עתניאל - תמונת מצב

6otniel

יש משהו מטלטל בשוטטות ברחובותיו של מקום שהטרור מכה בו שוב ושוב, ולשמוע מבני הנוער איך הם רואים את המציאות שבה הם חיים. הם משוכנעים שלא משנה מה יהיה, יום אחד אנשים יגיעו לגור בעתניאל ממש כמו שמחפשים איכות חיים בפרברי תל אביב

אילת כהנא

ילדי ישראל בחופשה כבר שלושה שבועות, וגם בעתניאל החופש התחיל בכיף. אך כבר לשבת הראשונה של החופש הם נכנסו בידיעה הנוראית על פיגוע הירי שבו נרצח הרב מיכּי (מיכאל) מרק ונפצעו אשתו חווי וילדיהם פדיה ותהילה.

תכלת, אוריה, אוריה שי, שחר, מאיר, נווה, הראל, זוהר ודוד אבו - רכז הנוער, מתאספים גם היום כמו בכל יום על יד מאהל החיזוק שבנו בעבורם אנשי היישוב אחרי הפיגוע האחרון. על ההשפעה של המאהל הזה עוד נשמע מהם בלי סוף.


בחצי השנה האחרונה ספגה הקהילה בעתניאל אסונות כבדים. זה התחיל ברצח של דפנה מאיר הי"ד לפני שישה חודשים, נמשך בתאונת הדרכים של רבקה פרץ ז"ל, שכנתה, והגיע לשבוע שעבר, בפיגוע הירי על משפחת מרק.


"הילדים של מרק בגילאים שלנו", הם מדגישים עד כמה זה קרוב ללבם.


שחר: "אנחנו נפגשים, יושבים, מדברים על זה בהכי תכל'ס ולא מייפים את המציאות. בלי קלישאות של 'נהיה חזקים'".


למה זו קלישאה?


"כי זה לא עוזר לנו. זה גם מצחיק להגיד את זה עכשיו. בוא נשב קודם, נחווה את האבדן, ועוד שבוע דברו אתי ונוכל להיות חזקים ולראות איך ממשיכים".


דוד: "הנוער כבר מאס בכל המנטרות של הגורמים המקצועיים. אין כבר מילים להגיד ולהכיל את מה שקורה. תנו לנו להיות בכאב".


דוד מספר על קודים מוסכמים בין כולם שהתקבלו מאז אירוע הרצח של דפנה הי"ד, כמו זה שלא מדברים על פיגועים בקבוצת הוואטסאפ הפעילה של הנוער. אוריה שי נזכרת שכמישהו כתב הפעם לקרוא תהילים מיד כשהתחילו השמועות, אורית מרק הגיבה - מי הפעם?


"גם בפיגוע של דפנה, 'רננה כתבה לנו מיד תנעלו את הבתים ואל תצאו החוצה'".


בעזרת אנשי היישוב וביזמתם בנו בני הנוער מאהל בצמוד לבית הכנסת, ובו התכנסו מדי בוקר יחד לתפילה, לארוחת בוקר, לדיבורים ודברי חיזוק. הם מצביעים גם על פינת הלימוד הפעילה לעילוי נשמתו של מיכי.

"המאהל הזה ממש תפס אותנו", מודה שחר. "בשעות פנאי חבר'ה ישבו וניגנו, דיברו, ועברו פה גם פוליטיקאים ורבנים וישבו אתנו אחרי ניחום האבלים".


"קיבלנו שם גם כל מיני החלטות על מה עושים עכשיו", מוסיפה תכלת. "כמו לדוגמה לבנות תחנה חדשה בטרמפיאדה, במקום התחנה הקיימת. החלטנו להמשיך את פרויקט 'בשבילם' - שביל שסידרנו לזכר שלושת הנערים, ועל הקמת מצפה דפנה". אחרי החטיפה של שלושת הנערים סללו בני הנוער שביל מסביב ליישוב שמתחבר למעיין שבנו לזכר שניים מהרוגי היישוב - הרב דן מרצבך ואביעד מנצור הי"ד. "אנחנו מקווים להתחיל לבנות בע"ה דברים לא לזכר אנשים אלא לטובת היישוב עתניאל", אומר שחר, ואוריה מצביעה על השלטים החדשים מפסיפס שהחליטו לעשות במאהל, לטיפוח היישוב.

מחשבות על גדרות


אנחנו הולכים לסיור ביישוב ומתקדמים אל עבר הרחוב שבו 23 ילדים הפכו ליתומים בחצי שנה האחרונה: 7 אצל פרץ, 6 אצל מאיר ועכשיו עוד 10 אצל מרק.


שחר: "באזור הצפוני של היישוב יש גבעה. יום אחד הגיע מיכי ובנה שם בית והרב מרצבך קרא לזה הג'בל של מיכי. אחר כך בנו שם עוד בתים והגיעו משפחות כמו מאיר ופרץ, אבל זה נשאר כשם לא רשמי ביישוב - ג'בל מיכי, או בקיצור הג'בל".


שחר מצביע אחד אחד על הבתים שספגו את האסונות, והקרבה שלהם הולמת בנו עוד יותר חזק: בתחילת הרחוב עומד הסניף, אחריו 'בית רגיל' הם מתארים, אחריו הבית של מרק, שני בתים ממנו הבית של מאיר, והבית האחרון הוא של רבקה פרץ שלפני שלושה חודשים נהרגה בתאונת דרכים.


"היישוב אמנם לא מוקף גדר אבל הוא מוקף מערכת ביטחון משוכללת של מצלמות שנקראת שב"ם", מסביר שחר. האמצעים הטכנולוגיים מוצבים במקומות שונים ביישוב ובסביבתו - כחלופה לגדר אלקטרונית וגדר מעכבת. אמצעי ההתרעה האלקטרוניים כוללים: מצלמות יום, מצלמות תרמיות ומכשירי רדאר. "המחבל עלה מנקודה מתה של השב"ם, שטח שהמצלמות לא רואות, ולכן לא ראו אותו חודר ליישוב. אחר כך קלטו אותו בורח".


לא מפחיד אתכם שאין גדר מסביב ליישוב?


הראל: "ממש לא! כיף ככה".


"אותי זה כן מפחיד", חולקת עליו אוריה שי.


הראל: "כשיש גדר, הערבים בונים עד הגדר. כשאין גדר, הערבי יישאר בשטח שלו ויהיה שטח מת בין הכפר הערבי ליישוב".


אוריה שי: "אבל פיזית, כשאת רואה בעיניים שיש גדר זה משהו שמשרה אווירה של ביטחון".


"אבל עם גדר את מרגישה כלואה", מצטרף זוהר שמחון לוויכוח.


"העובדה שאין גדר אומרת שעכשיו אנחנו נועלים את הבית אחרי הצהריים", משיבה אוריה שי.


תכלת: "אבל זה לא שמאז הפיגוע התחלנו לפחד. יש אנשים שמפחדים באופן כללי וזה טבעי, אבל הם לא מפחדים בגלל שאין גדר".


"כששר הביטחון בוגי היה פה אחרי הפיגוע של דפנה הוא ישב עם ראש המועצה יוחאי דמרי ואמר לו שצריך לשים גדר", מספר שחר. "יוחאי ענה לו, עליי תשימו גדר? שימו גדר על הכפר שממנו יצא המחבל. אתה כולא אותי? לכו ותכלאו אותם".


אנשים שואלים את עצמם: יכול להיות שבמדינת ישראל יש מקום שלא נכון לגור בו? מה אתם עונים על שאלה כזו?


"קודם כול גם בתל אביב המוגנת היו פיגועים", מדגיש שחר. "וגם בירושלים, באשדוד, בנתניה ובכל הארץ. חוץ מזה, אתם רוצים שלא יהיה פה מסוכן? בואו תעזרו לנו להגדיל את היישוב ולחזק אותו".


שחר: "המטרה בסוף היא שלא יבואו לפה רק האידיאולוגים הגדולים אלא שיבואו לפה גם האנשים שרוצים להתיישב ביישוב יפה עם קהילה יפה. שכמו שתרצה לגור ביישוב ליד תל אביב או באר שבע, תרצה לגור גם ביישוב באזור יהודה".


"חוץ מזה, יוצאת מפה עצמה גדולה", אומר הראל. "אנשים שבאים לפה מכל הארץ מקבלים עצמה כשהם רואים מה זה נוער עתניאל. מרוב פיגועים אנחנו יודעים איך להתמודד עם המציאות הלא נורמלית הזו".


אתם באמת מציגים כמעט נוסחה: הנוער פה חזק בגלל כל מה שעבר על היישוב.


"אני לא מסכים עם המשפט הזה", אומר שחר. "זה למרות, זה לא בגלל. זה שבחוץ מראים לכם כמה אנחנו חזקים לא אומר שלא יושבים פה אנשים ובוכים כשרואים את משפחת מרק או כשחושבים על משפחת מאיר".


יש דבר מסוים שאתם הייתם רוצים שיקרה עכשיו?


"שיחזירו את ההרתעה", אומר שחר בפשטות.


איך מחזירים אותה?


תכלת: "זה לא התפקיד שלנו בכלל להגיד לך או לפוליטיקאים איך עושים את זה. התפקיד שלנו הוא לדרוש את זה".

רוצים שלום, דורשים הרתעה


לפני 14 שנים חדרו מחבלים לישיבה בעתניאל. בפיגוע הזה נרצחו ארבעה מתלמידי הישיבה: גבריאל חוטר, צביקה זימן ויהודה במברגר, ובוגר הישיבה נעם אפטר הי"ד, אשר נעלו את עצמם במטבח עם המחבלים, על מנת להציל את חבריהם. הרב ראם הכהן, ראש הישיבה ורב היישוב, מצטרף למפגש.


הרב, איך מנהיגים יישוב שספג כל כך הרבה אסונות? זו הרי מציאות לא נורמלית בשום קנה מידה.


"מצד אחד ברור שהמציאות פה היא דבר לא נורמלי, ואי אפשר להתעלם ולהגיד שאין פחדים, כי זה בית ועוד בית ועוד בית. מצד שני צריך לדעת שאף אחד לא שואל אותנו אם להמשיך או לא. אם מישהו חושב שבגלל זה יהודים יפסיקו לגור פה אז הוא טועה. אנחנו חלק ממערכה הרבה יותר גדולה".


ובתוך המציאות הזו, לא מפחיד להיות? הנוער ציין שקיימת אווירה של 'מי הבא בתור'.


"הפחד נובע מזה שאדם מתייחס לחיים הפרטיים שלו. אבל יש דבר שנקרא בזוהר הקדוש 'נשמת כנסת ישראל'. ודאי שאנשים מפחדים. אמרה לי אישה חשובה: תשמע הרב, אני כבר לא יכולה לחיות פה. הרב אומר לא לפחד ונתן מאיר אומר לא לכעוס. איך אני יכולה לחיות בלי לפחד ובלי לכעוס? היא המשיכה ואמרה: 'אבל אחרי ההלוויה שבה שיתפת אותנו בשיברון הלב שלך, הבנתי שאני יכולה להמשיך לגור פה'".


המחיר שמשלמים על האחיזה כאן הוא לא פשוט. האם זה מחיר שעלינו להמשיך לספוג?


"אין לנו תכלית למות. המגמה שלנו היא לחיות על קידוש השם. כשיהודי נהרג זה חילול השם וקידוש השם הוא כשיהודי מוכן למסור את נפשו עד כלות הנפש. ולכן מצד אחד אנו כואבים ומצד שני אני דורש באופן מוחלט מראש הממשלה שידאג שיהיה פה ביטחון בכבישים".


מה אתם דורשים מהממשלה כרגע?


"דיבורים על שתי מדינות זה בנזין לטרור. אבו מאזן שלא מגנה כאשר שוחטים ילדה במיטה, הוא רוצח, ועם רוצח אי אפשר לנהל משא ומתן. אני בעד שלום עם ערבים, אנחנו מנהלים חיים משותפים אתם. אבל מי שלא מגנה רצח אין לו מקום על פני האדמה, ומי שאומר אחרת הוא לא רוצה שלום".


רעות דמרי-גז, רכזת הקהילה, היא דור שלישי בעתניאל. היא מספרת ששלוש משפחות נקלטו ליישוב בשבוע שעבר, משפחה אחת קנתה בית במהלך השבעה ומשפחות נוספות מתקשרות לתיאום שבת קליטה. "יש תנועה. אנשים רוצים לבוא לכאן".


יואל קופלנד, יו"ר המזכירות של עתניאל, הגיע לכאן לפני 20 שנה, ובשבת הקליטה של המשפחה התארח בבית משפחת מרק.."מבחינת ביטחון צריך להפוך את הקערה על פיה ואי אפשר יותר להמשיך את 'מדיניות ההכלה'. צריך להפוך את המשוואה: היום היא אומרת ששווה להם לעשות פיגועים, וצריך שלא ישתלם להם".


הישוב עתניאל הוקם לפני 33 שנים בידי שש משפחות גרעין מהדרום. כיום יש בה 150 משפחות וביחס מדהים - 120 חניכים בסניף בני עקיבא. למרות המציאות הבלתי נתפסת שמכה ביישוב בשנות האינתיפאדה הללו, המספרים הללו רק הולכים וגדלים - אם מאידיאולוגיה ואם פשוט מהרצון לחיים

צילום: יח"צ 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם