הגילדה להשכלה גבוהה

 8haskala

מה הקפיץ שישה מחברי המועצה להשכלה גבוהה להתפטר (אחרי שהפסידו בהצבעה דמוקרטית, צריך לומר) * מיהי אותה חבורה האחראית לעיצוב פניה של האקדמיה הישראלית, וכיצד קרה שהיא הצליחה להיות צבועה עד כה בצבעים אידיאולוגיים מאוד מסוימים * מפת התמצאות עממית לענייני השכלה גבוהה בישראל

איילת כהנא


אם גם אתם נתקלתם בשבועיים האחרונים בכותרות שזעקו "משבר במועצה להשכלה גבוהה", "שישה חברי מל"ג התפטרו כמחאה על מדיניות בנט", או "סערה באקדמיה" ולא בדיוק הבנתם על מה כל הרעש, אז קודם כול נרגיע אתכם שבתקשורת הישראלית רעש הוא הרבה פעמים מילה שעורכים אוהבים להשתמש בה, כדי להפר את השקט. כן, בהחלט קרו כאן כמה שינויים משמעותיים - די מתבקשים במדינה שבה האקדמיה הייתה עד כה בעלת צביון מאוד מסוים. אבל יש מי שמאוד לא אוהבים את השינויים האלה, שנעשו באופן דמוקרטי ושקוף.

 

אימת המונופול

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הוקמה בשנת 1958 כרשות פיקוח ממלכתית במדינת ישראל. המל"ג היא למעשה רגולטור שמתפקידו לפקח על האוניברסיטאות והמכללות המתוקצבות בישראל, אישור מוסדות חדשים, אישור תכניות ותארים, ובאמצעות 'משרד האוצר' שלה - הועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת), היא אחראית להעברת הכספים הממשלתיים למוסדות – תקציב של עשרה מיליארד שקלים בשנה. הרבה מאוד כסף לכל הדעות.

זה ליד לדוגמא עלמנת שיהיה ליד יש לכתוב אותו לסמן אותו ולעטוף אותו בתגית ADDRESS חשוב לכתוב אותו לפני השורה הרצויה

במל"ג יושבים עד 25 חברים, שני שליש מהם אנשי אקדמיה והשליש הנוסף מורכב מנציגי ציבור. יושב ראש המל"ג על פי החוק הוא שר החינוך המכהן, והוא ממנה לו סגן או סגנית.
בות"ת יושבים שישה חברים, כולם אנשי אוניברסיטה, כשהיו"ר הוא פרופסור. כאן כדאי לציין נתון חשוב: בקרב אנשי האקדמיה שיושבים במל"ג יש רוב מוחלט לאנשי האוניברסיטאות על פני אנשי המכללות, ואם נוסיף לזה את העובדה שכל חברי הות"ת גם הם אנשי אוניברסיטה, נוכל להבין שאנשי האקדמיה למעשה מהווים הרגולטור של עצמם. אם זה נשמע לכם אבסורד, אתם יכולים להרגיש בנוח.

כשהשר בנט נכנס למשרד החינוך הוא "ירש" מהשר לשעבר פירון את סגנית יו"ר המל"ג חגית מסר-ירון. לאחר כמה חודשים שבהם נבחנו התנהלותם של כלל אנשי המשרד, ולאחר שבמהלך החודשים הללו הצטברו על שולחנו של בנט תלונות רבות נגד מסר-ירון, בחר השר להחליפה. מגורמים במשרד החינוך נמסר לנו כי התלונות הגיעו בעיקר מכיוון המכללות שטענו כי מסר-ירון 'רודפת אותן' – הטענות היו שהיא קנסה מכללות בנושאים שונים ואילו לאוניברסיטאות היא ויתרה.כמו כן, בעוד תכניות לימודים אושרו בפרק זמן קצר עבור האוניברסיטאות הוותיקות, המכללות נאלצו לקבל סירובים ודחיות ארוכות שנים לבקשותיהן. "כמי שמגיעה מעולם האוניברסיטאות, מסר-ירון לא מאמינה במכללות ובמהפכה שהן הביאו לחברה הישראלית", אומרים גורמים במשרד החינוך. "לפני המכללות, קומץ קטן של אנשים היה מתקבל לאוניברסיטאות ומקבל השכלה אקדמית, ומי שלא התקבל היה נשאר בשולי החברה".

העולם האקדמי בישראל מתחלק לשניים: אלה הרואים במכללות נטל ואלו הרואים בהם ברכה. מסר-ירון, כרבים מחבריה בעולם האוניברסיטאות, ראתה בהן נטל. "מלבד העובדה שלטענתה הרמה האקדמית במכללות נמוכה, צריך להבין שבסוף יש 'עוגה' של תקציב ו'עוגה' של תלמידים, וככל שיש לך יותר מוסדות, יש תחרות לא רק על הכסף אלא גם על חוקרים ותלמידים. המכללות פתחו תחרות לאוניברסיטאות ולשום מונופול לא טוב שפותחים לו תחרות".

כפי שציינו, לאנשי האוניברסיטאות יש מונופול על האקדמיה הישראלית ותקציביה, מתוקף היותם החברים הבלעדיים בוועדה לתכנון ותקצוב ומהרוב שממנו הם נהנים במועצה להשכלה גבוהה. כשמסתכלים על התמונה הזו ועל הנתונים שמצביעים על גירעון ארבע האוניברסיטאות הוותיקות שעומד על סכום לא נתפס של 32 מיליארד שקל, אפשר להבין מדוע שר החינוך, האחראי מטעם המדינה, בוחר לעשות שינויים בהתנהלות המל"ג.

מתברר שמיליארד ורבע שקלים מתקציב המדינה למל"ג הולך רק על פנסיות תקציביות. משכורת ממוצעת של איש סגל שבממוצע מעביר 6 שעות הוראה בשבוע, עומדת על בין 25-30 אלף שקלים.

 

הרפורמה שתציל מביקורת

כך קרה שבנובמבר האחרון ביקש השר בנט ממסר-ירון להתפטר מתפקידה. מכיוון שהוא אינו יכול לפטר אותה הוא רק ביקש זאת, והיא הביעה את הסכמתה. לאחר שלושה חודשים חזרה בה מסר-ירון מהסכמתה להתפטר, וביקשה מהשר בנט להתמודד שוב על התפקיד, מול ד"ר רבקה ודמני - מועמדת שר החינוך לתפקיד הסגנית. משהסכים שר החינוך לבקשתה, נערכה לפני כשבועיים הצבעה חשאית בקרב חברי המל"ג. 12 חברים הצביעו בעד ודמני ושישה חברים הצביעו בעד מסר-ירון. בתום ההצבעה התפטרו שישה חברים מהמל"ג ופרסמו מכתב חריף אודות המעשים האיומים של השר בנט והתערבותו בהתנהלות המועצה להשכלה גבוהה.

אופיר העברי, פילוסוף וממייסדי 'מרכז שלם', מכהן כחבר המל"ג בשש השנים האחרונות, ד"ר באוניברסיטת לונדון. "כל מה שקורה באקדמיה הוא תוצר של האקדמיה, מכיוון שהאקדמיה הישראלית שולטת באקדמיה הישראלית", הוא אומר, "וזאת בניגוד למסרים המגוחכים שמנסים להעביר כאילו השר בנט מתערב באופן פוליטי במועצה. המל"ג היא גוף שמתחלף כל חמש שנים וההרכב הנוכחי מונה לפני ארבע שנים על ידי שרי החינוך שקדמו לו. השר בנט מינה חברה מכהנת, ד"ר ודמני, לסגנית החדשה, ואת יו"ר הות"ת הוא החליף ביו"רית הנוכחית פרופ' יפה זילברשץ. על איזו התערבות פוליטית מדברים? איזה כוח השפעה היה לבנט על הבחירות בין מסר-ירון לוודמני? שום כוח", הוא קובע. "הוא בא, דיבר לפנינו ושכנע".
אם פרופ' מסר-ירון הפסידה בבחירות, מדוע התפטרו ששת החברים?

"הם רצו לייצר דה לגיטימציה לכלל המל"ג. היא התפטרה, חזרה בה ואמרה שהיא רוצה להתמודד מול המועמדת של שר החינוך. הוא הסכים והיו בחירות. כמה התפטרו? שישה, וכמה קולות קיבלה חגית? שישה. הם אמרו 'אנחנו רוצים בחירות', קיבלו בחירות, הפסידו והתפטרו. האנשים האלה לא ביקשו לדבר לפני שאר חברי המל"ג על טיעונים כמו סכנה לדמוקרטיה או סכנה להשכלה הגבוהה בעקבות ההתערבות הזו של שר החינוך. לא היה דבר כזה. אם אתם באמת חושבים שיש בזה משום סכנה, תציגו את זה לשאר החברים. מבנט אתם מפחדים? הרי כולכם פרופסורים בעלי קביעות - אי אפשר לגעת בכם או בפנסיה שלכם, אז תגידו מה שאתם חושבים", הוא מאשים.

לדברי העברי, מכיוון שיש באקדמיה מי שפוחד שבעתיד שר יבקש דין וחשבון על התנהלות המועצה להשכלה גבוהה ויגיד משהו על גירעונות המיליארדים של האוניברסיטאות, הקימה מסר-ירון עוד לפני שנבחר השר בנט ועדה שהמליצה על רפורמה במועצה כדי למנוע את התרחיש הזה.


"כיום, שר החינוך הוא מי שממנה את החברים במל"ג", מסביר העברי. "הרפורמה שמסר-ירון ביקשה להוביל היא שמעתה, רשימת האנשים לחברות במל"ג תומלץ על ידי ועדת איתור. ומי יהיו חברים בה? יו"ר הוועדה יהיה שופט בית משפט עליון בדימוס שהקשר שלו לאקדמיה הוא מקרי בהחלט, ושאר החברים בה יהיו אך ורק פרופסורים שכיהנו כנשיאים או כרקטורים באוניברסיטאות. את מזהה פה איזשהו דפוס?" הוא תוהה וממשיך להסביר את הרפורמה של מסר-ירון: "שר החינוך רק מקבל את הרשימה ולמעשה משמש חותמת גומי. מי שינהל את המל"ג באופן אקטיבי יהיה הסגן ובזה למעשה הם רוצים למנוע את האפשרות ששר חינוך ימנה מל"ג שייצג את האינטרס הציבורי" - כלומר ניתוק כמעט מוחלט של משרד החינוך מהמועצה להשכלה גבוהה והאפשרות של המל"ג להתנהל באופן עצמאי.

 

תקופת האנוסים

הרפורמה שמסר-ירון ניסתה להוביל מביאה אותנו לשאלה הנדרשת: האם יש באקדמיה הישראלית אג'נדה שהיא לא רק מקצועית-לימודית?

אחד מהכובעים הנוכחיים של ד"ר רונן שובל, יו"ר 'אם תרצו' בעבר ומתמודד ברשימת הבית היהודי, הוא זה של יו"ר המועצה האקדמית למדיניות לאומית. הצורך בהקמת מועצה שכזו בתוך האקדמיה הישראלית יכול אולי לענות על השאלה. "למעשה, המל"ג הוקמה ברגע שהשמאל איבד את השלטון. אחרי בחירות 77' נוצרו שני מנגנונים גדולים בשמאל הישראלי, שהתפקיד שלהם הוא לשמר את הכוח של האליטות הישנות. האחד הוא עליית הכוח של בית המשפט העליון והשני הוא עליית כוחה של המועצה להשכלה גבוהה, שבעצם הופכת להיות גוף עם הרבה יותר שיניים מיד אחרי שבגין עולה לשלטון.

"יש פה תפיסה של שני מחנות, כשמחנה אחד לוקח את הרעיונות של הדמוקרטיה הישראלית - שבמובן הכי פשוט אומרת שהשלטון הוא של העם - ואומר לא, דמוקרטיה היא לא שלטון העם, דמוקרטיה היא ערכים. ומי יודע מהם הערכים? האדם ה'נאור' לעומת האדם ה'חשוך'. הנאור תוהה בקול: כיצד ייתכן שהחשוכים יחליטו על ההשכלה הגבוהה בישראל? איך הפרימיטיביים האלה שמאמינים שיש איזה קיר בירושלים ששמים בו פתקים ישלטו על ההשכלה הגבוהה? זה תהליך שלאט לאט מפקיע את הכוח מהמערכת הפוליטית ומעביר אותה לפקידוּת אקדמית. באופן כללי, יש מנגנונים שפועלים בצורה אנטי-דמוקרטית על מנת לשמר את ההגמוניה הסוציולוגית שלהם. באופן עקרוני כשיש לך מונופול על ידע, זה יוצר גילדה שמהווה למעשה התנגדות להשכלה".
אתה יו"ר המועצה האקדמית למדיניות לאומית. למה צריך מועצה כזו באקדמיה בישראל?

"הסיבה לקיום המועצה היא העובדה המצערת שבאוניברסיטאות בישראל יש הדרה חמורה וסתימת פיות של כל מי שהוא בעל עמדות לאומיות. הדוגמה הכי טובה היא חברי המועצה - מי שהצטרף למועצה בשנים האחרונות הם רק פרופסורים בעלי קביעות שלא חוששים שמעמדם ייפגע. יש לנו מחלקה של אנשים שמוכנים לשלם דמי חבר ולהביע סולידריות אבל בתנאי שהשם שלהם לא יתפרסם בשום מקום. זה מה שנקרא 'האנוסים'".


שובל מביא דוגמה לצורך בקיום מועצה למדיניות לאומית: "פרופ' אבי דיסקין, שאותו לא הייתי מגדיר איש ימין, נחשב באקדמיה ימין קיצוני. היו לו יותר פרסומים בכתבי עת מאשר כל המחלקה למדעי המדינה גם יחד, ועם זאת הוא מעולם לא קיבל את הדרגה הגבוהה של הפרופסורה כי הוא תמך בסיפוח רמת הגולן".
אופיר העברי מתאר את האג'נדה הקיימת במועצה להשכלה גבוהה ככזו של קבוצות כוח ואינטרסים. "המערכת הישראלית מוטה כולה לטובת האוניברסיטאות הוותיקות, שעדיין יש להם משקל-יתר לא סביר בקבלת החלטות במל"ג ובחלוקת הכספים. אפשר להגיד שהאוניברסיטאות הן אליטיסטיות והמכללות יותר בעד הנגשה ובעלות אופי עממי, אבל זה לא יהיה נכון. למעשה מדובר באוניברסיטאות שלא מעוניינות להיות אליטיסטיות".

מה הכוונה?

"לדוגמה, בשנים האחרונות האוניברסיטאות פתחו תכניות לתואר שני למנהלים. זהו לא תואר שמיועד למצוינות אקדמית אלא לאנשים שהם כבר מנהלים ורוצים תואר אקדמי. למה האוניברסיטאות עושות זאת? שתי סיבות. האחת - כסף. השנייה - הן רוצות לשמוט את הקרקע מתחת למכללות הלא מתוקצבות שאין להן מקורות הכנסה אחרים. האוניברסיטה מקבלת כסף מהמדינה, וחוץ מהכסף הזה היא גם מתחרה בשוק החופשי, כלומר היא יוצרת תחרות לא הוגנת. אין פה תפיסה פוליטית או חברתית, מדובר בגילדה שרוצה לשמר את הכוח שלה. מי ששולט בחלוקת התקציבים שולט על העתיד של המוסדות".

לעומת זאת, גם בדבריו של העברי אפשר להריח את ההקשר הפוליטי. גם הוא כמו שובל חוזר לימים שאחרי בחירות 77': "אחרי שהימין עלה לשלטון, האוניברסיטאות רצו לשמר את ההגמוניה הקיימת והקימו מוסד שיש בו שבעה חברים ואחד מהם הוא היו"ר, ועד היום זה המצב. בעצם הרגולטור של ההשכלה הגבוהה מורכב באופן מסיבי מאוניברסיטאות. יותר משהיא מוסד מקצועי עליון, המועצה להשכלה גבוהה מתנהגת כמו מועצת הלול. אני מכהן במל"ג כאיש ציבור, האינטרס שלי הוא טובת הציבור, ואני חושב שהאוניברסיטאות מחטיאות לא רק את טובת הציבור אלא גם את טובת עצמן. כי אם הן היו אומרות אני רוצה להיות מרכזי מצוינות קטנים וטובים ואני רוצה שמי שלומד אצלי משפטים יהיו האנשים הכי טובים, אקח בפינצטה 50 איש ואשקיע בהם הרבה. במקום זאת, הן מתחרות על סטודנטים וחוקרים עם קריית אונו ועם המכללה למנהל".

 

לדחות לדחות לדחות

סוגיית האישור של אוניברסיטת אריאל היא אולי הדוגמה הטובה ביותר לתיאור אג'נדת אנשי האוניברסיטאות. כאשר עלתה הסוגיה להצבעה, רוב נציגי האוניברסיטאות היו נגד. "האוניברסיטאות פשוט לא רצו שאריאל תנגוס להן בתקציב", מסביר העברי. "כולם חשבו שיש פה התנגדות אידיאולוגית מכיוון שאריאל נמצאת מעבר לקו הירוק. אבל האמת היא שערך הכסף גבוה יותר מכל אידיאולוגיה. והראיה - ברגע ששר האוצר לשעבר יובל שטייניץ אמר להם שהוא מתחייב שהתקציב לאריאל לא יבוא מתוך תקציב האוניברסיטאות, שהעוגה שלהם תישאר שלמה, הם הסכימו ואישרו. אז האינטרס הכלכלי מאוד חזק, ולצערי מי שסובל מזה הם לא רק ציבור הסטודנטים אלא גם האוניברסיטאות. הגישה הזו מונעת מהן להיות מוסדות מצוינים. אני רואה בעיניי ירידה מתמשכת באיכות האוניברסיטות בישראל, בגלל הגישה הזו.

"אני חבר מל"ג כבר שש שנים ובנט הוא שר החינוך השלישי שאני עובר", מסכם העברי. "מצאתי, שעיקר הבעיות של ההשכלה הגבוהה מגיעות מאנשי האוניברסיטאות שפועלים על בסיס שלושה עקרונות בלבד - לדחות לדחות לדחות. הם מחזיקים בתרנגולת שמטילה ביצי זהב, ולכל דבר שמציעים להם הם מתנגדים. לצערי, הם הפכו למועדון קטן שרוצה לשמור את הפריבילגיות שלו, וזה לא לטובת הציבור ולא לטובת ההשכלה הגבוהה בטווח הארוך".

העברי צופה קרב קשה בשנה הקרובה. בסופה, השר בנט צריך למנות מל"ג חדש ומהלך ההתפטרות של ששת חברי המל"ג היה יריית הפתיחה לתהליך דה-לגיטימציה שלו. "ככה הם יוכלו לקדם את הרפורמה שהציעה חגית מסר-ירון. כל ההתערבות של השר הייתה במינוי סגנית מתוך המל"ג ומינוי יו"רית חדשה לות"ת. אלה המעשים האיומים שהוא עשה, ועל זה הם רוצים לעשות מלחמה".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם