראל, מה שכמובן יעניק לפרהסייה הציבורית של מדינת ישראל אופי מסויים של מדינה יהודית. 'חוק שעות עבודה ומנוחה' שחוקק בשנת תשי"א קובע את הזמנים שבהם מותר למעביד להעביד את העובד, את זכות העובד למנוחה שבועית, ואת הגמול שיש לשלם בעד עבודה נוספת. החוק נכנס לתוקף בתחילת ימיה של הכנסת השנייה.

סייג שנוסף לחוק קובע על מי חל החוק ומי הם יוצאי הדופן שהחוק אינו חל עליהם, כגון עובדי מדינה מסוימים, שוטרים, דייגים, אנשי צוות אוויר ועובדים בתפקידי הנהלה בכירה. החוק גם אוסר על מעביד לסרב להעביד אדם בגלל שאינו מוכן לעבוד ביום המנוחה שלו כפי שמחייבת אמונתו, אך מציין כי לשר העבודה יש סמכות להתיר העבדת עובד ביום המנוחה במקרים שבהם הפסקת העבודה ביום המנוחה תביא לפגיעה קשה בענייני הגנת המדינה, ביטחון הגוף או הרכוש או פגיעה חמורה בכלכלה. גם בהוראות צה"ל יש הבחנה בין עבודות החיוניות למאמץ מלחמתי עד שאינן סובלות דיחוי ועליהן להימשך גם בשבתות ובמועדים, עבודות שעלולות להיות דחופות באופן פתאומי ומחייבות תורנות הכרחית בלבד, ועבודות אחרות, המופסקות בשבתות ובמועדי ישראל

היתרים כלליים להעסקת עובדים במנוחה השבועית ניתנו על-ידי ועדת שרים שישבו בה ראש הממשלה, שר העבודה ושר הדתות בתחומים האלה: שמירה, טיפול בבעלי-חיים, לולנות, אספקת מים, אירוח (בתי-מלון, מסעדות ובתי-קפה), מפעלים רפואיים ומוסדות לטיפול בזקנים או בילדים, שמשים בבתי-כנסת, שמשים וסדרנים במקומות ציבוריים, מצילים וסדרנים על שפת הים ומצילים בבריכות שחייה, כבאות, עבודות קידוח, ייצור ואספקת קרח ועבודות ביוב.

היתרים פרטניים ניתנים על-ידי הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה במשרד הכלכלה לגופים אשר נמצא כי יש הכרח לבצע בהם פעילות בזמן המנוחה השבועית מהטעמים המפורטים בחוק שעות עבודה ומנוחה. ממינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה נמסר כי ב-1 בספטמבר 2015 היו היתרים פרטניים להעסקת עובדים במנוחתם השבועית ל-386 גופים. היתרים אלו מאפשרים להעסיק כ-17,500 עובדים וכ-1,900 כוננים.

חוקים מסוימים אחרים במדינת ישראל בשלל נושאים, מכילים בתוכם סעיפים הנוגעים לעניין השבת, שהתווספו במהלך השנים עקב התעוררותן של בעיות שונות בנושא השבת. כך בחוק יום העצמאות משנת תש"ט, הכריזה הכנסת על יום ה' באייר כיום העצמאות של מדינת ישראל, אך בשנת תש"י, תוקן החוק, מפני שה' באייר עמד לחול ביום בשבת. התיקון קבע כי במקרה שבו יום ה' באייר חל בשבת, יום העצמאות יחגג ביום ו' באייר, שהוא יום ראשון. בשנת תשי"א שוב התעוררה בעיה, כאשר יום ה' באייר עמד לחול ביום שישי, ערב שבת, ולכן שוב תוקן החוק ונקבע כי במקרה שיום ה' באייר חל ביום שישי, יוקדם יום העצמאות ליום ד' אייר, שהוא יום חמישי.

דוגמאות נוספות לחוקים כאלה הם על פי הבחירות לכנסת. ייערכו תמיד ביום ג' בשבוע, בגלל הרצון להימנע מחילול שבת. גם בחוק יסוד הכנסת שנתקבל בתשי"ח, קיימת הוראה הקובעת כי כינוס הכנסת לאחר בחירות לא יחול בשבת, בחג או בערב חג. בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה משנת תש"ט, נקבע כי אם ייפול יום כ"ז ניסן (יום השואה) על יום שישי, יוקדם יום הזיכרון לשואה באותה השנה לתאריך כ"ו בניסן, הוא יום חמישי.

גם בהנחיות משרד התחבורה למפעילי תחבורה ציבורית מצוין כי בתכנון לוחות הזמנים של הקווים על המפעיל לקבוע את מועד יציאת הנסיעה האחרונה כך שהיא תגיע לתחנת היעד לפני כניסת השבת. הפעלת שירותי התחבורה הציבורית בסופי השבוע מוסדרת בהוראות שבפקודת התעבורה והתקנות שהותקנו מכוחה. האפשרות לתת רישיון לשירותי תחבורה בימי המנוחה מוסדרת בתקנה 386א לתקנות התעבורה, ולפיה לא יינתן רישיון להפעלת קו שירות של אוטובוס ציבורי בימי המנוחה, אלא בקו שהוא: משרת נוסעים לבית-חולים; משרת נוסעים ליישובי סְפר; משרת נוסעים ליישובים שתושביהם אינם יהודים; חיוני מבחינת ביטחון הציבור, לדעת המפקח על התעבורה; חיוני מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית, לדעת המפקח על התעבורה. התקנה אינה חלה על קווי שירות רצופים שניתן להם רישיון לפעול בימי מנוחה לפני 1 בינואר 1991. המשמעות היא שקווים שפעלו ברציפות לאורך השבת לפני המועד הנ"ל (למשל בעיר חיפה) המשיכו לפעול גם לאחר מועד זה. כיום יש כ-378 קווים עם רישיון לפעול בימי המנוחה, ומהם כ-185 פועלים במגזר הלא-יהודי.

סערות פוליטיות

למרות שנושא השבת מעוגן בחוק בצורה מסודרת, מדובר בנושא רגיש מאוד שעורר לא פעם סערות פוליטיות. בימי ממשלת רבין הראשונה בשנת תשל"ז, הגאווה על קבלת מטוסי ה-F-15 הפכה למשבר חריף, בשל הגעתם בצוהרי יום שישי, לצד אלפים שהשתתפו בטקס: "אני נושא באחריות, לא היה חילול שבת בטקס", אמר רבין, שניצח בדרמה בכנסת. 55 הצביעו נגד האי-אמון ורק 48 בעד, אבל בסופו של דבר נאלץ לאחר ימים ספורים להגיש את התפטרותו לנשיא דאז אפרים קציר. גם בשנת תש"ס, נטשה יהדות התורה את ממשלת אהוד ברק בשל משחן ענק (חלק מטורבינה) שהעבירה חברת החשמל במהלך ליל שבת מצומת מורשה לתחנת הכוח באשקלון ואיימה על יציבות הקואליציה.

כדי לנסות ולייצב את המצב שהלך והסתבך עם השנים, הגיש ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הצעת חוק השבת' הקובע כי שבת יהיה יום המנוחה השבועי בישראל. לפי הצעת החוק, בית עסק שיעבוד בשבת וייתפס - ישלם קנס הגדול פי שלושה מהפדיון שלו באותה שבת ויהיה חשוף לתביעה אזרחית של בעלי עסקים מתחרים. זוהר נתמך ע"י ארגון בעלי המכולות. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לפני כשמונה חודשים את הצעת החוק שיצר הרבה רעש, אך נדמה שהגיע לסוף דרכו, היות ולפני כחודשיים המפלגות החרדיות קיבלו החלטה כי לא יתמכו בהצעת החוק הדרמטית.

העיתונאי עידן יוסף מאתרNews1 שחקר רבות את הנושא ונחשב למומחה בתחום, טוען שזו לא הפעם הראשונה שרכבת ישראל מבצעת עבודות בשבת. "מה שהקפיץ את חברי הכנסת הדתיים והחרדיים, זה בכך שמדובר בחילול שבת גדול מאוד במרכז תל אביב. אם עד היום זה היה במקומות נידחים יותר, פתאום זה הגיע למרכז הארץ. פתאום התברר שיש עוד פרוייקטים שקיבלו היתר, הרחק מעינו השוזפת של הציבור. פתאום התברר שההיתרים לעבודות שבת, לאו דווקא בתחום הרכבת, ניתנים כחותמת גומי. כלומר, ועדת ההיתרים של משרד העבודה שאליה מוגשות הבקשות לבוא ולהתיר את העבודות, פועלת כמו חותמת גומי. אין בה מהנדסים כמו שצריך, שיבחנו את העבודות, שיציעו חלופות ואין בה אנשי הלכה שמבינים בטכנולוגיה – כמו מכון צומת והמכון המדעי הטכנולוגי להלכה של הרב הלפרין, שהיו בעבר ושימשו כיועצים לאותה ועדת היתרים".

עידן מסביר השינוי המרכזי שצריך להיעשות הוא באופן בו פועלת הועדה. "הועדה לא אמורה לאשר רק מה שקשור בפיקוח נפש, אלא גם קריטריונים אחרים, כמו נזק כלכלי גדול למשק וכדומה. ההיתרים האלו צריכים להינתן במשורה. בעבר כמעט רוב העבודות שהוגשו לועדה לא אושרו בשבת, היום כמעט כל העבודות, אם לא כולן, לאו דווקא על ידי הרכבת, אלא על ידי כל החברות במשק – כן מאושרות. מעבר לעובדה שהוועדה אינה מפרסמת פרוטוקולים, וגם כשהיא מפרסמת את ההיתרים שניתנו, היא לא מפרטת איזה היתר ניתן לאיזה עובד ולאיזו עבודה בדיוק".

איפה הרבנות הראשית בתמונה?

"באמת פלא שהרבנות הראשית, שאמורה להיות אמונה על שמירת השבת בארץ ישראל מאז ומתמיד, נדם קולה בעניין הזה. רק ביום שישי, כמעט שבוע אחרי, הוציאו מכתב של הרבנים הראשיים, בו הם כותבים שהעבודות בשלושת הפרוייקטים עליהם דובר שכביכול יש ספק פיקוח נפש, באמת אין חשש כזה ואסור לבצע את העבודות. מיוזמתם לא יצאה אף אמירה. חבר הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי) פנה במכתב לרבנות הראשית, ואף יש קולות מתוך הרבנות הראשית עצמה לכנס את מועצת הרבנות הראשית כדי לדון בנושא הזה. בינתיים לא שמענו הצהרה כזו, שמעתי שהצהרה כזאת נמצאת בתכנון .יתכן כי מחכים לשובו של הרב יצחק יוסף מחוץ לארץ".

"בעבר הרבנות הראשית היתה גורם דומיננטי מאוד ומנעה הרבה חילולי שבת מאז קום המדינה ועוד לפניה. בשנת תש"ה קיימו הרבנים הראשיים דאז פגישה עם ראשי אגד במשרדי אגד, במטרה להסדיר את נושא התחבורה הציבורית בשבת בארץ ישראל והגיעו להסכמות עם כל חברות התחבורה הציבורית העבריות שלא לחלל שבת. היום, כל נושא התחבורה הציבורית פרוץ לחלוטין. אם לפני תקופת כהונתו של השר ישראל כ"ץ, היה מספר נסיעות התחבורה הציבורית בישראל היה כמה עשרות בלבד כשהן במגמת ירידה, היום מדובר באלפי נסיעות מידי שבת ועוד היד נטויה ולא רק בחיפה".

ראש הממשלה הקים ועדה בראשות ראש הסגל בלשכתו יואב הורביץ, מיד אחרי תחילת העבודות בשבת, אך לדעתו של עידן, לא משם תגיע הישועה. "ועדת הורביץ היא ועדה פוליטית שלמעשה לא הגיעה לפיתרון בסוגיה הזו ומנסה לפתור את העניין באופן פוליטי ולכן נראים פני הדברים. הוועדה הזו התכנסה פעמיים, חברים שנכחו בוועדה סיפרו על דיונים לא מקצועיים בעליל, והתוצאות ידועות. מן הראוי היה שהוועדה הזו תתחיל לעשות סדר בוועדת ההיתרים של משרד העבודה, כמו גם ההזמנות מצד משרדי הממשלה השונים לעבודות בשבת, כגון משרד החקלאות שהשר אורי אריאל הודיע מיד כאשר נודע לו שההיתר להאכלת דגיגים בכינרת שנעשה עד היום בשבת – יופסק לאלתר".

כמו נושאים רבים נוספים הקשורים לזהותה של מדינת ישראל, עושה רושם שגם מקומה של השבת הציבורית נבחנת מחדש בשנים האחרונות – קשה שלא להבחין בניסיונות הכרסום במה שמכונה הסטטוס קוו ובמתן עוד ועוד היתרים לדילוג מעליה.

בעוד כשבועיים אמורה המדינה למסור את תשובתה לבג"צ בעתירה שהגישו המרכז הרפורמי, ישראל חופשית, עמותת חידו"ש וחברת הכנסת תמר זנדברג ממר"צ – להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. נושא זה צפוי לעורר שוב את הסוגייה במלוא עוזה. עידן סובר שמשרד התחבורה יכול למנוע את זה, לו היה דבק במדיניות המסורתית בה דגל, אולם המשרד אימץ לעצמו פרשנות חדשה ומקלה ובאופן זה אישר אלפי נסיעות נוספות מידי שבת. לדוגמא: קווי שנועדו לשרת את הישובים הלא-יהודיים, משמשים 'על הדרך' גם להסעת נוסעים בערים ובישובים יהודיים.

עידן לא מהסס למתוח ביקורת חריפה גם על הציבור הדתי-לאומי ומבקר אותו על חוסר פעולתו בנושא. "אחד הדברים המפליאים בשיח, כפי שאני רואה אותו, שבנושאים שעולים לדיון ברשת החברתית בנושאי ארץ ישראל, התנחלויות וכדומה, בציבור הדתי לאומי מגיבים בצורה נחרצת וחריפה, אולם כאשר הדברים נוגעים לנושאי דת ומדינה נאלם לפתע הקול הדתי ואין תגובות בנושאים הללו. כלומר, מפקירים את הזירה הציבורית לדעה ההפוכה הדוגלת בהפרדת הדת מהמדינה. קיימת כניעה מראש כביכול, דבר שהתבטא בסקר של עמותת חידו"ש בנושא תחבורת ציבורית בשבת שבו כ60 אחוזים ממצביעי 'הבית היהודי' תמכו בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת, אם כי באופן מצומצם יחסית ליום חול. דבר שלדעתי מעיד על כשל חינוכי בציונות הדתית המתכופפת בפני החילוניות המודרנית" – הוא אומר בצער.

כותרת משנה

אז מה בעצם הביא לשחיקה במעמדה של השבת במדינת ישראל? סגן שר הביטחון, הרב אלי בן דהן, מסביר שבאופן טבעי בשנים הראשונות של מדינת ישראל השרות הציבורי גרר איתו גם את השרות הפרטי, כמעט ולא היתה מציאות שגופים פרטיים עבדו בשבת, וודאי לא גופים עסקיים או תעשיתיים. בעשרים וחמש שנה האחרונות, חלה התרופפות בעיקר בתחום הקמעונאי – מסחרי, מה שהתחיל ברשתות הגדולות. המקום הבולט ביותר היה מתחם הקניות ב'שפיים' מצפון לתל אביב שהיה אחד המתחמים הראשונים הגדולים שנפתחו בשבת, בעקבותיו נפתחו גם קניונים ומרכזי קניות אחרים ברחבי הארץ.

בעקבות הרשתות הגדולות ומרכזי הקניות, לאט לאט התחילו הקמעונאים הקטנים יותר לפתוח בשבת כי הם הבינו שם בתחרות גדולה עם הגופים הגדולים. הם מפסידים כי הם סגורים שבת, בזמן שהגופים הגדולים פתוחים והפדיון בשבת הלך וגדל. התחילו גם הם לפתוח שבת וכך הדבר התגלגל. היו כמובן עתירות לבג"צ כשהמצב משתנה מעיר לעיר. "לדוגמא: בבאר שבע שאני מכיר מקרוב, קניון עזריאלי נפתח והיו נסיונות לפתוח אותו גם בשבת, היה פתוח שבת אחת או שניים וזהו. הקהל הדיר את רגליו ומנע קניות בשבת, ממילא הקניון סגר את שעריו בשבת. גם קניון מלחה בירושלים סגור בשבת כי הציבור הצביע ברגליים. אין ספק שיש ערים בהם מרכזי הקניות שנמצאים בעיקר מחוץ לעיר, זה גורר בעקבותיהם פתיחה בשבת גם של קמעונאים".

דוגמא נוספת לתהליך השחיקה אפשר למצוא בחברת החשמל שעובדת בשבת כמעט מאז קום המדינה. בשנים הראשונות דברו על כך שבגלל הצורך בחשמל לפיקוח נפש בבתי חולים ולמוסדות צבא ממילא שאר הציבור נהנה ממנו, שהמגמה היתה לצמצם כמה שאפשר ולמנוע חילולי שבת לעבודות שניתנות להתבצע גם באמצע השבוע. הרכבת וגופים נוספים דומים התחילו בשנים האחרונות לבצע עבודות תחזוקה בשבת, כשהם מקבילים היתרים מהוועדה בטענת פיקוח נפש. לאט לאט זה נעשה הרגל שעבודות התחזוקה המרכזיות מתבצעות בשבת. מיטב הבנתי הרבנות הראשית בוודאי לא היתה מעורבת בתהליך הזה".

אפרופו הרבנות הראשית, איפה מקומם לדעתך?


"זאת שאלת הביצה והתרנגולת. אני מניח שהרבנים הראשיים יגידו "לא שואלים אותנו, למה שנאמר את עמדתנו. אם נאמר בלי שישאלו אותנו, רק יהיה יותר גרוע". מבחינת המפלגות הדתיות המצב צריך להיות שכל מקום בו מתעורר צורך לעבוד בשבת מסיבות של פיקוח נפש או סיבות אחרות, הגוף שצריך לקבל את ההחלטה האם לאשר את העבודות או לא – זה הרבנות הראשית, אחרי שיפרסו בינהם את מירב השיקולים. תפקיד המפלגות הדתיות להביא המצב למציאות כזאת שבה הם ישאלו והם יהיו הגורם המכריע".

למה שהמפלגות החילוניות יסכימו לכך?

"למיטב הכרתי, לא חושב שיש מישהו היום במדינה, בוודאי לא בממשלה הזאת, שיש לו רצון לקעקע את דמות השבת ולהפוך אותה ליום חול רגיל. בוודאי יש שרים ואישי ציבור שחושבים שיש סוגי עבודות שהם פיקוח נפש וחייבים לבצע אותם בשבת. גם אם זה נכון, יש כללים לפיקוח נפש ואת הכללים הללו, צריך להביא בפני הרבנות הראשית והם יכריעו. אין ספק שאם הקואליציה הזאת תתפרק, בוודאי זה לא יעשה טוב לשבת, השבת לא תשמר טוב יותר אם המפלגות הדתיות לא יהיו חברות בה. צריך לעשות כל מאמץ לשמור על הממשלה מצד אחד, ומצד שני לקבוע את העיקרון שאם יש צורך חיוני מאוד לחלל את השבת תהיה הרבנות הראשית לישראל זאת שתכריע, הם גם רואים את הדבר מבחינה ציבורית".

כותרת משנה

לדידו של הרב אורי סדן, חוקר במכון כת"ר לכלכלה ותורה, המתמחה בתחום ההשקעות הכשרות, כל נושא חילול השבת בישראל גם הוא נעשה באופן פרטי, הוא בעצם בעיה ציבורית. "אם חברה עובדת בשבת בניגוד לחוק ואין אכיפה – זו בוודאי בעיה ציבורית. אולם גם אם חברה עובדת בשבת תוך הסתמכות על היתרים נדיבים הניתנים לעבודה בשבת – אז היא לא עוברת על החוק, אבל מדובר בבעיה ציבורית המתעוררת מעצם מתן ההיתרים באופן המנוגד להלכה".

הרב סדן מסביר שהסיפור לא מתחיל או נגמר ברכבת, אם כי זו מיוחדת בכך שמדובר בחברה ממשלתית. "במדינת ישראל צריך לעשות הבחנה בין המדינה המחוייבת בגדול לשמירת השבת לבין המשק שהוא פרטי. ביניהם יש חברות ממשלתיות, שהם חברות עסקיות בבעלות המדינה. פעם היו הרבה כאלה, היום מדובר בחברות שיש למדינה אינטרס גדול בקיומן, אך היא לא יכולה להפעיל אותן בעצמה, לכן היא צריכה להקים חברה שתפעיל אותה, שתעבוד מתוך שיקולים עסקיים אבל הבעלות תהיה של המדינה. כמו ברכבת ישראל, מינתה המדינה דריקטריון שתוודא שהבעלות נשארת בידיים שלה".

איך בכל זאת יש עסקים שפתוחים בשבת?

"חלקם הם בעברייני חוק. למשל AM:PM הם עברייני חוק ידועים, אם מגיע אליהם פקח, הוא נותן להם קנס של כמה מאות שקלים והם משלמים. מבחינתם המחזור בשבת עומד על מאות אלפי שקלים ומתוכם כמה מאות הולכים לקנס וזה בהחלט נסבל. חברות אחרות מקבלות היתר ממשרד העבודה או הכלכלה. העילות הן בדרך כלל שלום וביטחון הציבור, יש כאלה שעוסקות באספקת צרכים חיוניים לציבור כגון חברות החשמל והמים. יש עילות שהם ייצור תהליכי. הרבה מפעלים בנויים על פס ייצור שלא נגמר אף פעם. בכל רגע נתון יש על פס הייצור חפץ בעיצומו של תהליך ולכן משרד הכלכלה מעניק לו היתר לעבוד בשבת במשמרות. אגב, לא בטוח שאם המפעל היה בבעלות אדם דתי – הוא היה עוצר את כל הייצור בשבת. מסתבר שהיה מקבל היתר הלכתי להפעיל את קווי הייצור באופן מינימלי באמצעות גויים. לדוגמא, עצירתם המוחלטת של מפעלי נייר ופלסטיק שעוצרים את עבודתם בשבת – אינה פשוטה בכלל ולכן מפעלים המבקשים לשמור את השבת, כמו נייר חדרה, מחזיקים 30-40 עובדים גויים בשבת מתוך מפעל של 1500 עובדים, כדי לתחזק את הקו שימשיך לעבוד במינימום וכדי לא לעצור את הכל".

לעומת מפעל הנייר בחדרה שעובד במכונת מינימום, ישנם חברות אחרות, כמו כימיכלים לישראל וחברות תעשיה רבות בבעלות החברה לישראל שעושות שבתן חול ומחזיקות באלפי היתרים לעבודה בשבת. גם חברת אל-על שהיא חברת לא ממשלתית, מחזיקה ב 1,367 היתרי עבודה בשבת. הם מתהדרים בשמירת שבת, כלומר חברת אל-על לא מוציאה טיסות בשבת, אבל אלפי עובדים מתחזקים את המטוסים בשבת.

***
כמו נושאים רבים נוספים הקשורים לזהותה של מדינת ישראל, עושה רושם שגם מקומה של השבת הציבורית נבחנת מחדש בשנים האחרונות – קשה שלא להבחין בניסיונות הכרסום במה שמכונה הסטטוס קוו ובמתן עוד ועוד היתרים לדילוג מעליה. ובכל זאת אולי דווקא העיסוק המחודש והעירנות הדתית, החברתית והפוליטית, תכריח את העם היושב בציון לשאול את עצמו שוב ומחדש – עד כמה אותה מלכה ישראלית בת אלפי שנים, אכן חשובה לו וקשורה לתהליך התחייה שלו במדינת ישראל.

צילום: יח"צ

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם