נאום המרצה

יע

4hersh MILNER MOSHE

  

אבינועם הרש

אם נגלוש לרגע למחוזות האסוציאציה ונשאל מה שם המשפחה רנד אומר לך, רוב הישראלים מן הסתם ישיבו שולי רנד, השחקן והיוצר המחונן שזכה לאחרונה גם לפרס מפעל חיים בתחום התרבות היהודית מטעם משרד החינוך, מעבר לשני פרסי אופיר.


אולם לשולי היה אבא. ועוד איזה אבא: פרופ' יעקב רנד ז"ל, שנפטר השבוע, היה אחד מהחוקרים הגדולים שהציונות הדתית הצמיחה מקרבה. אילו היה עוסק יעקב רנד בתקשורת ובמקום אחד ממחקריו פורצי הדרך היה בוודאי מכניס שיר לפלייליסט של גל"צ או משתלב בחדשות ערוץ 2, הייתם יודעים גם האם הוא מעדיף לאכול בבוקר חביתה או מקושקשת. אבל פרופ' רנד לא היה גנרל וגם הפומפוזיות הייתה זרה לו. ואולי בכלל הסיבה להתעלמות התמוהה של התקשורת בכלל ושל זו המגזרית בפרט מפטירתו של ענק הרוח הזה, טמונה בכלל בעובדה שפרופ' רנד נולד בדור ההוא, של אנשים ששרדו את מחנות הריכוז ומלחמות ישראל, והעדיפו להשקיע את משאביהם בעשייה שקטה ולא בסוללת יח"ץ ובצבא של דוברים.

אילו היה עוסק יעקב רנד בתקשורת ובמקום אחד ממחקריו פורצי הדרך היה בוודאי מכניס שיר לפלייליסט של גל"צ או משתלב בחדשות ערוץ 2, הייתם יודעים גם האם הוא מעדיף לאכול בבוקר חביתה או מקושקשת
 


יעקב רנד נולד בדרום בוקובינה למשפחה שהשתייכה לחסידות רוז'ין. מלחמת העולם תפסה אותו בן 14 והוא הועבר עם הוריו למחנה הריכוז בטרנסניסטריה. כשנגמרה המלחמה חזר יעקב לעיירת הולדתו ושם התחיל פרק 'בני עקיבא' בחייו, כשמונה לחבר ההנהלה הארצית.


הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות בני עקיבא וקרוב משפחתו, מספר: "יעקב יצא פעמיים לצרפת כשליח בני עקיבא. בין השאר הרים מחנה קיץ של בנ"ע בהרים, שנפל גם על ימי בין המצרים. בתשעה באב הגיעו למחנה שלושה מפקחים של משרד החינוך הצרפתי, לבדוק את תנאי המחנה. המפקחים פגשו את הנוער ושאלו אותם מה אכלו לארוחת צהריים. החבר'ה השיבו שלא הייתה ארוחת צהריים. המשיכו הפקחים לשאול מה אכלו לארוחת בוקר, וקיבלו את אותה תשובה. תמהו הפקחים: מתי אכלתם לאחרונה? החבר'ה השיבו: אתמול, לפני השקיעה.
"לשאלה מדוע לא אכלו כבר יממה, הסבירו הצעירים שזה בגלל שלימדו אותם שיש אבל כי שרפו להם את ההיכל. שאלו אותם הפקחים: ומתי זה קרה? לשאלה זו השיבו החבר'ה: לפני 2,000 שנה. המפקחים החליטו שבני עקיבא מרמים את המדינה, מקבלים כספי צרפת ולא נותנים ארוחות מסודרות, ושבגלל סיפור על איזה צריף ששרפו להם לפני 2,000 שנה מרעיבים את הילדים - והוציאו צו לסגירת המחנה. נדרשו מאמצים רבים מאוד לשכנעם לוותר".


ב-1947 החליט יעקב הצעיר לעלות כמעפיל לארץ ישראל, נתפס בידי הבריטים והוגלה למחנה המעצר בקפריסין. שנה לאחר מכן, הצטרף לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות.
את הרזומה האקדמי המרשים שלו החל פרופ' רנד לאסוף רק בגיל 26 המופלג, אז השלים תעודת בגרות. הרב גודמן מזכיר את אחת האמרות שהיה פרופ' רנד משנן באוזני אלפי התלמידים שמילאו את האודיטוריום שבו נאם עד אפס מקום:


"בכל יום אתה צריך לשאוף להיות יותר ממה שהיית אתמול".


בשנות החמישים נשא רנד לאישה את בלהה לבית פוירשטיין, אחותו של פרופ' ראובן פוירשטיין. וכך הוא כותב על בית אשתו: "הייתה בבית זה תמיד אווירה חמה ומיוחדת במינה. משפחתה של בלהה קיבלה אותי כבן ואכן כך הרגשתי. ידעתי שיש לי עוד בית במלא מובן המילה. לא רק ש'מצאתי טוב' אלא גם קיבלתי 'שוויגער' (חותנת) הלוואי על כל ידידיי ורעיי".


בין השנים 1960–1964 למד לתואר בפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית ולאחר מכן המשיך למסלול ישיר לדוקטורט בפסיכולוגיה בסורבון בפריז, עד1966.


בין שלל תפקידיו הציבוריים כיהן בתפקיד יו"ר המועצה הציבורית למען הילד המיוחד במשרד העבודה והרווחה (1980–1983); חבר המועצה להשכלה גבוהה בישראל (1990–1996) ויו"ר הוועדה למכללות אזוריות בישראל במועצה זו (1991–1995); וחבר המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון, מ-1997).


פרופ' יעקב רנד זכה עוד בחייו להכרה בפועלו, ומעבר לפרס ישראל (2001) קיבל גם פרס לימן עבור מפעל חיים למען הילד המיוחד (1992). וכה כתבו השופטים כשהוענק לו פרס ישראל:
"'עבודותיו תרמו רבות לעיצוב ולגיבוש התיאוריה של ההשתנות הקוגניטיבית ושיטות הטיפול החינוכי הנגזרות ממנה. תרומתו המיוחדת התבטאה בניסיון להגדיר ולהבהיר את השפעתם של המרכיבים הבלתי קוגניטיביים, האפקטיביים והאישיותיים על יכולת ההשתנות ועל כושר ההסתגלות של אנשים בעלי צרכים מיוחדים בחברה".


*
בעוד אני שוקד על כתיבת מאמר זה, נתבשרנו כי לבה של בלהה רנד, אשתו של פרופ' רנד, לא עמד בצער פטירת אהובה, והיא נפטרה ארבעה ימים לאחר לכתו, בגיל 88, לאחר 64 שנות נישואין.


מותה של בלהה, הסמוך כל כך למות בעלה, גרם לי לחשוב כי יש זוגיות של שמחה, חיים, ילדים, אהבה מתפרצת, טל נעורים. אבל יש גם 'זוגיות יין' שמשתבחת עם השנים, ומראה שגם בחידלון, בקמילה ובהליכה משותפת לעבר השקיעה, עד הסוף, הזוגיות נמשכת. זכו בלהה ויעקב רנד שגם המוות לא הפריד ביניהם, ועליהם נאמר "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו".


לעילוי נשמת יעקב, בלהה ובנם בכורם אהרל'ה שנפטר בדמי ימיו. יהי זכרם ברוך.

צילום: יח"צ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
יש לך כנפי טיס

  אשר בן אבו חוגג...

חברים של הים

  איך מתמודדים עם סכנות...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם