הו כנרת שלי

11kineret

אז מה אתם באמת יודעים על האגם הלאומי? הכנרת, היא הרבה יותר מכמה שירים יפים. הכול בכתבה שלפניכם. 
ארנון סגל

כל אחד מהקוראים יוכל לשלוף ברגע מזיכרונו לפחות חמישה-שישה שירים שנכתבו על ים הכנרת, שלמעשה הוא בכלל אגם. אין ספק שמשהו במאגר המים הזה נגע בלב הישראלי • היו שנים שבהן מצב הרוח הלאומי הושפע ממפלס האגם הזה, וגם היום, אחרי הקמת מפעלי ההתפלה ופיתוח היכולות לטיהור מים, עדיין אזכור גובה המפלס בכלי התקשורת נעשה בחרדת קודש לא קטנה • השבוע, למי שתוהה על גובה פני האגם המקומי באמצע הקיץ, עומד המפלס על 212.86 מ' מתחת לפני הים. כמעט בקו האדום התחתון, מינוס 213 • לעומת זאת, על פי מחקרים שהתבססו על גובה פני הכנרת מהמאה ה-19 ועד הקמת סכר דגניה בשנת 1932 בנקודה שבה יוצא הירדן מהכנרת וממשיך לים המלח, מעריכים שלפחות באלף השנים האחרונות שקדמו להקמת הסכר, מפלס הכנרת לא ירד מתחת לרום 212.50- מ' •

מעט על נתוני הנערה


עומקה המרבי של הכנרת הוא 43 מטרים, או בלשון אחרת, קרקעיתה מצויה 256 מטרים מתחת לפני הים (התיכון, לא הכנרת). בחלקה הדרומי קיים מצוק תת-ימי • הכנרת היא הימה המתוקה הנמוכה בעולם •.מימיה מתחלפים בכל 5.6 שנים • לכנרת בצורתה הנוכחית קדם אגם הלשון המלוח, שהשתרע מאזור צפון הכנרת ועד מדרום לים המלח לפני כ-60,000 שנה ועד לפני כ-15,000 שנה (בתחתית מצוק ההעתקים במדבר יהודה, אפשר לראות עדיין את קווי החוף הקדומים של ימת הלשון) • לפני אגם הלשון שכן באזור הכנרת אגם קטן יותר שמימיו היו מתוקים, ושמו אגם עובדיה (לא על שם הרב, אלא על שם הכפר הערבי שלידו נמצאו שרידים מהאגם הקדום) • למעשה, אגם הכנרת בצורתו הנוכחית נוצר לפני פחות מ-20,000 שנים – רק אחרי התייבשות אגם הלשון •

ראיתי את הסכר פתוח לרווחה


למרות ההתלהבות הציבורית, יש לדעת שכיום מספקת הכנרת רק כרבע מצריכת המים בישראל. בעבר הלא רחוק, לעומת זאת, לפני כניסת מתקני ההתפלה בישראל לפעולה, היא סיפקה כשליש ממנה • כמות המים השנתית הממוצעת הנכנסת לאגם נאמדת בכ־870 מיליון מטרים מעוקבים, כאשר הנתון המרבי הוא 1,538 מיליון מ"ק בעונת הגשמים 1968–1969 • העלייה השנתית הממוצעת במפלס הכנרת עומדת על 157 ס"מ לשנה. העלייה הגבוהה ביותר שנמדדה ביום בודד עומדת על כ־22 ס"מ (ב-7-8.1.2013 וב-21-22.2.2003) • כל 1.65 מיליון מ"ק, יש לדעת, שווה ערך לעלייה של כסנטימטר במפלס הכנרת • ההתאדות השנתית הממוצעת מהאגם מסתכמת בכ־270 מלמ"ק, וכ־70 מלמ"ק גולשים לירדן הדרומי דרך סכר דגניה (שבשנים האחרונות מאפשר זרימה חלשה דרכו כדי להציל את הירדן הדרומי מהתייבשות) • שאיבת המים למוביל הארצי מסתכמת בכ־430 מלמ"ק, וכמות מים נוספת מועברת לירדן על פי הסכם השלום עמה – 55 מלמ"ק נוספים. לו היה סכר דגניה פתוח לרווחה, היו זורמים דרכו בכל יום לים המלח 13.5 מיליון מ"ק, שהם כ־8 ס"מ ממפלס הכנרת • בחורף 1968–1969 שוחררו כ־900 מלמ"ק דרך סכר דגניה, על מנת למנוע את הצפת חופי הכנרת • פתיחה נוספת של סכר דגניה נעשתה בשנת 1992 וכן בחורף 2003/4 בעקבות כמות רבה במיוחד של משקעים •
לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם קו אדום עליון – מפלס מרבי שאסור לעבור בשל סכנת הצפה לאתרים סביב האגם, וקו אדום תחתון שמתחתיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקו האדום העליון נקבע לרום של 208.80 מטרים מתחת לפני הים, ואילו הקו התחתון נקבע ל-213 מטרים מתחת לגובה פני הים • נפח המים באגם כשהוא מצוי במפלסו המרבי, הוא 4.3 מיליארד מ"ק, ואילו כשהכנרת מצויה בקו האדום התחתון – 3.6 מיליארד מ"ק •

הכנרת של פעם


השם "כנרת" מופיע ברשימת הערים שנכבשו על ידי תחותמס השלישי ממצרים שחי במאה ה-15 לפנה"ס, אולם מופיע גם במקרא. למשל: "וְיָרַד הַגְּבול וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה" (במדבר, לד, יא) • לפי דעה רווחת אך מוטעית, השם כנרת הנגזר מהמילה "כינור", נובע מצורתו של האגם – כינור, אולם דעה זו בוודאי איננה נכונה, שכן בתקופה הרחוקה ההיא לא היו בנמצא מפות של הימה. אגב, בתלמוד מובא הסבר אחר לשם: "ולמה נקרא שמה כנרת? שמתוקים פירותיה כקול הכינור" (מגילה ו, א) • במקורות חז"ל מכונה הכנרת 'ימה של טבריה', כנראה כדי שלא להזכיר את שמו של האליל הכנעני כינר – שייתכן שעל שמו היא קרויה. לעתים מכונה האגם 'ים גינוסר' על שם בקעת גינוסר הסמוכה אליה • על פי הכתוב בתנ"ך, שבט נפתלי קיבל את הכנרת בחלקו בעת חלוקת הנחלות לשבטים, ואילו החוף המזרחי של הכנרת היה חלק מממלכת גשור • בערך בשנת 854 לפנה"ס התרחש לחופי הכנרת קרב גדול שבו אחאב מלך ישראל הביס את הארמים שעליהם מלך בן הדד השני מדמשק. כך כתוב בספר מלכים א' בפרק כ': "וַיַּכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אֲרָם מֵאָה אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד. וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ... וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר". העיר המקראית אפק מזוהה לדעת הארכיאולוג יוחנן אהרוני עם תל עין גב • בסביבות שנת 733 לפנה"ס כבש מלך אשור תגלת פלאסר השלישי את רוב ארץ ישראל והחריב את כל היישובים באזור כנרת כולל העיר המבוצרת כנרת. שרידי העיר ההיא מצויים בתל כנרות שבצפון מזרח הימה • בשנת 20 לספירה הקים הורדוס אנטיפס, בנו של המלך הורדוס, את טבריה. העיר נקראה על שם הקיסר הרומי טיבריוס והפכה למרכז יהודי שלמעשה התקיים כמעט ללא קטיעה עד ימינו • עם קביעתו הסופית של קו הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ב־1923, נקבע שהגבול יעבור עשרה מטרים מצפון-מזרח לחוף הכנרת, במפלס המים המרבי • עם זאת, הייתה לצרפתים זכות לשאוב מים מהכנרת לטובת יישובים סוריים על פי הסכם צרפתי-בריטי • בהסכמי רודוס בין ישראל לסוריה משנת 1949 אומץ תוואי הגבול המנדטורי, כך שהכנרת נכללה להלכה בשלמותה בתחומי מדינת ישראל • בפועל, סוריה השתלטה על חלקו הצפון-מזרחי של האגם והחזיקה רצועה ברוחב 250 מטרים ממימי האגם, לרגלי רמת הגולן. כוחות סוריים אף ירו לעבר ספינות דייגים ישראליות שניסו לחדור לחלק הזה של האגם • באביב 1949 הציע חוסני א-זעים, נשיא סוריה באותה תקופה, לחתום על הסכם שלום עם ישראל וליישב בסוריה 300 אלף פליטים פלסטינים, תמורת ויתור ישראל על מחצית משטח הכנרת. בן-גוריון דחה את ההצעה •

הים האדום הצפוני


בשנת 1986, כאשר מי הכנרת היו בשפל, התגלתה באקראי סירה עתיקה בין קיבוץ גינוסר למושבה מגדל. בדיקה באמצעות פחמן 14 תִארכה אותה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה הנוצרית • הסירה התגלתה כשהיא מלאה באדמת סחף, שלמעשה סייעה להגן על העץ מפני ריקבון. חלקיה האחרים של הסירה שנחשפו לאוויר – לא שרדו. הסירה הייתה מצוידת ככל הנראה במפרש ובשני זוגות משוטים, והותקנו בה שני משוטי הגה. מנתוניה סביר שאוישה על ידי ארבעה חותרים והגאי • סירות דוגמת זו מגינוסר שימשו במאה הראשונה לספירה לדיג ולשינוע מטען ובני אדם על פני הכנרת • ייתכן שיש לסירה הזו קשר לקרב הגדול שהתקיים במקום הזה ממש בין כוחותיו של טיטוס לבין יהודי טריכיי (מגדל), לאחר שהקיסר לעתיד כבר כבש את טבריה במהלך המרד הגדול – מרד החורבן • כאשר החל דיכויו של המרד הגדול בגליל נכנעה טבריה ללא קרב והקנאים שישבו בה נמלטו אל טריכיי, אך זו נכבשה בידי טיטוס בהתקפה פתאומית. המורדים שישבו בה יצאו בסירות אל הים, והרומאים התארגנו באופן מהיר, בנו רפסודות, ויצאו בעקבות המורדים. בקרב הימי שהתרחש נהרגו כל המורדים, ויוסף בן מתתיהו כתב כי הכנרת האדימה מדמם: "לבסוף ניסו היהודים שהיו מכותרים בתוך סירותיהם להבקיע להם דרך אל החוף. וכשניסו לעלות לחוף, נדקרו רבים בחניתות האויב, לפני שהספיקו לעלות אל החוף. רבים קצו ועלו לחוף ושם נהרגו בידי הרומאים. כל הים היה נראה צבוע בדם, וכאילו מלא גוויות, כי שום איש לא היה יכול להינצל" (מלחמות היהודים ספר ג', פרק י', פסקה ט') • על פי התלמוד הירושלמי (כתובות סז, א) ומדרש רבה (ויקרא כב, ד) בארה של מרים משוקעת בכנרת ומצויה בדיוק מול חלונות בית הכנסת העתיק של טבריה • מי שרוצה לראות אותה, ממשיך המדרש, צריך לעלות לראש ההר הגבוה שמעל לעיר ומשם להשקיף בדיוק ללב ים. אם יהיה לו מזל הוא יבחין בה, נראית כמעין כברה קטנטנה בתוך כל הכחול הזה

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מתקפה גרעינית

  ד"ר יוסי לונדין בעקבות...

לא תחמוד

  הרב יהודה ברנדס על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם