הסמינריונים לאן

seminaryonim

 

 הרוח השובב


המוסדות החינוכיים משקיעים רבות בתוכן משלים בשבתות הסמינריונים. אחרי הכול, גם בנות צעירות, זקוקות לרוח חדשה ממקום פחות פורמלי * בחורים צעירים ומרשימים, מצליחים לספק את הסחורה. הם מרתקים אליהם את הבנות ומצליחים לייצר חוויה חינוכית משמעותית שלא מתרחשת בשגרת השנה. אלא שעל הדרך יש עוד כמה תופעות לוואי לא צפויות, שעד התקלות האחרונות המוסדות העדיפו לספוג בשקט


כמעט כמו ההשבעה בתחילת שנת הלימודים וההכתרה בחודש אדר, גם שבתות הסמינריון הפכו זה מכבר למנת חובה בתפריט החברתי והחינוכי בישיבות התיכוניות ובאולפנות. השבת תתקיים בדרך כלל במקום מיוחד, ותלווה בשורה של סיפורי חיים מעניינים, טישים, הצגות וסיורים, שיעניקו לתלמידים מטען חיובי ומחזק שיכול להיות משמעותי הרבה יותר מלימודים פורמליים.
חלק מהמוסדות בונים בעצמם את התכנית לשבת. מוסדות אחרים, בעיקר אולפנות, מעדיפים לרכוש סל שירותים מן המוכן. על הנתח הזה מתחרות לא מעט מדרשות להפצת תודעה יהודית מכל רחבי הארץ, והמדריכים, רובם ככולם, הם בחורים ואברכים בשנות העשרים או לכל היותר בראשית שנות השלושים לחייהם.
"הסמינריונים היו חוויה חזקה ומשמעותית עבורי", אומרת אביה ולצמן, בוגרת אולפנת מעלה אדומים המסיימת כעת שנת לימוד במדרשה לאחר שירות לאומי. "כיום, אחרי שנה במדרשה, אני מרגישה שהיה אפשר וצריך להעמיק עוד יותר בנושאים הללו, ולגעת ממש בשאלות היסוד, אבל אין לי ספק שנושאים שעלו שם כמו אמונה וצניעות בהחלט תרמו לבניית הקומה והאישיות, והלכו אתנו במשך תקופה ארוכה".


נופר ביטון, בוגרת אולפנת מודיעין, מספרת אף היא על הסמינריון כאירוע חווייתי ומכונן במהלך שנת הלימודים, אבל עד היום היא מתקשה להבין למה הביאו מדריכים רווקים צעירים להדרכה בכלל, ובפרט בנושאי צניעות.


"הם היו רווקים או מאורסים, שברו לנו את הלב", היא אומרת ספק בחיוך ספק ברצינות. "אני צוחקת, אבל זה לא מצחיק, כי הם היו הנושא העיקרי בערך בכל הסמינריונים. למי יש מדריך יותר שווה, מי רווק, מי מאורס. היו ממש דיבורים על זה. מצחיק ואפילו מבייש אותי לחשוב על זה כיום.
"המחנכת אמרה לי מפורשות שלרוב הבנות הרבה יותר מושך להקשיב לבן מאשר לבת. זה היה ממש על השולחן. הייתי בשוק מזה, ואמרתי לה שזה אולי כיף, ובגיל הזה מאוד מושך ומעניין לשמוע על הצד השני, אבל זה לא שייך, מעבר לעובדה שיש בנות שזה מרתיע אותן וגורם להן להסגר. הייתה תקופה שהנושא דובר בחוג מסוים של בנות, אבל זה נסגר – לא הגיע לידי סערה או שינוי".


"נתקלתי בסיטואציות של חציית גבולות", מציינת גם ולצמן, "אבל זה דבר שקיים לפעמים גם אצל מורים ורבנים. המפתח הוא שמירה על הגבולות. בתחושה שלי, לא לכל המורות הייתה תפיסת עולם מבוססת וחזקה בסוגיות של תורה והשקפה, לכן גברים שלמדו כמה שנים בישיבה הם אלה שיכולים לתת את המענה לכך. לדעתי אין בזה בעיה הלכתית, וכל עוד המדריך שם לעצמו את הגבולות הנכונים זה בסדר".
אלא שלאחרונה התפרסמו מקרים של יחסים קרובים מדי בין מדריכים לחניכות, שגבלו בהטרדות מיניות ולפעמים אף מעבר לכך. שאלת המחיר והסיכון דורשת בירור מעמיק.

ההזדמנות של הבנות להרים את עצמן


"אנחנו נעזרים המון במדרשות גם בימי הכנה לחגים, בטיולים ובהרצאות", מציינת ריעות גוטמן, הרכזת החברתית באולפנת 'אמנה' בכפר סבא. "לכל שכבה מז' עד י"ב יש פעילויות, שיחות והרצאות לאורך כל השנה, אבל הסמינריון הוא נקודת השיא של השנה, וזה מורגש באווירה. המחנכות מדברות עם התלמידות על הנושאים שיעלו, יש שילוט מלהיב בכיתות ובפנימיות, הבנות עצמן מתכווננות לחוויה משמעותית של שלושה ימים שיהיו הזדמנות להרים את עצמן. הנושאים הם כאלה שמדברים עליהם לאורך השנה כמו תרבות המערב, אמונה, תפילה, צניעות והכנה לחיים, אבל החוויה המרוכזת והשונה מאפשרת מיקוד והעמקה בעזרת עבודה בקבוצות, דיונים ואפשרות לשאול שאלות.
"אנחנו בוחרים בפינצטה את המדריכים ומשקיעים בזה הרבה מאוד מחשבה והכנה מראש - לאור ניסיון העבר עם כאלו שהגיעו לא מספיק מוכנים - ולכתחילה אנחנו מקפידים להביא רק מדריכים נשואים. אני חושבת שלמדריך הגבר, יותר מאשר לאישה נשואה עם ילדים, יש מבחינת פניות אפשרות לסחוף את השירה, לתת את אווירת הרוממות שכל כך חשובה לסמינריון. אתה רואה שיש כאלה שלמדו הרבה תורה ויש להם הרבה מה לתת ולענות. יש משהו בזה שמתלהבים מהמדריך כמו חניכה בבני עקיבא, ורוצים לשמוע ולקבל ממנו, בדרך כלל ההתלהבות שוקעת כמה ימים אחרי הסמינריון ונשארת כזיכרון טוב; החלק החשוב יותר הוא כשהמחנכות מעבדות אחר כך את החוויה עם הבנות בכיתות - כדי שהמסרים יישמרו. ועם זאת, הפרשיות האחרונות בהחלט גרמו לנו לחשיבה מחודשת", מסיימת גוטמן.

המדריכים מודעים היטב למתח


הודיה דוידוביץ', מחנכת באולפנת שעלבים (לשעבר באולפנת בהר"ן) ומרצה בעצמה במדרשות לבנות, רואה את הסוגיה באור פחות מחמיא, ומציגה מציאות מטרידה שמתרחשת לא פעם – אפילו כשאף אחד לא התכוון.
"הרבה פעמים מצאנו את עצמנו, המחנכות, בסיטואציות שאפילו לא ידענו לתת להן שם. הרגשנו שמדריכים מנצלים או משחקים על המקום הגברי שלהם מול הבנות – אולי אפילו שלא במודע. משחקים על המתח המיני. אני לא יודעת אם זו הגדרה גסה מדי", היא אומרת בהתנצלות מהוססת, ודוגמאות יש לה למכביר. "באמצע שמדריך מדבר בלהט הוא מתקרב יותר מדי לבת ומסתכל לה בעיניים כשהוא אומר בהדגשה: 'אז את מבינה מה זה אומר? זה נכנס לך ללב?' פתאום זה לוקח למקום קצת אחר. בסמינריונים שיצאנו אליהם לא הסכמנו שמדריכים ידברו על נושאים של צניעות ובינו לבינה, אלא בנושאים של תשובה, אמונה וביטחון, אבל גם בנושאים כאלה הרבה פעמים מדריכים השתמשו בדוגמאות של 'בינו לבינה'. אז נכון, שיר השירים הוא קודש קודשים, אבל לפעמים זה הגיע לדוגמאות קצת ארוטיות. מדריך דיבר על שבת כחוויה של נשיקה בין עם ישראל לה'. זה רעיון גדול ונכון, אבל הוא דיבר והעצים את חוויית הנשיקה הרבה יותר מחוויית השבת, ובנות מצאו את עצמן נבוכות.


"בכלל, עצם הדינמיקה שבה מדריך מבקש מבנות לתת דוגמאות והן נפתחות ומשתפות במשהו אישי – גם זה יכול להיות מאוד לא לעניין. בנות אמרו לנו אחר כך שהן הצטערו על זה, ושהסיטואציה כאילו לא הותירה להן בררה. מכיוון שיש מדריך צעיר שדן אתי על חיי האישיים, זה גולש למגרש שהוא לא לגמרי נקי, גם כשהכוונה המקורית היא מקום מאוד אידיאלי המבקש ללמד ולהשפיע. היו גם מדריכים נהדרים שהכול היה מצוין ונקי", היא מבקשת להדגיש. "היו גם מדריכים שלא נתנו למחנכות להיכנס, עד לשלב שהטלנו על זה וטו ודרשנו להיות בעת העברת היחידות.


"באחד הסמינריונים האחרונים שערכנו באולפנה לבנות השכבה, אני והמחנכת השנייה יצאנו בהרגשת בחילה. המדריך התקרב מדי לבנות, ונכנס למקומות אישיים, והוא עוד היה מדריך נשוי. באותה סיטואציה חשבתי לעצמי, שאם אשתו הייתה רואה אותו פה, אני לא יודעת אם היה לה נחת. גם אם נתעלם מהדוגמאות הבולטות, עצם המצב שבו יושבים אברכים נשואים ומדברים עם בנות עד שתיים בלילה, זה לא נורמלי. חז"ל היו מאוד מדויקים מבחינה פסיכולוגית, וקבעו בהלכות ייחוד את הכלל של 'בעלה בעיר'. וגם במקרה זה – זה פשוט עובד. כשהמדריך נמצא עם אשתו, זה שונה לגמרי משהוא מדריך לבד.
"כל פעם מחדש הייתי מופתעת לגלות איך בנות מתבלבלות, גם בנות חזקות וערכיות שיש להן מצפן מאוד ברור. פעם כעסתי על האמירה החז"לית ש'אישה נוחה להתפתות', עד שהבנתי שיש פה פסיכולוגיה עמוקה. התובנה הזו התחזקה אצלי מאוד לאור כל הסיפורים החדשים", היא אומרת. "זה לא מתוך חולשה של האישה, אלא מכיוון שאישה מטִבעה נותנת אמון במי שמשדר לה שהוא לטובתה, מאותו מקום שהיא נותנת אמון בבעלה ובילדים שלה, ופתאום משהו שם מתבלבל ואחרי כן היא אומרת 'וואי, מה עשיתי'".

מתפלל לפני כל סמינריון


ליאור פרישמן (26), מדריך ותיק שצבר בעשור האחרון אלפי שעות הדרכה בסמינריונים, החל את דרכו בהדרכה כנער בן 17 והמשיך בה גם כתלמיד ישיבה וכאברך. לדעתו הסמינריונים נותנים מענה לצורך בהתחדשות.


"גם בישיבות וגם באולפנות קיים לימוד התורה התמידי, של כל השנה, שאותו מלמדים המורים הקבועים. כבני אנוש, אנחנו צריכים קצת 'זיקוקין די-נור'. אם בעולם הישיבות מביאים רב חשוב, או שומעים שיעור מיוחד של תלמיד חכם ידוע, הזיקוקין של עולם האולפנות הם שבתות הסמינריון. לוקחים את הבת, ומוציאים אותה משגרת היומיום למשהו אחר – 24 שעות שבהן אפשר לעוף לשמים, שמותירות רושם בימים, בשבועות ובחודשים שאחרי כן.


"האם היותנו גברים היא חלק מהזיקוקין?" הוא חושב בקול, "זו שאלה מורכבת. ברובד הבסיסי, בדרך כלל לבחור שלמד כמה שנים בישיבה יש יותר ידיעות תורניות ורקע אמוני ממישהי שלמדה שנה במדרשה. מעבר לכך, מה לעשות, הקב"ה ברא אותנו בעולם ארצי שבו יש מניפולציות רגשיות. אומר את זה בצורה מוקצנת: בעולם החילוני, כאשר רוצים למכור מכונית – מצמידים אליה דוגמנית בשביל להשפיע על קו החשיבה של הגברים; להבדיל, אצל בנות, במיוחד בגיל העשרה, אין נערה שלא חולמת על עצמה עומדת מתחת לחופה עם נסיך חלומותיה. כשמגיע בחור רווק, חמוד ומקסים, בגילאי 18–22 והוא מלהיב אותן בשלל סיפורים, משלים ונסים שקרו לו בחיים – חלק מההתלהבות שלהן היא מאיזה בחור חמוד הוא. נכון שיש פה חול וקודש שמשמשים בערבוביה", הוא מודה, "וללא ספק הגיע הזמן שמערכת החינוך הדתית בתיכונים ובאולפנות תכתיב כללים ברורים בנושא.
"אומר במחילה דבר מעט שחצני, שנכון גם לגביי וגם לגבי חברים נוספים שלי לעולם ההדרכה. ביכולות שנרכשו אצלנו לאורך השנים, אנו יכולים להיכנס לאולם עם מאה בנות אולפנה, ולסיים שיחה של שעה וחצי כשהן נמצאות בעננים, מוקסמות. לדעתי, אם מדריך משתמש בכריזמה כדי שהבנות יקשיבו ליחידה וייקחו את הדברים כמו שצריך – זה לגיטימי. מעולה, תעשה את זה - אבל בכלים הנכונים ובמידה".


פרישמן לא מתעלם מהסיטואציות המובילות למצבים בעייתיים. "בליל שבת יש בדרך כלל עונג שבת, ולאחר מכן שו"ת. בעונג שבת כל השכבה נמצאת, אחרי זה חצי שכבה הולכת, בסביבות 12 בלילה המורות כבר הולכות, ואז אתה נשאר עם 10–20 בנות והמספר הזה הולך ומצטמצם עד לבנות ספורות. תמיד אחרי שו"ת, בשעה שתיים-שלוש בלילה, חייבת להיות נערה שהדברים שהמדריך אמר מאוד נגעו בה, והיא נשארת אחרי כולן ומתחילה לבכות עם איזו שאלה אישית. יש אלף סיטואציות בעייתיות שמדריכים נכנסים לבעיות של ייחוד וכו', לכל הדעות זה לא בריא, הכול חייב להיות לפי כללי ההלכה ויראת השמים הבריאה.


"אין שום לגיטימציה להיקלע למקומות בעייתיים כאלו", הוא מדגיש. "זו פגיעה חמורה באמון של המוסד החינוכי, של ההורים ושל התלמידות. מדריך שמתקרב יותר מדי למודרכות, יותר מדי מקסים אותן, או יוצר אתן קשר אישי – צריך להעיף אותו מכל המדרגות של הסמינריונים. לא שווה מאה או אלף שבתות סמינריון אם נערה אחת תיפול בשבי של מדריך סורר.
"ברוך ה', אני יכול להעיד על עצמי בענווה שאני תמיד משתדל לא להכניס עצמי לסיטואציות בעיתיות. בתפילת מנחה לפני כל שבת סמינריון אני מתפלל: 'לא משנה מי זה ליאור פרישמן, והעוונות שלו בחיים האישיים שלו, אני נכנס לכאן כדי להיות שליח ציבור – תעזור לי לעשות את כל הדברים מתוך קדושה וטהרה ומתוך שליחות אמתית'. בשורה התחתונה - לב יודע מרת נפשו, אתה היחיד שיודע אם אתה עושה הצגה או מגיע מתוך כוונות נכונות ובריאות. צריך להיות מאה אחוז לשם המטרה שלשמה באתי".
ומה אומרים במדרשות?


"לדעתי יש הבדל דרמטי בין עבודה עם מקומות מסודרים לבין מציאות שבה אולפנה מוצאת איזה בחור ישיבה ואומרת 'בוא עם כמה חברים שלך'", סבור רועי אוהב-ציון, מנכ"ל מדרשת עמיעד שהטענות כפי הנראה רחוקות מלהפתיע אותו "אני לא אומר את זה רק בכובע של מנכ"ל מדרשה, אלא כמי שהדריך הרבה שנים בעצמו, כרווק וכנשוי. זה לא רק בתחום הצניעות, אלא בכלל – למתודה, לתהליך, לצורת ההדרכה ולשיטה החינוכית".

דילמת הכלי והתוכן


בתחילת השבוע פנינו למדרשה מרכזית נוספת בבקשה להתייחסות. המנכ"ל הפנה אותנו לרכז ההדרכה, וזה סירב להתראיין, בטענה "לצערי הרב מי שלא נותן למדרשות להביא בנות להדרכה ומתעקש דווקא על בנים זה האולפנות. יש להן תמיד הסברים לדבר: יש להן מחנכות כל השנה, יותר קל להן להקשיב לבנים, חשוב שיפגשו בני ישיבות ועוד רעיונות דומים".
אוהב-ציון מסכים עם עצם הטענה, ולא רואה בה בהכרח דבר שלילי. "נכון שיש מקומות שדורשים דווקא מדריכים. לפני שעתיים היה לי טלפון מאולפנה, ולמרות שאני הצעתי גם מדריכות, הם התעקשו דווקא על מדריכים בנימוק שהם יותר כריזמטיים, יותר יודעים תורה, וכן, הם גם יכולים להיות מודל טוב לחתן במקומות מסוימים. אלו משפטים שנאמרים, ולהבנתי יש גם מקום לאמירה כזו".


"החלוקה בין רווקים לנשואים היא לא אמתית, התורה שאמרה שאין אפוטרופוס לעריות לא חילקה בין רווקים לנשואים. אנחנו לא רוצים לפסול רווקים על עצם היותם רווקים, ומה שחשוב לנו הוא שהמדריכים יהיו אנשי תורה, שיש להם האישיות הנכונה והליווי הנכון להיות ערים לסיטואציות מורכבות. אצלנו במדרשה וגם במדרשות נוספות יש ליווי צמוד של רכז ההדרכה, והוא מדבר עם המדריכים לפני כל שבת ונותן תזכורת על הדברים והדגשים החשובים. יש הכשרות מקצועיות כל כמה חודשים, וגם זה דבר שמשפר את השיח".
גם רועי סבור שהכריזמה היא תכונה הכרחית לתהליך החינוכי. "כשאנחנו מחפשים מדריכים למדרשה, אנחנו קודם כול מחפשים ידע תורני ועושר חינוכי, אבל גם כריזמה, כי זה פתח משמעותי להעברת הדברים. יש אצלנו משל קבוע: המחנך או המחנכת דומים לנר, כזה שמאיר ביציבות ובהתמדה את הפינות הקטנות. מדריך סמינריונים הוא זיקוק – בוער ב'בום', מעביר שבת מלהיבה שמרוממת את הנפש ויוצרת רצון להתחבר לקב"ה. מדריך חייב להיות כריזמטי כדי להעביר תהליך חינוכי, ולפעמים לעצמה של המדריך יש יותר משקל מהמורה; אבל זה נגמר וכריזמה היא רק כלי בתהליך הזה, והוא צריך לבוא עם כללי צניעות ברורים. אצלנו כל מדריך יודע שאין דבר כזה שחנ"שים, אין שו"ת עם חמש בנות בשתיים בלילה, יש שעת כיבוי אורות מאוד מוגדרת. יש נושאים שלא מדברים עליהם, ויש דוגמאות שלא משתמשים בהן.


"נכון שאפשר לראות הבדל בין מדריכים שקונים את הבנות בידע ובתוכן שלהם, לבין כאלה שאין להם הרבה מה להגיד אבל הם יודעים לחייך ולספר את הבדיחות הנכונות", הוא אומר. "לצערי הם משתמשים בקסם האישי ככלי המרכזי שלהם, וכמי שמנסה להתוות כיוון חינוכי שונה זה מתסכל אותי מאוד.
"אחרי כל זה, המעורבות החינוכית של בתי הספר היא לא פחות משמעותית", מגלגל רועי את הכדור גם לעבר האולפנות. "יש מוסדות שבהם רכזות ההדרכה והצוות החינוכי בא לשבת ומעורב בה, ויש מקומות שהתפיסה שלהם היא קצת 'בייביסיטר' ושהמדריכים אחראים לכל השבת. אנחנו דורשים שכל מחנכת תשתתף בכל היחידות - זה גם פוטר את בעיית הצניעות, אבל בעיקר מאפשר אמירה חינוכית של חיבור בין ה'נר' ל'זיקוק'. המדריך והמחנך נפגשים לפני השבת כדי לקבל דגשים ונקודות התייחסות מהותיות על ההרכב בכיתה – למשל אם יש תלמידה שהוריה גרושים או בנות למשפחות שכולות, ויש מעורבות מלאה במהלך השבת, וגם בעיבוד הדברים שלאחר מכן".

דרושה יצירתיות


"המצב שקיים היום הוא לא מצב בריא", אומרת נופר ביטון. "צריך להביא דמויות נשיות חזקות, בעלות אישיות מלאה בתוכן ובתורה, שיש להן מה להעביר וכיף להקשיב להן. היום כשאני נמצאת במקום של השפעה וחינוך, אני יודעת שזה לא בשמים. צריך להוציא את הכוחות שלנו, ולא רק גברים צריכים לעשות את התפקידים האלה".
"צריך לייצר אלטרנטיבות ולעודד מציאות של מדריכות סמינריונים", מסכימה גם הודיה דוידוביץ'. "הייתי רוצה לראות מגמה שבה המדרשות לבנות, על גווניהן השונים, מרימות את הכפפה ופותחות מסלול להכשרת מדריכות. בינתיים, במצב הקיים, הגבול עובר במדריך עצמו וברמת הכוונון שלו".
"אסור שנצא במסקנה שבגלל המורכבויות צריך לבטל את הסמינריונים", אומר ליאור פרישמן. "אבל כמו בכל דבר בחיים, צריך לעצור ולראות במה אפשר לשפר. גם היום יש מדריכות סמינריון מצוינות, ויש מקום לחדד נהלים".


"השיח הזה הוא משמעותי ומעורר חשיבה, הן עבור המדרשות והן לבתי הספר שצריכים להיות ערניים לנושאים האלו", סבור רועי. "המוסדות צריכים לדרוש יותר מדריכות בנות, וזה לא סותר את הצורך במדריכים בנים. בשורה התחתונה צריך לזכור שאנחנו רוצים להוציא את התורה החוצה. עולם הסמינריונים הוא כלי מדהים שמקדש שם שמים ומפיץ תורה באופן משמעותי מאוד לבנים ולבנות, זו הפצת תורה שלא יכולה לעבור בדרכים אחרות".

 

 

אולי יעניין אותך גם

  • דיפלומטיה ציונות

    3diplomaDollarphotoclub 85614661

     
    וויל רוט משוכנע שהמפתח ליצירת אופק מדיני אמתי הוא בלקיחת אחריות ישראלית על יהודה ושומרון
  • מה לעשו"ת?

    הרב אריאל בראלי

  • מתקן החלומות

    1sipur orbach


    שמריהו

    בן צבי

     

  • בשביל להתחבר צריך להשקיע

    אם הכתב הנכבד מודה שהיה אצל ר' נחמן כשתי דקות ולא הצליח להאריך בתפילה אצל הבעש"ט הקדוש, באמת איך יוכל להבין את המשמעות של קברי צדיקים גדולים כאלו?

     

     

כתבות אחרונות

Prev Next
מתקפה גרעינית

  ד"ר יוסי לונדין בעקבות...

לא תחמוד

  הרב יהודה ברנדס על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם