שיפוצים בארמון

 10hanatziv

 

 

מי שנוח לו עם הפרדת העיר אוהב לקרוא לזה 'קו התפר', אבל האמת היא ששכונות ארמון הנציב, הגבעה הצרפתית ופסגת זאב הן במידה רבה קו הבוחן של עתידה של ירושלים. את הדבר הזה מבינים היטב הערבים שבמזרח העיר שמנסים בכל כוח לאחוז בשכונות הללו, וגם קבוצת צעירים ישראליים נמרצים ואופטימיים במיוחד שמקדישים את כל כוחם להביא עוד זוגות לפריפריה של עיר הבירה

רועי אהרוני

שכונת ארמון הנציב הוזכרה בשנה האחרונה רבות בתקשורת. אם תשאלו את חברי הגרעין שנמצא בשכונה, הרבה יותר מדי. להבנתם הדבר יצר בתודעה תדמית שלילית למקום, דבר שמקשה עליהם לגייס זוגות צעירים ואידיאליסטים למגורים בשכונה שבה מתרחשת זירת מאבק, סמויה מעין הציבור, על ירושלים.

אסף כהן (26) נולד בשכונה וגר בה עד לנישואיו הטריים. לפני כשנתיים היה חלק ממקימי הגרעין שפועל בשכונה, ולפני כחודשיים חזר אל השכונה כמנהל הגרעין אחרי שחש שחרף הפוטנציאל האדיר הגלום בו הגרעין לא מצליח להתרומם. שמו של המקום נקשר עם גל הפיגועים של השנה החולפת, והגם שהמציאות הביטחונית בו לא קשה ממקומות אחרים בירושלים – הדבר הרתיע זוגות רבים מלהצטרף אל הגרעין החדש והתוסס.

"שכונת ארמון הנציב גובלת בשני כפרים עוינים: צור באהר וג'בל מוכאבר", מספר אסף. "מג'בל מוכאבר יצאו בעשור האחרון יותר מעשרה פיגועים". עם זאת, אסף מציין שהמתיחות הביטחונית ותיקה עוד יותר. "מאז שאני זוכר את עצמי אנו סובלים מהקִרבה לכפר. בתחילת הרחוב יש אנדרטה לזכרו של השכן שלי שנרצח לפני יותר מעשרים שנה. אני אישית מרגישהיטב את המתח הלאומי כי הרגש הלאומי אצלי חזקיותר, אבל יש משפחות שאם תשאל אותן הן לא יבינו על מה אתה מדבר. אני מכיר אישית סיטואציות של הטרדות וגנבות. פעם אפילו לקחתי גנב שפרץ לביתנו למשטרה, אך סגרו את התיק מחוסר עניין לציבור.

"עם זאת", מדגיש אסף, "תחושת הביטחון הכללית במצב טוב בהרבה. יש אנשים ממקומות הרבה יותר מסוכנים ששואלים אותי איך אני לא מפחד. אני עונה להם שהערבים של השכן תמיד מפחידים יותר...".

אסף כהן: "לחלק מרחובות השכונה התנקזה אוכלוסייה 'פריפריאלית' טיפוסית, בעיקר בגלל המצב הביטחוני. יש פה הרבה משפחות קשות יום שמתמודדות עם בעיות רבות, שלא לדבר על הרגשת שממה רוחנית" 

את דבריו של אסף קוטע קול המואזין העולה מן הכפר, אבל אסף כבר אינו מרגיש בו. "התרגלתי", הוא אומר. "אבל לא התרגלתי לכך שהם חוגגים כשאנו מתאבלים. ביום שנהרגו חיילי גולני בנגמ"ש בסג'עייה ב'צוק איתן', הם עשו פה חגיגות עד שלוש בלילה. הם הפנו את כל הרמקולים לכיוון השכונה, צעקו 'אללה הוא אכבר' והדליקו זיקוקים בלי סוף".

לדבריו, האווירה הביטחונית של השנים האחרונות גרמה לגל הגירה שלילי, כאשר משפחות איכותיות רבות עזבו את השכונה. לוואקום שנוצר נכנסו אוכלוסיות מוחלשות ובחלק מהמקרים גם ערבים. אסף טוען שבמקומות רבים בשכונות יהודיות במזרח ירושלים נכנסים ערבים לגור – אם כי קשה לו לאבחן אם זה ניסיון מכוון להשתלטות לאומית או רצון אינדיבידואלי לשיפור איכות החיים. כך או אחרת, ואף שבשכונת ארמון הנציב התופעה עדיין על אש קטנה, הוחלט על הקמת הגרעין כדי שהאש הזו לא תתפשט.

"הערביםהם בסך הכול בשליחותו של הקדוש ברוך הוא", מסביר אסף. "השליחות שלהם היא לעורר אותנו. צריך לשלוח ברכתתודהלאומההערבית, שבכליוםויוםמזכירהלנושאיננויכוליםלשקוטעלהשמרים".

אסף טוען שהמתח הלאומי הוא זה שגרם להקמת הגרעין, "אולם לאחר הקמת הגרעין הגענו להבנה שעיקר ההתמודדות של הגרעין היא התמודדות רוחנית וחברתית, ובשבילה היה שווה להקים את הגרעין. לחלק מרחובות השכונה התנקזה אוכלוסייה 'פריפריאלית' טיפוסית, בעיקר בגלל המצב הביטחוני. יש פה הרבה משפחות קשות יום שמתמודדות עם בעיות רבות, שלא לדבר על הרגשת שממה רוחנית מבחינת תורת ארץ ישראל, שמניסיוננו הדל רבים צמאים לה".

בגרעין כיום חברות רק שבע משפחות, אבל הן חדורות מטרה ושליחות כך שהיזמוֹת שלו צצות כפטריות אחר הגשם. רק עתה השיגו תורם לכולל ערב, כדי לאפשר מלגה גבוהה יחסית לבעלי בתים שילמדו בערב.

"עֵלי לא בסכנה – שם הכול על מי מנוחות. פה יש באמת מאבק. היוםירושלים נמצאת במלחמה על הצביון שלה. הגרעין שלנו הוא בחזית המלחמה, הוא משלב את כל הערכים: בניין ירושלים כפשוטו, יישוב ארץ ישראל, חינוך וחברה. אני לא חושב שיש עוד מקום שמצליח להכיל את כל הערכים הללו". 

דלת הבית פתוחה

אנחנו יוצאים לסיור על קו התפר, ממש דקה מבית הוריו של אסף. הגדר שמפרידה בין הכפרים הערביים לבין השכונה נראית יותר כמו גדר של בית ספר – כזו שילד הרוצה להתפלח מהשיעור האחרון לא חושב פעמיים לפני שהוא מטפס עליה. אנחנו עוברים ליד קופת חולים המשמשת בערבוביה את תושבי הכפרים ותושבי השכונה.

"הגרעין שלנו הוא בחזית המלחמה, כאשר הוא משלב את כל הערכים: בניין ירושלים כפשוטו, יישוב ארץ ישראל, חינוך וחברה. אני לא חושב שיש עוד מקום שמצליח להכיל את כל הערכים הללו"

אנו עוצרים ליד בית שחטף כמה עשרות בקבוקי תבערה, והוביל לבניית גדר גבוהה יותר מזו שראינו בהתחלה. משני צדי הגדר שני ביתני שמירה של משטרת ישראל. למרות זאת, אסף מספר שלפני כשבועיים זרקו פה שני בקבוקי תבערה מתחת לאף של השוטרים. מעבר לגדר, באחד הרחובות בג'בל מוכאבר, אנו מבחינים בקיוסק עם השם האופטימי "מפגש השלום".

לאחר מכן אנו מגיעים לביתה של מוריה, מורה ללשון ורכזת הקהילה בשנה האחרונה ומי שדואגת לגיבושה: שיעורים לגברים ולנשים, סעודה משותפת בשבת מברכין, פעילות לילדים. "כשעברנו לפה שאלו אותנו: 'מה אתם באים לגור פה? אנחנו רוצים לברוח'", היא מספרת. "חלק מהתושבים באמת בורחים כדי לא לשמוע יותר את המואזין. אבל חלקם נשארים ואומרים – אם אתם באים, זה גורם לנו לרצות להישאר". לדבריה, היא לא מרגישה את הפחד הזה יותר. "בהתחלה הייתי נועלת את הדלת מפחד", היא מספרת. "היום היא כבר יכולה להישאר פתוחה. אחותי אמרה שהיא קיבלה מאתנו השנה כמה הודעות של 'אנחנו בסדר'. נכון שהיה כמה אירועים שדרשו הודעות כאלה, אבל כך היה בכל רחבי ירושלים. "המשימה כאן היא אמנם גם משימה של יישוב הארץ והיא חלק מהמאבק הלאומי, אבל עיקר העבודה אינו קשור למאבק הזה. העבודה היא סביב העצמתו של עם ישראל. הגרעין נמצא בחיתולים, ולכן הוא זקוק לאנשים עם כוח". אל השיחה מצטרף הרב שגיב אלטמן, אברך במעלה הזיתים שהגיע לשכונה לפני כמה חודשים. "הגענו לשכונה בגלל אילוץ", מודה הרב. "כשהצעתי לאשתי את הרעיון לעבור לפה, היא לא הסכימה אפילו לדון בזה. יש פער עצום בין המציאות שיש פה לבין איך שזה מצטייר אצל אנשים. אפילו המראה של השכונה מפתיע אנשים לטובה. עם הזמן אנחנו מבינים אילו איכויות מדהימות נמצאות פה".

הרב שגיב חושב שהחשש שיש בתודעת האנשים הוא תוצר לוואי של התקשורת. "נוצר רושם כאילו כל הזמן יש מתח ביטחוני", הוא אומר. "זה נובע ממניעים פוליטיים, כדי לצייר את המציאות כאילו השכונות שמעבר לקווי 67' הן שכונות איומות ונוראות, וירושלים כולה היא עיר בעייתית.

"אין מספיק משפחות שרואות את המגורים כאן כאפשרות ממשית, למרות שהמגורים כאן מתאימים לרוב מוחלט של האנשים, הרוצים לחיות חיים תורניים נורמליים.יש פה התמודדויות של שכונת תפר, אבל אין יותר בעיות מאשר במקומות רבים אחרים בארץ.אין לי ספק שהשכונה הזו עוברת עכשיו תהליך של התחדשות, שהגרעין רק מסייע להוציא אותו אל הפועל. כל מי שבא לבקר חש בזה.

"אם האופי של השכונה יתחזק, ותהיה פה אוכלוסייה חזקה ובטוחה בעצמה שתקבל את המענה הראוי מהרשויות, הדברים יהיו ברורים וממילא המציאות הביטחונית תהיה טובה יותר. השכונה הזו היא חומה של ירושלים, וירושלים לא מתנדנדת חס ושלום. צריך רק לבצר קצת את החומות".

"יותר חשוב מכל התנחלות"

אסף לוקח אותי לבית הכנסת הגדול והמפואר של השכונה, שמציג עדות אילמת לשינויים שעברו עליה. "עד לפני חמש שנים בית הכנסת שלנו היה מלא", מספר הגבאי דרור כהן. "אבל אז הביא משרד הביטחון משת"פים לגור פה, והילדים שלהם היו רעשנים. משפחות רבות החליטו לעזוב לשכונת הר חומה. נוצר מצב שאין מניין בשחרית בבוקר וגם במנחה אנחנו בקשיים. אני מפחד שנגיע למצב שבית הכנסת הגדול של שכונת ארמון הנציב ייסגר.

"מי שיכול לבוא לגור פה – זו ממש ציונות לשמה, קידוש השם", מוסיף דרור. "זה יותר חשוב מכל התנחלות. כל דירה שמתפנית, משרד הביטחון קופץ עליה כדי להשכיר אותה למשת"פים. כשהן יישכרו על ידי חברי הגרעין, יהיה לנו כוח לעשות פעילות".

מוריה: "כשעברנו לפה שאלו אותנו: 'מה אתם באים לגור פה? אנחנו רוצים לברוח'. חלק מהתושבים באמת בורחים כדי לא לשמוע יותר את המואזין. אבל חלקם נשארים, ואומרים – אם אתם באים, זה גורם לנו לרצות להישאר"

דרור מספר לי על האירוע הגדול שעשה הגרעין בשמחת תורה. "אחרי הפיגועים שהיו בתחילת השנה, מצב הרוח היה ירוד. פניתי לאסף ואמרתי לו – תעזור לנו, שנוכל לעשות התרוממות רוח בשכונה". אסף גייס חבר'ה ממכינת נוקדים, ויחד עם חברי הגרעין הם הפכו את שמחת תורה לאירוע שלא יישכח במהרה. "יצאנו עם ספרי התורה לכביש, והוצאנו את כל התושבים ואת מתפללי בית הכנסת לרחובה של עיר", מספר דרור. "הדיירים מהדירות הגבוהות זרקו עלינו סוכריות וכולם רקדו ושמחו. הוותיקים אמרו לי שארבעים שנה לא היה דבר כזה בשכונה. בעל המכולת שגר פה מאז שהוקמה השכונה, אמר לי שמעולם לא היה דבר כזה. חודש אחרי שמחת תורה עוד הייתי בשמים".

"אחרי שאנשים נמצאים כל הזמן בתחושה של נסיגה, פתאום היה אירוע שהעיף אותם למעלה", מוסיף אסף. "עד היום בכל הזדמנות הם מברכים אותנו על זה".

הגרעין החדש הוא שומר החומות של ירושלים. חברי הגרעין מזמינים "כל מי שהדבר נוגע ללבו לבוא ולהיות שותף לעשייה הברוכה של הגרעין". כמו כן הם מזמינים את בעלי הבתים להצטרף לכולל הערב החדש בראשותו של הרב אריאל בהט. למעוניינים בפרטים נוספים:אסף 050-9638436.

 

 

צילום: יח"צ

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם