העין השביעית

 s6shabat

משהו קורה לשבת במדינת ישראל. גם אם הסקרים מראים עלייה ברורה ומתמדת בחיבור של הציבור הישראלי לשבת קודש, זה עוד לא אומר שהמשק כולו אכן מסוגל לעצור אחת לשבוע  בפרויקט ארוך ומהפכני, שכלל עמידה לא פשוטה מול מוקדי כוח כלכליים, הצליחו מכון כת"ר וחוקריו למפות את כל החברות בארץ שמתנהלות בשבת כמעט כמו ביום רגיל  איך זה קשור אלינו? מתברר שבעוד אנחנו יושבים לסעודת שבת, קרנות הפנסיה של כולנו הופכות אותנו בלי שנרצה לשותפים לכל דבר בפעילות עסקית בשבת. אבל חשוב הרבה יותר – להפניית ההשקעה שלנו ל'רשימה הלבנה' שפרסם המכון קיימת השפעה דרמטית למקומה של השבת בישראל כמדינה, בשנים הבאות


ארנון סגל

לפני כל הביקורות והתלונות, יש למכון כת"ר בשורה טובה מאוד: רוב החברות במשק הישראלי שומרות שבת לחלוטין. באתר האינטרנט של המכון מצוינים שמותיהן של 468 חברות הנסחרות בבורסה וככלל שומרות שבת, על פי דירוג פנימי מסוים שלהן לפי רמת השמירה. הבשורה הרעה היא שב'רשימה השחורה' המקבילה, של חברות המחללות שבת חופשי-חופשי, רשימה שבמכון בחרו שלא להביא, כלולות בין השאר החברות המרכזיות במשק הישראלי: חברת החשמל, כימיקלים לישראל, אל על, ענקית התרופות 'טבע' ועוד רבות.

במכון אמנם חולמים על משק שיפעל כולו על פי התורה ויושבת ביום המנוחה, אולם מסתפקים לעת עתה בשאיפה צנועה בהרבה – שחברות שומרות שבת יתוגמלו על כך בידי ציבור שומרי המצוות, ואילו אלו שאינן שומרות ישלמו על הבחירה הזו מחיר כלכלי, כזה שיגרום להן להרהר שנית בכדאיות הפעלת החברה ביום השביעי. המשאלה של ראשי מכון כת"ר (כלכלה על פי התורה), כמה פשוטה ככה קשה ליישום, היא שישתלם לשמור את השבת במדינת ישראל.

כרגע, כך נראה, חילול השבת דווקא משתלם מאוד. החוק הרשמי אמנם אוסר לעבוד בשבת, אבל לצד זה המדינה מפזרת היתרים ופטורים באופן נרחב. לא זו בלבד, אלא שרשימת ההיתרים הזו שמנהל משרד הכלכלה נותרה חסויה במשך שישים שנה, כביכול מטעמי ביטחון המדינה. מאמץ להשיג את הרשימה הזו בתקופת כהונתו של השר בנט במשרד נתקל בחוסר מענה. הראשון שחשף אותה לעיני הציבור היה השר דרעי בימיו הקצרים במשרד הכלכלה בשנה החולפת.

 

שוברים שביתה

מי שעמל כבר כמה שנים בניהול תחקיר ממושך מטעם מכון כת"ר במאמץ למפות את ממדי חילול השבת במשק המקומי הוא הרב אורי סדן. הוא אוסף חומרים שמתפרסמים ברשת האינטרנט ומלמדים על מצב שמירת השבת במשק הישראלי. במצגת שהכין מגלה הרב סדן שגז הוזרם לראשונה מקידוח 'תמר' הישראלי דווקא בשבת, ובאופן כללי על גבי אסדת הקידוח עושים אנשי החברה את שבתם חול. זאת כאשר לפי הנטען כ-85% מהעובדים באתר הימי הם ישראלים, כלומר בעצם יהודים (ב'דלק', אגב, טוענים למספרים שונים לחלוטין). ב'תמר' שותפות חברות האנרגיה אבנר, אלון חיפושי גז, דלק קידוחים ודלק אנרגיה, חנל, ישראמקו ונפטא. כל אלו לא ייזכו כמובן להיכלל ברשימה הלבנה של מכון כת"ר. עם כל הכבוד ליצחק תשובה ולגז הטבעי שלו ושלנו, כל עוד הוא לא עושה תשובה בעניין שמירת השבת של החברות שלו, לרשימה באתר כת"ר הוא לא ייכנס.

מהחומרים שפרסם משרד הכלכלה מתברר שבמסגרת היתרי העבודה שהמשרד מעניק בשפע, עובדים מדי שבת במלוא המרץ 107 עובדים בחברת 'פריקלאס ים המלח מוצרים מותכים' ואילו חברת 'תרכובות ברום בע"מ' מעסיקה ביום המנוחה 302 עובדים. שתיהן חברות-בנות של חברת כי"ל – כימיקלים לישראל, והכול במסגרת היתר לצורך מה שמוגדר 'המשך תהליך עבודה'. גם מפעלי ים המלח מעסיקים מדי שבת 365 עובדים, ובחברת 'אסיא' מבית 'טבע' עמלים לא פחות מ-544 עובדים מדי שבת על הגדלת הרווחים של ענקית התרופות.

הלאה: ב'רותם אמפרט נגב בע"מ' תוכלו למצוא בזמן הקידוש 331 עובדים חרוצים שאינם נוטשים את עמדותיהם. ב'דשנים וחומרים כימיים בע"מ' אפשר יהיה לאתר באותה שעה בדיוק שמונים עובדים. לידיעת הקורא חסן נסראללה, בבתי הזיקוק בחיפה מתייצבים מדי בוקר שבת 168 עובדים. ב'מכתשים מפעלים כימיים בע"מ' עמלים בשבת 101 עובדים ואילו ב'אגן יצרני כימיקלים בע"מ' עושים זאת 108 עובדים, שתיהן מבית 'אדמה', שבעבר נקראה 'מכתשים אגן'.

'אל על' נמנעת באופן רשמי נמנעת מטיסות בשבת - רק באופן רשמי. זו רשומה במסמכי משרד הכלכלה כחברה שבה עובדים מדי שבת לא פחות מ-1,364 איש תחת הסעיף 'צרכים חיוניים לציבור', שלמעשה פירושו טיפול במטוסים. אם לא די בכך, אל על מחכירה מדי שבת את מטוסיה על צוותיהם לחברות אחרות, כדוגמת 'ישראייר'. "הדבר היחיד ששומר שבת באל על הוא הנוריות בנתב"ג", מסכם הרב סדן בציניות את העניין. "בלוח הטיסות בשדה התעופה 'אל על' לא מופיעה".

 

מתי מייצרים אריזות תפוצ'יפס?

ב'דור פילם ניילון', מפעל קטן יחסית, עמלים מדי שבת 54 עובדים להדביק את הביקושים הגבוהים ולייצר את עטיפות המותגים המוכרים לכל ילד ישראלי: 'ביסלי', 'במבה', 'תפוצ'יפס', 'אפרופו', 'דוריטוס', 'טעמי', 'טוויסט', 'פסק זמן' וכולי וכולי. ילדים במשפחות שומרות מצוות יקבלו את אלו – שעליהם מודפס בגדול אישור הכשרות מטעם הבד"ץ – כפרס בשיעור פרשת שבוע שהשתתפו בו אחרי התפילה בשבת בבוקר, בלי לדעת שאת העטיפות הללו מייצרים ממש באותה העת במפעל.

גם בחברות הבנות של 'אלון הריבוע הכחול' עובדים בשבת, כמו למשל ב'רדיו ללא הפסקה (103 FM)', בחברת AM:PM ובתחנות הדלק 'דור אלון'. אגב, אלון הריבוע הכחול היא דוגמה לרשת שכשלה דווקא בשל חילול השבת. אחד המועמדים המובילים לרכישת שליטה בה הוא איש העסקים שומר המצוות מוטי בן משה, שמתכנן לסגור את רשת AM:PM בשבתות לו יזכה בשליטה.
חילול שבת נרשם גם בחברות הבנות של 'אלקו': ACE, אוטו דיפו ושקם אלקטריק. גם קניון 'חוצות אלונים' בצומת אלונים פעיל כרגיל בשבת, וכך גם מתחם 'חונים קונים' בראשון לציון ו'בילו סנטר' בקריית עקרון, שניהם מבית חברת 'קניוני ישראל'. הרב סדן ציין בתחקירו גם חברות המכשירות עברות אחרות, כמו למשל 'טיב טעם' שבה מוכרים שלל מוצרי שרימפס ללקוחות, עובדה שבוודאי תעניין אף היא את המשקיע חובש הכיפה.

"מה היית עושה לו היה ניגש אליך השכן מעבר לכביש ובפיו הצעה", שואל הרב סדן רטורית. "הוא עומד לפתוח עסק שיפעל שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, ויעסיק מאות עובדים בשבת, ומציע לך להיות שותף בעסק. אתה לא תצטרך חס וחלילה לחלל את השבת. ישיבות הדירקטוריון יתקיימו באמצע השבוע בלבד. רק העובדים יעבדו בשבת. תשובתך הייתה מן הסתם 'לא, תודה'.
"אולם דבר מעין זה נעשה בכל יום על ידי כמעט כל אחד ואחד מאתנו. כולנו מחזיקים אם באופן ישיר, אם באמצעות קרנות ואם באמצעות קרן הפנסיה שלו מניות בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. חלק לא מבוטל מהחברות הללו מחללות את השבת באופן עקבי. אדם המחזיק במניה של חברה המחללת שבת הוא שותף בחברה המחללת שבת. בכך הוא עלול להינות מחילול שבת הנעשה בעבורו, דבר שאותו אסרו חכמינו ז"ל מכול וכול".

המדדים להגדרת חברה כמחללת שבת נקבעו במכון כת"ר תוך התייעצות צמודה עם הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן. בסופו של דבר נופו מהרשימה הלבנה, החיובית, חברות שהן עצמן מחללות שבת, שחלק מסניפיהן, מהקניונים שברשותן או ממפעלים שבבעלותן פתוחים ביום הקדוש, שהן בעלות שליטה או אחזקה ניכרת בחברה המחללת שבת, שקונות ומשווקות חומרי גלם או מוצרים שידוע לכול שיוצרו ביום השביעי בידי יהודים וכיוצא בזה.

בהוראת הרב יעקב אריאל החליטו במכון ללכת על הגדרה מקִלה ולהגדיר חברה כ'שומרת שבת' אם מתבצע בה מאמץ לצמצם את חילולי השבת בעסקים שבבעלותה, אם היא מספקת שירותים שעשויים לשמש במקרים של פיקוח נפש או עוסקת בנושאי בטחון פנים שייתכן שבמצב כלשהו יהיו כרוכים בפיקוח נפש. בדרגה פחותה החליטו להציב חברות שבהן מתבצע חילול שבת ברמה שולית. הנימוק: המשקיע הרואה את החברה בכללותה איננו מתכוון בהשקעתו לפעילות המועטה הזו, אם הוא מודע לה בכלל. במכון כינו זאת 'כשרות שאינה מהודרת', והעניקו אותה לחברות המספקות בשבת תמיכה טכנית בלבד ללקוחות או שמפעילות תחזוקה הכרחית (לטעמן, כמובן) וכיוצא בזה.

בחלוקה הפנימית ברמת הכשרות ברשימה שבאתר המכון, ברמה 1 המהודרת ביותר מוקמו חברות שבהן ובבנותיהן לא מתבצע כל חילול שבת. ברמה 2 דורגו חברות שבהן עצמן לא מתבצע כל חילול שבת, אולם באחת מהחברות הבנות שלהן מתקיים חילול שבת חלקי ושולי. ברמה 3 דורגו חברות שפעילותן כללה בעבר חילול שבת אך נכון למועד פרסום הרשימה הן אינן מחללות שבת. ברמה 4 זכו חברות המחללות שבת רק לצורך תמיכה טכנית בלקוחות או תחזוקת מכונות, ואילו ברמה 5 דורגו חברות המחללות שבת כחלק משגרת פעולתן, אך מידת הפעילות האסורה בשבת נמוכה מ-10% מכלל הפעילות. ברמה הזו נכללים בתי מלון המקבלים אורחים במהלך השבת, למשל. חילול שבת משמעותי יותר הביא להוצאת החברה כליל מ'הרשימה הלבנה'. במכון מתכוונים להציג את הנתונים שנאספו בפני מועצת הרבנות הראשית ולבקש שתפרסם המלצה להשקיע דווקא במניותיהן של חברות השומרות על קדושת השבת.

 

לא משתלם לשמור שבת, לעת עתה

"בס"ד כ"ט בחשוון תשע"ו
לכבוד חברת אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ
מחלקת קשרי משקיעים,
שלום רב.

בעת האחרונה קיבלנו במכון פניות של משקיעים המבקשים להימנע מלרכוש מניות של חברות שבהן יהודים עובדים בשבת, מכיוון שלדעתם החזקה במניות אלו אסורה על פי ההלכה. אותם משקיעים ביקשו לברר עבורם מהן החברות שאין בהן חילולי שבת ואשר בהן יוכלו להשקיע על פי ההלכה. לשם כך אנו עומדים לפרסם באתר האינטרנט של המכון את רשימת החברות, אשר בהתאם למידע שבידינו ההשקעה בהן מותרת על פי ההלכה גם לאותם משקיעים.

"חברתכם אינה נכללת ברשימה זו, הואיל ועל פי המידע שברשותנו חברתכם מבצעת עבודות תחזוקה למטוסיה בשבת וכמו כן מחכירה בשבתות את מטוסיה על צוותיהם לחברות אחרות. אם לדעתכם המידע שבידינו מוטעה, וחברתכם ראויה להיכלל ברשימת החברות שבהן המשקיע הדתי רשאי להשקיע על פי ההלכה, נודה לכם את תעמידו אותנו על טעותנו.

"יצוין כי האיסור ההלכתי בעבודה בשבת קיים גם כאשר אין בכך משום עברה על חוק שעות העבודה והמנוחה, שכן ההלכה אוסרת על יהודי לעבוד גם בתחומים שבהם החוק אינו חל וגם במקרים שבהם החברה קיבלה היתר עבודה כחוק. למותר לציין כי אין בהימנעותנו מפרסום שמה של חברתכם כל כוונה לפגוע בחברה או בשמה הטוב, אלא רק להציג בפני המשקיע הדתי מידע רלוונטי לצורך בחירת אפיק השקעתו.

בברכה,
הנהלת מכון כת"ר לכלכלה ותורה".


למכתב הזה ולכמאה מכתבים דומים לו ששוגרו לחברות מחללות שבת, התקבלה תגובה מחברה אחת בלבד ובעקבות זאת תיקן המכון את דירוגה. שאר החברות התעלמו לחלוטין.

במכון כת"ר כואבים במיוחד את סירובה של חברת החשמל לציית להוראות הרבנות הראשית בעניין השבת. בכת"ר טוענים שהחברה כלל איננה מותאמת לעבודה בשבת על פי הוראות הרבנות: "ברור שבכל תסריט אפשרי חברת החשמל תפעל בשבת בדרך כלשהי", מסביר הרב סדן, "כי ברור שגם בשבת צריך שיזרום חשמל במדינת ישראל. כל שביקשנו הוא שיעבדו שם על פי דרישות הרבנים הראשיים. למעשה כבר קיימות הנחיות בעניין, אבל בחברה מסרבים לציית להן, ולנו נותר לשער שזאת מהסיבה הפשוטה שהדבר שווה כסף. ועד עובדי חברת החשמל מבין שעבודה בשבת היא כסף גדול, שהרי על משמרת שבתית מקבלים תשלום של 150 או מאתיים אחוזים, ולכן לא מתלהבים שם לצמצם את היקף העבודה ביום המנוחה".

איך בעיניך צריך להיראות משק אידיאלי השומר שבת?

"אתה קופץ שני צעדים קדימה. במכון מתמקדים לעת עתה ברמת המשקיע דתי ובמאמץ לאפשר לו לא להשקיע במחללי שבת. אני מצפה מכלל חברות המשק לעבוד בשבת רק על פי המלצות הרבנות הראשית. מחברת החשמל, למשל, הרבנות ביקשה לעבוד במתכונת שבת מצומצמת, עד כמה שאפשר באמצעות עובדים לא-יהודים או בעזרת מיכון שימזער את חילול השבת כמעט לאפס. ברור לי שבמקרה של תקלות, סופת שלגים וכדומה, גם יהודי דתי שעובד בחברת החשמל יצא מהבית לעבודה, כי חשמל זה פיקוח נפש. אולם בינתיים בחברת החשמל לא מסכימים כלל לעבור למיכון. הרב יעקב אריאל אמר לנו שהבעיה בחברת החשמל היא יותר חילול השם מאשר חילול שבת, בעצם העובדה ששם לא נוקפים אצבע לעמוד בתקנות הרבנות הראשית אף שזה לא דורש ממנה הרבה".

הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר, מציין שבמכון דווקא עוסקים בשאלה כיצד צריך להיראות משק אידיאלי. "כבר בשנת תשנ"ט, לפני 17 שנה, נעשתה עבודה מקיפה בנושא שמירת השבת בכלכלה המודרנית. המכון עוסק למעשה בשני מסלולים במקביל: מצד אחד, כיצד אפשר יהיה לנהל כלכלה מודרנית תוך שמירת שבת והימנעות מאיסורים אחרים. בעניין זה מקבל המכון פניות של חברות המעוניינות להתנהל לכתחילה על פי ההלכה ומבקשות הדרכה. המסלול השני הוא הצעת התמודדות למשקיע הדתי במציאות שבה עדיין קיימים חילולי שבת".

מבחינתכם מפעלי ים המלח, למשל, לא צריכים לעבוד בשבת בכלל?

"מכון כת"ר אינו נכנס לנושאים הטכניים. אנו מאמינים שהתורה נותנת מענה לבעיות מעין אלו אם על ידי פתרונות הלכה-טכניים מבית מדרשם של עמיתינו במכון צומ"ת, אם על ידי שימוש במי שאינם יהודים ואם באופנים אחרים".

והרב סדן מוסיף: "חלק מהפתרונות הללו אכן עולים כסף, ובמפעלים לא כל כך מעוניינים להשקיע אותו. הדרך לשכנע חברות סרבניות כאלו היא לגרום להן להפסיד יותר כסף מחילול השבת מאשר לו היו משקיעות את הדרוש בשמירתה, וכך לגרום להן לחשוב פעמיים לפני שהן מצפצפות על השבת ועל זכויות העובדים שלהן.

"בנתב"ג חוק השבת כלל איננו חל", עובר הרב סדן לתחום כאוב אחר. "וזאת בטענה שיש לשמור על קשר עם העולם. זה גורם לכך שכל חברה שעובדת בנתב"ג גם כן איננה שומרת שבת, וזה כולל חברות השכרת רכב כדוגמת אלדן או את חברת המטענים 'ממן'".

 

דרוש: מתנדב לעבור עברות במקומנו

"שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית, לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו" (חוק היתר העבדה במנוחה השבועית, תשמ"ג).

למכון כת"ר אין לעת עתה כלי יעיל במאבק בחילול השבת מלבד פרסום שמות החברות שומרות השבת, תוך ציפייה שהמשקיע ששמירת השבת במדינת היהודים חשובה לו יפעל בהתאם לאינטרסים שלו. הרב סדן מכיר מעמיתיו החרדים דרכי התמודדות אחרות עם בעיית ההשקעה בחברות מחללות שבת, אבל לא ממהר לאמץ אותן.

הרב אריה דביר, למשל, ראש מכון 'כלכלה על פי ההלכה' ומי שפועל מטעם הציבור הליטאי בתחום ההשקעות הכשרות, בוחר שלא להעניק כלל כשרות למניות בשל הקושי המובן בסינון החברות מחללות השבת. לבד"ץ פתרון אחר, אשר בדומה לרב דביר יוצא מנקודת הנחה שחילול השבת במשק הישראלי הוא נתון שאי אפשר לשנותו – תעודות סל. במסגרת תעודות הסל המשקיע החרדי מלווה את כספו לגוף שמשקיע במניות של חברות השותפות במדד תל אביב 100, כאשר זה מתחייב להשיב למשקיע את הסכום בצמוד למדד המדובר. כך יוצא שהמשקיע החרדי לא הסתבך בהשקעה לא כשרה במניות של חברות מחללות שבת – אלא השאיר את העברה הזו לגוף המתווך שלו הלווה את כספו.

הרב סדן רחוק מלהתלהב מהפתרונות החרדיים לבעיה הסבוכה: "אמרתי לאנשי הבד"ץ, פתרתם את הבעיה הפרטית של המשקיע, אבל לא פתרתם את בעיית חילול השבת במדינת ישראל. הם ענו לי בלי להתבלבל – 'את זה יפתור המשיח'. הם עקביים מאוד בדרכם ומאוד מקצועיים בה. מי שמשקיע את כספו באמצעותם לא יחזיק במשהו שאסור לו להחזיק לפי ההלכה, אבל מצד שני זו גישה בלתי ממלכתית בעליל".

הרב אישון: "ברור שחילול השבת במדינת ישראל מפריע לבד"ץ לא פחות מאשר למכון כת"ר, אלא שככל שמדובר בהשקעות כשרות אפשר להצביע על גישות שונות: בעוד הבד"ץ רואה את המשקיע הפרטי במרכז ודואג שאותו משקיע לא ייכשל בשותפות בעסקים בעייתיים, מכון כת"ר רואה כערך חשוב גם את חיזוק החברות שומרות השבת, גם אם לשם כך נדרשת התפשרות מסוימת ברמת המשקיע הפרטי".

במאמר שפרסם באתר המכון מנמק הרב אישון מדוע לדעתו חובה לדאוג גם לאופי השבת בכלל הציבור ואין להסתפק בשמירתה על ידי הפרט. הוא מסתמך על חילוני למהדרין, 'אחד העם': "מי שמרגיש בלבו קשר אמתי עם חיי האומה בכל הדורות", מצטט הרב אישון את אשר גינצברג, 'אחד העם', "לא יוּכל בשום אופן לצייר לו מציאות עם ישראל בלי 'שבת מלכתא'. יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם", ממשיך ומזכיר הרב אישון את המשפט האלמותי הזה של אבי הציונות נטול הכיפה, ומציין שבשנת תרצ"ג (1933) פרסם גם ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף, קריאה פומבית למניעת חילול שבת בפרהסיה בעיר העברית הראשונה – העיר שבשנת 2016 מסרבת בתוקף לוותר על מנעמי החנויות הפתוחות ביום הקדוש.

בשאלה הפרטנית האם השקעה בחברות המחללות שבת מותרת מביא אמנם הרב אישון גם דעות מקלות שמאפשרות זאת, אולם בסיכומו של דבר הוא מסרב לוותר על ההיבט הציבורי של השקעה בחברות מחללות שבת: "יש לעשות הכול לשם צמצום התופעה של הפעלת עסקים בשבת. שותפות של יהודים שומרי מצוות בעסקים שאינם שומרים שבת, ובמיוחד ההנאה מהרווחים שגורפים עסקים אלו בשבת, מעניקה לגיטימציה לחילול השבת, וזאת אף אם מהבחינה ההלכתית אין בכך משום חיזוק ידי עוברי עברה או סיוע להם".

לרב יצחק בזק, העומד אף הוא בראש מכון כת"ר, חשוב להוסיף שהמיזם הנוכחי בא לתת מענה למשקיעים ש"בתמימותם אינם מודעים לכך שייתכן שכספם מעורב בחילול שבת. רצינו גם להציף את פריצת הגדר בשמירת השבת במרחב הציבורי, שנעשית בניגוד לסטטוס קוו ולרוח החוק. עם זאת אנחנו מאמינים ומבהירים שפתיחת הלבבות לקדושת השבת תבוא אך ורק מתוך דרכי נועם וחשיפת המאור שבנשמה היתרה. לא מתוך קמפיינים ציבוריים, חשובים ככל שיהיו. לכן גם פרסמנו באתר דווקא את 'הרשימה הלבנה' ולא את זו השלילית".

רובנו הגדול, כך מותר לנחש, לא מוצא את ידיו ואת רגליו בנתונים כלכליים וגם בענייני הלכה, קל וחומר כשאלו מתערבים יחדיו. לעת עתה די אם נזכור שהדרישה הקטנונית-לכאורה להשקיע את קרנות הפנסיה שלנו יותר בגינדי, באלביט או בדיסקונט השקעות ופחות במניות של חברת החשמל, של כי"ל או של אל על, יכולה בסופו של תהליך ואם רבים יאמצו אותה, לשנות מקצה לקצה את רמת שמירת השבת הישראלית. מי שיטרח בערב שבת יוכל לנוח על זרי הדפנה בשבת בבוקר כמצוות הבורא.

 

פניית עולם קטן ללשכת יצחק תשובה

לא יכולנו במסגרת הזו להפנות שאילתות לכלל החברות החשודות בחילול שבת, והסתפקנו בהפניית שאלה ליצחק תשובה, הבעלים של חברת 'דלק'. תהינו איך כאדם מסורתי הוא משלים עם חילול שבת בעסקיו, בפרט בקידוח 'תמר' העובד בשבת ובתחנות הדלק שבבעלותו המזרימות לכיסו כספים שהם למעשה שכר עמל השבת. תשובה רשמית לא קיבלנו, אולם גורמים ב'דלק' מוסרים שאסדת 'תמר' מופעלת למעשה בידי חברת 'נובל אנרג'י' האמריקנית. בפועל, מוסיפים שם, להוציא כיתת אבטחה המאוישת בידי חבר'ה ישראלים שהייתה נדרשת גם לו היית משתק בשבת את כל פעילות האסדה, כתשעים אחוזים ומעלה מהנוכחים באסדת הקידוח הם מארצות הברית. "לא בדקתי מי מהם נימול ומי לא", מוסיף הגורם, "אבל אני מעריך שהרוב המוחלט לא יהודי. הקידוח שם עובד כמו על טייס אוטומטי. רוב הפעולות מתבצעות על ידי מערכות ממוחשבות. ואם לא די בכך, הכול נעשה כאן לצורך חיוני ובעיקר אספקת גז לחברת החשמל.

"לגבי תחנות הדלק, רובן המכריע מושכר או ניתן לזכיינים, ומי שמקבל את הזיכיון או שוכר את התחנה שמור לו שיקול הדעת אם להפעיל את התחנה בשבת. בנוסף, לא פחות חשוב, הרווחים על עבודת התחנות בשבת לא מגיעים לכיס של יצחק תשובה אלא נשארים בכיס של הזכיין".

 

פנינו גם למשרד הכלכלה בשאלה מדוע הוא מכביר בהיתרי עבודה בשבת החורגים מרוח החוק, והאם ניסה לבחון חלופות שלא יבואו על חשבון השבת.

תגובת משרד הכלכלה:

ראשית, ההיתרים שניתנים אינם "היתרי שבת" אלא היתרים אשר מאפשרים להעסיק עובד במהלך מנוחתו השבועית. בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: החוק) יום המנוחה השבועי לעובד יהודי הוא שבת ויום המנוחה לעובד שאינו יהודי הוא שישי, שבת או ראשון לפי בחירת העובד.

מכאן, ככל שהמפעל/עסק מעסיק במהלך יום השבת עובדים שאינם יהודים וזהו אינו יום מנוחתם, אין צורך בבקשת היתר העסקה לשם כך.
סעיף 12 לחוק קובע את העילות שבגינן ניתן לבקש היתר להעסקה במנוחה שבועית.

במקרה שמפעל פונה ומבקש היתר להעסקת עובדים יהודים ביום מנוחתם – כשהעילה שהוא מציין בבקשה היא שהפסקת העבודה למנוחה השבועית עלולה לפגוע פגיעה רבה בתהליך עבודה – או אז משרדנו בוחן משמעותה של פגיעה זו.

בהקשר זה נבחן לעומק תהליך העבודה הייחודי במפעל ונבדקות ההשלכות של הפסקתו. לצורך ההחלטה בעניין מתבצעת במידת הצורך היוועצות עם גורמי מקצוע פנימיים וחיצוניים בעניין הצורך ברציפות.

ככל שהגורם שהואצלה לו הסמכות להחליט בבקשות להיתר מיוחד משתכנע שיש במקרה זה לתת היתר לצורך המשכיות ההליך (ולו בלבד – לא לתחומים אחרים במפעל) הרי שטרם מתן היתר העסקה במנוחה השבועית נבחנת גם ההיתכנות לבצע את הפעילות בלי העסקת עובדים במהלך מנוחתם השבועית.
בעניין שמירה על זכויותיהם של עובדים דתיים יצוין כי בהתאם לסעיף 9ד לחוק, עובד רשאי להודיע למעסיקו שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים, זאת בהתאם להוראות הקבועות בחוק.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם